10.5 מיליארד שקל: הגירעון בסחר חוץ ממשיך
מדובר בעלייה של כ-17% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. היבוא הכללי של סחורות לישראל במרץ הסתכם ב-30.4 מיליארד שקל, ואילו היצוא הגיע ל-19.9 מיליארד שקל בלבד. מדובר בעלייה של כ-2.1 מיליארד שקל ביבוא לעומת מרץ 2024, ויצוא כמעט זהה לתקופה המקבילה
מגמת הגירעון בסחר הסחורות של ישראל נמשכה גם במרץ האחרון - 10.5 מיליארד שקל. כך עולה מדו"ח של נתוני סחר החוץ של המדינה שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדובר בעלייה של כ-17% לעומת החודש המקביל אשתקד (9 מיליארד שקל).
היבוא הכללי של סחורות לישראל במרץ הסתכם ב-30.4 מיליארד שקל, ואילו היצוא הגיע ל-19.9 מיליארד שקל בלבד. מדובר בעלייה של כ-2.1 מיליארד שקל ביבוא לעומת מרץ 2024, ויצוא כמעט זהה לתקופה המקבילה בשנה שעברה (19.3 מיליארד שקל). כ-44% מהיבוא במרץ היה של חומרי גלם (למעט יהלומים ואנרגיה), 29% מוצרי צריכה, ו-16% מוצרים להשקעה כמו מכונות וציוד תחבורה. היבוא של יהלומים, דלקים, אוניות ומטוסים השלים את היתר.
נתוני המגמה של הרבעון הראשון מצביעים על ירידה של 10% ביבוא של מוצרים להשקעה, כשירידה קיצונית במיוחד נרשמה ביבוא של מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים - צניחה של 48.2% בחישוב שנתי.
יבוא מוצרי הצריכה עלה ב-1.7% ברבעון הראשון של השנה. כמו כן, עלייה חדה של 13.3% נרשמה ביבוא של תרופות, מזון, הלבשה והנעלה - מה שמעיד על כך שהיו ביקושים גבוהים לצריכה השוטפת. לעומת זאת, יבוא של מוצרים בני קיימא, כמו ריהוט ומכשירי חשמל ביתיים, ירד ב-19.4%.
- האטה ומלחמה: ירידה של 1.9% ביצוא השירותים באוגוסט
- הגירעון המסחרי בספטמבר הסתכם ב-10.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היצוא התעשייתי, שמרכיב 93% מהיצוא הכולל, ירד ברבעון הראשון ב-7.3% בקצב שנתי, ובאופן מובהק הורגשו ירידות ביצוא של תעשיות טכנולוגיה:
- היצוא של תעשיות ההייטק (כ-44% מהיצוא התעשייתי) ירד ב-4.2%.
- היצוא של תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (35% מהיצוא) צנח
ב-10.6%.
- היצוא של תעשיית ייצור כימיקלים ומוצריהם לבדם ירד ב-15.4%.
תחום אחד שבלט לטובה היה תעשיות טכנולוגיה מסורתית, עם עלייה של 11.9% ביצוא. מדובר בהמשך למגמה דומה שנרשמה גם ברבעון הקודם. גם ענף היהלומים, שמהווה 4% מהיצוא, מציג נתונים מדאיגים: יצוא היהלומים ברבעון הראשון הסתכם ב-2.3 מיליארד שקל בלבד. מדובר בירידה של כ-23% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (3 מיליארד שקל). היבוא בענף הסתכם ב-1.8 מיליארד שקל. היבוא של חומרי האנרגיה, שכולל דלק גולמי, תזקיקים ופחם, הסתכם ב-7.9 מיליארד שקל מתחילת השנה. הנתון הזה משקף את התלות האנרגטית המתמשכת של המשק המקומי.
- 2.אחרי שהרסו את היצוא עם $ נמוך מקבלים גירעון עולה (ל"ת)עושה חשבון 23/04/2025 07:27הגב לתגובה זו
- 1.ככה זה בדקטטורה (ל"ת)אנונימי 22/04/2025 23:17הגב לתגובה זו
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
