ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)

עובדי אנבידיה בישראל קיבלו מחמאות מהבוס - האם זה מספיק להם?

על ההבדל בין עובדים חדשים לעובדים וותיקים באנבידיה; על הפיתוחים החדשים שרובם הגיעו מישראל, על המערכת שתתחרה עם מובילאיי ועל "אנבידיה ישראל" ששווה 420 מיליארד דולר, הרבה יותר מכל חברה ישראלית, הרבה יותר מכל החברות בת"א 35 - ג'נסן הואנג בהופעה

רוי שיינמן | (5)

בשנה האחרונה גייסה אנבידיה ישראל 1,000 עובדים והיא מעסיקה כעת כ-4,500 עובדים. לאנבידיה קל לגייס - היא השם החם ביותר בעולם הטכנולוגי והיא גם מחזיקה בקלף מנצח - המועמדים חושבים שזו הדרך להיות מיליונרים. הצגנו לפני שנה וגם בהמשך את ההשפעה של הזינוק המטאורי על העובדים: 2,000 עובדי אנבידיה בישראל הפכו למיליונרים, אבל גם הצגנו את הפערים בין עובדים חדשים לישנים ושאלנו - האם העובדים המיליונרים של אנבידיה  ימשיכו לעבוד? הסיכון שלא מדברים עליו


הירידות במניה בחודשים האחרונים מחדדים את הפער בין עובדים חדשים לוותיקים - עובד חדש מקבל מניות שהוא אפילו הפסיד עליהן, עובד וותיק יותר שאפילו התקבל חצי שנה - שנה לפני העובד החדש כבר מיליונר. החדש יכול להיות טוב יותר מהוותיק, אבל כדי להיות מיליונר לא צריך בהכרח להיות טוב, צריך להיות עם וותק - הכל עניין של עיתוי, המזל משחק תפקיד. למעשה, זה היה די ברור וגם הדגשנו זאת - אחרי הזינוק המטאורי, הרווחים-שכר-הטבות של החדשים לא יהיו כמו של הוותיקים. אולי מניית אנבידיה תשנה כיוון ותעלה, אבל זה כבר לא יהיה מאות אחוזים רבים בזמן קצר. העובדים החדשים יכולים כמובן עוד להרוויח מהמניות, אבל את "המכה הגדולה" עשו הוותיקים. 


כך או אחרת, אתמול ג'נסן הואנג החמיא לסניף הישראלי. מחמאות זה נהדר, אבל נראה שחלק מהעובדים החדשים היה מוכן להחליף אותן ב"מחמאות" מהשוק - מחיר מניה גבוה ושווי חבילת תגמול משמעותית יותר. אבל כסף זה לא הכל, ואיך שלא נסתכל על זה - "אנבידיה ישראל" היא החברה הישראלית הגדולה בעולם. 15% מכוח האדם של אנבידיה העולמית כאן, עם דגש על אנשי פיתוח, בשמרנות - השווי של "אנבידיה ישראל" הוא 15%  מהשווי של אנבידיה וזה אומר - כ-420 מיליארד דולר. רק כדי לקבל פרופורציות,  זה פי כ-20 מצ'ק פוינט ופי 25 מטבע ואפשר להמשיך להשתעשע - זה יותר מכל ת"א 35...


אז מגיעות בהחלט מחמאות ל"אנבידיה ישראל" ולעובדים, אבל ניתן להואנג לעשות את המלאכה. 


הסניף הישראלי: עמוד תווך באימפריית אנבידיה


בסן חוזה, קליפורניה, מתקיים הכנס GTC השנתי של אנבידיה – אירוע שבו ענקית השבבים האמריקאית חשפה את החידושים האחרונים שלה בתחומי הבינה המלאכותית (AI), מחשוב-על, תקשורת אופטית ורכב אוטונומי. בלב ההכרזות עמדה טכנולוגיה ישראלית, שפותחה על ידי מרכזי המו”פ המקומיים של החברה, שהפכו בשנים האחרונות למרכיב מרכזי באסטרטגיה הגלובלית של אנבידיה, עם גיוס כאמור של 1,000 עובדים חדשים בישראל בשנה האחרונה. ישראל ממשיכה להיות מנוע צמיחה משמעותי עבור הענקית הטכנולוגית.

פעילות אנבידיה בישראל החלה להתרחב משמעותית לאחר רכישת מלאנוקס ב-2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר, והתחזקה עוד יותר עם רכישת דסי (Deci) ב-2024 תמורת כ-300 מיליון דולר. כיום, החברה מפעילה תשעה מרכזי פיתוח ברחבי הארץ – מיוקנעם ותל אביב, דרך רעננה וירושלים, ועד באר שבע, קריית גת ותל חי.

“ישראל היא לא רק מרכז טכנולוגי – היא מעצמה של חדשנות שמשפיעה על העולם כולו,” אמר ג’נסן הואנג, מנכ”ל אנבידיה, בראיון ל-Forbes לפני הכנס.הפעילות בישראל אל, והיא כוללת פיתוח של מוצרי מפתח כמו שבבי התקשורת האופטיים “ספקטרום” ו-“קוונטום”, מודלי AI מתקדמים ופתרונות לרכב אוטונומי. “הסניף הישראלי הוא השני בגודלו מחוץ לארה”ב, והוא לא רק מבצע – הוא מוביל,” ציין הואנג בכנס.

חדשנות ישראלית ב-GTC 2025: שבבים, AI ותחרות עולמית

בין ההכרזות הבולטות בכנס היו השבבים האופטיים “ספקטרום” ו-“קוונטום”, שפותחו ביוקנעם ובתל אביב על ידי צוותי החברה. השבבים הללו ממנפים טכנולוגיה אופטית להחלפת מתגי תקשורת מסורתיים, ומפחיתים את צריכת החשמל במרכזי נתונים – יתרון קריטי עבור לקוחות כמו אמזון, מיקרוסופט ו-xAI. “כשאתה מפעיל חוות שרתים עם מיליוני שבבים, כל וואט חשוב. אנחנו חוסכים עשרות מגה-וואטים,” הסביר הואנג, והדגיש את היתרון התחרותי מול ברודקום.

קיראו עוד ב"בארץ"

בתחום ה-AI, צוותי ישראל חשפו את Llama Nemotron – מודל הסקה מתקדם שפותח על בסיס לאמה של מטא. המודל, שישווק בקוד פתוח, מיועד לסוכני AI שמסוגלים לפתור בעיות מורכבות, כמו ניהול תהליכים עסקיים או אבחון רפואי. ה-וול סטריט ג'ורנל כינה את המהלך “צעד חכם למשיכת מפתחים לאקוסיסטם של אנבידיה.”

אך מעל הכל, עמדה בכנס השפעתה של DeepSeek הסינית, שהשיקה לאחרונה את R1 – מודל הסקה פתוח שזכה לשבחים עולמיים. הואנג הפתיע כשהזמין את DeepSeek להציג דוכן בכנס, והציג אותה כ”מנוע צמיחה”. “מודלים כמו R1 דורשים 72 מעבדים להרצה – ומי מספק אותם? אנחנו,” אמר, והציג את Blackwell Ultra (GB300), שבב חדש עם זיכרון של 288 ג’יגה-בייט, שמספק כוח הסקה גבוה פי 35 מדורות קודמים.

מובילאיי תחת איום: HALOS והתחרות ברכב האוטונומי

אחד הרגעים הדרמטיים בכנס היה ההכרזה על HALOS – מערכת בטיחות מבוססת AI לרכב אוטונומי, שפותחה בחלקה בישראל על ידי צוותים שהוקמו לאחרונה. המערכת, שמתחרה ישירות במובילאיי ובקוואלקום, משלבת חומרה ותוכנה לשליטה ברכב ומניעת תאונות. במקביל, אנבידיה חתמה על שותפות אסטרטגית עם ג’נרל מוטורס (GM), שתכלול תכנון, ייצור והפעלת חוות שרתים לרכבים אוטונומיים – מהלך שמצטרף לשיתופי פעולה קיימים עם מרצדס ויגואר-לנד רובר.

ההכרזה הזו הורידה את מניית מובילאיי ב-3.5%. אנליסטים חוששים ש-HALOS עלולה לפגוע במעמדה של מובילאיי, ששולטת כיום בשוק מערכות הסיוע לנהג (ADAS) ומתחרה על חוזים עם יצרניות רכב גדולות. מובילאיי, שמעסיקה כ-3,500 עובדים בישראל, התמודדה בשנים האחרונות עם אתגרים כמו עיכובים בייצור ועלייה בתחרות מצד חברות כמו טסלה וקוואלקום. כניסתה של אנבידיה לתחום, עם טכנולוגיה מתקדמת ותמיכה של יצרניות כמו GM, עלולה להקשות עליה לשמור על היתרון התחרותי. אם אנבידיה תצליח להציע פתרון זול ויעיל יותר, כפי שהיא טוענת, אז  מובילאיי תצטרך להשקיע יותר במו”פ או להוריד מחירים – שני תסריטים שיפגעו בשולי הרווח. 


העתיד: רובין, פיינמן ותחרות גוברת

הואנג לא הסתפק בהווה והציג את מפת הדרכים של אנבידיה: שבב Rubin יושק ב-2026 עם זיכרון של 300 ג’יגה-בייט ותמיכה ב-144 שבבים בארון שרתים, בעוד Rubin Ultra יגיע ב-2027 עם 576 שבבים. ב-2028 צפוי שבב Feynman, שיבטיח קפיצה נוספת ביעילות. “אנחנו בונים עתיד שבו AI יהיה זמין לכולם", הוא אמר בכנס "וישראל היא חלק בלתי נפרד מהחזון הזה"

עם זאת, השוק לא התלהב. מניית אנבידיה ירדה ב-3.5%. החשש הגדול של המשקיעים הוא התחרות, הירידה במרווחים בעתיד וההגבלות על ייצוא שבבים לצד מלחמת הסחר. מניית החברה מבטאת שווי של 2.8 טריליון דולר, מכפיל רווח לשנה הבאה של כ-20. זה לכאורה מכפיל נמוך, אבל השוק חושש. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עובדים שם קשה והדרישות בשמים עם המון שעותלא לקנא בהם כל כך. (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 22:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יורם 19/03/2025 15:17
    הגב לתגובה זו
    שווי האתר נקבע לפי המכירות של מוצרים המפותחים בו ולא לפי כמות כח האדם יחסית לכל החברה והשווי הבורסאי
  • 2.
    יש דיווחים מכמה מקורות שונים על פאניקה וצרחות בלשכת רוהמ! נבדק מכמה כיוונים! (ל"ת)
    אנדי 19/03/2025 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הותיקים מליונריםבכמה מדובר (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
  • אלרואי 25/03/2025 16:12
    הגב לתגובה זו
    הבן שלי שילם מס הכנסה 2 מליון שקל ב3 שנים
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.