7 באוקטובר 2008 - ממשלת איסלנד מלאימה שני בנקים מרכזיים

ב-7 באוקטובר 2008, בעיצומו של אחד המשברים הפיננסיים החריפים ביותר שידע העולם, ממשלת איסלנד נקטה צעד חריג כאשר השתלטה על שניים מתוך שלושת הבנקים הגדולים במדינה: לנדזבנקי (Landsbanki) וגליטניר (Glitnir). הפעולה נעשתה ימים ספורים לאחר קריסת בנק ההשקעות הוותיק ליהמן ברדרס בארה"ב, כאשר מערכת הבנקאות המקומית הייתה על סף קריסה מוחלטת, והתערבות המדינה הפכה הכרחית למניעת התמוטטות כוללת של המערכת הפיננסית.

שלושת הבנקים המרכזיים במדינה - Landsbanki, Glitnir ו-Kaupthing - ניהלו יחד נכסים בהיקף של כ-140 מיליארד דולר, בזמן שהתוצר המקומי של איסלנד עמד על כ-14 מיליארד דולר בלבד. מדובר בפער מסוכן, שמעיד על כך שהמערכת הבנקאית תפקדה למעשה כישות גלובלית ממונפת באופן חריג, שהיקפה חרג פי עשרה מהמשק המקומי. רבים מהנכסים נוהלו דרך שלוחות באירופה, בעיקר בבריטניה והולנד, תוך שימוש בפלטפורמות דיגיטליות כמו Icesave לגיוס פיקדונות ממשקיעים זרים.

כאשר גאות האשראי העולמית התחלפה בהיסטריה וממשלות החלו לסגור את ברזי הנזילות, הבנקים האיסלנדיים נתקלו בזרם משיכות מסיבי וחוסר גישה למימון שוטף. הממשלה לא הייתה מסוגלת לבטח את כלל ההתחייבויות ולכן החליטה על הלאמה מיידית של Landsbanki ו־Glitnir, הזרמת סיוע של 600 מיליון אירו, הקפאת נכסים, וסגירת הבנקים לפעילות בינלאומית.

הבנק השלישי, Kaupthing, לא הולאם באותו רגע, אך זמן קצר לאחר מכן נפל גם הוא. הרשות הפיננסית באיסלנד הודיעה על הקפאת פעילותו, והבנק נכנס לפירוק מבוקר. פעילותו המקומית הועברה לגוף חדש, New Kaupthing, במתכונת של בנק חדש-ישן תחת שליטה ממשלתית, בעוד שפעילותו הגלובלית, שהכילה חובות עצומים ונכסים רעילים, הושארה בגוף הישן לצורך פירוק והסדרה. מדובר היה בהפרדה חדה בין "מה שניתן להציל" לבין "מה שכבר אבוד", מהלך שמזכיר גישות טיפוליות במשברים בנקאיים גם במדינות אחרות.

• דבר אחד לעולם לא ישתנה בנבחרת ישראל. אתם יודעים מהו
• בניון החליט: אם חזן ינצח את איסלנד, הוא ימונה לקמפיין נוסף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, הממשלה פנתה לקרן המטבע הבינלאומית וביקשה סיוע חירום. היא קיבלה כ-2.1 מיליארד דולר בתמורה לרפורמות עמוקות, מגבלות על תנועות הון, הגברת הפיקוח הבנקאי ורגולציה חדשה. הקרונה האיסלנדית צנחה ביותר מ-50%, האבטלה זינקה, ועשרות אלפי אזרחים איבדו חסכונות, השקעות וביטחון תעסוקתי.

המשבר גרר אחריו שורת חקירות פליליות נגד בכירים במערכת הפיננסית, מהלך של טיהור מוסדי והתוויית רגולציה נוקשה יותר. הסיפור האיסלנדי הפך לדוגמה קלאסית למדינה קטנה, שהתמסרה לבנקאות גלובלית פרועה, חוותה קריסה פתאומית ואילצה את הממשלה לקחת שליטה מלאה כדי לשמר עצם תפקודו של המשק.

7 באוקטובר 2008 - הפד' נוקט צעדי חירום לבלימת משבר האשראי

ב-7 באוקטובר 2008, הפד' בארה"ב ביצע מהלך חסר תקדים בתולדותיו, כאשר הודיע על הקמת מנגנון חדש - CPFF (Commercial Paper Funding Facility) - שמטרתו לספק נזילות ישירה לשוק האשראי הקצר. המהלך נועד למנוע שיתוק במימון השוטף של חברות אמריקאיות גדולות, לנוכח קיפאון מוחלט בשוק ניירות הערך הקצרים בעקבות המשבר.

• המס שבוטל בעקבות מחאה מסיבית וחברת התעופה שקרסה וסגרה את שעריה
• היום לפני...ההתבטאות של יו"ר הבנק המרכזי מפילה את השווקים ומה קרה היום לפני 36 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הסיום הצורם של פרשת קריסת חברת הבנייה הישראלית ומה קרה היום...

שוק זה, שמגלגל טריליוני דולרים, משמש לתשלום שוטף של משכורות, רכישת מלאים ותחזוקת פעילות יומיומית של תאגידים. באותם ימים, גם חברות ענק בעלות איתנות פיננסית התקשו לגייס אשראי לטווח קצר. חברות כמו ג'נרל אלקטריק או תאגידי תקשורת כמו AT&T, החלו להרגיש את הלחץ, מצב שאיים להתגלגל לעשרות אלפי חברות בינוניות וקטנות.

הפד' בחר לפעול לא דרך הבנקים, אלא ישירות מול החברות, החלטה שהדגישה את חומרת המשבר ואת היצירתיות שדרש המצב. במקביל, רשות המסים האמריקאית אפשרה לחברות להעביר הון מחברות בנות זרות מבלי לשלם מס מיידי, הקלה שאפשרה ניוד הון חוצה גבולות ותגבור נזילות בזמן אמת.

המסר שהעביר הפד' היה ברור: לא מדובר עוד רק בשוק פיננסי, אלא במשק שלם שעלול לקרוס כתוצאה מקיפאון מימוני. המהלך סייע לייצב זמנית את השווקים והפך לאבן דרך במדיניות החירום של ארה"ב. בשנים שאחר כך ייושמו כלים דומים גם במשברים נוספים, לרבות מגפת הקורונה.

7 באוקטובר 1912 - בורסת הלסינקי נפתחת למסחר

ב-7 באוקטובר 1912 נרשמה העסקה הראשונה בבורסת הלסינקי, במה שנחשב לרגע ההיסטורי שבו קיבלה פינלנד מערכת מסחר בניירות ערך מוסדרת. באותם ימים, כשהמדינה עדיין לא הייתה עצמאית לגמרי, הבורסה פעלה במתכונת בסיסית עם מספר מצומצם של מניות, בעיקר של בנקים מקומיים וחברות תעשייה מסורתיות.

תחילה התנהל המסחר בחדר אחד במרכז העיר, ללא מערכות טכנולוגיות, תוך תיאום עסקאות בין ברוקרים וסוחרים באופן ידני. רק כמה עשרות ניירות ערך נסחרו, והיקפי המסחר היו קטנים. עם השנים, ובעיקר לאחר עצמאותה של פינלנד, החלה הבורסה לצמוח ולהתבסס.

בשנות התשעים החלה הבורסה לעבור תהליך של מודרניזציה, שכלל מעבר למסחר אלקטרוני, אימוץ רגולציה אירופית, ופתיחת הבורסה לחברות מחוץ לפינלנד. ב-2003 הפכה בורסת הלסינקי לחלק מקבוצת נאסד״ק נורדיק, מהלך שהעניק לה נגישות רחבה למשקיעים זרים, וחיבר אותה למערכות מסחר מתקדמות.

כיום נסחרות בבורסת הלסינקי יותר מ-130 חברות ציבוריות, עם שווי שוק כולל של כ-270 מיליארד אירו. המדד המרכזי שלה, OMX Helsinki 25, כולל את החברות הגדולות במשק הפיני, בהן נוקיה, קונה, פורטום, UPM וסטורה אנזו. התחומים המובילים: תקשורת, תעשייה כבדה, אנרגיה ועיבוד עץ.

הבורסה נחשבת היום לאחת הבורסות היציבות והמתקדמות באירופה, עם תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, כשהמסחר כמעט כולו אלקטרוני, וישנה מעורבות גבוהה של גופים מוסדיים.