שותפות רציו מפרסמת הצעת מדף: מתכננת גיוס של 6 מיליון שקלים להמשך הפעילות ברשיון רציו-ים
שותפות חיפושי הנפט רציו יהש מפרסמת הצעת מדף לגיוס 6 מיליון שקל להמשך פעילות החיפושים באיזור ההיתר שברשות השותפות. מדובר באיזור רציו-ים המשתרע על שטח ימי נרחב ביותר של 2900 קילומטרים מרובעים בלב ים, שמרכזו כ-120 ק"מ מערבית לחיפה.
סמוך לאיזור זה מתבצע כיום קידוח לאיתור מאגר גז ענקי על ידי חברת הנפט הבינלאומית נובל והשותפויות דלק ואבנר, השותפות גם ברציו ים. הקידוח תמר-1, כ- 100 ק"מ מערבית לחיפה, אמור להימשך חודשיים-שלושה ועלותו מוערכת בכ- 140 מליון דולר.
הגופים המחפשים בתמר-1 הודיעו כי קיים סיכוי של כ-35% (גבוה משמעותית מהממוצע העולמי) למציאת שדה גז כלכלי באזור זה, שערכו הנוכחי אמור להיות בסדר גודל של מיליארדי דולרים.
במידה והתחזית האופטימית תתממש, האזור הזה יהפוך לשדה חיפושים בינלאומי של החברות הגדולות בתחום, ומשאבים נרחבים יופנו גם לאיזורים הסמוכים ל"תמר–1", בישראל, קפריסין, לבנון ומצרים, במטרה לאתר שדות גז ונפט נוספים.
זכויות הנפט באיזור רציו-ים הוענקו לשותפות רציו חיפושי נפט (1992) ("רציו") לפני כשנתיים. במהלך 2007 ו- 2008 מכרה רציו % 75 מהזכויות ב"רציו ים" לנובל , דלק ואבנר. הגופים האלה מבצעים מאז במשותף סקרים סייסמיים בשטח "רציו ים", כאשר המפעיל היא חברת נובל.
לאחרונה המיר הממונה על ענייני הנפט את ההיתר רציו ים ב 5 רשיונות לחיפושי נפט . המרה זו מאפשרת לשותפות רציו , נובל , דלק ואבנר לבצע קידוחים (ולא רק סקרים) באזורים הללו. הגיוס הנוכחי מיועד לאפשר את המשך הסקרים והקידוחים.
באזור אותרו מספר מבנים המסוגלים להכיל גז ונפט. בולט במיוחד הוא מבנה הידוע בשם "לוויתן " (השם ניתן ע"י גיאולוגים של המשרד לתשתיות לאומיות בגלל גודלו) הגדול משמעותית אפילו ממבנה תמר שעליו מבוצע קידוח "תמר 1". מציאת גז בקידוח "תמר–1" תעלה משמעותית את הסיכוי למצוא גז ונפט במבנה לוויתן ובשאר המבנים המבטיחים שבתחום "רציו-ים" ואת פוטנציאל השותפות.
לרציו זכויות נפט נוספות בים וביבשה. בין השאר מחזיקה רציו בכ-12% בקידוח הימי המסוגל להפיק גז בשם " אור–1 " הנמצא בסמוך לשדה הגז המפיק "מרי B " . קידוח זה יחובר בעתיד למערכת ההפקה של מרי B.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.