הזהב הגיע לשיא חדש של 3,971 דולר לאונקיה, קפיצה של 1.6% במהלך מסחר יום אחד. מדובר במשהו שחורג מתנודת מחירים רגילה. המשקיעים מעבירים כסף לזהב בקצב מהיר, והמחיר משקף חוסר וודאות גובר בשווקים העולמיים. כשאי אפשר לדעת מה יקרה מחר בכלכלות הגדולות, הבחירה במתכת הצהובה הופכת להגיונית יותר.

תוך פחות מיום אחד התמוטטה ממשלת צרפת החדשה, יפן בחרה בראש ממשלה שמעדיף ריבית אפס וחוב ממשלתי כבד, והשלטון האמריקאי נמצא בהשבתה ביום השישי ברציפות. שלושת האירועים האלה לא קשורים ישירות זה לזה, אבל המשקיעים ברחבי העולם מבינים מהם את אותו המסר: הסדר הכלכלי-פוליטי הישן, זה שהתבסס על יציבות דמוקרטית ומוסדות אמינים, מתפרק לנגד עינינו. וכשהמערכת מתפרקת, המשקיעים בורחים למקלט העתיק ביותר שקיים.

מה קורה בעולם

ראש הממשלה הצרפתי החדש, סבסטיאן לקורנו, לא הספיק אפילו להרכיב קבינט מלא ולהציג אותו לציבור לפני שהממשלה שלו קרסה. הקריסה המהירה הזאת חושפת שצרפת, אחת מכלכלות הליבה של אירופה, נמצאת במצב של חוסר יציבות פוליטית חמורה שמסכנת את עתידו של הנשיא עמנואל מקרון עצמו. האפשרות של בחירות חדשות מרחפת באוויר, והיא יכולה לשנות לחלוטין את המפה הפוליטית של המדינה. מדד המניות הצרפתי CAC-40 צלל בצורה החדה ביותר מזה שישה שבועות, וגרר איתו למטה את כל מדד הסטוקס 600 האירופי. התשואה על איגרות החוב הממשלתיות הצרפתיות לעשר שנים קפצה ל-3.61%, עלייה של 11 נקודות בסיס ביום אחד. התשואה הצרפתית כעת גבוהה ב-20 נקודות בסיס מהתשואה היוונית. במילים אחרות, המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר כדי להלוות כסף לצרפת מאשר ליוון, המדינה שכמעט קרסה כלכלית לפני עשור.

בצד אחר של העולם, יפן בחרה בסנאה טאקאיצ'י כראש ממשלה חדשה. יפן לא רק שלא מתכוונת להדק את המדיניות המוניטרית, היא בכוונה חוזרת לימים של כסף זול, ריבית קרובה לאפס, והוצאות ממשלתיות מסיביות. טאקאיצ'י, שנחשבת לשמרנית כלכלית, תומכת בגישה פיסקלית תוקפנית שכבר הביאה את יפן למצב שבו החוב הלאומי שלה עומד על 235% מהתוצר, אחד היחסים הגבוהים בעולם. עכשיו היא רוצה להוסיף לחוב הזה עוד ועוד, תוך שמירה על מימון זול דרך ריבית אפסית.

• השותף של באפט לא האמין בזהב. היום הוא היה אוכל את הכובע
• מ-AI לזהב? מחיר המתכת עשוי להכפיל את עצמו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השווקים הגיבו בצורה מעורבת. מצד אחד, הין היפני צנח לשפל היסטורי מול האירו ועבר את רף 150 ין לדולר, רמה שנחשבת קריטית בעיני בנק יפן. ההיחלשות הזאת של המטבע משקפת את החשש של משקיעים שיפן תמשיך להדפיס כסף ולשמור על מדיניות מוניטרית רופפת גם כשהאינפלציה עדיין נמצאת בשיעורים גבוהים יחסית למה שהיפנים הורגלו אליו במשך עשורים.

"טאקאיצ'י נתפסת כמובילת פרו-צמיחה, והיא הביעה ספקנות לגבי התמדת האינפלציה ביפן," מסביר פול דונובן, כלכלן ראשי ב-UBS . "זה תומך במניות בטווח הקצר, ועשוי לעכב את הציפיות להעלאת ריבית מצד בנק יפן." במילים אחרות, הממשלה החדשה מהמרת על צמיחה כלכלית מהירה על חשבון יציבות פיננסית ארוכת טווח, הימור שיכול להסתיים בצורה לא נעימה אם האינפלציה תחזור בעוצמה. השווקים היפניים חגגו את הבחירה בהתחלה. מדד ניקיי 225 זינק כמעט 5% ביום שני וסגר בשיא היסטורי של קרוב ל-48,000 נקודות – רמה שנראתה בלתי אפשרית עד לפני כמה חודשים. המשקיעים המקומיים מהמרים על כך שמדיניות הכסף הזול תזרים עוד ועוד נזילות לשוק המניות, ותדחוף את המחירים למעלה.

עם זאת, התשואות על איגרות החוב היפניות ארוכות הטווח עלו בחדות במהלך אותו יום מסחר, סימן לכך שהמשקיעים דורשים פרמיה גבוהה יותר כדי להחזיק בחוב יפני לטווח ארוך. הם מבינים שהמדיניות של טאקאיצ'י תוביל לעוד חוב, עוד הדפסת כסף, ואולי בסופו של דבר לאינפלציה גבוהה יותר או אפילו למשבר אמון במטבע. השילוב של מניות בשיא ואג"ח בדאגה הוא תמונת מצב קלאסית של שוק שלא יודע לאן הוא הולך.

• קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק
• האם תעשיית הרכב בסין לקראת האטה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...

הזהב עלה כבר ב-50% השנה

בארצות הברית, ההשבתה הפדרלית נכנסת ליום השישי ברציפות בלי שום סימן אמיתי לפתרון קרוב. משרד התקציב של הקונגרס מעריך שכ-750,000 עובדים פדרליים נמצאים בחופשה ללא תשלום, והשירותים הממשלתיים מתקשים לתפקד. אבל מעבר לעובדים עצמם, ההשבתה משפיעה על השווקים בצורה ישירה כאשר נתונים כלכליים מרכזיים פשוט לא מפורסמים, היות והסוכנויות הממשלתיות שאחראיות לאסוף ולעבד אותם לא עובדות. התזמון הוא בעייתי במיוחד, כאשר אנחנו בדיוק בתקופה קריטית של השנה, כשמשקיעים מנסים להבין את כיוון הכלכלה ולתכנן אסטרטגיות להמשך 2025.

כל המהומה הזאת בצרפת, ביפן, ובארצות הברית – דוחפת את המשקיעים לכיוון אחד: זהב. המתכת הצהובה עלתה השנה ב-50%, הביצועים החזקים ביותר מאז שנת 1979, השנה שבה האינפלציה האמריקאית הגיעה לשיא של שני ספרות והזהב נסחר כנכס המקלט היחיד. תוך שנתיים בלבד, המחיר יותר מהכפיל את עצמו, קפיצה שמשקפת לא רק חשש מאינפלציה, אלא חוסר אמון יסודי במערכת הפיננסית המסורתית ובמוסדות הפוליטיים שאמורים לתמוך בה.

כולם רוצים זהב

הכסף זורם לקרנות סל על הזהב בקצב שלא ראינו כבר שנים. מאוגוסט נכנסו כ-150 טון חדשים לקרנות האלה, לפי נתוני אולה הנסן, ראש אסטרטגיית סחורות בבנק סקסו. הסך הכולל של זהב בקרנות הגיע לשיא חסר תקדים של 3,025 טון. זה לא כסף של משקיעים קמעונאיים קטנים, אלה קרנות פנסיה, קרנות השקעה מוסדיות, בנקים מרכזיים ומשקיעים מתוחכמים שמחליטים להעביר חלק משמעותי מהתיקים שלהם למתכת פיזית במקום באג"ח ממשלתיות או במניות.

הנסן עצמו חושב שהעלייה הזאת רחוקה מלהיגמר. "עם משקיעים פוטנציאליים רבים שסובלים מסחרחורת בעקבות עלייה של 45% מתחילת השנה, השאלה הגדולה היא אם אנחנו עדים לשינוי פרדיגמה באופן שבו נכסים מוחשיים כמו מתכות נתפסים," הוא אומר. האנליסט בעצם תוהה האם מדובר בספקולציה זמנית, או שמא המשקיעים באמת משנים את התפיסה הבסיסית שלהם לגבי מה זה נכס בטוח? הנסן נוטה לכיוון השני – הוא חושב שזה שינוי ארוך טווח בתפיסת הסיכון העולמית.

"בעולם מפוצל יותר, שבו המערב הפך שווקים ומערכות תשלום לנשק כלכלי, הסנקציות והקפאות הנכסים שחקו את האמון במקלטים המסורתיים, בעיקר הדולר ואיגרות החוב האמריקאיות," מסביר הנסן. הוא מתייחס לתופעה שהחלה עם המלחמה באוקראינה ב-2022, כשמדינות המערב הקפיאו מאות מיליארדי דולרים של רזרבות רוסיות והוציאו בנקים רוסיים ממערכת SWIFT. הצעד הזה יצר תקדים: מדינות ומשקיעים גדולים שמחזיקים דולרים או אג"ח אמריקאיות מבינים שהנכסים שלהם עלולים להיות מוקפאים או מוחרמים אם הפוליטיקה תשתנה. הזהב, לעומת זאת, לא ניתן להקפאה או לחסימה. מי שמחזיק אותו פיזית שולט בו באופן מלא.

השינוי הזה משפיע על החלטות השקעה אסטרטגיות. מנהלי קרנות ריבוניות של מדינות עם מאות מיליארדי דולרים, וקרנות פנסיה שמנהלות את חסכונות מיליוני עובדים, רואים תמונה בה ממשלות יציבות קורסות בצרפת, מטבעות מרכזיים צוללים ביפן, והשלטון האמריקאי לא מצליח לתפקד באופן תקין. המגמה הזאת צפויה להימשך ולהתעצם בחודשים הקרובים. לא בגלל שהזהב פתאום הפך לנכס טוב יותר ממה שהיה אתמול או לפני שנה, התכונות הפיזיות והכלכליות שלו לא השתנו. אלא בגלל שהאלטרנטיבות כמו איגרות חוב של ממשלות לא יציבות, מטבעות שנשחקים, מניות של חברות שפועלות בסביבה פוליטית בלתי צפויה, נראות כל פעם יותר מסוכנות ופחות אמינות. כשהפוליטיקה משתגעת והמוסדות מתערערים, המשקיעים חוזרים למתכת שעמדה במבחן הזמן במשך אלפי שנים, שרדה קריסה של אימפריות ומלחמות עולם.