עובדי אנבידיה בישראל קיבלו מחמאות מהבוס - האם זה מספיק להם?
על ההבדל בין עובדים חדשים לעובדים וותיקים באנבידיה; על הפיתוחים החדשים שרובם הגיעו מישראל, על המערכת שתתחרה עם מובילאיי ועל "אנבידיה ישראל" ששווה 420 מיליארד דולר, הרבה יותר מכל חברה ישראלית, הרבה יותר מכל החברות בת"א 35 - ג'נסן הואנג בהופעה
בשנה האחרונה גייסה אנבידיה ישראל 1,000 עובדים והיא מעסיקה כעת כ-4,500 עובדים. לאנבידיה קל לגייס - היא השם החם ביותר בעולם הטכנולוגי והיא גם מחזיקה בקלף מנצח - המועמדים חושבים שזו הדרך להיות מיליונרים. הצגנו לפני שנה וגם בהמשך את ההשפעה של הזינוק המטאורי על העובדים: 2,000 עובדי אנבידיה בישראל הפכו למיליונרים, אבל גם הצגנו את הפערים בין עובדים חדשים לישנים ושאלנו - האם העובדים המיליונרים של אנבידיה ימשיכו לעבוד? הסיכון שלא מדברים עליו.
הירידות במניה בחודשים האחרונים מחדדים את הפער בין עובדים חדשים לוותיקים - עובד חדש מקבל מניות שהוא אפילו הפסיד עליהן, עובד וותיק יותר שאפילו התקבל חצי שנה - שנה לפני העובד החדש כבר מיליונר. החדש יכול להיות טוב יותר מהוותיק, אבל כדי להיות מיליונר לא צריך בהכרח להיות טוב, צריך להיות עם וותק - הכל עניין של עיתוי, המזל משחק תפקיד. למעשה, זה היה די ברור וגם הדגשנו זאת - אחרי הזינוק המטאורי, הרווחים-שכר-הטבות של החדשים לא יהיו כמו של הוותיקים. אולי מניית אנבידיה תשנה כיוון ותעלה, אבל זה כבר לא יהיה מאות אחוזים רבים בזמן קצר. העובדים החדשים יכולים כמובן עוד להרוויח מהמניות, אבל את "המכה הגדולה" עשו הוותיקים.
כך או אחרת, אתמול ג'נסן הואנג החמיא לסניף הישראלי. מחמאות זה נהדר, אבל נראה שחלק מהעובדים החדשים היה מוכן להחליף אותן ב"מחמאות" מהשוק - מחיר מניה גבוה ושווי חבילת תגמול משמעותית יותר. אבל כסף זה לא הכל, ואיך שלא נסתכל על זה - "אנבידיה ישראל" היא החברה הישראלית הגדולה בעולם. 15% מכוח האדם של אנבידיה העולמית כאן, עם דגש על אנשי פיתוח, בשמרנות - השווי של "אנבידיה ישראל" הוא 15% מהשווי של אנבידיה וזה אומר - כ-420 מיליארד דולר. רק כדי לקבל פרופורציות, זה פי כ-20 מצ'ק פוינט ופי 25 מטבע ואפשר להמשיך להשתעשע - זה יותר מכל ת"א 35...
אז מגיעות בהחלט מחמאות ל"אנבידיה ישראל" ולעובדים, אבל ניתן להואנג לעשות את המלאכה.
הסניף הישראלי: עמוד תווך באימפריית אנבידיה
בסן חוזה, קליפורניה, מתקיים הכנס GTC השנתי של אנבידיה – אירוע שבו ענקית השבבים האמריקאית חשפה את החידושים האחרונים שלה בתחומי הבינה המלאכותית (AI), מחשוב-על, תקשורת אופטית ורכב אוטונומי. בלב ההכרזות עמדה טכנולוגיה ישראלית, שפותחה על ידי מרכזי המו”פ המקומיים של החברה, שהפכו בשנים האחרונות למרכיב מרכזי באסטרטגיה הגלובלית של אנבידיה, עם גיוס כאמור של 1,000 עובדים חדשים בישראל בשנה האחרונה. ישראל ממשיכה להיות מנוע צמיחה משמעותי עבור הענקית הטכנולוגית.
- אנבידיה מכה את התחזיות ומאותתת שהביקוש ל-AI עדיין חזק
- אנבידיה עולה 1.8%, העלאת המלצה לטסלה - מה קורה במניות הבולטות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פעילות אנבידיה בישראל החלה להתרחב משמעותית לאחר רכישת מלאנוקס ב-2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר, והתחזקה עוד יותר עם רכישת דסי (Deci) ב-2024 תמורת כ-300 מיליון דולר. כיום, החברה מפעילה תשעה מרכזי פיתוח ברחבי הארץ – מיוקנעם ותל אביב, דרך רעננה וירושלים, ועד באר שבע, קריית גת ותל חי.
“ישראל היא לא רק מרכז טכנולוגי – היא מעצמה של חדשנות שמשפיעה על העולם כולו,” אמר ג’נסן הואנג, מנכ”ל אנבידיה, בראיון ל-Forbes לפני הכנס.הפעילות בישראל אל, והיא כוללת פיתוח של מוצרי מפתח כמו שבבי התקשורת האופטיים “ספקטרום” ו-“קוונטום”, מודלי AI מתקדמים ופתרונות לרכב אוטונומי. “הסניף הישראלי הוא השני בגודלו מחוץ לארה”ב, והוא לא רק מבצע – הוא מוביל,” ציין הואנג בכנס.
חדשנות ישראלית ב-GTC 2025: שבבים, AI ותחרות עולמית
בין ההכרזות הבולטות בכנס היו השבבים האופטיים “ספקטרום” ו-“קוונטום”, שפותחו ביוקנעם ובתל אביב על ידי צוותי החברה. השבבים הללו ממנפים טכנולוגיה אופטית להחלפת מתגי תקשורת מסורתיים, ומפחיתים את צריכת החשמל במרכזי נתונים – יתרון קריטי עבור לקוחות כמו אמזון, מיקרוסופט ו-xAI. “כשאתה מפעיל חוות שרתים עם מיליוני שבבים, כל וואט חשוב. אנחנו חוסכים עשרות מגה-וואטים,” הסביר הואנג, והדגיש את היתרון התחרותי מול ברודקום.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
בתחום ה-AI, צוותי ישראל חשפו את Llama Nemotron – מודל הסקה מתקדם שפותח על בסיס לאמה של מטא. המודל, שישווק בקוד פתוח, מיועד לסוכני AI שמסוגלים לפתור בעיות מורכבות, כמו ניהול תהליכים עסקיים או אבחון רפואי. ה-וול סטריט ג'ורנל כינה את המהלך “צעד חכם למשיכת מפתחים לאקוסיסטם של אנבידיה.”
אך מעל הכל, עמדה בכנס השפעתה של DeepSeek הסינית, שהשיקה לאחרונה את R1 – מודל הסקה פתוח שזכה לשבחים עולמיים. הואנג הפתיע כשהזמין את DeepSeek להציג דוכן בכנס, והציג אותה כ”מנוע צמיחה”. “מודלים כמו R1 דורשים 72 מעבדים להרצה – ומי מספק אותם? אנחנו,” אמר, והציג את Blackwell Ultra (GB300), שבב חדש עם זיכרון של 288 ג’יגה-בייט, שמספק כוח הסקה גבוה פי 35 מדורות קודמים.
מובילאיי תחת איום: HALOS והתחרות ברכב האוטונומי
אחד הרגעים הדרמטיים בכנס היה ההכרזה על HALOS – מערכת בטיחות מבוססת AI לרכב אוטונומי, שפותחה בחלקה בישראל על ידי צוותים שהוקמו לאחרונה. המערכת, שמתחרה ישירות במובילאיי ובקוואלקום, משלבת חומרה ותוכנה לשליטה ברכב ומניעת תאונות. במקביל, אנבידיה חתמה על שותפות אסטרטגית עם ג’נרל מוטורס (GM), שתכלול תכנון, ייצור והפעלת חוות שרתים לרכבים אוטונומיים – מהלך שמצטרף לשיתופי פעולה קיימים עם מרצדס ויגואר-לנד רובר.
ההכרזה הזו הורידה את מניית מובילאיי ב-3.5%. אנליסטים חוששים ש-HALOS עלולה לפגוע במעמדה של מובילאיי, ששולטת כיום בשוק מערכות הסיוע לנהג (ADAS) ומתחרה על חוזים עם יצרניות רכב גדולות. מובילאיי, שמעסיקה כ-3,500 עובדים בישראל, התמודדה בשנים האחרונות עם אתגרים כמו עיכובים בייצור ועלייה בתחרות מצד חברות כמו טסלה וקוואלקום. כניסתה של אנבידיה לתחום, עם טכנולוגיה מתקדמת ותמיכה של יצרניות כמו GM, עלולה להקשות עליה לשמור על היתרון התחרותי. אם אנבידיה תצליח להציע פתרון זול ויעיל יותר, כפי שהיא טוענת, אז מובילאיי תצטרך להשקיע יותר במו”פ או להוריד מחירים – שני תסריטים שיפגעו בשולי הרווח.
העתיד: רובין, פיינמן ותחרות גוברת
הואנג לא הסתפק בהווה והציג את מפת הדרכים של אנבידיה: שבב Rubin יושק ב-2026 עם זיכרון של 300 ג’יגה-בייט ותמיכה ב-144 שבבים בארון שרתים, בעוד Rubin Ultra יגיע ב-2027 עם 576 שבבים. ב-2028 צפוי שבב Feynman, שיבטיח קפיצה נוספת ביעילות. “אנחנו בונים עתיד שבו AI יהיה זמין לכולם", הוא אמר בכנס "וישראל היא חלק בלתי נפרד מהחזון הזה"
עם זאת, השוק לא התלהב. מניית אנבידיה ירדה ב-3.5%. החשש הגדול של המשקיעים הוא התחרות, הירידה במרווחים בעתיד וההגבלות על ייצוא שבבים לצד מלחמת הסחר. מניית החברה מבטאת שווי של 2.8 טריליון דולר, מכפיל רווח לשנה הבאה של כ-20. זה לכאורה מכפיל נמוך, אבל השוק חושש.
- 4.עובדים שם קשה והדרישות בשמים עם המון שעותלא לקנא בהם כל כך. (ל"ת)אנונימי 19/03/2025 22:45הגב לתגובה זו
- 3.יורם 19/03/2025 15:17הגב לתגובה זושווי האתר נקבע לפי המכירות של מוצרים המפותחים בו ולא לפי כמות כח האדם יחסית לכל החברה והשווי הבורסאי
- 2.יש דיווחים מכמה מקורות שונים על פאניקה וצרחות בלשכת רוהמ! נבדק מכמה כיוונים! (ל"ת)אנדי 19/03/2025 11:01הגב לתגובה זו
- 1.הותיקים מליונריםבכמה מדובר (ל"ת)אנונימי 19/03/2025 09:24הגב לתגובה זו
- אלרואי 25/03/2025 16:12הגב לתגובה זוהבן שלי שילם מס הכנסה 2 מליון שקל ב3 שנים
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
