מאבק אקדמי: אייס מדרג את המכללות והאוניברסיטאות לפי ההוצאה לפרסום
תחילת שנת הלימודים של 2011 במוסדות האקדמאיים בישראל כבר עומדת בפתח, זה יקרה בין התאריכים 10 ל-17 לחודש אוקטובר הקרוב. 3 החודשים האחרונים, ממאי ועד אוגוסט, נחשבים לתקופת השיא מבחינת התחרות בין המכללות והאוניברסיטאות על ליבם וכיסם של הסטודנטים שעדיין מתלבטים וטרם נרשמו למוסד זה או אחר.
מערכת אייס בדקה מי רוצה את הסטודנטים יותר, כלומר כיצד באה לידי ביטוי התחרות על הסטודנטים מהזויות של ההוצאה לפרסום, התוצאות מרשימות. לפי יפעת בקרת פרסום, ב-3 החודשים האחרונים בלבד, עמדה ההוצאה לפרסום של כל המכללות והאוניברסיטאות יחד על כ-48 מיליון שקל.
המכללה למנהל - ראשונה בפרסום לפני כולם, גם האוניברסיטאות
במקום הראשון מבחינת ההוצאה לפרסום עומדת 'המכללה למנהל - המסלול האקדמי' שהוציאה לא פחות מ-3.8 מיליון שקלים בשלושת החודשים האחרונים, הרבה יותר מאוניברסיטת ת"א שנמצאת במקום השני מבין כלל הגופים האקדמים בארץ עם הוצאה לפרסום שנאמדת בכ-2.9 מיליון שקל.
בדירוג בין האוניברסיטאות הגדולות בישראל, אוניברסיטת ת"א היא כאמור המובילה עם 2.9 מיליון שקל. אחריה האוניברסיטה הפתוחה עם 1.8 מיליון שקל. במקום השלישי בדירוג נמצא האוניברסיטה העברית עם הוצאה לפרסום של 1.5 מיליון שקל. הטכניון בולט גם הוא עם הוצאה של כ-1.3 מיליון שקל. חיפה, בר-אילן ובן גוריון ממשיכות את הרשימה בסדר יורד כאשר ההוצאה שלהן נעה בסביבות 850 אלף שקל כ"א בשלושת החודשים האחרונים.
המכללות: מחזרות אחר 63% מהסטודנטים ומשקיעות בפרסום בהתאם
אבל עם כל הכבוד לאוניברסיטאות, העניין האמיתי בכל הקשור להוצאה לפרסום בתחום האקדמי נמצא כמובן במכללות. המכללה למנהל היא כאמור המובילה עם 3.8 מיליון שקל אבל חלקן של שאר המכללות לא מבוטל בכלל. מכללת קרית-אונו ומכללת דרבי תופסות את המקום השני עם 1.8 מיליון שקל כ"א. מכללת נתניה מתברגת למקום השלישי עם 1.7 מיליון שקל.
מכללות נוספות שבלטו בהוצאה לפרסום בחודשים האחרונים היו עמק יזרעאל - 1.6 מיליון שקל, מכללת רמת גן - 1.35 מיליון שקל, המרכז הבינתחומי - 1.3 מיליון שקל. מכללות נוספות שבלטו ברשימה הן מכללת תל-חי, הדסה י-ם, אשקלון, סמי-שמעון ועוד.
סך ההוצאה לפרסום של המכללות הבולטות בישראל בשלושת החודשים האחרונים מסתכמת ב-31 מיליון שקל, המהווים כ-64% מההוצאה הכוללת של הפרסום בתחום הלימודים. האוניברסיטאות תופסות כ-20% בלבד מההוצאה עם 10 מיליון שקלים בסה"כ, כאשר שאר הכסף מתחלק בין מוסדות אקדמאיים קטנים ומוסדות מקצועיים למינהם.
מספר הסטודנטים שפתחו את שנת הלימודים האחרונה עמד על כ-280 אלף. מתוכם כ-220 אלף היו סטודנטים לתואר ראשון. בישראל רשומים 66 מוסדות להשכלה גבוהה לפי הפירוט הבא: 8 אוניברסיטאות, 34 מכללות אקדמיות (מהן 21 המתוקצבות ע"י הועדה לתכנון ותקצוב ו-13 מכללות פרטיות) ו-24 מכללות להכשרת עובדי הוראה.
מבין 177,920 הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות (ללא האוניברסיטה הפתוחה), צפויים ללמוד כ-63% מהם במכללות (כ-47% במכללות האקדמיות, 11% במכללות להכשרת מורים וכ-5% במסלולים האקדמיים באחריות אקדמית של האוניברסיטאות) וכ-37% בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
