תכנית האוצר בעניין החסכון ארוך הטווח: שאלות ותשובות

משרד האוצר פרסם את תוכנית העבודה שלו לשנת 2009. להלן רשימת השאלות והתשובות שפרסם משרד האוצר לכל אחד מהנושאים
משרד האוצר |

משרד האוצר פרסם את תוכנית העבודה שלו לשנת 2009. בין הנושאים המהותיים שיטופלו: מעבר מפרסום תשואה על בסיס חודשי לפרסום על בסיס שנתי, מסלולי השקעה מותאמים לצורכי החוסך, צמצום מסלולי ההשקעה והתאמת שמות המסלולים לאופי ההשקעות בהם, דמי ניהול והעלאת איכות השירות בגופים המוסדיים. להלן רשימת השאלות והתשובות שפרסם משרד האוצר לכל אחד מהנושאים.

מעבר מפרסום תשואה על בסיס חודשי לפרסום על בסיס שנתי

1. האם דיווחי התשואות בגמל נט, בפנסיה נט ובביטוח נט מתוכננים להשתנות?

כן. במקום התשואה החודשית, תפורסם מדי חודש התשואה השנתית, כלומר התשואה המצטברת בשנים עשר החודשים שלפני חודש הדיווח.

2. האם ייאסר על גופים מוסדיים ומשווקים לפרסם תשואה חודשית?

כן. גופים מוסדיים ומשווקים, יורשו לפרסם תשואות שנתיות בלבד, על בסיס נתונים שנתיים ולא על בסיס נתונים חודשיים.

3. מה היתרון בפרסום תשואה שנתית על פני פרסום תשואה חודשית?

מוצרי החיסכון הפנסיוני הם מוצרי חיסכון לטווח ארוך ולכן יש לבחון את התשואות על פני תקופות ארוכות. כיום, התשואה החודשית משמשת ככלי שיווקי בידי הגופים והמשווקים ועל כן היא משפיעה בעקיפין גם על קבלת החלטות של מנהלי ההשקעות שמעוניינים להשיג תשואה חודשית גבוהה על מנת לסייע למערכי השיווק, לעיתים על חשבון התשואה בטווח הארוך. היתרון בפרסום תשואה שנתית ובאיסור פרסום תשואות חודשיות הוא בכך שהשוואת תשואות בין גופים שונים תיעשה לתקופות של שנה לפחות ובכך תקטן המוטיבציה להשיג תשואות בטווח הקצר על חשבון התשואות בטווח הארוך.

4. האם חוסכים יוכלו לדעת מה המצב המעודכן של החיסכון הפנסיוני שלהם?

כל הגופים שמנהלים חיסכון פנסיוני מחויבים לתת מידע אישי לעמיתיהם באמצעות אתר האינטרנט שלהם. הנתונים המוצגים לעמית מעודכנים עד ל-20 בכל חודש בגין החודש החולף ומוצג התאריך האחרון בו בוצע שערוך היתרות. גוף מוסדי חייב לאפשר לכל חוסך לקבל מידע לגבי החיסכון הפנסיוני שלו באמצעות אתר האינטרנט.

5. למה מסתירים מידע מהציבור? זה לא מנוגד למדיניות השקיפות של אגף שוק ההון?

המידע על התשואות ימשיך להתפרסם ברמה חודשית. ההסדרה עוסקת באופן הצגת התשואה בפרסומים של הגופים המוסדיים ושל המשווקים מטעמם ובאתר משרד האוצר. במקום להציג בכל חודש את התשואה של החודש האחרון, תוצג בכל חודש התשואה של שנים עשר החודשים החולפים. בנוסף, כל עמית שירצה יוכל לראות את התשואה של הגופים המוסדיים בהם הוא חוסך, באתר האינטרנט של הגוף המוסדי.

מסלולי השקעה מותאמים לצורכי החוסך

6. מה משמעות התאמת החיסכון הפנסיוני לצורכי החוסך?

כיום כספי החוסכים מנוהלים באותו סוג של מסלול השקעות, ללא הבחנה בין חוסכים שונים, להם יש צרכים שונים. כך למשל, חסכונות של צעירים שטווח החיסכון שלהם הוא עשרות שנים וחסכונות של אנשים הקרובים לגיל פרישה מנוהלים יחד. סוגיה זו צפויה לקבל מענה במסגרת התאמת סיכון ההשקעות במסלול בהתייחס לגיל החוסך ומאפייניו, זאת כדי להתאים את הסיכונים הכרוכים בחיסכון פנסיוני למאפיינים המשתנים של החוסכים לאורך תקופת החיסכון.

7. האם כיום אין התאמה בין צורכי החוסך לבין מסלול ההשקעה בו הוא חוסך?

לא. במצב הקיים חוסכים המצטרפים לקופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים, ברוב המקרים מצטרפים באופן אוטומטי למסלול ה"כללי". מסלול זה איננו מתחשב במאפיינים המסוימים שלהם כגון גילם. מבדיקות של אגף שוק ההון עולה כי כ- 95% מכספי החסכון הפנסיוני נמצאים במסלול זה. במסלול זה קיימים חוסכים צעירים שצפויים לחסוך עשרות שנים וחוסכים מבוגרים על סף פרישה. כמובן שהצרכים של חוסכים שונים אלו שונה והדבר לא בא לידי ביטוי באופי ההשקעות של חוסכים שונים אלו.

8. כיצד יושפעו החוסכים הקיימים?

חוסכים שלא יבחרו אחרת, יועברו למסלולים מותאמים לצורכי החוסך, כך שההשקעות במסלולים החדשים אליהם הם יעברו, יתאימו למאפיינים מסוימים שלהם כמו, למשל, גילם.

9. האם יהיה הבדל בין ניהול כספי פנסיונרים לבין כספי חוסכים?

כן. כספי פנסיונרים וכספי חוסכים ינוהלו במסלולי השקעה נפרדים. השקעת כספי פנסיונרים תיעשה באופן סולידי יותר מאשר השקעת כספי החוסכים, וזאת על מנת למנוע תנודתיות בקצבה החודשית.

10. האם החוסך רשאי לבחור מסלול אחר לפי שיקול דעתו?

כן. החוסך יהיה רשאי להורות לגוף המנהל להעביר את כספי החיסכון שלו לכל מסלול השקעה אחר, וזאת ללא עלויות מעבר או קנסות כלשהם.

צמצום מסלולי ההשקעה והתאמת שמות המסלולים לאופי ההשקעות בהם

11. מדוע פועל אגף שוק ההון לצמצום מסלולי ההשקעה במוצרי החיסכון הפנסיוני (קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים) המשווקים היום לציבור החוסכים?

כיום מוצעים לחוסך מאות קופות גמל ומגוון רב של מסלולי השקעה, כך שבמקרים רבים, לא ברור לחוסך מה ההבדל ביניהם, בבחינת "מרוב עצים לא רואים את היער".

הוכח שריבוי מסלולים דווקא מקטין את מעורבותו של החוסך בבחירת מסלול החיסכון ועובדה היא ש95% מכספי החיסכון הפנסיוני מנוהלים במסלולים ה"כלליים", למרות המגוון הרחב של מסלולי ההשקעה. על מנת להקל על החוסך לקבל החלטה מושכלת לגבי מסלול ההשקעה שלו, הוחלט לפעול לצמצום מסלולי החיסכון המוצעים לחוסכים.

12. אילו צעדים בכוונת אגף שוק ההון לנקוט כדי לצמצם את מסלולי ההשקעה?

האגף פועל למיזוגם של מסלולים דומים באפיקי ההשקעה וברמת הסיכון. גופים יהיו רשאים להציע מסלולי השקעה אשר כל אחד מהם מתמחה באופן מובהק באפיק השקעה מסוים (אפיק מניות, מט"ח, אגרות חוב).

13. איזו השפעה תהיה למיזוג מסלולי השקעה על החוסכים בכל אחד מהמסלולים המתמזגים?

לחוסכים לא ייגרם נזק מיישום הצעדים האמורים. גם לאחר מיזוגם של מסלולי ההשקעה כספי החיסכון של כל החוסכים ישמרו על הוותק שנצבר ועל התשואה שנצברה בחשבונם עד המיזוג, ובכל עת החוסך יהיה רשאי לעבור לכל מסלול אחר בהתאם להעדפותיו.

14. האם בכוונת אגף שוק ההון לנקוט צעדים להגברת השקיפות של הסיכון במסלולי ההשקעה השונים?

בכוונת האגף לקבוע כללים לקביעת שמות לקופות הגמל ולמסלולי ההשקעה כך ששמות המסלולים ישקפו את אפיקי ההשקעה בכל מסלול ואת רמת הסיכון לה חשופים החוסכים בכל מסלול.

כמו כן הגופים המוסדיים יחויבו לפרסם בכל שנה את מדיניות ההשקעה הצפויה שלהם לשנה הקרובה, תוך התייחסות לשיעור ההשקעה שהם מתכוונים להיחשף אליו בכל סוג של אפיק השקעה מרכזי. כך יתאפשר לחוסך לבחור מראש את מוצר החיסכון הפנסיוני שתואם את טעמיו ואת העדפת הסיכון שלו.

העלאת איכות השירות בגופים המוסדיים

15. מהי החשיבות של מערך השירות בגופי החיסכון הפנסיוני וכיצד היא באה לידי ביטוי?

חיסכון פנסיוני הינו אחד המוצרים החשובים שאנו רוכשים במהלך חיינו שמטרתו להוות חלף הכנסה עבור החוסך לאחר פרישתו לגימלאות. הגוף המנהל מלווה את החוסך לאורך שנים רבות. במהלך שנים אלו עשוי החוסך לעבור שינויים רבים בחייו, אשר לעתים מצריכים התאמה של החיסכון הפנסיוני לצרכים חדשים. מערך השירות צריך לתמוך ולסייע לחוסך בהתאמת המוצר לשינויים בחייו. לאיכות השירות חשיבות רבה גם במקרים שבהם החוסך מבקש לקבל מידע כללי או ספציפי בנוגע לחיסכון שלו, לרבות באמצעות מענה טלפוני זמין וקבלת שירותים באמצעות אתר האינטרנט. איכות השירות של הגוף המוסדי נמדדת גם באופן שבו הוא מאפשר לחוסך לממש את החלטותיו ביחס לניהול ההשקעות ולניוד החיסכון בין הגופים השונים בצורה יעילה ומהירה.

16. מהן הבעיות הקיימות במערכי השירות של הגופים?

האירועים האחרונים בשוק ההון גרמו לכך שמספר הפונים למוקדי שירות הלקוחות של הגופים המוסדיים גדל משמעותית. בין לקחי המשבר עלה הצורך בשיפור מערכי השירות של הגופים המוסדיים והתאמתם להתמודדות, בין היתר, עם היקף פניות גדול מהרגיל.

17. כיצד יפעל אגף שוק ההון לשיפור איכות השירות של הגופים המוסדיים?

אגף שוק ההון יפעל לשיפור מערכי שירות הלקוחות בגופים המוסדיים, בין היתר, על ידי הגדרת לוחות זמנים למתן מענה לפניות חוסכים, חיוב בתיעוד ושמירת מידע, מתן אישור בכתב לחוסכים על ביצוע פעולות ונקיטת צעדי אכיפה כנגד גופים החורגים מההוראות.

דמי ניהול

18. מה הם דמי ניהול?

מתוך התשלומים שמפריש החוסך לחיסכון הפנסיוני, גובה הגוף המנהל דמי ניהול. דמי הניהול הם למעשה המחיר שהחוסך משלם בעבור רכישת החיסכון הפנסיוני וניהולו. דמי הניהול מחושבים כאחוז מהתשלומים השוטפים לחיסכון ו/או כאחוז מהחסכון שנצבר. קיימים מספר מודלים המגדירים את תקרות דמי הניהול אותם הגוף המנהל רשאי לגבות במוצרי החיסכון הפנסיוני השונים. חשוב לדעת כי מחיר זה אינו קבוע וניתן להתמקח עם הגוף המנהל על גובה דמי הניהול ובכך להשיג הנחה בדמי הניהול.

19. למה חשוב להשוות בין דמי הניהול בגופים השונים?

דמי הניהול המשולמים לגוף המנהל משפיעים באופן ישיר על סך החיסכון המצטבר שיעמוד לרשות החוסך בהגיעו לגיל פרישה, באופן בו ככל ששיעור דמי הניהול נמוך יותר, החיסכון המצטבר גדול יותר. מכאן ניתן להסיק כי שיעור דמי הניהול הנגבים על ידי הגוף המנהל מהווה קריטריון חשוב להשוואה בין הגופים המנהלים השונים, ומומלץ לחוסך לבצע סקר שוק על גובה דמי הניהול הנגבים במוצר הפנסיוני הן בבואו לבחור לראשונה את מוצר החיסכון הפנסיוני שלו והן במסגרת שיפור התנאים הקיימים בחסכון הפנסיוני שברשותו לאורך כל תקופת החיסכון.

20. למה חשוב להוסיף את הנתון הזה לדוח הרבעוני, האם לא ניתן להסתפק בהצגתו בדוח השנתי?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.