האם סחורה שטיפסה כבר 160% תמשיך לרשום עליות?
המסחר בסחורות בשבוע שעבר התאפיין בעליות תלולות במחירי רוב הסחורות זה שבוע שני ברציפות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-3.69%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-41.4% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-38.8% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר 2009. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחירי האנרגיה, מלבד הגז הטבעי והפחם, במחירי המתכות האצילות ובמחירי המתכות התעשייתיות.
הנפט עלה ב-7.5% ל-80.06 דולר לחבית, הזהב עלה ב-2.9% ל-1,122.10 דולר לאונקיה, הכסף עלה ב-6.3% ל-16.41 דולר לאונקיה והפלדיום עלה ב-5.8% ל-442.35 דולר לאונקיה. הגדילו לעשות מחירי המתכות התעשייתיות: העופרת עלתה ב-10.1% ל-2,290 דולר לטון, הניקל עלה ב-9.5% ל-20,210 דולר לטון והנחושת עלתה ב-6.3% ל-7,193 דולר לטון, אבל על הנחושת בהמשך.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה ב-5.56% בשבוע שעבר ל-2,714 נקודות. המדד נמוך כעת ב-41.8% מהפסגה 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל עדיין גבוה ב-25.5% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009. הירידה התלולה במדד מחירי ההובלה הימית מאז חודש נובמבר 2009 יכולה להטעות כיום את מי שמסתמך על אותו מדד להערכת מידת הביקוש לסחורות. הסיבה לכך היא שהירידה במחירי ההובלה נובעים מגידול חד בהיצע אניות ענק מסוג Capesize (מעל 100,000 טון מטען) ולא מירידה בביקוש להובלה של סחורות יבשות בתפזורת, כדוגמת פחם, עפרת ברזל וגרעינים. בין השנים 1980 ל-2008 סיפקו המספנות אניית ענק אחת חדשה בכל העולם בכל 18 יום בממוצע, אבל בעקבות ההזמנות הגדולות שקיבלו המספנות בשנת 2008, כשהיה מדד ההובלה הימית בשיא, סיפקו המספנות בשנה שעברה אניית ענק חדשה בכל שלושה ימים בממוצע, והשנה צפויות המספנות לספק 335 אניות ענק חדשות, כמעט אחת ליום.
גם במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות נאות בשבוע שעבר. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה בסיכום שבועי ב-3.13% ל-1,109.17 נקודות, המדד רחוק כעת רק ב-3.6% מהפסגה שנרשמה ב-19 בינואר השנה. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-2.76% ל-2,243.87 נקודות, המדד רחוק כעת רק ב-3.5% מהפסגה שנרשמה ב-11 בינואר השנה.
מדד המניות העולמי MSCI World עלה בשבוע שעבר ב-2.45% ל-1,134.45 נקודות, המדד נמוך כיום ב-32.6% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-65.8% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.
הדולר הוסיף להתחזק ביחס לאירו בסיכום שבועי, אם כי בשיעור נמוך של 0.14%, זאת לאחר שבמסחר התוך יומי ביום שישי שעבר טיפס ערך הדולר עד ל-1.344 אירו, אבל סיים את יום המסחר בירידה יומית של 0.63% ל-1.361 דולר לאירו. זהו ערכו הגבוה ביותר של הדולר ביחס לאירו מאז חודש יולי 2009. מאז תחילת חודש דצמבר 2009 התחזק הדולר ביחס לאירו ב-10%. הדולר התחזק ביחס לין היפני בשבוע שעבר ב-1.71% ל-91.51 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר ב-0.62%, ושערו היציג האחרון היה 3.762 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
נחושת
מחיר הנחושת למסירה מידית עלה בשבוע שעבר ב-6.3% ל-7,193 דולר לטון. מאז השפל במחיר הנחושת, 2,770 דולר לטון, ב-24 בדצמבר 2008 כבר עלה מחירה ב-160%. זו העלייה הגדולה ביותר שנרשמה מקרב כל הסחורות, מלבד הפלדיום, ממחירי השפל של סוף שנת 2008 ותחילת 2009.
סין, הצורכת 30% מצריכת הנחושת העולמית והמפיקה רק 6% מהתפוקה העולמית, השלימה את חידוש מלאי הנחושת שלה בשנת 2009, אך, לפי כלכלני בנק ,UBS כמות הנחושת שברשותה עדיין אינה עונה על צרכיה, ולכן תיאלץ סין להוסיף לייבא כמויות גדולות של נחושת. לפי כלכלני הבנק, כבר השתמשה סין ברוב כמות הנחושת שייבאה בשנת 2009 למוצרים גמורים ולמוצרים בתהליך הייצור. הדבר מרשים במיוחד, כיוון שסין ייבאה כמות עצומה של 3.2 מיליון טון נחושת בשנת 2009. לפי כלכלני בנק UBS, אפילו גידול מתון בצריכת הנחושת בסין יצריך גידול רב ביבוא הנחושת אליה וכתוצאה מכך יביא לעלייה במחיר הנחושת.
הנחושת נוחה לעיבוד, עמידה בפני קורוזיה והיא מוליכה מעולה של חום וחשמל; למעשה רק לכסף מוליכות חשמלית טובה יותר. עקב התכונות האלו משתמשים בנחושת בעיקר לייצור חוטי חשמל וצינורות. מתוך כלל המתכות, רק בברזל ובאלומיניום משתמשים בתעשייה יותר. הנחושת היא גם מרכיב חשוב בנתכים שימושיים רבים: הפליז הוא נתך של נחושת ואבץ שהותכו יחדיו והארד (ברונזה) הוא נתך של נחושת ובדיל. השימוש בנחושת בעולם מתחלק כלהלן: חשמל ואלקטרוניקה - 42%, בנייה - 28%, תחבורה - 12%, מוצרי צריכה - 9% ומכונות תעשייתיות - 9%.
לפי Copper Development Association, בבית מגורים של משפחה אחת בארצות הברית יש בממוצע כ-200 ק"ג נחושת, ורכב ממוצע מכיל 23 ק"ג נחושת. רק כדי לשבר את האוזן, פסל החירות שבכניסה לנמל ניו יורק מכיל 81,300 ק"ג נחושת.
מאזן הנחושת העולמי
שימוש עולמי בנחושת שנים 2008-1900 (אלפי טונות)
איך משקיעים בנחושת
תעודת סל בארצות הברית
תעודת סל לנחושת, iPath DJ-AIG Copper ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJC החל מ-24 באוקטובר 2007. החברה המנהלת היא Barclay's Global Investors, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה. התעודה סחירה למדי: כ-180,000 תעודות בממוצע ביום.
תעודות סל באירופה
תעודת הסל ETFS Copper נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה COPA. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר הנחושת, דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל ETFS Short Copper נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SCOP. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הנחושת, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנחושת ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל ETFS Leveraged Copper נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LCOP. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הנחושת, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנחושת יעלה ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הנחושת יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר הנחושת. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.