ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)

עובדי אנבידיה בישראל קיבלו מחמאות מהבוס - האם זה מספיק להם?

על ההבדל בין עובדים חדשים לעובדים וותיקים באנבידיה; על הפיתוחים החדשים שרובם הגיעו מישראל, על המערכת שתתחרה עם מובילאיי ועל "אנבידיה ישראל" ששווה 420 מיליארד דולר, הרבה יותר מכל חברה ישראלית, הרבה יותר מכל החברות בת"א 35 - ג'נסן הואנג בהופעה

רוי שיינמן | (5)

בשנה האחרונה גייסה אנבידיה ישראל 1,000 עובדים והיא מעסיקה כעת כ-4,500 עובדים. לאנבידיה קל לגייס - היא השם החם ביותר בעולם הטכנולוגי והיא גם מחזיקה בקלף מנצח - המועמדים חושבים שזו הדרך להיות מיליונרים. הצגנו לפני שנה וגם בהמשך את ההשפעה של הזינוק המטאורי על העובדים: 2,000 עובדי אנבידיה בישראל הפכו למיליונרים, אבל גם הצגנו את הפערים בין עובדים חדשים לישנים ושאלנו - האם העובדים המיליונרים של אנבידיה  ימשיכו לעבוד? הסיכון שלא מדברים עליו


הירידות במניה בחודשים האחרונים מחדדים את הפער בין עובדים חדשים לוותיקים - עובד חדש מקבל מניות שהוא אפילו הפסיד עליהן, עובד וותיק יותר שאפילו התקבל חצי שנה - שנה לפני העובד החדש כבר מיליונר. החדש יכול להיות טוב יותר מהוותיק, אבל כדי להיות מיליונר לא צריך בהכרח להיות טוב, צריך להיות עם וותק - הכל עניין של עיתוי, המזל משחק תפקיד. למעשה, זה היה די ברור וגם הדגשנו זאת - אחרי הזינוק המטאורי, הרווחים-שכר-הטבות של החדשים לא יהיו כמו של הוותיקים. אולי מניית אנבידיה תשנה כיוון ותעלה, אבל זה כבר לא יהיה מאות אחוזים רבים בזמן קצר. העובדים החדשים יכולים כמובן עוד להרוויח מהמניות, אבל את "המכה הגדולה" עשו הוותיקים. 


כך או אחרת, אתמול ג'נסן הואנג החמיא לסניף הישראלי. מחמאות זה נהדר, אבל נראה שחלק מהעובדים החדשים היה מוכן להחליף אותן ב"מחמאות" מהשוק - מחיר מניה גבוה ושווי חבילת תגמול משמעותית יותר. אבל כסף זה לא הכל, ואיך שלא נסתכל על זה - "אנבידיה ישראל" היא החברה הישראלית הגדולה בעולם. 15% מכוח האדם של אנבידיה העולמית כאן, עם דגש על אנשי פיתוח, בשמרנות - השווי של "אנבידיה ישראל" הוא 15%  מהשווי של אנבידיה וזה אומר - כ-420 מיליארד דולר. רק כדי לקבל פרופורציות,  זה פי כ-20 מצ'ק פוינט ופי 25 מטבע ואפשר להמשיך להשתעשע - זה יותר מכל ת"א 35...


אז מגיעות בהחלט מחמאות ל"אנבידיה ישראל" ולעובדים, אבל ניתן להואנג לעשות את המלאכה. 


הסניף הישראלי: עמוד תווך באימפריית אנבידיה


בסן חוזה, קליפורניה, מתקיים הכנס GTC השנתי של אנבידיה – אירוע שבו ענקית השבבים האמריקאית חשפה את החידושים האחרונים שלה בתחומי הבינה המלאכותית (AI), מחשוב-על, תקשורת אופטית ורכב אוטונומי. בלב ההכרזות עמדה טכנולוגיה ישראלית, שפותחה על ידי מרכזי המו”פ המקומיים של החברה, שהפכו בשנים האחרונות למרכיב מרכזי באסטרטגיה הגלובלית של אנבידיה, עם גיוס כאמור של 1,000 עובדים חדשים בישראל בשנה האחרונה. ישראל ממשיכה להיות מנוע צמיחה משמעותי עבור הענקית הטכנולוגית.

פעילות אנבידיה בישראל החלה להתרחב משמעותית לאחר רכישת מלאנוקס ב-2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר, והתחזקה עוד יותר עם רכישת דסי (Deci) ב-2024 תמורת כ-300 מיליון דולר. כיום, החברה מפעילה תשעה מרכזי פיתוח ברחבי הארץ – מיוקנעם ותל אביב, דרך רעננה וירושלים, ועד באר שבע, קריית גת ותל חי.

“ישראל היא לא רק מרכז טכנולוגי – היא מעצמה של חדשנות שמשפיעה על העולם כולו,” אמר ג’נסן הואנג, מנכ”ל אנבידיה, בראיון ל-Forbes לפני הכנס.הפעילות בישראל אל, והיא כוללת פיתוח של מוצרי מפתח כמו שבבי התקשורת האופטיים “ספקטרום” ו-“קוונטום”, מודלי AI מתקדמים ופתרונות לרכב אוטונומי. “הסניף הישראלי הוא השני בגודלו מחוץ לארה”ב, והוא לא רק מבצע – הוא מוביל,” ציין הואנג בכנס.

חדשנות ישראלית ב-GTC 2025: שבבים, AI ותחרות עולמית

בין ההכרזות הבולטות בכנס היו השבבים האופטיים “ספקטרום” ו-“קוונטום”, שפותחו ביוקנעם ובתל אביב על ידי צוותי החברה. השבבים הללו ממנפים טכנולוגיה אופטית להחלפת מתגי תקשורת מסורתיים, ומפחיתים את צריכת החשמל במרכזי נתונים – יתרון קריטי עבור לקוחות כמו אמזון, מיקרוסופט ו-xAI. “כשאתה מפעיל חוות שרתים עם מיליוני שבבים, כל וואט חשוב. אנחנו חוסכים עשרות מגה-וואטים,” הסביר הואנג, והדגיש את היתרון התחרותי מול ברודקום.

קיראו עוד ב"בארץ"

בתחום ה-AI, צוותי ישראל חשפו את Llama Nemotron – מודל הסקה מתקדם שפותח על בסיס לאמה של מטא. המודל, שישווק בקוד פתוח, מיועד לסוכני AI שמסוגלים לפתור בעיות מורכבות, כמו ניהול תהליכים עסקיים או אבחון רפואי. ה-וול סטריט ג'ורנל כינה את המהלך “צעד חכם למשיכת מפתחים לאקוסיסטם של אנבידיה.”

אך מעל הכל, עמדה בכנס השפעתה של DeepSeek הסינית, שהשיקה לאחרונה את R1 – מודל הסקה פתוח שזכה לשבחים עולמיים. הואנג הפתיע כשהזמין את DeepSeek להציג דוכן בכנס, והציג אותה כ”מנוע צמיחה”. “מודלים כמו R1 דורשים 72 מעבדים להרצה – ומי מספק אותם? אנחנו,” אמר, והציג את Blackwell Ultra (GB300), שבב חדש עם זיכרון של 288 ג’יגה-בייט, שמספק כוח הסקה גבוה פי 35 מדורות קודמים.

מובילאיי תחת איום: HALOS והתחרות ברכב האוטונומי

אחד הרגעים הדרמטיים בכנס היה ההכרזה על HALOS – מערכת בטיחות מבוססת AI לרכב אוטונומי, שפותחה בחלקה בישראל על ידי צוותים שהוקמו לאחרונה. המערכת, שמתחרה ישירות במובילאיי ובקוואלקום, משלבת חומרה ותוכנה לשליטה ברכב ומניעת תאונות. במקביל, אנבידיה חתמה על שותפות אסטרטגית עם ג’נרל מוטורס (GM), שתכלול תכנון, ייצור והפעלת חוות שרתים לרכבים אוטונומיים – מהלך שמצטרף לשיתופי פעולה קיימים עם מרצדס ויגואר-לנד רובר.

ההכרזה הזו הורידה את מניית מובילאיי ב-3.5%. אנליסטים חוששים ש-HALOS עלולה לפגוע במעמדה של מובילאיי, ששולטת כיום בשוק מערכות הסיוע לנהג (ADAS) ומתחרה על חוזים עם יצרניות רכב גדולות. מובילאיי, שמעסיקה כ-3,500 עובדים בישראל, התמודדה בשנים האחרונות עם אתגרים כמו עיכובים בייצור ועלייה בתחרות מצד חברות כמו טסלה וקוואלקום. כניסתה של אנבידיה לתחום, עם טכנולוגיה מתקדמת ותמיכה של יצרניות כמו GM, עלולה להקשות עליה לשמור על היתרון התחרותי. אם אנבידיה תצליח להציע פתרון זול ויעיל יותר, כפי שהיא טוענת, אז  מובילאיי תצטרך להשקיע יותר במו”פ או להוריד מחירים – שני תסריטים שיפגעו בשולי הרווח. 


העתיד: רובין, פיינמן ותחרות גוברת

הואנג לא הסתפק בהווה והציג את מפת הדרכים של אנבידיה: שבב Rubin יושק ב-2026 עם זיכרון של 300 ג’יגה-בייט ותמיכה ב-144 שבבים בארון שרתים, בעוד Rubin Ultra יגיע ב-2027 עם 576 שבבים. ב-2028 צפוי שבב Feynman, שיבטיח קפיצה נוספת ביעילות. “אנחנו בונים עתיד שבו AI יהיה זמין לכולם", הוא אמר בכנס "וישראל היא חלק בלתי נפרד מהחזון הזה"

עם זאת, השוק לא התלהב. מניית אנבידיה ירדה ב-3.5%. החשש הגדול של המשקיעים הוא התחרות, הירידה במרווחים בעתיד וההגבלות על ייצוא שבבים לצד מלחמת הסחר. מניית החברה מבטאת שווי של 2.8 טריליון דולר, מכפיל רווח לשנה הבאה של כ-20. זה לכאורה מכפיל נמוך, אבל השוק חושש. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עובדים שם קשה והדרישות בשמים עם המון שעותלא לקנא בהם כל כך. (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 22:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יורם 19/03/2025 15:17
    הגב לתגובה זו
    שווי האתר נקבע לפי המכירות של מוצרים המפותחים בו ולא לפי כמות כח האדם יחסית לכל החברה והשווי הבורסאי
  • 2.
    יש דיווחים מכמה מקורות שונים על פאניקה וצרחות בלשכת רוהמ! נבדק מכמה כיוונים! (ל"ת)
    אנדי 19/03/2025 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הותיקים מליונריםבכמה מדובר (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
  • אלרואי 25/03/2025 16:12
    הגב לתגובה זו
    הבן שלי שילם מס הכנסה 2 מליון שקל ב3 שנים
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.