מי יכשיר את דור הפרסומאים הבא? "הבצפר - קישוט מיתוגי, עבודי מעליהם"
עבודי והבצפר, הבצפר ועבודי, זאת הדילמה הבסיסית שעוברת כמעט על כל אחד שמנסה להשתחל לעולם הפרסום בארץ ורוצה לעשות זאת לאחר הכשרה מקצועית בבית ספר המתמחה בתחום. למרות שבארץ פזורים עוד כל מיני מוסדות שנוגעים בתחומי הפרסום, הבצפר ועבודי מרכזים בתוכם את רוב הסטודנטים שעושים זאת באופן לא אקדמי ומייעדים עצמם היישר לענף הפרסום.
הבצפר הוא הזרוע הלימודית של איגוד חברות הפרסום והוקם על-ידו בכדי לספק לענף עובדים שעברו הכשרה מקצועית ויוכלו להשתלב במשרדים. הבצפר משדר אווירה 'סקסית' יותר וממותגת יותר לעומת עבודי שנתפס בתודעה יותר כחובבני ועממי. עם ההצהרה האחרונה, המנכ"ל והבעלים נאור הרמן לא מסכים וטוען ש'הבצפר' הוא רק אריזה מיתוגית מקושטת שיש פער בינה לבין התוצאות בשטח ואת העשייה האמיתית שמתעסקת בעיקר עושים דווקא בעבודי.
אחד היתרונות הבולטים בין עבודי להבצפר זה מסלול הארט דיירקשן (באורך שנתיים) של עבודי שאין לה מקבילה בהבצפר - שם אפשר למצוא מחלקות גרפיקה למינהן אך לא באותו ההיקף. בהבצפר לעומת זאת מלמדים תקציבאות ופלנינג - שניתן למצוא בכל משרד פרסום ולעבודי אין לכך התייחסות במסלולי הלימודים. לבסוף - השורה התחתונה והחשובה ביותר להשוואה בין עבודי להבצפר היא מחלקת הקופירייטינג.
עבודי נתפסים כחובבניים ועממיים לעומת 'הבצפר' שם יש הרגשה מקצועית בגיבוי איגוד הפרסום והמשרדים החברים בו
"אצלנו מדברים בתוצאות. משרדי פרסום פונים אלינו ומחפשים לגייס עובדים ואנחנו נאלצים להגיד להם לא, מפני שאין לנו סטודנטים פנויים".
ובכל זאת, כשמגיעים פיזית להבצפר ומשווים אותו למתקן של עבודי - ההבדלים בולטים, הבצפר הרבה יותר מרשים
"ההבדלים הם בחיצוניות ויכול להיות שזה בעוכרינו ואנחנו מאבדים סטודנטים בגלל זה, אבל אני חושב שבצרכנות של היום מסתכלים פחות על האריזה ובודקים באמת מה מציעים ומי נותן יותר. כנראה שיש לנו בעייה בשיווק שאנחנו צריכים לטפל בה אבל צריך גם לזכור שהבצפר משקיעים כסף על פרסום באינטרנט, ברדיו וכו' ואנחנו עובדים על אפס תקציב פרסום".
"באיגוד הפרסום החליטו השנה שבקקטוס הזהב יש תחרות סטודנטים - הודיעו בכל המקומות בארץ ורק לנו לא הודיעו. אמרנו להם שזה לא ייתכן שכולם משתתפים ואנחנו לא - הסברנו להם שזה לא ראוי, ולבסוף נכנסנו לתחרות. בתוך שבוע גייסנו מרצים וסטודנטים ושלחנו 7 עבודות. ובקקטוס הזהב במעמד ההכרזה על הזוכים דווקא מנהלת הבצפר ורד בטש נאלצה לעמוד ולהכריז על זוכה אחד מבצלאל ו-2 זוכים מעבודי, ואף אחד מהבצפר. זה מה שאני מסביר לסטודנטים שלי שכל ההו-הא לא אומר כלום".
אתה חושב שהתנערתם לגמרי מהתחושה שסטודנט צריך להתנצל על זה שהוא למד בעבודי
"לגמרי, ואני יכול להוכיח לך את זה לפי ה-Waiting list שיש לי ממרצים שרוצים ללמד אצלנו, מכל מחלקות הקריאייטיב של המשרדים הגדולים בארץ".
16,900 שקל ללימודי קופי בעבודי ו-21,000 שקל לשנת לימודים בארט, איך אתם מצדיקים את המחיר הגבוה הזה?
"המחיר הוא לא כל-כך גבוה. הסטודנטים לומדים ב'ארט' כפול ויותר מהיקף השעות של כיתת הקופי וגם אלו שנבחרים ללמוד בארט מאותרים בפינצטה, רק 1 מתוך 7 שמבקשים ללמוד מתקבלים אצלנו ללימודים".
השורה התחתונה והחשובה ביותר היא כמובן - מי מנצח בהשמת עובדים במשרדי הפרסום? כרגע, התפיסה היא שהבצפר מצליח יותר בלהציב בוגרים שלו במשרדי פרסום
"עזוב, זה השיווק שלהם - הם יושבים על זה מלא זמן ועל זה הם מוכרים, וזה לא נכון. בשנה האחרונה סיימנו מחזור קופי של 30 איש, מתוכם 24 עשו תיקי עבודות שעליהם חתמנו וכולם עובדים. 100% מהבוגרים שלנו שמחזיקים תיקי עבודות עובדים במשרדי פרסום".
הבצפר הוקם על-ידי האיגוד ויש בינו לבין המשרדים בארץ קשר רציף. האם בוגר של עבודי צריך לחשוש שיהיה לו קשה יותר למצוא עבודה כי הבצפר מקושר יותר במשרדים?
"הקשר בין האיגוד לבצפר הוא מהלך שיווקי בלבד, אבל אין ביניהם שום דבר ואין תוכן. זה כמו להגיד שיש להם פרזנטור אבל זה לא באמת, זה כמו תפקיד ייצוגי בלבד. זה צעד שיווקי בלבד ולא אמיתי. לגבי הסיכוי להתקבל לעבודה - הקשר בין האיגוד להבצפר לא אומר כלום, והקשר ביננו לבין המשרדים הוא הכי סימביוטי שיש והכי אמיתי שיש - המרצים פה מגיעים כולם ממשרדי הפרסום והם מאתרים פה את הסטודנטים שיעבדו אחר כך אצלם. מנהלי הקריאייטיב מחפשים אנשי עבודה ולא את הפוזה".
תגובת מנכ"ל הבצפר, יגאל בראון לדברי הרמן: "צר לי על כי נאור נכשל בלשונו ונסחף לברברת של שטויות ולפיכך אני מסרב להגיב על דברי ההבל. אך טבעי הוא שמותג חזק כמו הבצפר יעורר יצרים של קנאה וצרות עין וחבל שמר הרמן בוחר לרדת למקומות כל-כך נמוכים".
"הבצפר של חברות הפרסום ימשיך להוביל את ההכשרה בתחום הפרסום ב-12 מסלולים מקצועיים ותעשיית הפרסום תמשיך להעסיק את בוגרי הבצפר כפי שעשתה בשנים האחרונות. 500 בוגרים המסיימים מידי שנה את הבצפר ומשתלבים בהצלחה בענף הפרסום הם התגובה הטובה ביותר לדברי הרמן".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
