במפגש פורום (במה) של נציגי לשכת רואי החשבון עם נציגי רשות המסים, שנערך בחודש פברואר, ושפרוטוקול הדיון שלו יצא בימים אלו, עלה לדיון נושא התאמת מחיר (repricing) של מחיר המימוש של אופציות למניות, המבוצעת במקרים מסוימים, והשלכות המיסוי על תוכנית האופציות כולה.

נסביר: כדי לעודד עובדים ולהדק את זיקתם לחברה המעבידה, נוהגים מעבידים רבים לתגמל את עובדיהם בתוכניות תגמול המעניקות לעובד אופציות למימוש למניות בתוספת מימוש הנקבעת מראש, לרוב, בהתאם למחיר המניה בבורסה (אם המניה נסחרת) במועד הקצאת האופציות. הכול בהנחה שמחיר המניה יעלה בתקופת ה- vesting, ולפיכך במועד המימוש תצמח לעובד הטבה. במקרים מסוימים נדרשת התאמת מחיר של תוספת המימוש, זאת מסיבות רבות ומגוונות, כגון:

1. חלוקת דיווידנד במזומן על ידי החברה, המורידה את שווי המניה.

2. חלוקת מניות הטבה.

3. הנפקת זכויות.

4. פיצול מניות (stock split).

5. ירידות חדות בשערי המניות בשוקי ההון בארץ ובעולם, הגורמות לכך שהאופציה "מחוץ לכסף", שכן תוספת המימוש גבוהה ממחיר המניה.

יוער כי לרוב בחברות הציבוריות נקבעים מנגנוני התאמת המחיר במקרים 1 עד 4 שלעיל, במסגרת תוכנית ההקצאה.

רשות המסים נוהגת לאשר בהחלטות מיסוי כי מנגנון התאמת המחיר, הנעשה עקב שינויים במבנה ההון (לדוגמה, ארבע הסיבות הראשונות שלעיל) בתוכניות לגבי אופציות במסלול 102 הוני, לא יהווה, כשלעצמו, הפרה של כללי התוכנית או אירוע מס חדש, ותקופת החסימה לא תשתנה. עם זאת, ייבחן אם מנגנון התאמת המחיר מיטיב עם העובד ביחס להתאמת מחיר המניה בבורסה שמבצעת רשות ניירות ערך. אם התאמת מחיר המימוש ביחס למחיר המניה בבורסה מעניקה לעובד הטבה, אזי הטבה זו תמוסה כהכנסת עבודה, ותיווסף לרכיב הכנסת העבודה במסלול רווח הון על פי סעיף 102(ב)(3) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (ראו לדוגמה החלטות מיסוי 33/06, 52/07, 53/07).

במקרה האחרון, של התאמת מחיר המימוש עקב ירידה בשווי המניות בבורסה, רשות המסים רואה בהתאמת המחיר מתן הטבה חדשה לעובד, שכן ההטבה המקורית שניתנה בתוכנית האופציות המקורית אבדה לעובד עקב תנאי השוק. לפיכך, רשות המסים רואה באופציות שלגביהן בוצעה התאמת המחיר, כאילו הן מוקצות מחדש לכל דבר ועניין (הן לעניין "תום תקופה" כהגדרתו בסעיף 102 לפקודה, והן לעניין חישוב שווי ההטבה הפירותי שבסעיף 102(ב)(3) לפקודה).

על פי נוסחו של סעיף 102(ב)(3) לפקודה, שווי ההטבה הפירותי מחושב על פי ההפרש שבין שווי המניות בבורסה (בממוצע - 30 ימי המסחר שקדמו להקצאה או שלאחר הרישום למסחר, לפי העניין), בניכוי הוצאות המימוש. מכיוון שהתאמת המחיר מביאה להקטנת תוספת המימוש ביחס לתוכנית האופציות המקורית, הרי פירוש דווקני של סעיף 102(ב)(3) לפקודה יביא להגדלת הרכיב הפירותי בהטבה. בהחלטות המיסוי שניתנו (ראו לדוגמה החלטת מיסוי 50/07), רשות המסים מפרשת את הסעיף פירוש תכליתי, וקובעת כי התאמת מחיר המימוש מהווה הקצאה מחדש של האופציות, וכי הרכיב הפירותי מתוך שווי ההטבה יחושב על פי ממוצע מחירי המניה שבסמוך למועד ביצוע התאמת המחיר (כאמור בסעיף 102(ב)(3) לפקודה), בניכוי הוצאות המימוש (תוספת המימוש החדשה).