סוכנות Fitch מיישרת קו: אשררה את דירוג האשראי של ישראל, נותר ברמה של A יציב
חברת דירוג האשראי הבינלאומית Fitch אשררה היום את דירוג האשראי של ישראל. הדירוג נותר ברמה של A יציב. מדובר בדירוג האשראי למט"ח לטווח ארוך, שהוא הדירוג המרכזי. הדוח מפורסם בהמשך לביקור השנתי שערכו נציגי החברה בישראל לפני כשלושה חודשים ובמהלכו נפגשו עם שר האוצר, נגיד בנק ישראל, ובכירים נוספים במגזר הציבורי והעסקי.
בהודעתם, מציינים נציגי החברה כי מדינת ישראל צלחה את המשבר הכלכלי הגלובלי בצורה טובה יותר מהרבה משקים דומים, תוך שהיא סובלת ממיתון קטן ביותר יחסית למדינות דומות באירופה ובאסיה.
לדברי שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, "הודעת Fitch מוכיחה שהצעדים הפיסקלים בהם נקטנו, בשילוב עם הצעדים המוניטריים של בנק ישראל הוכיחו את עצמם; התאוששותה של כלכלת ישראל היא מהמהירות בעולם. ישראל היא מהמדינות הבודדות שדירוג האשראי שלהן נותר בעינו, זאת כאשר לרוב מדינות העולם המערבי הופחת הדירוג בעקבות הגירעונות שצברו. יחד עם זאת, עלינו להמשיך ולנהוג באחריות תקציבית ובמשמעת פיסקלית במיוחד בעת היציאה מהמשבר. אם נתמיד בכך נוכל בעתיד להעלות את דירוג האשראי של ישראל".
לדברי החשב הכללי, שוקי אורן: "ההודעה של Fitch משלימה את ההודעות של S&P ו Moody's מהחודשים האחרונים שאף הן אישררו את דירוג האשראי של ישראל. פעולות הממשלה בעת המשבר ושיתוף הפעולה בין משרד האוצר לבנק ישראל הוכחו כנוסחה נכונה, אולם הדרך עד להתאוששות המלאה והחזרה לצמיחה מהירה - עדיין רחוקה".
נציגי החברה מוספים כי מדיניות כלכלית טובה ורפורמות מבניות מאז המשבר האחרון בשנת 2001-2002 הניחו את היסודות לצמיחה הגבוהה בשנים 2004-2008 שהפכה את הכלכלה לחסינה יותר לזעזועים. למעט בחריין, סין ופולין, חברת Fitch צופה שישראל תהיה המדינה היחידה מבין המדינות המדורגות "A" שתצא מהמיתון כבר בשנת 2009.
נציגי החברה מציינים כי הביצועים הטובים של הכלכלה הישראלית נובעת בחלקה הגדול ממדיניות מוניטרית אגרסיבית וממדיניות שער חליפין בנוסף למערכת בנקאית יציבה וללא כל בעיה, ולעובדה שבמשק הישראלי לא התפתחו בועות כלשהן. הנציגים מציינים כי ענף היי-טק והשירותים הראו יציבות אל מול ירידת הביקושים העולמית בעקבות המשבר הכלכלי תוך שהיצוא שלהם גורם לעודף חסר תקדים בחשבון השוטף בשנת 2009.
נציגי סוכנות Fitch מוסיפים כי יחס חוב-תוצר הגבוה נשאר הגורם המגביל של הדירוג הישראלי אך מוסיפים כי העוגנים הפיסקלים בדמות תקרת ההוצאה ויעד הגירעון אותם אימצה המדינה שירתו אותה היטב בשנים האחרונות וגרמו לירידה החדה ביחס חוב-תוצר ל-78% בסוף שנת 2008 מ-100% בשנת 2003, ולמרות שהיחס גבוה יחסית לחציון של מדינות היחוס הוא עדיין לא הכי גבוה מבין מדינות אלו וכיום יש מדינות עם יחס חוב תוצר גבוה יותר. הנציגים מוסיפים שהמשבר העולמי השפיע על המדינה בעיקר בצד ההכנסות ממיסים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
