ההצבעה בחודש שעבר היתה על הורדת ריבית הבסיס ברבע אחוז בלבד, מהלך זהיר שהוריד את הריבית לטווח של 4%-4.25%. מירן רצה משהו אחר לגמרי: הורדה של חצי אחוז. זו הייתה ההורדה הראשונה של 2025, ומירן חשב שהיא צריכה להיות הרבה יותר אגרסיבית. הוא לא מסתפק בצעד אחד כזה, הוא קורא לסדרה של הורדות בחצי אחוז כל פעם. הטיעון שלו הוא שהמדיניות הנוכחית של הפד מכבידה על הכלכלה האמריקאית יותר מדי, והבנק צריך לתקן את זה מהר. זה עמדה די קיצונית במוסד ששמרני מאוד בטבעו.

מירן הסביר את עמדתו באירוע של ה-Managed Funds Association בניו יורק. הוא חזר על הרעיון המרכזי שלו: הריבית הניטרלית, זאת שלא מאיצה ולא מאטה את הכלכלה, ירדה בשנה האחרונה ביחס לאיפה שהיא הייתה. מה זה אומר בפועל? זה אומר שאפילו אם הריבית הנוכחית נראית זהה על הנייר, ההשפעה שלה על הכלכלה נעשתה יותר מגבילה ממה שהיתה לפני כמה רבעונים. במילים אחרות, הפד חושב שהוא עומד באותו מקום, אבל בפועל המדיניות שלו נעשתה יותר הדוקה. וזה, לפי מירן, בעיה.

מה יקרה עם האינפלציה?

המחלוקת בתוך הפד נסובה סביב שאלה מרכזית אחת: מה יקרה עם האינפלציה? מירן אופטימי הרבה יותר מרוב חבריו. הוא אומר במפורש: "התחזית שלי לאינפלציה יותר אופטימית מזו של כמה מעמיתיי. אז אני רואה פחות מתח בין שני המנדטים שלנו מאשר אחרים רואים." המנדטים האלה הם המטרות הכפולות של הפד: לקדם תעסוקה מלאה ולשמור על אינפלציה יציבה. כשאתה חושב שהאינפלציה לא מהווה סיכון, אתה יכול להתמקד יותר בתעסוקה – ולהוריד ריבית בלי חשש. אבל כשאתה חושש שהאינפלציה תחזור, אתה חייב להיזהר מהורדות מהירות מדי.

• הפד מפוצל לקראת דצמבר: מחלוקת חריפה סביב האפשרות להוריד ריבית שוב
• ענקית הטקסטיל האמריקאית מגיעה לסוף דרכה והמניה שחוצה לראשונה 10,000 דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מירן מסתמך על שני גורמים מרכזיים שלדעתו ישמרו על האינפלציה נמוכה. הראשון: האטה בגידול האוכלוסייה בארצות הברית, שמפחיתה את הלחץ על המחירים בטווח הארוך. השני, והרבה יותר שנוי במחלוקת: ההערכה שלו שהמכסים שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל יהיו להם השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה. זו עמדה מיוחדת, רוב הכלכלנים חושבים שמכסים מעלים מחירים, במיוחד כשהם רחבים כמו אלה של טראמפ. אבל מירן לא מודאג, וזה נותן לו את החופש לדחוף להורדות ריבית אגרסיביות בלי לפחד מהשלכות אינפלציוניות.

הבעיה של מירן היא שהוא כמעט לבד בעמדה הזאת בתוך הפד. רוב חבריו בוועדה הרבה יותר זהירים לגבי הורדות ריבית מהירות. כמה מהם טוענים שהמכסים של טראמפ בהחלט ידחפו את המחירים למעלה, ושהבנק חייב להישאר ערני למצב הזה. אחרים מצביעים על העובדה שהאינפלציה עדיין נמצאת מעל היעד של 2% כבר כמה שנים ברציפות, ושאי אפשר פשוט להתעלם מזה. כשיש לך אינפלציה עקשנית, הורדת ריבית מהר מדי יכולה להחזיר אותה בכוח. זה הפחד שמנחה את רוב הוועדה, ומירן צריך להתמודד עם זה.

"מהלך של ניהול סיכונים"

המתח הזה בתוך הפד יכול להפוך את הישיבה הבאה של הוועדה ב-28-29 באוקטובר למסובכת מאוד. יש עכשיו סימנים הולכים וגדלים של האטה בשוק העבודה עם פחות מקומות עבודה נפתחים, יותר אנשים מחפשים עבודה זמן רב יותר. מירן רוצה להגיב לזה בהורדות ריבית משמעותיות כדי לתמוך בשוק העבודה. אבל אם רוב הוועדה חוששת מאינפלציה שתחזור, ההורדות פשוט לא יקרו בקצב שהוא רוצה. ג'רום פאוול, יושב הראש של הפד, כבר אמר שההורדה האחרונה של רבע אחוז הייתה "מהלך של ניהול סיכונים" כדי לתמוך בשוק העבודה. כלומר, לא התחייבות לסדרה של הורדות נוספות.

• מה קורה בפאני ופרדי? מאות מיליארדי דולר שמתנהגים כמו מניית מם
• עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...

יש גם בעיה טכנית שמסבכת את המצב עוד יותר: הממשל הפדרלי האמריקאי נמצא בהשבתה ממושכת, סגירה תקציבית שמשביתה חלקים גדולים מהממשלה. זה אומר שהסוכנויות הסטטיסטיות הממשלתיות, כמו לשכת העבודה ולשכת הסטטיסטיקה, לא מפרסמות נתונים כלכליים חשובים. הפד צריך את המספרים האלה כדי לקבל החלטות מושכלות נתוני תעסוקה, נתוני צמיחה, נתוני מחירים. בלי הנתונים האלה, קשה לדעת מה באמת קורה בכלכלה. זה יכול לגרום לפד להיות זהיר עוד יותר ולהעדיף להמתין, בדיוק ברגע שמירן דורש פעולה מהירה.

האירוניה בכל הסיפור הזה היא שמירן עצמו לא פסימי כלל לגבי הכלכלה האמריקאית. בדיוק להפך, הוא דווקא אופטימי. באירוע הוא אמר במפורש: "בטווח הקצר, אני לא פסימי בכלל לגבי הכלכלה, אבל אני רואה סיכונים אורבים שם אם לא נתאים את המדיניות." מירן מאמין שהרבה מאי הוודאות שפקדה עסקים וצרכנים מוקדם יותר השנה כבר חלפה. העסקים יודעים מה המכסים, הצרכנים מבינים את המצב, והכלכלה יכולה לצמוח. הבעיה, לפי מירן, היא שהפד עצמו עומד בדרך עם מדיניות שנעשתה יותר ויותר מגבילה.