מיסוי תושב חוץ שמעמיד הלוואה לחברה ישראלית
תושב חוץ (ארה"ב) מחזיק ב-80% בחברה ישראלית. תושב החוץ נותן לחברה הלוואה בסך מיליון דולר לצורך רכישת מבנה. הסכם ההלוואה הוא כלהלן:
1. הלוואה דולרית נושאת 4% ריבית.
2. הלוואה שקלית לא צמודה נושאת 6% ריבית.
השאלה:
מה המס שיחול בישראל על בעל השליטה?
רו"ח ומשפטן ישי חיבה ורו"ח ועו"ד חגי אלמקייס משיבים:
על תושב חוץ המעמיד הלוואה לתושב ישראל, וזכאי בשל כך לריבית, יחולו ההוראות להלן:
● הכנסותיו מריבית חייבות במס בישראל על פי הדין הפנימי בישראל, שכן מקור ההכנסה הוא בישראל [ראו סעיף 4א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה")].
● הכנסותיו של תושב החוץ בגין הפרשי המטבע פטורות ממס בישראל (ראו סעיף 9(15) לפקודה).
● ניכוי ההוצאה על ידי תושב ישראל יותר רק בשנת התשלום בפועל, או אם המס במקור נוכה כדין בתוך שלושה חודשים מתום אותה שנה והועבר לפקיד השומה על ידי המשלם (ראו סעיף 18(ה) לפקודה).
סעיף 170 לפקודה קובע כברירת מחדל ניכוי מס בשיעור מס חברות לחברה, ושיעור מס של 25% ליחיד, אלא שהאמנה למניעת מיסי כפל בין ישראל וארצות הברית (להלן: "האמנה") מקילה בעניין זה ומתירה לישראל לנכות מס במקור בשיעור 17.5% בלבד.
נציין כי באמנה קיים מנגנון ייחודי, שלפיו כבר בשלב ניכוי המס במקור מאפשרים למנוכה לבחור בניכוי מס במקור על בסיס "נטו", וזאת כאילו הכנסות הריבית היו רווחי עסקים (אשר ממוסים בשיעור רגיל). לדוגמה: אם תושב ארה"ב, אשר העניק את ההלוואה, מימן אותה באמצעות הלוואה דולרית אחרת נושאת ריבית בשיעור 3.8%, הרי הניכוי במקור יתייחס לסכום הריבית "נטו" - ויוטל מס על סכום המרווח, קרי על 0.2% מההלוואה.
מכיוון שנותן ההלוואה תושב החוץ הוא תושב חוץ השולט במשלם, החברה הישראלית, יחולו הוראות סעיף 85א לפקודה וייבחנו תנאי השוק של ההלוואה, קרי: יחולו הוראות הסעיף והתקנות מכוחו המתייחסים לקביעת מחירי ההעברה - במקרה הנדון יתייחסו לשיעור הריבית שנקבע ולהתאמתו לסיכונים ולתנאי ההלוואה.
האמור לעיל מתייחס, בשינויים הנדרשים, גם להלוואה שאינה צמודה לדולר. כך למשל, בבואנו לקבוע את מחיר השוק הראוי להלוואה, יילקחו בחשבון הלוואות שאינן צמודות ברמת סיכון דומה.
בנתוני השאלה, מצב שבו חלף הלוואה צמודת שער בצירוף ריבית "נמוכה" ניתנה הלוואה לא צמודה בצירוף ריבית "גבוהה", ברירת המחדל היא כי תחול חבות במס כאמור על כל הריבית. בדוחק ניתן יהיה לטעון להחלת פטור ממס שווה ערך להפרשי הצמדה (בגובה עליית המדד או שער החליפין), על פי הוראת סעיף 9(13) לפקודה.
***המשיבים - מפירמת הייעוץ ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ www.artzi-hiba.co.il

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
