הבלאגן במכרז השילוט של פתח-תקווה עולה לעיר בהפסד שנתי של 2.4 מ' שקל
כבר שלוש שנים שמכרז שילוט החוצות של עיריית פ"ת מוקפא בגלל תביעות משפטיות וצווי מניעה למינהם ולא יוצא לפועל. המשמעות הכספית של זה עבור עיריית פ"ת היא מהותית - העירייה מפסידה, או לא מכניסה בכל שנה תמלוגים בשווי של 2.4 מיליון שקלים, תמלוגים שכל עיר בסדר גודל של פ"ת נהנית מהם מידי שנה.
בפתח-תקווה מצויים כ-120 פני פרסום שעבורם אמורה החברה הזוכה במכרז וזו שמעלה שם שלטי פרסום לשלם כ-20,000 שקל תמלוגים מידי שנה. המשמעות היא כאמור, הפסד כספי של 2.4 מיליון שקלים בשנה והפסד כולל של כ-7.2 מיליון שקלים בחישוב של שלוש השנים האחרונות, וייתכן אף יותר מכיוון שהמכרז יצא לדרכו הרשמית לפני יותר מ-3 שנים.
הבלאגן סביב המכרז של פ"ת החל מיד עם הכרזתה של 'קשת שלטים' כחברת החוצות שזכתה. שאר החברות שהשתתפו במכרז שנחשבות בין הגדולות בענף, כמו רפיד ומדיה קונטרול לא קיבלו את ההחלטה בשט ויצאו כנגד עיריית פ"ת בגין התנהלות לא ראויה וביצוע לקוי של המכרז. תביעתה של רפיד נדחתה לפני כחודש אך בזה לא תם הסיפור. מדיה קונטרול גיבשה צו מניעה מטעמה והגישה אותו כנגד עיריית פ"ת והוצאת המכרז לפועל.
לחברת מדיה קונטרול שהגישה את צו המניעה היו טענות קשות נגש עיריית פ"ת, לדבריהם "הטענות התחילו עוד בימיו הראשונים של המכרז לפני כ-3 שנים והגיעו מפי כל החברות שהשתתפו במכרז. עיריית פ"ת התנהלה באופן לא ראוי ופעלה שלא כשורה בניהול המכרז".
האטרקטיביות של המכרז נובעת בין היתר מכך שהוא מיועד ל-10 שנים. 7 שנים עם אופציית הארכה ל-3 שנים נוספות. המכרז המקורי הורכב ממשקל של 70% להצעה הכספית ו-30% להצעת הקריאייטיב של המתמודדים. על-פי טענות מדיה קונטרול עיריית פ"ת התעלמה לגמרי מההיבט הקריאיטיבי שהיווה 30% מההחלטה על הזוכה וקבע מראש שקשת היא הזוכה, לה הוענקו גם, על-ידי העירייה 2 הזדמנויות נוספות לשיפור הקריאייטיב.
ממידע שהגיע לאייס עולה כי הבקשה לביטול החלטה שהגישה מדיה קונטרול נדחתה אך זו לא מתכוונת להרים ידיים ואם יצטרך אומרים בחברה, "נגבש תביעות על בסיס אישי כנגד בעלי תפקידים בעיריית פ"ת שאחראים על ההתנהלות הכושלת במכרז". במדיה קונטרול טוענים בין השאר כי מסמכי מדיה קונטרול שהוגשו למכרז מעולם לא הועברו לבית המשפט כפי שנתבקשה עיריית פ"ת.
אבי בלושטיין, יו"ר ועדת המכרזים כיום בפ"ת (לא עמד בראש המכרז המקורי) אומר לאייס: "מכיוון שלא הסכמנו להיות חותמת גומי ולחתום על מכרז שלא אנחנו ניהלנו דרשנו שהיועצת המשפטית תציע חלופות נוספות וזו שנבחרה הייתה שביהמ"ש הוא שלקח על עצמו את ההחלטה לבחור בקשת כזוכה". עוד אמור בלושטיין לגבי ההפגיעה הכספית, "כולנו מודעים להפסד, כל ההתנהלות מהעבר לא נכונה. לא צריך לשמוע מגורמים אחרים על חוסר שביעות הרצון - אנחנו בעצמנו אומרים זאת".
תגובת עו"ד מיכל מזרחי, סגנית היועמ"ש בעיריית פ"ת: "ביהמ"ש נתן צו ארעי לעכב את החלטתו מיום 8.7.10 בה נקבע כי קשת שלטים היא הזוכה במכרז. הודעתי כי יש לעכב הליכי חתימת החוזה ואישורו. בעקבות תגובת העירייה, שהוגשה לביהמ"ש, החליט ביהמ"ש לדחות את בקשת מדיה קונטרול לביטול החלטת ביהמ"ש הנ"ל, בה נקבע כי קשת שלטים זוכה. אשר על כן ניתן לקדם הליכי חתימת החוזה והבאתו לאישור מועצה ושר הפנים".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
