הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
טראמפ ונתניהו (X)
טראמפ ונתניהו (X)

שיחות הסחר בין ארה"ב וישראל - הממשל ידרוש: "תפסיקו עם הטריקים וחסמי הסחר ומיד"

המכס על סחורה ישראלית עומד על 17% כשיש דחייה של 90 יום בהם המכס הוא 10%; איך תנסה המשלחת הישראלית להוריד את שיעור המכס ומה יגידו האמריקאים

איתן גרסטנפלד | (11)
נושאים בכתבה מלחמת הסחר דונלד טראמפ בנימין נתניהו

תוכנית המכסים של ממשל טראמפ מתייחסת למעל 100 מדינות. הטענה המרכזית היא שהן מנצלות את ארה"ב ומוכרות לה סחורה בהיקפים גדולים, בעוד שהן לא קונות ממנה. עובדתית זה נכון - ארה"ב בגירעון מסחרי מול המדינות האלו, אבל האם זה עניין של הוגנות? לא בטוח, זה עניין כלכלי. מוכרים איפה שאפשר, איפה שקונים, מוכרים כמה שיותר יקר. במקביל, קונים ממי שהכי טוב והכי זול. ארה"ב איבדה מכוחה בעשורים האחרונים, היא עשתה זאת גם למען האזרחים שלה שקנו יותר, הרבה יותר. עכשיו זה מתפוצץ. צריך לשאול למה דווקא זה העלה את חמתו של טראמפ, למה הוא סימן את הגירעון המסחרי בראש המטרות. המטרה הכלכלית החשובה ביותר היא דווקא הקטנת הגירעון הכספי, אבל יכול להיות שבמקרה של מלחמת הסחר קל יותר להגדיר את האויבים, יש מול מי להילחם, ומעבר לכך - אם הוא יצליח לשפר את הגירעון המסחרי זה יתבטא בשיפור בגירעון הכלכלי.


"90 מדינות ב-90 ימים" אומרים בממשל האמריקאי וזה היעד שלהם להסכמים ב-90 היום של הדחייה, האם זה אפשרי? לא בטוח, מקסימום יהיה גרייס נוסף, אבל הם בהחלט מנסים לדהור קדימה (להרחבה: "90 הסכמים תוך 90 יום" - ומה יקרה שיסתיימו 90 הימים?). ישראל אמורה להיות אחת מה-90 מדינות האלו. כולן פועלות בכמה מישורים - ניסיון להתחבב על ידי טראמפ, לכבד אותו, להרים אותו. הוא המלך. במקביל מכינים תוכנית להעלאת הרכישות מארה"ב ומספקים אופציות נוספות עם השלכות כלכליות חיוביות לאמריקה - הקמת מפעלים בארה"ב, ביטול הסכמי סחר מסוימים עם מדינות אחרות, רכישות של גז נוזלי ועוד.


המכס על סחורה ישראלית עומד על 17%. זה נקבע על פי נוסחה לפיה מחלקים את סך גירעון הסחר בסחורות של כל מדינה מול ארה"ב (במקרה של ישראל, 7.5 מיליארד דולר בשנה) בסך היצוא של המדינה לארה"ב (בישראל, כ-22 מיליארד דולר בשנה) ואת התוצאה מחלקים ב-2.  המכס הזה ב"הולד". יש דחייה של 90 יום בהם המכס הוא 10%. 


ישראל תנסה להפחית את שיעורי המכס, זה לא יהיה פשוט, האמריקאים יודעים את כל השטיקים של הישראלים, הם ירצו לבטל אותם. לדברי האמריקאים, ישראל לא יישמה במלואה את הסכם הסחר החופשי שנחתם ב-1985. ההסכם הזה הפך כמעט 100% מהמוצרים האמריקאים לפטורים ממכס בישראל. עם זאת, ממשל טראמפ טוען שישראל ממשיכה להציב חסמים, במיוחד בתחום החקלאות, ומפלה לטובת יצואנים אירופאים. בפועל, המכס האפקטיבי על סחורה חקלאית אמריקאית הוא מעל 13%, והמכס על יתר הסחורות הוא כ-3%. 


חסמי סחר: הבירוקרטיה הישראלית במוקד

הדרישות האמריקאיות מתמקדות לא רק במכסים, אלא גם בחסמים בירוקרטיים. דו"ח אמריקאי מפורט שהוגש לישראל מציין בעיות כמו רגולציה לא שקופה, תקינה לא נגישה ודרישות מיותרות במכרזים. דוגמה בולטת היא דרישות משרד הבריאות ליבוא מזון, שמפורסמות בעברית רק במערכת משפטית בתשלום, מה שמקשה על יצואנים אמריקאים לעמוד בהן. במקרים נוספים נדרש להיכנס למאגרי מידע משפטיים בישראל ולשכור לשם כך עורך דין ישראלי. בנוסף, יצואני נשק אמריקאים נדרשים נציג מקומי, לפתוח חשבון בנק בשקלים ולעמוד בדרישות רגולטוריות נוספות. 


במשרד האוצר יפחיתו את רוב הבירוקרטיה הזו, אבל הם יצטרכו לתת הרבה יותר מזה כדי לספק את האמריקאים. בינתיים, מתגבשות שתי משלחות לוושינגטון: הראשונה, של צוותים מקצועיים, שתצא לשיחות מקדימות, והשנייה, בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אשר תצא בהמשך כשסיכוי טוב שגם שר הכלכלה ניר ברקת יצטרף. 


השלכות כלכליות: איום על הסיוע הביטחוני

המכסים האמריקאים צפויים לפגוע במיוחד ביצוא הישראלי של מכונות, ציוד רפואי ויהלומים, עם נזק מוערך של עד 3 מיליארד דולר (0.6% מהתמ"ג), לפי הערכות כלכלני סיטי. איגוד התעשיינים בישראל הזהיר כי המכסים עלולים לפגוע במשרות ולהפחית את התחרותיות של חברות ישראליות בשוק האמריקאי.

קיראו עוד ב"בארץ"


במקביל, ארה"ב רומזת על קשר בין המכסים להסכם הסיוע הביטחוני. גורמים בממשל טראמפ הציעו שישראל תגדיל את הרכש הביטחוני מארה"ב כתנאי להקלה במכסים. כיום, ישראל נדרשת לבצע רכש גומלין של עד 50% במכרזים ביטחוניים, מה שמעניק עדיפות לתעשיות מקומיות. בירושלים חוששים שהאמריקאים ידרשו לבטל את דרישת הרכש הגומלין, מה שיכול לפגוע בתעשיות הביטחוניות הקטנות בישראל, שמעסיקות אלפי עובדים.


ישראל ניסתה לפייס את ארה"ב על ידי ביטול כל המכסים על מוצרים אמריקאים והכרזה על יישום רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" גם לאמריקה - "מה שטוב לאמריקה טוב לישראל" שמטרתה להשוות את תנאי היבוא בין היבשות ולהוריד את התקינה. עם זאת, טראמפ לא התרשם, לא הוריד את המכס ושלח את הצדדים לדבר. במשרד האוצר מבינים שצעדים סמליים לא יספיקו, ויש צורך בחבילת מענה מקיפה שתטפל בחסמים הבירוקרטיים ותשכנע את האמריקאים במחויבותה של ישראל לשינוי.


 כך או אחרת, צריך לזכור שמכס של 17% וגם מכס בשיעור נמוך יותר יוביל לשינוי במאזן המסחרי - ישראל תמכור פחות לארה"ב, ואז הנוסחה תוביל לשיעור נמוך יותר גם אם לא ייצא שום דבר בשיחות בין הצדדים. המכס מתרענן לפי הנתונים המתעדכנים מדי שנה, אם כי זה עדיין לא מעוגן באופן ברור בהסכמי הסחר. מכס של 17% ביחס למקומות אחרים בעולם זה לא רע. אנחנו במקום טוב יחסית ולכן מבחינה תחרותית, המשק הישראלי לא אמור להיפגע יותר מדי מהמכסים האלו. למעשה, מלחמת סחר אם תתפתח בין סין לארה"ב יכולה להציב את ישראל כמרוויחה - יהיה קל יותר ליצואנים הישראלים למכור לשתי המדינות האלו. אותו דבר בנוגע למלחמה בין ארה"ב לאיחוד האירופי. ועדיין - ברור שצריך לעשות הכל כדי להוריד את המכסים וסיכוי טוב שבמסגרת המו"מ וההתכופפות של ישראל, שיעורי המכס יירדו. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אזרח נאמן 26/04/2025 15:24
    הגב לתגובה זו
    יש בארץ מס יבוא מעמ עלויות כשרות ורגולציה וגם מס חזירות. אם נשווה את המחירים לארהבאירופה העסקים המקומיים יאלצו להתחרות בהגינות וזה ממש לא מתאים להם כי אז איך ייגבו על אותו המוצר עוד 2040% ללא הצדקה.
  • 8.
    מדינת ישראל לא יכולה ולא רוצה לתת לישראלים לחיות ובגלל זה לא יורידו מכסים (ל"ת)
    אנונימי 22/04/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מישהו פה שכח להזכיר על המסים עקיפים כמו מסי קניה שהם הרבה יותר גבוהים ממכס אמריקאים יודעים הכל. (ל"ת)
    מישל 21/04/2025 21:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בא 21/04/2025 13:28
    הגב לתגובה זו
    כרגע רק מכשירים פיננסיים!!!...השאר מיוצר אצל עבדים קומוניסטיים.
  • 5.
    האזרח 21/04/2025 12:41
    הגב לתגובה זו
    על הדרך אפשר להביא גם קבלנים ויזמים מארהב כדי לפרק את קרטל הקבלנים המקומי
  • אנונימי 21/04/2025 13:36
    הגב לתגובה זו
    מי נראה לך מממן את מערכת הבחירות של המפלגות הפופולריות!
  • 4.
    אזרח 21/04/2025 10:55
    הגב לתגובה זו
    לשבור את המונופולים והיבואנים הבילאדיים.מתי האפסים מהליכוד יתחילו לשלוט אולי עכשיו שטראמפ יבעט בהם יתחילו לזוז
  • 3.
    גילו את הטריקים שלנו בתחום הסיוע הביטחוני (ל"ת)
    חזי 21/04/2025 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דוד 21/04/2025 10:31
    הגב לתגובה זו
    למה העיוות הזה
  • בא 21/04/2025 13:33
    הגב לתגובה זו
    זאת התוצאה.
  • 1.
    אנונימי 21/04/2025 10:13
    הגב לתגובה זו
    אבל יכול להיות שדווא הייצוא לארהב יגדל אם חברות ישראליות יצליחו לתפוס נתח שוק אמריקאי ממדינות אחרות שיש עליהן מכסים גדולים יותר.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |
נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית השכלה גבוהה לשכת התעסוקה OECD תעסוקה שוק התעסוקה

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

להמשך הכתבה לחץ כאן