מה לעשות במקרה של העברת פעילות מעסק לחברה?
עסק של סוכנות מכוניות הפך לחברה בסוף שנת 2009. העסק העביר את מלאי המכוניות לחברה על ידי כך שהוציא חשבונית לחברה ללא מע"מ.
1. העסק טוען שפעל לפי סעיף 30(14) לחוק מע"מ. האם פעל נכון? או שהסעיף הנ"ל כלל לא חל על מלאי ויש להפעיל את סעיף 20 לחוק מע"מ?
האם על העסק לקבל אישור על ההעברה מרשות מע"מ ולהודיע לה על כך?
העסק הפך לחברה כפי שהוזכר מעלה, ובבדיקה כעת התברר שלא הועברה הודעה לרשות המסים (מס הכנסה) על העברת נכסים בתמורה למניות לפי סעיף 104א לפקודה (העברת מוניטין לחברה מהעסק), כאשר יש להודיע על כך בתוך 30 יום.
2. מה יש לעשות במקרה כזה? האם לפנות לרשות המסים (מס הכנסה) כעת ולדווח? האם יש אפשרות לא להתייחס כלל לסעיף 104א לפקודה במעבר מעסק לחברה, בטענה שאין מוניטין להעברה ואז אין אירוע מס?
עו"ד (רו"ח) רונן ארויו משיב:
לשאלה 1:
אף על פי שסעיף 104א' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מעניק דחיית מס על העברת נכסים לחברה בתמורה למניות בה, כשהגדרת "נכס" באותו סעיף אינה כוללת מפורשות "מלאי עסקי", בסעיף 30(א)(14) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") לא מועט מלאי עסקי מהגדרת "נכס" שבחוק מע"מ, והיא כוללת כל טובין ומקרקעין.
לאור זאת, גם העברה של מלאי עסקי בתמורה למניות בחברה הקולטת בתנאי סעיף 30(א)(14) לחוק מע"מ (למשל, החזקה של 90% ומעלה בחברה לאחר ההעברה) היא עסקה שחל עליה מע"מ בשיעור אפס (לא פטור ממע"מ).
לשאלה 2:
ברור שאם אין מוניטין לעסק מבחינה עובדתית, אזי אין פה העברה של מוניטין, ולכן לא צריך לדווח על העברה לפי סעיף 104א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (כפי שמציע השואל בסיפא של שאלתו). עם זאת, תמיד יהיה מי שיטען כי יש לייחס איזשהו שווי למוניטין, ואז נשאלת השאלה - מה אירע כאן?
אפשרות אחת היא לטעון שלמעשה אין פה מכירה של המוניטין לחברה, אלא השכרה של המוניטין בתמורה לדמי שימוש נאותים (יש מודלים לחישוב שכזה). אם נלך לפי התזה הזאת, אזי גם כיום ניתן להעביר את נכס המוניטין לפי סעיף 104א לפקודה ללא איחור בדיווח. עם זאת, לא הייתי ממליץ לפעול בדרך זו, שכן מבחינה מעשית הדבר עשוי לעורר שאלות בדבר אי תשלום דמי השימוש הראויים לבעל המוניטין טרם ההעברה, או גרוע מכך - לטעון שאולי התנהגות הצדדים מלמדת על מכירה של ממש של מוניטין לחברה, בהעברת כל העסק אליה, ללא דיווח, ובקשה של דחיית המס לפי סעיף 104א' לפקודה.
אפשרות אחרת היא שהייתה העברה של המוניטין ולא השכרה, ודיווח מאוחר (כיום) על ההעברה לפי סעיף 104א' לפקודה שלכאורה בוצעה בעבר. גם זה אינו פתרון, מכיוון שלפי נתוני השאלה לא הייתה עסקה של מכירה של המוניטין בתמורה למניות לפי תנאי סעיף 104א' לפקודה.
כמו כן ישנה פסיקה אשר אינה מקבלת דיווח באיחור לשם קבלת הקלת מס כאשר יש דרישה לדיווח בתוך 30 יום [פסיקה בנוגע לסעיף 101 לפקודה כנוסחו טרם רפורמת 2003 - ראו עמ"ה 178/97 רוזנבוים אברהם ואח' נ' פקיד שומה ת"א 4, מיסים יד/3 (יוני 2000) ה-13 - אם כי ניתן להבחין בין המקרה שם, שבו האיחור בתביעת החלת סעיף 101 לפקודה נבע ממניפולציות, ובין המקרה שלפנינו, שבו יש שכחה בתום לב ללא כל תכנון מס].
ייתכן שהפתרון הוא דווקא לא לעשות דבר. אם תועלה טענת מכירת המוניטין לחברה, אזי ייתכן שהיחיד צריך להסכים לכך אם נעשתה לאחר 1.7.2003, כי אז אולי ידרוש טיפול שומתי סימטרי בצד החברה על ידי יצירת יתרת חו"ז לזכותו בה, אשר משמעותו אפשרות למשוך כספים כהחזר היתרה ללא כל חיוב במס כדיווידנד. כן יוכל לדרוש לתבוע פחת בשיעור 10% בשנה למוניטין שנרכש.
מנגד ישנם גם סיכונים בכך שרשות המס יכולה לטעון כי למעשה היחיד השקיע את המוניטין בחברה כהשקעה בהון החברה בתמורה למניות או לפרמיה על מניות. במצב זה אין כל חו"ז בחברה ולא ניתן למשוך את הכספים ממנה, ומנגד אין פטור לפי סעיף 104א לפקודה, מכיוון שלא נתבקשה החלתו במועד (זו טענה קשה ולא הוגנת מבחינת רשות המס, אך אפשרית).
עוד ניתן לטעון כי גם תקנות מס הכנסה (שיעור פחת למוניטין), תשס"ג-2003 אינן חלות, שכן המוניטין נרכשו מקרוב ללא מטרה עסקית טהורה [ראו תקנה 2(א) לתקנות מס הכנסה (שיעור פחת למוניטין), התשס"ג-2003, הקובעת כך: "האמור בתקנה 1 (פחת למוניטין - ר"א) לא יחול ברכישת מוניטין מקרוב כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, או מתושב חוץ, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שהרכישה היתה חיונית לצורך ייצור ההכנסה ונעשתה בתום לב ומטעמים עסקיים בלבד."]
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
