סטיבן מירן, חבר הפדרל ריזרב. קרדיט: רשתות חברתיות
סטיבן מירן, חבר הפדרל ריזרב. קרדיט: רשתות חברתיות

למה סטיבן מירן רוצה להוריד ריבית מהר יותר?

סטיבן מירן, חבר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, יוצא נגד הקו הזהיר של הבנק המרכזי וקורא להורדות ריבית אגרסיביות ומהירות יותר, למרות התנגדות רחבה בתוך הוועדה וחששות מהתפרצות אינפלציונית מחודשת.

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה פדרל ריזרב ריבית

סטיבן מירן, אחד ממנהלי הפדרל ריזרב, חושב שהבנק המרכזי האמריקאי צריך להוריד ריבית הרבה יותר מהר ממה שהוא עושה עכשיו. הוא לא רק חושב את זה, הוא הצביע נגד החלטת הפד בחודש שעבר והפך לקול מיעוט בתוך הוועדה. זה לא קורה הרבה בפד, מוסד שמעדיף קונצנזוס, ובטח לא בזמנים כאלה כשהכלכלה נמצאת בצומת קריטית. מירן חושב שהבנק עושה טעות שתעלה לכלכלה האמריקאית ביוקר.

ההצבעה בחודש שעבר היתה על הורדת ריבית הבסיס ברבע אחוז בלבד, מהלך זהיר שהוריד את הריבית לטווח של 4%-4.25%. מירן רצה משהו אחר לגמרי: הורדה של חצי אחוז. זו הייתה ההורדה הראשונה של 2025, ומירן חשב שהיא צריכה להיות הרבה יותר אגרסיבית. הוא לא מסתפק בצעד אחד כזה, הוא קורא לסדרה של הורדות בחצי אחוז כל פעם. הטיעון שלו הוא שהמדיניות הנוכחית של הפד מכבידה על הכלכלה האמריקאית יותר מדי, והבנק צריך לתקן את זה מהר. זה עמדה די קיצונית במוסד ששמרני מאוד בטבעו.


מירן הסביר את עמדתו באירוע של ה-Managed Funds Association בניו יורק. הוא חזר על הרעיון המרכזי שלו: הריבית הניטרלית, זאת שלא מאיצה ולא מאטה את הכלכלה, ירדה בשנה האחרונה ביחס לאיפה שהיא הייתה. מה זה אומר בפועל? זה אומר שאפילו אם הריבית הנוכחית נראית זהה על הנייר, ההשפעה שלה על הכלכלה נעשתה יותר מגבילה ממה שהיתה לפני כמה רבעונים. במילים אחרות, הפד חושב שהוא עומד באותו מקום, אבל בפועל המדיניות שלו נעשתה יותר הדוקה. וזה, לפי מירן, בעיה.


מה יקרה עם האינפלציה?

המחלוקת בתוך הפד נסובה סביב שאלה מרכזית אחת: מה יקרה עם האינפלציה? מירן אופטימי הרבה יותר מרוב חבריו. הוא אומר במפורש: "התחזית שלי לאינפלציה יותר אופטימית מזו של כמה מעמיתיי. אז אני רואה פחות מתח בין שני המנדטים שלנו מאשר אחרים רואים." המנדטים האלה הם המטרות הכפולות של הפד: לקדם תעסוקה מלאה ולשמור על אינפלציה יציבה. כשאתה חושב שהאינפלציה לא מהווה סיכון, אתה יכול להתמקד יותר בתעסוקה – ולהוריד ריבית בלי חשש. אבל כשאתה חושש שהאינפלציה תחזור, אתה חייב להיזהר מהורדות מהירות מדי.


מירן מסתמך על שני גורמים מרכזיים שלדעתו ישמרו על האינפלציה נמוכה. הראשון: האטה בגידול האוכלוסייה בארצות הברית, שמפחיתה את הלחץ על המחירים בטווח הארוך. השני, והרבה יותר שנוי במחלוקת: ההערכה שלו שהמכסים שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל יהיו להם השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה. זו עמדה מיוחדת, רוב הכלכלנים חושבים שמכסים מעלים מחירים, במיוחד כשהם רחבים כמו אלה של טראמפ. אבל מירן לא מודאג, וזה נותן לו את החופש לדחוף להורדות ריבית אגרסיביות בלי לפחד מהשלכות אינפלציוניות.


הבעיה של מירן היא שהוא כמעט לבד בעמדה הזאת בתוך הפד. רוב חבריו בוועדה הרבה יותר זהירים לגבי הורדות ריבית מהירות. כמה מהם טוענים שהמכסים של טראמפ בהחלט ידחפו את המחירים למעלה, ושהבנק חייב להישאר ערני למצב הזה. אחרים מצביעים על העובדה שהאינפלציה עדיין נמצאת מעל היעד של 2% כבר כמה שנים ברציפות, ושאי אפשר פשוט להתעלם מזה. כשיש לך אינפלציה עקשנית, הורדת ריבית מהר מדי יכולה להחזיר אותה בכוח. זה הפחד שמנחה את רוב הוועדה, ומירן צריך להתמודד עם זה.


"מהלך של ניהול סיכונים"


המתח הזה בתוך הפד יכול להפוך את הישיבה הבאה של הוועדה ב-28-29 באוקטובר למסובכת מאוד. יש עכשיו סימנים הולכים וגדלים של האטה בשוק העבודה עם פחות מקומות עבודה נפתחים, יותר אנשים מחפשים עבודה זמן רב יותר. מירן רוצה להגיב לזה בהורדות ריבית משמעותיות כדי לתמוך בשוק העבודה. אבל אם רוב הוועדה חוששת מאינפלציה שתחזור, ההורדות פשוט לא יקרו בקצב שהוא רוצה. ג'רום פאוול, יושב הראש של הפד, כבר אמר שההורדה האחרונה של רבע אחוז הייתה "מהלך של ניהול סיכונים" כדי לתמוך בשוק העבודה. כלומר, לא התחייבות לסדרה של הורדות נוספות.

קיראו עוד ב"גלובל"


יש גם בעיה טכנית שמסבכת את המצב עוד יותר: הממשל הפדרלי האמריקאי נמצא בהשבתה ממושכת, סגירה תקציבית שמשביתה חלקים גדולים מהממשלה. זה אומר שהסוכנויות הסטטיסטיות הממשלתיות, כמו לשכת העבודה ולשכת הסטטיסטיקה, לא מפרסמות נתונים כלכליים חשובים. הפד צריך את המספרים האלה כדי לקבל החלטות מושכלות נתוני תעסוקה, נתוני צמיחה, נתוני מחירים. בלי הנתונים האלה, קשה לדעת מה באמת קורה בכלכלה. זה יכול לגרום לפד להיות זהיר עוד יותר ולהעדיף להמתין, בדיוק ברגע שמירן דורש פעולה מהירה.


האירוניה בכל הסיפור הזה היא שמירן עצמו לא פסימי כלל לגבי הכלכלה האמריקאית. בדיוק להפך, הוא דווקא אופטימי. באירוע הוא אמר במפורש: "בטווח הקצר, אני לא פסימי בכלל לגבי הכלכלה, אבל אני רואה סיכונים אורבים שם אם לא נתאים את המדיניות." מירן מאמין שהרבה מאי הוודאות שפקדה עסקים וצרכנים מוקדם יותר השנה כבר חלפה. העסקים יודעים מה המכסים, הצרכנים מבינים את המצב, והכלכלה יכולה לצמוח. הבעיה, לפי מירן, היא שהפד עצמו עומד בדרך עם מדיניות שנעשתה יותר ויותר מגבילה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צריך להכיר את הקשר בין טראמפ למירן כדי להבין את הקונטקסט (ל"ת)
    גולדפינגר 07/10/2025 22:07
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.66%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות
דוחות

ריגטי הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8%

חברת המחשוב הקוונטי רשמה הפסד של 3 סנט למניה לעומת צפי ל־5 סנט, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזיות; שיתוף פעולה עם אנבידיה והזמנות חדשות למחשבי Novera לא הצליחו להרגיע את החשש מתלות במימון ממשלתי והפסדים מתמשכים

אדיר בן עמי |

ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -8.27%  , אחת החברות הבולטות בעולם המחשוב הקוונטי, הציגה ברבעון השלישי תוצאות טובות מהתחזיות, אך בשוק לא מיהרו להתרגש. החברה אמנם הפסידה פחות מהצפוי, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזית, והמשקיעים עדיין לא רואים מסלול ברור לרווחיות. המניה נופלת ב-8%. 


ברבעון שהסתיים בספטמבר רשמה ריגטי הפסד מתואם של 3 סנט למניה, לעומת צפי להפסד של 5 סנט. ההכנסות עמדו על 1.9 מיליון דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל־2.2 מיליון דולר. מדובר בשיפור מסוים לעומת ביצועי השנה שעברה, אך עדיין מדובר במספרים קטנים יחסית לשווי השוק וההייפ סביב החברה. המנכ"ל סובוד קולקרני ניסה לשדר אופטימיות. הוא אמר כי ריגטי נהנית מביקוש גובר למערכות קוונטיות המותקנות באתרי הלקוחות, ולא נגישות רק דרך הענן  וכן ממגוון שיתופי פעולה חדשים שמטרתם להעמיק את המחקר והפיתוח. לדבריו, החיבור בין טכנולוגיות בינה מלאכותית למחשוב קוונטי מתחיל לקרום עור וגידים.


אחת ההכרזות הבולטות של החברה נגעה לשיתוף פעולה עם ענקית השבבים אנבידיה, במסגרת פלטפורמת NVQLink - יוזמה פתוחה שמטרתה לאפשר אינטגרציה בין מחשבים קוונטיים למחשבי־על מבוססי בינה מלאכותית. קולקרני הדגיש כי זהו כיוון מרכזי לעתיד התחום, ושהשילוב בין שתי הטכנולוגיות עשוי להאיץ את המעבר ממחקר בסיסי לשימושים מסחריים.


אבל מאחורי ההצהרות, המספרים מספרים סיפור פחות אחר. ההפסד התפעולי של ריגטי גדל ל־20.5 מיליון דולר, לעומת 19.9 מיליון דולר ברבעון הקודם ו־17.3 מיליון דולר באותה תקופה אשתקד. כלומר, גם אם ההפסד למניה הצטמצם, הוצאות החברה ממשיכות לעלות. התחזיות לשנה כולה מצביעות על הפסד צפוי של 29 סנט למניה והכנסות של 8.1 מיליון דולר, שיפור קל לעומת 2024, אז רשמה הפסד של 36 סנט למניה והכנסות של 10.8 מיליון דולר.


מיקוד מחקרי מובהק

ריגטי בולטת בין חברות המחשוב הקוונטי בכך שהיא שומרת על מיקוד מחקרי מובהק, ולא מנסה למכור חזון מסחרי רחב מדי. חלק ניכר מהכנסותיה מגיע מחוזים ממשלתיים, בעיקר מארצות הברית. מוקדם יותר השנה חתמה החברה על חוזה של 5.8 מיליון דולר עם מעבדת חיל האוויר האמריקאי, לפיתוח רשת קוונטית שתאפשר תקשורת מאובטחת בין מחשבים קוונטיים מרוחקים. ההישענות על המגזר הציבורי מספקת לריגטי יציבות, אך גם יוצרת תלות מסוימת. בשבוע שעבר הוריד בית ההשקעות B. Riley את המלצתו למניה מ"קנייה" ל"נייטרלי", בטענה שעיכובים אפשריים בתקציבים הפדרליים עלולים לפגוע בקצב החוזים ובתזרים החברה. החשש נוגע לכך שהמימון הממשלתי הוא מנוע הצמיחה המרכזי שלה, והאטה שם עלולה לגרור השפעה מיידית.