אופציות לעובדים - התאמת מחיר מימוש
במפגש פורום (במה) של נציגי לשכת רואי החשבון עם נציגי רשות המסים, שנערך בחודש פברואר, ושפרוטוקול הדיון שלו יצא בימים אלו, עלה לדיון נושא התאמת מחיר (repricing) של מחיר המימוש של אופציות למניות, המבוצעת במקרים מסוימים, והשלכות המיסוי על תוכנית האופציות כולה.
נסביר: כדי לעודד עובדים ולהדק את זיקתם לחברה המעבידה, נוהגים מעבידים רבים לתגמל את עובדיהם בתוכניות תגמול המעניקות לעובד אופציות למימוש למניות בתוספת מימוש הנקבעת מראש, לרוב, בהתאם למחיר המניה בבורסה (אם המניה נסחרת) במועד הקצאת האופציות. הכול בהנחה שמחיר המניה יעלה בתקופת ה- vesting, ולפיכך במועד המימוש תצמח לעובד הטבה. במקרים מסוימים נדרשת התאמת מחיר של תוספת המימוש, זאת מסיבות רבות ומגוונות, כגון:
1. חלוקת דיווידנד במזומן על ידי החברה, המורידה את שווי המניה.
2. חלוקת מניות הטבה.
3. הנפקת זכויות.
4. פיצול מניות (stock split).
5. ירידות חדות בשערי המניות בשוקי ההון בארץ ובעולם, הגורמות לכך שהאופציה "מחוץ לכסף", שכן תוספת המימוש גבוהה ממחיר המניה.
יוער כי לרוב בחברות הציבוריות נקבעים מנגנוני התאמת המחיר במקרים 1 עד 4 שלעיל, במסגרת תוכנית ההקצאה.
רשות המסים נוהגת לאשר בהחלטות מיסוי כי מנגנון התאמת המחיר, הנעשה עקב שינויים במבנה ההון (לדוגמה, ארבע הסיבות הראשונות שלעיל) בתוכניות לגבי אופציות במסלול 102 הוני, לא יהווה, כשלעצמו, הפרה של כללי התוכנית או אירוע מס חדש, ותקופת החסימה לא תשתנה. עם זאת, ייבחן אם מנגנון התאמת המחיר מיטיב עם העובד ביחס להתאמת מחיר המניה בבורסה שמבצעת רשות ניירות ערך. אם התאמת מחיר המימוש ביחס למחיר המניה בבורסה מעניקה לעובד הטבה, אזי הטבה זו תמוסה כהכנסת עבודה, ותיווסף לרכיב הכנסת העבודה במסלול רווח הון על פי סעיף 102(ב)(3) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (ראו לדוגמה החלטות מיסוי 33/06, 52/07, 53/07).
במקרה האחרון, של התאמת מחיר המימוש עקב ירידה בשווי המניות בבורסה, רשות המסים רואה בהתאמת המחיר מתן הטבה חדשה לעובד, שכן ההטבה המקורית שניתנה בתוכנית האופציות המקורית אבדה לעובד עקב תנאי השוק. לפיכך, רשות המסים רואה באופציות שלגביהן בוצעה התאמת המחיר, כאילו הן מוקצות מחדש לכל דבר ועניין (הן לעניין "תום תקופה" כהגדרתו בסעיף 102 לפקודה, והן לעניין חישוב שווי ההטבה הפירותי שבסעיף 102(ב)(3) לפקודה).
על פי נוסחו של סעיף 102(ב)(3) לפקודה, שווי ההטבה הפירותי מחושב על פי ההפרש שבין שווי המניות בבורסה (בממוצע - 30 ימי המסחר שקדמו להקצאה או שלאחר הרישום למסחר, לפי העניין), בניכוי הוצאות המימוש. מכיוון שהתאמת המחיר מביאה להקטנת תוספת המימוש ביחס לתוכנית האופציות המקורית, הרי פירוש דווקני של סעיף 102(ב)(3) לפקודה יביא להגדלת הרכיב הפירותי בהטבה. בהחלטות המיסוי שניתנו (ראו לדוגמה החלטת מיסוי 50/07), רשות המסים מפרשת את הסעיף פירוש תכליתי, וקובעת כי התאמת מחיר המימוש מהווה הקצאה מחדש של האופציות, וכי הרכיב הפירותי מתוך שווי ההטבה יחושב על פי ממוצע מחירי המניה שבסמוך למועד ביצוע התאמת המחיר (כאמור בסעיף 102(ב)(3) לפקודה), בניכוי הוצאות המימוש (תוספת המימוש החדשה).

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
