וורן באפט שוב נגד השוק. בחודשים האחרונים הוא אסף מניות של מניה מוכה, לוזרית שנפלה כמו אבן. הוא העריך שהצרות בצרורות הן עניין של זמן.  הוא התחיל לאסוף בשקט והפסיד. אסף עוד והפסיד, רכש עוד הרבה ועבר לרווח על כל ההשקעה.

זה ניצול הזדמנות, זה ניצול של סנטימנט שלילי עמוק למניה מסוימת, למרות שיש לה ערך גדול, וזה מגובה בפונדמנטלס טובים - בסיס איתן לרווחים ורווחיות טובה. וכל זה בהבנה שההשקעה יכולה להסב הפסד, אפילו כבד בטווח הקרוב, אך לטווח הארוך היא השקעה טובה.

בפועל, תוך חודשים ספורים באפט הרוויח על ההשקעה 20%.  חלקכם כבר מזהה - מדובר ביונייטד הלת', חברת הביטוח הרפואי שנכנסה לסערה מושלמת של נסיבות שליליות שהפילו את המניה "הכבדה". באפט חיכה לנפילה ואסף.  

באפט הגדיל בהדרגה את אחזקתו בחברת הביטוח הרפואי הגדולה בעולם במהלך 2024, בשיא המשבר והחקירות. מאז, המניה זינקה בכ-20% - וההשקעה עומדת כבר על רווח נאה של מאות מיליוני דולרים.

• וורן באפט קונה את חטיבת הכימיקלים של אוקסידנטל ב־9.7 מיליארד דולר
• ברקשייר האת'וויי קרובה לרכישת היחידה הפטרוכימית של אוקסידנטל ב-10 מיליארד ד'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העסקה הזו היא שיעור חשוב עם מספר תובנות. באפט ממשיך להוכיח שכשהשוק "רועד" זה הזמן לקנות. הכלל הבסיסי בהשקעות והוא קצת נשכח בשנים האחרונות הוא שמניה הופכת לאטרקטיבית יותר כשהיא יורדת. היא הופכת זולה וזה הזמן לבדוק ואולי לקנות. בשנים האחרונות הכלל שעובד הוא "המגמה היא החבר" שזה בעצם לקנות בעליות. זה עובד, אבל זה עובד מסיבות פסיכולוגיות יותר מאשר כלכליות. חשוב שתקראו: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך. אתם כנראה חלק מהעדר ודווקא בגלל זה, כדאי שתקראו על המחקר שנעשה במספר מקומות בעולם ותפנימו שהעדר בסוף "מתרסק".  

נורווגיה זוכרת היטב מה קורה כשמתעלמים מאיומים של מעצמות גדולות. ב-2010 ועדת נובל העניקה את פרס השלום לליו שיאובו, פעיל זכויות אדם סיני כלוא. בייג'ינג הגיבה בזעם והקפיאה קשרים דיפלומטיים, עצרה משא ומתן לסחר חופשי, והטילה מחסומים על יבוא סלמון נורווגי. לקח שש שנים לתקן את הנזק. כעת, כשועדת נובל מתכוננת להכריז על זוכה פרס 2025 ב-10 באוקטובר, נורווגיה שוב נמצאת במצב רגיש. הפעם המדינה שמפעילה לחץ היא ארצות הברית, והאיש שרוצה את הפרס הוא דונלד טראמפ. ובניגוד לסין של 2010, ארצות הברית היא בעלת ברית אסטרטגית קריטית של נורווגיה במסגרת נאט"ו.

טראמפ מנהל קמפיין תוקפני, גלוי וגם מאחורי הקלעים, שהתעצם בימים האחרונים. הוא אמר באסיפה הכללית של האו"ם: "כולם אומרים שאני צריך לקבל את פרס נובל לשלום". הוא טוען שסיים לפחות שש מלחמות מאז חזר לבית הלבן בינואר, כולל סכסוך מזוין בין הודו לפקיסטן במאי, קרבות בין קונגו למורדים שנתמכים על ידי רואנדה, והתנגשויות בגבול בין תאילנד לקמבודיה. שיעור ההצלחה הזה שנוי במחלוקת. מבקרים אומרים שהעימותים שטראמפ לוקח קרדיט על פתרונם היו קטנים בהיקף, תפקידו היה מוגבל, או שמדובר בסכסוכים שנגמרו מזמן. אבל סטיב ויטקוף, השליח המיוחד שלו למזרח התיכון, אמר בישיבת קבינט באוגוסט שועדת נובל צריכה "סוף סוף להתארגן" ולהעניק את הפרס לבוס שלו.

ביום שלישי טראמפ אמר לקבוצת בכירים צבאיים שהוא לא מצפה לזכות: "הם ייתנו את זה לאיזה בחור שלא עשה כלום". הוא הכריז שתוצאה כזו תהווה "עלבון גדול למדינה שלנו", והפעיל לחץ על הוועדה ימים ספורים לפני ההכרזה.

מאחורי הקלעים, ויטקוף העלה את מועמדותו של טראמפ בשיחות פרטיות עם עמיתים אירופיים. גם מזכיר המדינה מרקו רוביו גויס מדי פעם לפעול עבור נובל לטראמפ. ביולי הנשיא התקשר באופן פתאומי לשר האוצר הנורווגי ולשעבר מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, כשהוא הלך ברחוב באוסלו. השניים דיברו על מכסים, אבל גם על הפרס. אפילו העולם העסקי הצטרף. אלברט בורלה, מנכ"ל חברת התרופות פייזר, שיבח לאחרונה את טראמפ על הטיפול שלו במבצע Warp Speed שהוביל לפיתוח חיסוני קורונה, ואמר שהמאמץ "בדרך כלל היה ראוי לפרס נובל לשלום".

• פרס נובל לכלכלה יוענק בגין מחקר על השפעת המוסדות על כלכלת המדינה
• מה קרה למחירי הדירות בשכונת פרס נובל בראשון לציון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תזמון לא אידיאלי 

העיתוי של ההכרזה רחוק מלהיות אידיאלי לממשלת נורווגיה. כשנשאל על תגובה אפשרית אם הנשיא האמריקאי הבלתי צפוי לא יזכה, פקיד בכיר אחד התבדח שהוא שוקל לקחת את 10 באוקטובר כיום מחלה. החשש הנורווגי לא מופרז. קרן העושר הריבונית של נורווגיה, הגדולה בעולם עם נכסים של 2 טריליון דולר, מכרה לאחרונה מניות של מספר חברות ישראליות בגלל הקשר שלהן למלחמה בעזה. היא גם הסירה את קטרפילר האמריקאית מתיק ההשקעות בגלל אספקת דחפורים לישראל שנעשה בהם שימוש בשטחים הפלסטיניים.