מי יכשיר את דור הפרסומאים הבא? "הבצפר - קישוט מיתוגי, עבודי מעליהם"
עבודי והבצפר, הבצפר ועבודי, זאת הדילמה הבסיסית שעוברת כמעט על כל אחד שמנסה להשתחל לעולם הפרסום בארץ ורוצה לעשות זאת לאחר הכשרה מקצועית בבית ספר המתמחה בתחום. למרות שבארץ פזורים עוד כל מיני מוסדות שנוגעים בתחומי הפרסום, הבצפר ועבודי מרכזים בתוכם את רוב הסטודנטים שעושים זאת באופן לא אקדמי ומייעדים עצמם היישר לענף הפרסום.
הבצפר הוא הזרוע הלימודית של איגוד חברות הפרסום והוקם על-ידו בכדי לספק לענף עובדים שעברו הכשרה מקצועית ויוכלו להשתלב במשרדים. הבצפר משדר אווירה 'סקסית' יותר וממותגת יותר לעומת עבודי שנתפס בתודעה יותר כחובבני ועממי. עם ההצהרה האחרונה, המנכ"ל והבעלים נאור הרמן לא מסכים וטוען ש'הבצפר' הוא רק אריזה מיתוגית מקושטת שיש פער בינה לבין התוצאות בשטח ואת העשייה האמיתית שמתעסקת בעיקר עושים דווקא בעבודי.
אחד היתרונות הבולטים בין עבודי להבצפר זה מסלול הארט דיירקשן (באורך שנתיים) של עבודי שאין לה מקבילה בהבצפר - שם אפשר למצוא מחלקות גרפיקה למינהן אך לא באותו ההיקף. בהבצפר לעומת זאת מלמדים תקציבאות ופלנינג - שניתן למצוא בכל משרד פרסום ולעבודי אין לכך התייחסות במסלולי הלימודים. לבסוף - השורה התחתונה והחשובה ביותר להשוואה בין עבודי להבצפר היא מחלקת הקופירייטינג.
עבודי נתפסים כחובבניים ועממיים לעומת 'הבצפר' שם יש הרגשה מקצועית בגיבוי איגוד הפרסום והמשרדים החברים בו
"אצלנו מדברים בתוצאות. משרדי פרסום פונים אלינו ומחפשים לגייס עובדים ואנחנו נאלצים להגיד להם לא, מפני שאין לנו סטודנטים פנויים".
ובכל זאת, כשמגיעים פיזית להבצפר ומשווים אותו למתקן של עבודי - ההבדלים בולטים, הבצפר הרבה יותר מרשים
"ההבדלים הם בחיצוניות ויכול להיות שזה בעוכרינו ואנחנו מאבדים סטודנטים בגלל זה, אבל אני חושב שבצרכנות של היום מסתכלים פחות על האריזה ובודקים באמת מה מציעים ומי נותן יותר. כנראה שיש לנו בעייה בשיווק שאנחנו צריכים לטפל בה אבל צריך גם לזכור שהבצפר משקיעים כסף על פרסום באינטרנט, ברדיו וכו' ואנחנו עובדים על אפס תקציב פרסום".
"באיגוד הפרסום החליטו השנה שבקקטוס הזהב יש תחרות סטודנטים - הודיעו בכל המקומות בארץ ורק לנו לא הודיעו. אמרנו להם שזה לא ייתכן שכולם משתתפים ואנחנו לא - הסברנו להם שזה לא ראוי, ולבסוף נכנסנו לתחרות. בתוך שבוע גייסנו מרצים וסטודנטים ושלחנו 7 עבודות. ובקקטוס הזהב במעמד ההכרזה על הזוכים דווקא מנהלת הבצפר ורד בטש נאלצה לעמוד ולהכריז על זוכה אחד מבצלאל ו-2 זוכים מעבודי, ואף אחד מהבצפר. זה מה שאני מסביר לסטודנטים שלי שכל ההו-הא לא אומר כלום".
אתה חושב שהתנערתם לגמרי מהתחושה שסטודנט צריך להתנצל על זה שהוא למד בעבודי
"לגמרי, ואני יכול להוכיח לך את זה לפי ה-Waiting list שיש לי ממרצים שרוצים ללמד אצלנו, מכל מחלקות הקריאייטיב של המשרדים הגדולים בארץ".
16,900 שקל ללימודי קופי בעבודי ו-21,000 שקל לשנת לימודים בארט, איך אתם מצדיקים את המחיר הגבוה הזה?
"המחיר הוא לא כל-כך גבוה. הסטודנטים לומדים ב'ארט' כפול ויותר מהיקף השעות של כיתת הקופי וגם אלו שנבחרים ללמוד בארט מאותרים בפינצטה, רק 1 מתוך 7 שמבקשים ללמוד מתקבלים אצלנו ללימודים".
השורה התחתונה והחשובה ביותר היא כמובן - מי מנצח בהשמת עובדים במשרדי הפרסום? כרגע, התפיסה היא שהבצפר מצליח יותר בלהציב בוגרים שלו במשרדי פרסום
"עזוב, זה השיווק שלהם - הם יושבים על זה מלא זמן ועל זה הם מוכרים, וזה לא נכון. בשנה האחרונה סיימנו מחזור קופי של 30 איש, מתוכם 24 עשו תיקי עבודות שעליהם חתמנו וכולם עובדים. 100% מהבוגרים שלנו שמחזיקים תיקי עבודות עובדים במשרדי פרסום".
הבצפר הוקם על-ידי האיגוד ויש בינו לבין המשרדים בארץ קשר רציף. האם בוגר של עבודי צריך לחשוש שיהיה לו קשה יותר למצוא עבודה כי הבצפר מקושר יותר במשרדים?
"הקשר בין האיגוד לבצפר הוא מהלך שיווקי בלבד, אבל אין ביניהם שום דבר ואין תוכן. זה כמו להגיד שיש להם פרזנטור אבל זה לא באמת, זה כמו תפקיד ייצוגי בלבד. זה צעד שיווקי בלבד ולא אמיתי. לגבי הסיכוי להתקבל לעבודה - הקשר בין האיגוד להבצפר לא אומר כלום, והקשר ביננו לבין המשרדים הוא הכי סימביוטי שיש והכי אמיתי שיש - המרצים פה מגיעים כולם ממשרדי הפרסום והם מאתרים פה את הסטודנטים שיעבדו אחר כך אצלם. מנהלי הקריאייטיב מחפשים אנשי עבודה ולא את הפוזה".
תגובת מנכ"ל הבצפר, יגאל בראון לדברי הרמן: "צר לי על כי נאור נכשל בלשונו ונסחף לברברת של שטויות ולפיכך אני מסרב להגיב על דברי ההבל. אך טבעי הוא שמותג חזק כמו הבצפר יעורר יצרים של קנאה וצרות עין וחבל שמר הרמן בוחר לרדת למקומות כל-כך נמוכים".
"הבצפר של חברות הפרסום ימשיך להוביל את ההכשרה בתחום הפרסום ב-12 מסלולים מקצועיים ותעשיית הפרסום תמשיך להעסיק את בוגרי הבצפר כפי שעשתה בשנים האחרונות. 500 בוגרים המסיימים מידי שנה את הבצפר ומשתלבים בהצלחה בענף הפרסום הם התגובה הטובה ביותר לדברי הרמן".
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
