
הזהב בדרך ל-4,000 דולר - המשקיעים מחפשים יציבות
קריסת הממשלה בצרפת, בחירת ראש ממשלה תומכת ריבית אפס ביפן, והשבתת הממשל האמריקאי: שלושת האירועים מטלטלים את השווקים ומניעים נהירה חסרת תקדים לזהב, שזינק השנה ב־50% ונמצא ברמות שלא נראו מאז 1979
הזהב הגיע לשיא חדש של 3,971 דולר לאונקיה, קפיצה של 1.6% במהלך מסחר יום אחד. מדובר במשהו שחורג מתנודת מחירים רגילה. המשקיעים מעבירים כסף לזהב בקצב מהיר, והמחיר משקף חוסר וודאות גובר בשווקים העולמיים. כשאי אפשר לדעת מה יקרה מחר בכלכלות הגדולות, הבחירה במתכת הצהובה הופכת להגיונית יותר.
תוך פחות מיום אחד התמוטטה ממשלת צרפת החדשה, יפן בחרה בראש ממשלה שמעדיף ריבית אפס וחוב ממשלתי כבד, והשלטון האמריקאי נמצא בהשבתה ביום השישי ברציפות. שלושת האירועים האלה לא קשורים ישירות זה לזה, אבל המשקיעים ברחבי העולם מבינים מהם את אותו המסר: הסדר הכלכלי-פוליטי הישן, זה שהתבסס על יציבות דמוקרטית ומוסדות אמינים, מתפרק לנגד עינינו. וכשהמערכת מתפרקת, המשקיעים בורחים למקלט העתיק ביותר שקיים.
מה קורה בעולם
ראש הממשלה הצרפתי החדש, סבסטיאן לקורנו, לא הספיק אפילו להרכיב קבינט מלא ולהציג אותו לציבור לפני שהממשלה שלו קרסה. הקריסה המהירה הזאת חושפת שצרפת, אחת מכלכלות הליבה של אירופה, נמצאת במצב של חוסר יציבות פוליטית חמורה שמסכנת את עתידו של הנשיא עמנואל מקרון עצמו. האפשרות של בחירות חדשות מרחפת באוויר, והיא יכולה לשנות לחלוטין את המפה הפוליטית של המדינה. מדד המניות הצרפתי CAC-40 צלל בצורה החדה ביותר מזה שישה שבועות, וגרר איתו למטה את כל מדד הסטוקס 600 האירופי. התשואה על איגרות החוב הממשלתיות הצרפתיות לעשר שנים קפצה ל-3.61%, עלייה של 11 נקודות בסיס ביום אחד. התשואה הצרפתית כעת גבוהה ב-20 נקודות בסיס מהתשואה היוונית. במילים אחרות, המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר כדי להלוות כסף לצרפת מאשר ליוון, המדינה שכמעט קרסה כלכלית לפני עשור.
בצד אחר של העולם, יפן בחרה בסנאה טאקאיצ'י כראש ממשלה חדשה. יפן לא רק שלא מתכוונת להדק את המדיניות המוניטרית, היא בכוונה חוזרת לימים של כסף זול, ריבית קרובה לאפס, והוצאות ממשלתיות מסיביות. טאקאיצ'י, שנחשבת לשמרנית כלכלית, תומכת בגישה פיסקלית תוקפנית שכבר הביאה את יפן למצב שבו החוב הלאומי שלה עומד על 235% מהתוצר, אחד היחסים הגבוהים בעולם. עכשיו היא רוצה להוסיף לחוב הזה עוד ועוד, תוך שמירה על מימון זול דרך ריבית אפסית.
- השותף של באפט לא האמין בזהב. היום הוא היה אוכל את הכובע
- מ-AI לזהב? מחיר המתכת עשוי להכפיל את עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השווקים הגיבו בצורה מעורבת. מצד אחד, הין היפני צנח לשפל היסטורי מול האירו ועבר את רף 150 ין לדולר, רמה שנחשבת קריטית בעיני בנק יפן. ההיחלשות הזאת של המטבע משקפת את החשש של משקיעים שיפן תמשיך להדפיס כסף ולשמור על מדיניות מוניטרית רופפת גם כשהאינפלציה עדיין נמצאת בשיעורים גבוהים יחסית למה שהיפנים הורגלו אליו במשך עשורים.
"טאקאיצ'י נתפסת כמובילת פרו-צמיחה, והיא הביעה ספקנות לגבי התמדת האינפלציה ביפן," מסביר פול דונובן, כלכלן ראשי ב-UBS . "זה תומך במניות בטווח הקצר, ועשוי לעכב את הציפיות להעלאת ריבית מצד בנק יפן." במילים אחרות, הממשלה החדשה מהמרת על צמיחה כלכלית מהירה על חשבון יציבות פיננסית ארוכת טווח, הימור שיכול להסתיים בצורה לא נעימה אם האינפלציה תחזור בעוצמה. השווקים היפניים חגגו את הבחירה בהתחלה. מדד ניקיי 225 זינק כמעט 5% ביום שני וסגר בשיא היסטורי של קרוב ל-48,000 נקודות – רמה שנראתה בלתי אפשרית עד לפני כמה חודשים. המשקיעים המקומיים מהמרים על כך שמדיניות הכסף הזול תזרים עוד ועוד נזילות לשוק המניות, ותדחוף את המחירים למעלה.
עם זאת, התשואות על איגרות החוב היפניות ארוכות הטווח עלו בחדות במהלך אותו יום מסחר, סימן לכך שהמשקיעים דורשים פרמיה גבוהה יותר כדי להחזיק בחוב יפני לטווח ארוך. הם מבינים שהמדיניות של טאקאיצ'י תוביל לעוד חוב, עוד הדפסת כסף, ואולי בסופו של דבר לאינפלציה גבוהה יותר או אפילו למשבר אמון במטבע. השילוב של מניות בשיא ואג"ח בדאגה הוא תמונת מצב קלאסית של שוק שלא יודע לאן הוא הולך.
- ריגטי הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8%
- לייבפרסון מזנקת 20% לאחר שהכתה את הקונצנזוס והעלתה תחזיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הזהב עלה כבר ב-50% השנה
בארצות הברית, ההשבתה הפדרלית נכנסת ליום השישי ברציפות בלי שום סימן אמיתי לפתרון קרוב. משרד התקציב של הקונגרס מעריך שכ-750,000 עובדים פדרליים נמצאים בחופשה ללא תשלום, והשירותים הממשלתיים מתקשים לתפקד. אבל מעבר לעובדים עצמם, ההשבתה משפיעה על השווקים בצורה ישירה כאשר נתונים כלכליים מרכזיים פשוט לא מפורסמים, היות והסוכנויות הממשלתיות שאחראיות לאסוף ולעבד אותם לא עובדות. התזמון הוא בעייתי במיוחד, כאשר אנחנו בדיוק בתקופה קריטית של השנה, כשמשקיעים מנסים להבין את כיוון הכלכלה ולתכנן אסטרטגיות להמשך 2025.
כל המהומה הזאת בצרפת, ביפן, ובארצות הברית – דוחפת את המשקיעים לכיוון אחד: זהב. המתכת הצהובה עלתה השנה ב-50%, הביצועים החזקים ביותר מאז שנת 1979, השנה שבה האינפלציה האמריקאית הגיעה לשיא של שני ספרות והזהב נסחר כנכס המקלט היחיד. תוך שנתיים בלבד, המחיר יותר מהכפיל את עצמו, קפיצה שמשקפת לא רק חשש מאינפלציה, אלא חוסר אמון יסודי במערכת הפיננסית המסורתית ובמוסדות הפוליטיים שאמורים לתמוך בה.
כולם רוצים זהב
הכסף זורם לקרנות סל על הזהב בקצב שלא ראינו כבר שנים. מאוגוסט נכנסו כ-150 טון חדשים לקרנות האלה, לפי נתוני אולה הנסן, ראש אסטרטגיית סחורות בבנק סקסו. הסך הכולל של זהב בקרנות הגיע לשיא חסר תקדים של 3,025 טון. זה לא כסף של משקיעים קמעונאיים קטנים, אלה קרנות פנסיה, קרנות השקעה מוסדיות, בנקים מרכזיים ומשקיעים מתוחכמים שמחליטים להעביר חלק משמעותי מהתיקים שלהם למתכת פיזית במקום באג"ח ממשלתיות או במניות.
הנסן עצמו חושב שהעלייה הזאת רחוקה מלהיגמר. "עם משקיעים פוטנציאליים רבים שסובלים מסחרחורת בעקבות עלייה של 45% מתחילת השנה, השאלה הגדולה היא אם אנחנו עדים לשינוי פרדיגמה באופן שבו נכסים מוחשיים כמו מתכות נתפסים," הוא אומר. האנליסט בעצם תוהה האם מדובר בספקולציה זמנית, או שמא המשקיעים באמת משנים את התפיסה הבסיסית שלהם לגבי מה זה נכס בטוח? הנסן נוטה לכיוון השני – הוא חושב שזה שינוי ארוך טווח בתפיסת הסיכון העולמית.
"בעולם מפוצל יותר, שבו המערב הפך שווקים ומערכות תשלום לנשק כלכלי, הסנקציות והקפאות הנכסים שחקו את האמון במקלטים המסורתיים, בעיקר הדולר ואיגרות החוב האמריקאיות," מסביר הנסן. הוא מתייחס לתופעה שהחלה עם המלחמה באוקראינה ב-2022, כשמדינות המערב הקפיאו מאות מיליארדי דולרים של רזרבות רוסיות והוציאו בנקים רוסיים ממערכת SWIFT. הצעד הזה יצר תקדים: מדינות ומשקיעים גדולים שמחזיקים דולרים או אג"ח אמריקאיות מבינים שהנכסים שלהם עלולים להיות מוקפאים או מוחרמים אם הפוליטיקה תשתנה. הזהב, לעומת זאת, לא ניתן להקפאה או לחסימה. מי שמחזיק אותו פיזית שולט בו באופן מלא.
השינוי הזה משפיע על החלטות השקעה אסטרטגיות. מנהלי קרנות ריבוניות של מדינות עם מאות מיליארדי דולרים, וקרנות פנסיה שמנהלות את חסכונות מיליוני עובדים, רואים תמונה בה ממשלות יציבות קורסות בצרפת, מטבעות מרכזיים צוללים ביפן, והשלטון האמריקאי לא מצליח לתפקד באופן תקין. המגמה הזאת צפויה להימשך ולהתעצם בחודשים הקרובים. לא בגלל שהזהב פתאום הפך לנכס טוב יותר ממה שהיה אתמול או לפני שנה, התכונות הפיזיות והכלכליות שלו לא השתנו. אלא בגלל שהאלטרנטיבות כמו איגרות חוב של ממשלות לא יציבות, מטבעות שנשחקים, מניות של חברות שפועלות בסביבה פוליטית בלתי צפויה, נראות כל פעם יותר מסוכנות ופחות אמינות. כשהפוליטיקה משתגעת והמוסדות מתערערים, המשקיעים חוזרים למתכת שעמדה במבחן הזמן במשך אלפי שנים, שרדה קריסה של אימפריות ומלחמות עולם.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -0.91% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
מחשוב קוונטי גטי תמונותריגטי הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8%
חברת המחשוב הקוונטי רשמה הפסד של 3 סנט למניה לעומת צפי ל־5 סנט, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזיות; שיתוף פעולה עם אנבידיה והזמנות חדשות למחשבי Novera לא הצליחו להרגיע את החשש מתלות במימון ממשלתי והפסדים מתמשכים
ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -6.82% , אחת החברות הבולטות בעולם המחשוב הקוונטי, הציגה ברבעון השלישי תוצאות טובות מהתחזיות, אך בשוק לא מיהרו להתרגש. החברה אמנם הפסידה פחות מהצפוי, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזית, והמשקיעים עדיין לא רואים מסלול ברור לרווחיות. המניה נופלת ב-8%.
ברבעון שהסתיים בספטמבר רשמה ריגטי הפסד מתואם של 3 סנט למניה, לעומת צפי להפסד של 5 סנט. ההכנסות עמדו על 1.9 מיליון דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל־2.2 מיליון דולר. מדובר בשיפור מסוים לעומת ביצועי השנה שעברה, אך עדיין מדובר במספרים קטנים יחסית לשווי השוק וההייפ סביב החברה. המנכ"ל סובוד קולקרני ניסה לשדר אופטימיות. הוא אמר כי ריגטי נהנית מביקוש גובר למערכות קוונטיות המותקנות באתרי הלקוחות, ולא נגישות רק דרך הענן וכן ממגוון שיתופי פעולה חדשים שמטרתם להעמיק את המחקר והפיתוח. לדבריו, החיבור בין טכנולוגיות בינה מלאכותית למחשוב קוונטי מתחיל לקרום עור וגידים.
אחת ההכרזות הבולטות של החברה נגעה לשיתוף פעולה עם ענקית השבבים אנבידיה, במסגרת פלטפורמת NVQLink - יוזמה פתוחה שמטרתה לאפשר אינטגרציה בין מחשבים קוונטיים למחשבי־על מבוססי בינה מלאכותית. קולקרני הדגיש כי זהו כיוון מרכזי לעתיד התחום, ושהשילוב בין שתי הטכנולוגיות עשוי להאיץ את המעבר ממחקר בסיסי לשימושים מסחריים.
אבל מאחורי ההצהרות, המספרים מספרים סיפור פחות אחר. ההפסד התפעולי של ריגטי גדל ל־20.5 מיליון דולר, לעומת 19.9 מיליון דולר ברבעון הקודם ו־17.3 מיליון דולר באותה תקופה אשתקד. כלומר, גם אם ההפסד למניה הצטמצם, הוצאות החברה ממשיכות לעלות. התחזיות לשנה כולה מצביעות על הפסד צפוי של 29 סנט למניה והכנסות של 8.1 מיליון דולר, שיפור קל לעומת 2024, אז רשמה הפסד של 36 סנט למניה והכנסות של 10.8 מיליון דולר.
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- חברות המחשוב הקוונטי מדווחות - ההכנסות מזנקות, ההפסדים עצומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיקוד מחקרי מובהק
ריגטי בולטת בין חברות המחשוב הקוונטי בכך שהיא שומרת על מיקוד מחקרי מובהק, ולא מנסה למכור חזון מסחרי רחב מדי. חלק ניכר מהכנסותיה מגיע מחוזים ממשלתיים, בעיקר מארצות הברית. מוקדם יותר השנה חתמה החברה על חוזה של 5.8 מיליון דולר עם מעבדת חיל האוויר האמריקאי, לפיתוח רשת קוונטית שתאפשר תקשורת מאובטחת בין מחשבים קוונטיים מרוחקים. ההישענות על המגזר הציבורי מספקת לריגטי יציבות, אך גם יוצרת תלות מסוימת. בשבוע שעבר הוריד בית ההשקעות B. Riley את המלצתו למניה מ"קנייה" ל"נייטרלי", בטענה שעיכובים אפשריים בתקציבים הפדרליים עלולים לפגוע בקצב החוזים ובתזרים החברה. החשש נוגע לכך שהמימון הממשלתי הוא מנוע הצמיחה המרכזי שלה, והאטה שם עלולה לגרור השפעה מיידית.
