שיחות הסחר בין ארה"ב וישראל - הממשל ידרוש: "תפסיקו עם הטריקים וחסמי הסחר ומיד"

תוכנית המכסים של ממשל טראמפ מתייחסת למעל 100 מדינות. הטענה המרכזית היא שהן מנצלות את ארה"ב ומוכרות לה סחורה בהיקפים גדולים, בעוד שהן לא קונות ממנה. עובדתית זה נכון - ארה"ב בגירעון מסחרי מול המדינות האלו, אבל האם זה עניין של הוגנות? לא בטוח, זה עניין כלכלי. מוכרים איפה שאפשר, איפה שקונים, מוכרים כמה שיותר יקר. במקביל, קונים ממי שהכי טוב והכי זול. ארה"ב איבדה מכוחה בעשורים האחרונים, היא עשתה זאת גם למען האזרחים שלה שקנו יותר, הרבה יותר. עכשיו זה מתפוצץ. צריך לשאול למה דווקא זה העלה את חמתו של טראמפ, למה הוא סימן את הגירעון המסחרי בראש המטרות. המטרה הכלכלית החשובה ביותר היא דווקא הקטנת הגירעון הכספי, אבל יכול להיות שבמקרה של מלחמת הסחר קל יותר להגדיר את האויבים, יש מול מי להילחם, ומעבר לכך - אם הוא יצליח לשפר את הגירעון המסחרי זה יתבטא בשיפור בגירעון הכלכלי.

"90 מדינות ב-90 ימים" אומרים בממשל האמריקאי וזה היעד שלהם להסכמים ב-90 היום של הדחייה, האם זה אפשרי? לא בטוח, מקסימום יהיה גרייס נוסף, אבל הם בהחלט מנסים לדהור קדימה (להרחבה: "90 הסכמים תוך 90 יום" - ומה יקרה שיסתיימו 90 הימים?). ישראל אמורה להיות אחת מה-90 מדינות האלו. כולן פועלות בכמה מישורים - ניסיון להתחבב על ידי טראמפ, לכבד אותו, להרים אותו. הוא המלך. במקביל מכינים תוכנית להעלאת הרכישות מארה"ב ומספקים אופציות נוספות עם השלכות כלכליות חיוביות לאמריקה - הקמת מפעלים בארה"ב, ביטול הסכמי סחר מסוימים עם מדינות אחרות, רכישות של גז נוזלי ועוד.

המכס על סחורה ישראלית עומד על 17%. זה נקבע על פי נוסחה לפיה מחלקים את סך גירעון הסחר בסחורות של כל מדינה מול ארה"ב (במקרה של ישראל, 7.5 מיליארד דולר בשנה) בסך היצוא של המדינה לארה"ב (בישראל, כ-22 מיליארד דולר בשנה) ואת התוצאה מחלקים ב-2.  המכס הזה ב"הולד". יש דחייה של 90 יום בהם המכס הוא 10%. 

ישראל תנסה להפחית את שיעורי המכס, זה לא יהיה פשוט, האמריקאים יודעים את כל השטיקים של הישראלים, הם ירצו לבטל אותם. לדברי האמריקאים, ישראל לא יישמה במלואה את הסכם הסחר החופשי שנחתם ב-1985. ההסכם הזה הפך כמעט 100% מהמוצרים האמריקאים לפטורים ממכס בישראל. עם זאת, ממשל טראמפ טוען שישראל ממשיכה להציב חסמים, במיוחד בתחום החקלאות, ומפלה לטובת יצואנים אירופאים. בפועל, המכס האפקטיבי על סחורה חקלאית אמריקאית הוא מעל 13%, והמכס על יתר הסחורות הוא כ-3%. 

• טראמפ מתעקש: "מתקיימות שיחות עם סין" - בעוד בייג'ינג מכנה זאת "פייק ניוז"
• טראמפ מזניק את החוזים: לא אפטר את פאוול; המכסים על סין יהיו נמוכים בהרבה

חסמי סחר: הבירוקרטיה הישראלית במוקד

הדרישות האמריקאיות מתמקדות לא רק במכסים, אלא גם בחסמים בירוקרטיים. דו"ח אמריקאי מפורט שהוגש לישראל מציין בעיות כמו רגולציה לא שקופה, תקינה לא נגישה ודרישות מיותרות במכרזים. דוגמה בולטת היא דרישות משרד הבריאות ליבוא מזון, שמפורסמות בעברית רק במערכת משפטית בתשלום, מה שמקשה על יצואנים אמריקאים לעמוד בהן. במקרים נוספים נדרש להיכנס למאגרי מידע משפטיים בישראל ולשכור לשם כך עורך דין ישראלי. בנוסף, יצואני נשק אמריקאים נדרשים נציג מקומי, לפתוח חשבון בנק בשקלים ולעמוד בדרישות רגולטוריות נוספות. 

במשרד האוצר יפחיתו את רוב הבירוקרטיה הזו, אבל הם יצטרכו לתת הרבה יותר מזה כדי לספק את האמריקאים. בינתיים, מתגבשות שתי משלחות לוושינגטון: הראשונה, של צוותים מקצועיים, שתצא לשיחות מקדימות, והשנייה, בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אשר תצא בהמשך כשסיכוי טוב שגם שר הכלכלה ניר ברקת יצטרף. 

השלכות כלכליות: איום על הסיוע הביטחוני

המכסים האמריקאים צפויים לפגוע במיוחד ביצוא הישראלי של מכונות, ציוד רפואי ויהלומים, עם נזק מוערך של עד 3 מיליארד דולר (0.6% מהתמ"ג), לפי הערכות כלכלני סיטי. איגוד התעשיינים בישראל הזהיר כי המכסים עלולים לפגוע במשרות ולהפחית את התחרותיות של חברות ישראליות בשוק האמריקאי.

• בנק ישראל מבהיר - "שטר ה-200 ש"ח לא יבוטל"
• בנק עם שורשים אפלים: הבנקאות הנאצית בשואה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

במקביל, ארה"ב רומזת על קשר בין המכסים להסכם הסיוע הביטחוני. גורמים בממשל טראמפ הציעו שישראל תגדיל את הרכש הביטחוני מארה"ב כתנאי להקלה במכסים. כיום, ישראל נדרשת לבצע רכש גומלין של עד 50% במכרזים ביטחוניים, מה שמעניק עדיפות לתעשיות מקומיות. בירושלים חוששים שהאמריקאים ידרשו לבטל את דרישת הרכש הגומלין, מה שיכול לפגוע בתעשיות הביטחוניות הקטנות בישראל, שמעסיקות אלפי עובדים.

ישראל ניסתה לפייס את ארה"ב על ידי ביטול כל המכסים על מוצרים אמריקאים והכרזה על יישום רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" גם לאמריקה - "מה שטוב לאמריקה טוב לישראל" שמטרתה להשוות את תנאי היבוא בין היבשות ולהוריד את התקינה. עם זאת, טראמפ לא התרשם, לא הוריד את המכס ושלח את הצדדים לדבר. במשרד האוצר מבינים שצעדים סמליים לא יספיקו, ויש צורך בחבילת מענה מקיפה שתטפל בחסמים הבירוקרטיים ותשכנע את האמריקאים במחויבותה של ישראל לשינוי.

 כך או אחרת, צריך לזכור שמכס של 17% וגם מכס בשיעור נמוך יותר יוביל לשינוי במאזן המסחרי - ישראל תמכור פחות לארה"ב, ואז הנוסחה תוביל לשיעור נמוך יותר גם אם לא ייצא שום דבר בשיחות בין הצדדים. המכס מתרענן לפי הנתונים המתעדכנים מדי שנה, אם כי זה עדיין לא מעוגן באופן ברור בהסכמי הסחר. מכס של 17% ביחס למקומות אחרים בעולם זה לא רע. אנחנו במקום טוב יחסית ולכן מבחינה תחרותית, המשק הישראלי לא אמור להיפגע יותר מדי מהמכסים האלו. למעשה, מלחמת סחר אם תתפתח בין סין לארה"ב יכולה להציב את ישראל כמרוויחה - יהיה קל יותר ליצואנים הישראלים למכור לשתי המדינות האלו. אותו דבר בנוגע למלחמה בין ארה"ב לאיחוד האירופי. ועדיין - ברור שצריך לעשות הכל כדי להוריד את המכסים וסיכוי טוב שבמסגרת המו"מ וההתכופפות של ישראל, שיעורי המכס יירדו.