אפקט דובאי בתל-אביב: המניות הדפנסיביות עלו, כיל והחברה לישראל נפלו

מבול הדוחות נמשך גם היום. האופציות על הדולר מאותתות על ירידה חדה מחר. אפריקה ירדה 3.2%, אסם זינקה 4.3% לאחר הדוחות

טלטלת דובאי בבורסות העולם הגיעה היום גם לחופי תל-אביב, והבורסה המקומית איבדה גובה, אם כי בשיעור מתון יחסית. מדד המעו"ף אף ביצע במהלך היום מהלך מרשים שהביא אותו אל סף מעבר לטריטוריה חיובית, אבל בסופו של היום ידם של המוכרים התחזקה והמדד נחלש.

במרכז הבמה עמדה גם היום התחזקות התנודתיות בהמשך לירידות שנרשמו בסוף השבוע בשוקי העולם ברקע לחששות מפני חדלות פירעון של דובאי.

מדד ת"א 25 סגר את היום בירידה של 0.54% רמה של 1,073 נקודות ומדד ת"א 75 נסוג 1.67%. מדד הבנקים רשם ירידה של 0.64% ומדד הנדל"ן נסוג 1.15%. המחזור הסתכם בכ-1.34 מיליארד שקלים.

ליידרמן: ההתאוששות תימשך

הסערה בבורסות בימים האחרונים הגיעה כידוע לאחר שממשלת דובאי הודיעה כי קרן ההשקעות הממשלתית שלה, "דובאי וורלד", תפנה לנושיה בבקשה להקפיא למשך של כחצי שנה את כל תשלומי החוב של החברה וחטיבת הנדל"ן שלה 'נאחיל' עד מאי 2010. פרסום הודעה זו גרם לתגובת שרשרת בשווקים והפתיע משקיעים ובתי השקעות רבים, שהחלו לתמחר ולהעריך שנית את פרמיות הסיכון הכרוכות בנכסים בשווקים מתעוררים בפרט, ונכסי סיכון בכלל.

בתוך כך, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, טוען כי ההתאוששות הכלכלית הגלובלית תימשך גם אחרי "תאונת" דובאי ובמקביל מזכיר כי נותרו בועות וסיכונים פיננסים רבים, והשווקים הגלובליים פגיעים. לכתבה על המסמך של ליידרמן

הכלכלן הראשי של לאומי, גיל בפמן, מציין כי "המדינות המתעוררות העלולות לסבול מן העלייה במידת הסלקטיביות של המשקיעים כוללות חלק ממדינות מזרח אירופה, ובפרט המדינות הבלטיות, המצויות עדיין במצב עניינים מדאיג". מדינות נוספות שלגביהן עלתה מידת הדאגה לאחרונה כוללות את מקסיקו, לה הופחת דירוג האשראי לאחרונה. בסין מדובר בדאגה גוברת לגבי סקטור הבנקאות ומידת הלימות ההון שלו. במידה ומשבר דובאי לא יירגע במהירות, קיים חשש גם לגבי מידת היציבות בשווקים של רוסיה, טורקיה וארגנטינה, זאת בדומה לאפיזודות קודמות שהיו במדינות אלו. גם יוון נמצאת ברשימת המדינות המצויות תחת איום. לסקירה של בפמן

האנליסטים מגיבים לאפקט דובאי

Bizportal ריכז את הערכות האנליסטים הישראלים בהקשר של דובאי. מספר אנליסטים מצביעים היכן עלול להימצא המוקש הבא, אך במקביל רובם ככולם מסבירים כי אין מדובר באירוע שעלול להפיל את השווקים בטווח המיידי. מבט על טבלאות מרווחי ה-CDS מצביע על דבר מעניין, מרווחי CDS של מספר מדינות אפילו עולה על מרווחי ה-CDS של דובאי. לידיעה המורחבת - סערה בכוס תה? האנליסטים לא צופים תגובת שרשרת בעקבות אירועי דובאי

בהסתכלות יותר ספציפית, אנליסטים מברקליס מעריכים כי הבנקים בארה"ב חשופים פחות לנסיכויות המפרץ ולדובאי מאשר עמיתיהם באירופה. להערכתם, המחסור בשקיפות מקשה לדעת בדיוק איזה מוסד חשוף לחברות הממשלתיות בנסיכות ובאיזה היקף ועל כן נשאר רק להתבסס על אומדנים. לידיעה המורחבת

"האירועים בדובאי הובילו לתיקון שאיחר להגיע בנכסים המסוכנים, שנתמכו עוד קודם לכן על ידי נזילות יותר מאשר על יסודות כלכליים", כך מעריך מוחמד אל אריאן, המנכ"ל המשותף בקרן פימקו, בראיון שהעניק לרויטרס. "בעוד שרבים מהמשקיעים הכירו בהתרחבות הפער בין השווקים הפיננסים למציאות הכלכלית, מתי מעט הביעו נכונות להקטנת שיעור החשיפה. דובאי משנה כעת את כל התמונה", הוסיף המנכ"ל. לידיעה המורחבת

מכיוון אחר, גורו השווקים המתעוררים, מארק מוביוס טען כי "העניין עם הקרן בדובאי עלול להיות עניין די רציני בגלל שאם היא הולכת לפשיטת רגל, זה עלול להוביל לגל של 'דיפולטים' גם באזורים אחרים", כך להערכת מוביוס, שמנהל 25 מיליארד דולר במסגרת תפקידו כיו"ר קרנות טמפלטון. לידיעה המורחבת

אפקט דובאי הגיע באיחור לוול סטריט

'יום שישי השחור', הוא היום שלאחר חג ההודיה המסמל את פתיחת עונת החגים ואיתם הקניות, הפך ליום אדום במיוחד על רקע ההתפתחויות בהקשר של דובאי.

יום המסחר המקוצר (ו') הסתיים בירידות שערים חדות של למעלה מ-1.5% בממוצע, אולם בסיכום שבועי התמונה קודרת קצת פחות. מדד הנאסד"ק איבד בשבוע המסחר המקוצר בוול סטריט 0.4%, מדד הדאו ג'ונס ירד 0.1% ואילו מדד ה-S&P500 השיל 0.01%. לסקירת וול סטריט

מנגד, המשקיעים באירופה עברו מחששות כבדים לניצול הזדמנויות בשוק. הבורסות ביבשת סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע החולף בעליות לאחר שביום חמישי צנחו ביותר מ-3%. עם סיום המסחר, מדד הפוטסי מלונדון עלה 1%, מדד הדאקס מפרנקפורט טיפס1.27% ואילו מדד הקאק מפריז הוסיף 1.15%. המדד הפן אירופי, ה-Dow Jones Stoxx 600 הוסיף 1.1% לערכו. לסקירת המסחר באירופה

מניות בולטות

מניית אפריקה סגרה בירידה חדה. ההפסד של אפריקה ברבעון השלישי הגיע לסך של כ- 389 מליון שקלים, לעומת הפסד של כ- 2.135 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. בנטרול הוצאות המימון ההפסד מפעולות הגיע לסך של כ- 93 מליון שקלים, לעומת הפסד של כ-1.373 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. לכתבה על דוחות אפריקה

גם אפריקה נכסים פרסמה היום (א') את תוצאותיה הכספיות בה הציגה תמונה עגומה לרבעון השלישי. החברה מבית אפריקה של לב לבייב רשמה צניחה בשיעור של 79% בהכנסות הרבעוניות בעיקר כתוצאה מעליה חד פעמית בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה בו הכירה ברבעון המקביל אשתקד.

מניית אסם רשמה עליה חדה. החברה דיווחה היום כי ברבעון השלישי רשמה רווח נקי של כ-89.11 מיליון שקל לעומת כ-64 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 39.4%. לכתבה על דוחות אסם

עוד נסחרו בצד הירוק מניות טבע, בזק, סלקום ופריגו - מניות אשר ידועות כ"דפנסיביות" (בעלות ביתא נמוכה). מנגד, ירידות בולטות נרשמו במניות חברה לישראל, קבוצת דלק ומניות כיל.

בהתייחסות לכיל: לימור גרובר, מנהלת מחלקת מחקר בפסגות, טוענת היום כי "עדכון כלפי מעלה של מחיר האשלג לטווח הארוך, עדכון כלפי מטה של הכמויות ועדכון כלפי מעלה של תחזיות הצמיחה למגזרי המוצרים התעשייתיים והתכלית גוזרים מחיר יעד מעודכן של 50.2 שקל למניית כיל, נמוך ממחירה לפני פתיחת המסחר. מחיר שבהחלט לוקח בחשבון התפתחויות חיוביות משמעותיות ב-2010". לכתבה על ההמלצה של פסגות

רשת רמי לוי הציגה היום עליה של 29.44% ברווח הנקי ברבעון השלישי של השנה, לרמה של כ-18.07 מיליון שקל לעומת 13.96 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לכתבה על דוחות רמי לוי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.