כיצד להמר על ירידה או עליה בסטיות הגלומות באופציות?
במחצית השנייה של שנות ה-90 קרן הגידור Long Term Capital Management (או בקיצור - LTCM) הפסידה בערך 4.6 מיליארד דולר בחודשיים. בין מנהלי הקרן היו 2 מקבלי פרס נובל, מיירון שולס ורוברט מרטון, ואחד ההימורים הכושלים שלהם היה על כך שלדעתם סטיית התקן הגלומה במחירי האופציה על מדדים אינה יכולה לעלות מעל 30% שנתי.
המספרים בהיסטוריה הוכיחו שזו טעות והסטייה יכולה להיות גבוהה בהרבה מעל -30%. בין סוף שנת 97 לסוף שנת 98 מדד ה-VIX, מדד הסטיות הגלומות באופציות על מדדים עלה מעל 60%. זו למעשה הייתה אחת מהעסקאות הכושלות שמחקו את הקרן.
עשור לאחר מכן השוק מצא את עצמו במצב דומה. במקביל עם מפולת שווקי המניות בסוף שנת 2008, מדד ה-VIX התקרב מחדש לרמות של 70%. אצלנו בארץ הסטייה הגלומה באופציות המעו"ף הייתה גם מעל, הגבוהה מאז ומעולם.
מה היא משמעות של סטייה? סטייה כמוה כתנודתיות. ככל שנכס תנודתי יותר כך יש לו סטייה גבוהה יותר.
אחד הפרמטרים המשפיעים על מחירי האופציות הוא הסטייה על נכס הבסיס. יש יחס ישיר בין מחיר האופציה לסטייה. ככל שהסטייה גבוהה יותר, כך מחיר האופציה גבוה יותר (לא משנה אם זו אופציית קול או פוט).
בהנחה שמחיר נכס הבסיס, הריבית והדיבידנד הצפוי לא משתנים בנקודת זמן ספציפית, כותב האופציה ירוויח מירידה בסטייה, וקונה האופציה ירוויח מעליה בסטייה.
סוחרים שבמשך שנים מאז פתיחת המסחר הממוחשב בנגזרים בתל אביב היו רגילים להמר על ירידת הסטיות הגלומות, בסוף שנת 2008 נתקעו עם הפסדים מאוד גדולים וחלקם אף נמחקו.
כיצד סוחר יכול להמר על ירידה / עליה בסטיות הגלומות באופציות?
האסטרטגיות הכי נפוצות להמר על כיוון הסטייה הינן:
1. מכירה/קניה של אוכף - ניתן למכור/לקנות גם קול וגם פוט באותו מחיר מימוש. בדרך כלל רוב הסוחרים מוכרים/קונים אוכף במחיר מימוש בכסף, כלומר, הכי קרוב למדד. אסטרטגיית קניית אוכף טובה כאשר התנודתיות בשוק (סטיית תקן) נמוכה וצופים לעלייה בתנודתיות בעתיד. במקרה שהשוק נשאר במקום, הפסד הפרמיה יכול להיות גדול יחסית, אך לעומת זאת, אם מתממשות הציפיות, הרווח יכול להיות בלתי מוגבל במועד הפקיעה. אסטרטגיית מכירת אוכף מתאימה כאשר התנודתיות הגלומה בשוק גבוהה וצופים ירידה בתנודתיות בעתיד. במקרה הזה, אם הציפיות מתבדות, ההפסד עלול להיות בלתי מוגבל. מקסימום הרווח במקרה זה הינו בסך התקבול של שתי הפרמיות הן של הקול והן של הפוט.
2. מכירה/קניה של שוקת - קניית שוקת היא קניית אופציית פוט במחיר מימוש X וקניית אופציית רכש קול במחיר מימוש Y. במקרה הזה המשקיע מצפה לתזוזה חדה בשוק מבלי לצפות את כיוון השינוי. האסטרטגיה טובה כאשר מצפים לעליה בתנודתיות בשוק בעתיד. במקרה זה אם הציפיות לא מתממשות ההפסד קטן יותר מאשר בקניית אוכף. אם הציפיות יתממשו, הרווח יהיה נמוך יותר. מכירת שוקת היא מכירת אופציית פוט במחיר מימוש X ומכירה אופציית קול במחיר מימוש Y. במקרה הזה, הציפיות הן ליציבות במחיר נכס הבסיס (בין המחירים X, ו-Y). האסטרטגיה מתאימה כאשר צופים ירידת בתנודתיות. אם נשווה לאסטרטגיית מכירת אוכף, ההבדל הוא שבאסטרטגיה זו, המרווח לטעות גדול יותר. אם הציפיות יתממשו הרווח, בהתאמה, יהיה נמוך יותר.
לסיכום
מאז אוקטובר - נובמבר 2008, הסטיות הגלומות במעו"ף ירדו משמעותית מרמות של 50%-60% עד 25% בערך בסוף מאי, במקביל עם עליית המדד. העליות במדדים העולמיים הרגיעו את הסוחרים והחשש ממפולת נוספת קטן. כיום, הסטייה במעוף הינה בסביבות ה-30%. רמות אלו גבוהות מאוד יחסית לשנים הקודמות בהם סטייה גלומה של 20% הייתה נחשבת לגבוהה. לאור האירועים בשווקים הגלובאליים בשנה האחרונה, לא ניתן לומר, בצורה חד משמעית, שהסטייה הזו גבוהה וכדאי לבחור באסטרטגיה של מכירה סטייה.
הכותבת הינה סוחרת בקבוצת "אקסלנס נשואה".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
