ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)

עובדי אנבידיה בישראל קיבלו מחמאות מהבוס - האם זה מספיק להם?

על ההבדל בין עובדים חדשים לעובדים וותיקים באנבידיה; על הפיתוחים החדשים שרובם הגיעו מישראל, על המערכת שתתחרה עם מובילאיי ועל "אנבידיה ישראל" ששווה 420 מיליארד דולר, הרבה יותר מכל חברה ישראלית, הרבה יותר מכל החברות בת"א 35 - ג'נסן הואנג בהופעה

רוי שיינמן | (5)

בשנה האחרונה גייסה אנבידיה ישראל 1,000 עובדים והיא מעסיקה כעת כ-4,500 עובדים. לאנבידיה קל לגייס - היא השם החם ביותר בעולם הטכנולוגי והיא גם מחזיקה בקלף מנצח - המועמדים חושבים שזו הדרך להיות מיליונרים. הצגנו לפני שנה וגם בהמשך את ההשפעה של הזינוק המטאורי על העובדים: 2,000 עובדי אנבידיה בישראל הפכו למיליונרים, אבל גם הצגנו את הפערים בין עובדים חדשים לישנים ושאלנו - האם העובדים המיליונרים של אנבידיה  ימשיכו לעבוד? הסיכון שלא מדברים עליו


הירידות במניה בחודשים האחרונים מחדדים את הפער בין עובדים חדשים לוותיקים - עובד חדש מקבל מניות שהוא אפילו הפסיד עליהן, עובד וותיק יותר שאפילו התקבל חצי שנה - שנה לפני העובד החדש כבר מיליונר. החדש יכול להיות טוב יותר מהוותיק, אבל כדי להיות מיליונר לא צריך בהכרח להיות טוב, צריך להיות עם וותק - הכל עניין של עיתוי, המזל משחק תפקיד. למעשה, זה היה די ברור וגם הדגשנו זאת - אחרי הזינוק המטאורי, הרווחים-שכר-הטבות של החדשים לא יהיו כמו של הוותיקים. אולי מניית אנבידיה תשנה כיוון ותעלה, אבל זה כבר לא יהיה מאות אחוזים רבים בזמן קצר. העובדים החדשים יכולים כמובן עוד להרוויח מהמניות, אבל את "המכה הגדולה" עשו הוותיקים. 


כך או אחרת, אתמול ג'נסן הואנג החמיא לסניף הישראלי. מחמאות זה נהדר, אבל נראה שחלק מהעובדים החדשים היה מוכן להחליף אותן ב"מחמאות" מהשוק - מחיר מניה גבוה ושווי חבילת תגמול משמעותית יותר. אבל כסף זה לא הכל, ואיך שלא נסתכל על זה - "אנבידיה ישראל" היא החברה הישראלית הגדולה בעולם. 15% מכוח האדם של אנבידיה העולמית כאן, עם דגש על אנשי פיתוח, בשמרנות - השווי של "אנבידיה ישראל" הוא 15%  מהשווי של אנבידיה וזה אומר - כ-420 מיליארד דולר. רק כדי לקבל פרופורציות,  זה פי כ-20 מצ'ק פוינט ופי 25 מטבע ואפשר להמשיך להשתעשע - זה יותר מכל ת"א 35...


אז מגיעות בהחלט מחמאות ל"אנבידיה ישראל" ולעובדים, אבל ניתן להואנג לעשות את המלאכה. 


הסניף הישראלי: עמוד תווך באימפריית אנבידיה


בסן חוזה, קליפורניה, מתקיים הכנס GTC השנתי של אנבידיה – אירוע שבו ענקית השבבים האמריקאית חשפה את החידושים האחרונים שלה בתחומי הבינה המלאכותית (AI), מחשוב-על, תקשורת אופטית ורכב אוטונומי. בלב ההכרזות עמדה טכנולוגיה ישראלית, שפותחה על ידי מרכזי המו”פ המקומיים של החברה, שהפכו בשנים האחרונות למרכיב מרכזי באסטרטגיה הגלובלית של אנבידיה, עם גיוס כאמור של 1,000 עובדים חדשים בישראל בשנה האחרונה. ישראל ממשיכה להיות מנוע צמיחה משמעותי עבור הענקית הטכנולוגית.

פעילות אנבידיה בישראל החלה להתרחב משמעותית לאחר רכישת מלאנוקס ב-2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר, והתחזקה עוד יותר עם רכישת דסי (Deci) ב-2024 תמורת כ-300 מיליון דולר. כיום, החברה מפעילה תשעה מרכזי פיתוח ברחבי הארץ – מיוקנעם ותל אביב, דרך רעננה וירושלים, ועד באר שבע, קריית גת ותל חי.

“ישראל היא לא רק מרכז טכנולוגי – היא מעצמה של חדשנות שמשפיעה על העולם כולו,” אמר ג’נסן הואנג, מנכ”ל אנבידיה, בראיון ל-Forbes לפני הכנס.הפעילות בישראל אל, והיא כוללת פיתוח של מוצרי מפתח כמו שבבי התקשורת האופטיים “ספקטרום” ו-“קוונטום”, מודלי AI מתקדמים ופתרונות לרכב אוטונומי. “הסניף הישראלי הוא השני בגודלו מחוץ לארה”ב, והוא לא רק מבצע – הוא מוביל,” ציין הואנג בכנס.

חדשנות ישראלית ב-GTC 2025: שבבים, AI ותחרות עולמית

בין ההכרזות הבולטות בכנס היו השבבים האופטיים “ספקטרום” ו-“קוונטום”, שפותחו ביוקנעם ובתל אביב על ידי צוותי החברה. השבבים הללו ממנפים טכנולוגיה אופטית להחלפת מתגי תקשורת מסורתיים, ומפחיתים את צריכת החשמל במרכזי נתונים – יתרון קריטי עבור לקוחות כמו אמזון, מיקרוסופט ו-xAI. “כשאתה מפעיל חוות שרתים עם מיליוני שבבים, כל וואט חשוב. אנחנו חוסכים עשרות מגה-וואטים,” הסביר הואנג, והדגיש את היתרון התחרותי מול ברודקום.

קיראו עוד ב"בארץ"

בתחום ה-AI, צוותי ישראל חשפו את Llama Nemotron – מודל הסקה מתקדם שפותח על בסיס לאמה של מטא. המודל, שישווק בקוד פתוח, מיועד לסוכני AI שמסוגלים לפתור בעיות מורכבות, כמו ניהול תהליכים עסקיים או אבחון רפואי. ה-וול סטריט ג'ורנל כינה את המהלך “צעד חכם למשיכת מפתחים לאקוסיסטם של אנבידיה.”

אך מעל הכל, עמדה בכנס השפעתה של DeepSeek הסינית, שהשיקה לאחרונה את R1 – מודל הסקה פתוח שזכה לשבחים עולמיים. הואנג הפתיע כשהזמין את DeepSeek להציג דוכן בכנס, והציג אותה כ”מנוע צמיחה”. “מודלים כמו R1 דורשים 72 מעבדים להרצה – ומי מספק אותם? אנחנו,” אמר, והציג את Blackwell Ultra (GB300), שבב חדש עם זיכרון של 288 ג’יגה-בייט, שמספק כוח הסקה גבוה פי 35 מדורות קודמים.

מובילאיי תחת איום: HALOS והתחרות ברכב האוטונומי

אחד הרגעים הדרמטיים בכנס היה ההכרזה על HALOS – מערכת בטיחות מבוססת AI לרכב אוטונומי, שפותחה בחלקה בישראל על ידי צוותים שהוקמו לאחרונה. המערכת, שמתחרה ישירות במובילאיי ובקוואלקום, משלבת חומרה ותוכנה לשליטה ברכב ומניעת תאונות. במקביל, אנבידיה חתמה על שותפות אסטרטגית עם ג’נרל מוטורס (GM), שתכלול תכנון, ייצור והפעלת חוות שרתים לרכבים אוטונומיים – מהלך שמצטרף לשיתופי פעולה קיימים עם מרצדס ויגואר-לנד רובר.

ההכרזה הזו הורידה את מניית מובילאיי ב-3.5%. אנליסטים חוששים ש-HALOS עלולה לפגוע במעמדה של מובילאיי, ששולטת כיום בשוק מערכות הסיוע לנהג (ADAS) ומתחרה על חוזים עם יצרניות רכב גדולות. מובילאיי, שמעסיקה כ-3,500 עובדים בישראל, התמודדה בשנים האחרונות עם אתגרים כמו עיכובים בייצור ועלייה בתחרות מצד חברות כמו טסלה וקוואלקום. כניסתה של אנבידיה לתחום, עם טכנולוגיה מתקדמת ותמיכה של יצרניות כמו GM, עלולה להקשות עליה לשמור על היתרון התחרותי. אם אנבידיה תצליח להציע פתרון זול ויעיל יותר, כפי שהיא טוענת, אז  מובילאיי תצטרך להשקיע יותר במו”פ או להוריד מחירים – שני תסריטים שיפגעו בשולי הרווח. 


העתיד: רובין, פיינמן ותחרות גוברת

הואנג לא הסתפק בהווה והציג את מפת הדרכים של אנבידיה: שבב Rubin יושק ב-2026 עם זיכרון של 300 ג’יגה-בייט ותמיכה ב-144 שבבים בארון שרתים, בעוד Rubin Ultra יגיע ב-2027 עם 576 שבבים. ב-2028 צפוי שבב Feynman, שיבטיח קפיצה נוספת ביעילות. “אנחנו בונים עתיד שבו AI יהיה זמין לכולם", הוא אמר בכנס "וישראל היא חלק בלתי נפרד מהחזון הזה"

עם זאת, השוק לא התלהב. מניית אנבידיה ירדה ב-3.5%. החשש הגדול של המשקיעים הוא התחרות, הירידה במרווחים בעתיד וההגבלות על ייצוא שבבים לצד מלחמת הסחר. מניית החברה מבטאת שווי של 2.8 טריליון דולר, מכפיל רווח לשנה הבאה של כ-20. זה לכאורה מכפיל נמוך, אבל השוק חושש. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עובדים שם קשה והדרישות בשמים עם המון שעותלא לקנא בהם כל כך. (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 22:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יורם 19/03/2025 15:17
    הגב לתגובה זו
    שווי האתר נקבע לפי המכירות של מוצרים המפותחים בו ולא לפי כמות כח האדם יחסית לכל החברה והשווי הבורסאי
  • 2.
    יש דיווחים מכמה מקורות שונים על פאניקה וצרחות בלשכת רוהמ! נבדק מכמה כיוונים! (ל"ת)
    אנדי 19/03/2025 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הותיקים מליונריםבכמה מדובר (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
  • אלרואי 25/03/2025 16:12
    הגב לתגובה זו
    הבן שלי שילם מס הכנסה 2 מליון שקל ב3 שנים
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.