אפקט דובאי בתל-אביב: המניות הדפנסיביות עלו, כיל והחברה לישראל נפלו

מבול הדוחות נמשך גם היום. האופציות על הדולר מאותתות על ירידה חדה מחר. אפריקה ירדה 3.2%, אסם זינקה 4.3% לאחר הדוחות

טלטלת דובאי בבורסות העולם הגיעה היום גם לחופי תל-אביב, והבורסה המקומית איבדה גובה, אם כי בשיעור מתון יחסית. מדד המעו"ף אף ביצע במהלך היום מהלך מרשים שהביא אותו אל סף מעבר לטריטוריה חיובית, אבל בסופו של היום ידם של המוכרים התחזקה והמדד נחלש.

במרכז הבמה עמדה גם היום התחזקות התנודתיות בהמשך לירידות שנרשמו בסוף השבוע בשוקי העולם ברקע לחששות מפני חדלות פירעון של דובאי.

מדד ת"א 25 סגר את היום בירידה של 0.54% רמה של 1,073 נקודות ומדד ת"א 75 נסוג 1.67%. מדד הבנקים רשם ירידה של 0.64% ומדד הנדל"ן נסוג 1.15%. המחזור הסתכם בכ-1.34 מיליארד שקלים.

ליידרמן: ההתאוששות תימשך

הסערה בבורסות בימים האחרונים הגיעה כידוע לאחר שממשלת דובאי הודיעה כי קרן ההשקעות הממשלתית שלה, "דובאי וורלד", תפנה לנושיה בבקשה להקפיא למשך של כחצי שנה את כל תשלומי החוב של החברה וחטיבת הנדל"ן שלה 'נאחיל' עד מאי 2010. פרסום הודעה זו גרם לתגובת שרשרת בשווקים והפתיע משקיעים ובתי השקעות רבים, שהחלו לתמחר ולהעריך שנית את פרמיות הסיכון הכרוכות בנכסים בשווקים מתעוררים בפרט, ונכסי סיכון בכלל.

בתוך כך, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, טוען כי ההתאוששות הכלכלית הגלובלית תימשך גם אחרי "תאונת" דובאי ובמקביל מזכיר כי נותרו בועות וסיכונים פיננסים רבים, והשווקים הגלובליים פגיעים. לכתבה על המסמך של ליידרמן

הכלכלן הראשי של לאומי, גיל בפמן, מציין כי "המדינות המתעוררות העלולות לסבול מן העלייה במידת הסלקטיביות של המשקיעים כוללות חלק ממדינות מזרח אירופה, ובפרט המדינות הבלטיות, המצויות עדיין במצב עניינים מדאיג". מדינות נוספות שלגביהן עלתה מידת הדאגה לאחרונה כוללות את מקסיקו, לה הופחת דירוג האשראי לאחרונה. בסין מדובר בדאגה גוברת לגבי סקטור הבנקאות ומידת הלימות ההון שלו. במידה ומשבר דובאי לא יירגע במהירות, קיים חשש גם לגבי מידת היציבות בשווקים של רוסיה, טורקיה וארגנטינה, זאת בדומה לאפיזודות קודמות שהיו במדינות אלו. גם יוון נמצאת ברשימת המדינות המצויות תחת איום. לסקירה של בפמן

האנליסטים מגיבים לאפקט דובאי

Bizportal ריכז את הערכות האנליסטים הישראלים בהקשר של דובאי. מספר אנליסטים מצביעים היכן עלול להימצא המוקש הבא, אך במקביל רובם ככולם מסבירים כי אין מדובר באירוע שעלול להפיל את השווקים בטווח המיידי. מבט על טבלאות מרווחי ה-CDS מצביע על דבר מעניין, מרווחי CDS של מספר מדינות אפילו עולה על מרווחי ה-CDS של דובאי. לידיעה המורחבת - סערה בכוס תה? האנליסטים לא צופים תגובת שרשרת בעקבות אירועי דובאי

בהסתכלות יותר ספציפית, אנליסטים מברקליס מעריכים כי הבנקים בארה"ב חשופים פחות לנסיכויות המפרץ ולדובאי מאשר עמיתיהם באירופה. להערכתם, המחסור בשקיפות מקשה לדעת בדיוק איזה מוסד חשוף לחברות הממשלתיות בנסיכות ובאיזה היקף ועל כן נשאר רק להתבסס על אומדנים. לידיעה המורחבת

"האירועים בדובאי הובילו לתיקון שאיחר להגיע בנכסים המסוכנים, שנתמכו עוד קודם לכן על ידי נזילות יותר מאשר על יסודות כלכליים", כך מעריך מוחמד אל אריאן, המנכ"ל המשותף בקרן פימקו, בראיון שהעניק לרויטרס. "בעוד שרבים מהמשקיעים הכירו בהתרחבות הפער בין השווקים הפיננסים למציאות הכלכלית, מתי מעט הביעו נכונות להקטנת שיעור החשיפה. דובאי משנה כעת את כל התמונה", הוסיף המנכ"ל. לידיעה המורחבת

מכיוון אחר, גורו השווקים המתעוררים, מארק מוביוס טען כי "העניין עם הקרן בדובאי עלול להיות עניין די רציני בגלל שאם היא הולכת לפשיטת רגל, זה עלול להוביל לגל של 'דיפולטים' גם באזורים אחרים", כך להערכת מוביוס, שמנהל 25 מיליארד דולר במסגרת תפקידו כיו"ר קרנות טמפלטון. לידיעה המורחבת

אפקט דובאי הגיע באיחור לוול סטריט

'יום שישי השחור', הוא היום שלאחר חג ההודיה המסמל את פתיחת עונת החגים ואיתם הקניות, הפך ליום אדום במיוחד על רקע ההתפתחויות בהקשר של דובאי.

יום המסחר המקוצר (ו') הסתיים בירידות שערים חדות של למעלה מ-1.5% בממוצע, אולם בסיכום שבועי התמונה קודרת קצת פחות. מדד הנאסד"ק איבד בשבוע המסחר המקוצר בוול סטריט 0.4%, מדד הדאו ג'ונס ירד 0.1% ואילו מדד ה-S&P500 השיל 0.01%. לסקירת וול סטריט

מנגד, המשקיעים באירופה עברו מחששות כבדים לניצול הזדמנויות בשוק. הבורסות ביבשת סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע החולף בעליות לאחר שביום חמישי צנחו ביותר מ-3%. עם סיום המסחר, מדד הפוטסי מלונדון עלה 1%, מדד הדאקס מפרנקפורט טיפס1.27% ואילו מדד הקאק מפריז הוסיף 1.15%. המדד הפן אירופי, ה-Dow Jones Stoxx 600 הוסיף 1.1% לערכו. לסקירת המסחר באירופה

מניות בולטות

מניית אפריקה סגרה בירידה חדה. ההפסד של אפריקה ברבעון השלישי הגיע לסך של כ- 389 מליון שקלים, לעומת הפסד של כ- 2.135 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. בנטרול הוצאות המימון ההפסד מפעולות הגיע לסך של כ- 93 מליון שקלים, לעומת הפסד של כ-1.373 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. לכתבה על דוחות אפריקה

גם אפריקה נכסים פרסמה היום (א') את תוצאותיה הכספיות בה הציגה תמונה עגומה לרבעון השלישי. החברה מבית אפריקה של לב לבייב רשמה צניחה בשיעור של 79% בהכנסות הרבעוניות בעיקר כתוצאה מעליה חד פעמית בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה בו הכירה ברבעון המקביל אשתקד.

מניית אסם רשמה עליה חדה. החברה דיווחה היום כי ברבעון השלישי רשמה רווח נקי של כ-89.11 מיליון שקל לעומת כ-64 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 39.4%. לכתבה על דוחות אסם

עוד נסחרו בצד הירוק מניות טבע, בזק, סלקום ופריגו - מניות אשר ידועות כ"דפנסיביות" (בעלות ביתא נמוכה). מנגד, ירידות בולטות נרשמו במניות חברה לישראל, קבוצת דלק ומניות כיל.

בהתייחסות לכיל: לימור גרובר, מנהלת מחלקת מחקר בפסגות, טוענת היום כי "עדכון כלפי מעלה של מחיר האשלג לטווח הארוך, עדכון כלפי מטה של הכמויות ועדכון כלפי מעלה של תחזיות הצמיחה למגזרי המוצרים התעשייתיים והתכלית גוזרים מחיר יעד מעודכן של 50.2 שקל למניית כיל, נמוך ממחירה לפני פתיחת המסחר. מחיר שבהחלט לוקח בחשבון התפתחויות חיוביות משמעותיות ב-2010". לכתבה על ההמלצה של פסגות

רשת רמי לוי הציגה היום עליה של 29.44% ברווח הנקי ברבעון השלישי של השנה, לרמה של כ-18.07 מיליון שקל לעומת 13.96 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לכתבה על דוחות רמי לוי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.