6 באוקטובר 2010 - השקת אינסטגרם מסמנת את תחילתה של "כלכלת המשפיענים"

ב-6 באוקטובר 2010 הושקה אפליקציית אינסטגרם, תחילה למכשירי אייפון בלבד. אף שברגע ההשקה נתפסה ככלי חברתי לשיתוף תמונות, אינסטגרם הפכה בתוך זמן קצר לפלטפורמה מהפכנית שחיברה בין טכנולוגיה, קהילה ועסקים. הממשק הידידותי, יחד עם האפשרות לייצר נוכחות חזותית ברורה, סחף מיליוני משתמשים ומותגים.

ההשלכות הכלכליות היו מהירות: אינסטגרם יצרה שוק חדש של פרסום מבוסס ויזואליה, השפיעה על התנהגות צרכנית, אפשרה לעסקים קטנים לפרוץ דרך צילום ולייף סטייל, ושינתה את אופן הקשר בין מותגים ללקוחות. כלכלת המשפיענים, שעד אז לא הייתה ממוסדת, הפכה למנוע הכנסות של ממש, עם חוזים פרסומיים, ניתוחי מעורבות ומעקב אחרי המרות.

מעבר לכך, נולדו מקצועות חדשים לגמרי: אנשי ניהול תוכן, אנליסטים של מדדי מעורבות, מומחי פרסום מבוסס אלגוריתם. פלטפורמות מסחר חברתי, מודלים של קנייה ישירה מתוך האפליקציה, והשקה של חנויות דיגיטליות. כל אלו הביאו את אינסטגרם להיות תשתית לשוק חדש ועצמאי.

ב-2012 נרכשה אינסטגרם על ידי פייסבוק תמורת כמיליארד דולר, בצעד שהעיד על הפוטנציאל העצום שחברות הטכנולוגיה זיהו בפלטפורמה זו. עם השנים הפכה אינסטגרם לכלי שיווקי מרכזי, שמתחרה בתקציבי הפרסום המסורתיים של טלוויזיה, עיתונות ורדיו.

• מטא: רוצים פרטיות? תשלמו על פייסבוק ואינסטגרם
• אינסטגרם מגיעה ל-3 מיליארד משתמשים ומשנה כיוון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חברות שידעו לנצל את הבמה החדשה, בעיקר בתחומי אופנה, לייף סטייל, תיירות וקוסמטיקה, הפכו למובילות שוק כמעט בן לילה. מנגד, חברות מסורתיות שלא התאימו את עצמן לשפה הוויזואלית של האינסטגרם נאלצו להתמודד עם ירידה בחשיפה ובמכירות.

אינסטגרם שינתה את מודל התקשורת העסקית, את הדרך שבה לקוחות מחפשים מוצרים, ואת ערוצי ההשפעה הדיגיטליים. ההשפעה שלה מורגשת עד היום בכל עסק במונחי אסטרטגיה, תקציב ומיתוג.

6 באוקטובר 2008 - דאו ג'ונס יורד מתחת ל-10,000 נקודות בעיצומו של המשבר הפיננסי

ב-6 באוקטובר 2008 נפל מדד דאו ג'ונס אל מתחת לרף הפסיכולוגי של 10,000 נקודות, לראשונה מזה ארבע שנים. באותו היום ננעל המדד על 9,955 נקודות, לאחר ירידה יומית של כ-370 נקודות. האירוע סימל את עומק המשבר הפיננסי של אותה תקופה, והיווה נקודת שפל סמלית בתהליך קריסת האמון במערכת הבנקאית העולמית. לאורך שנה אחת בלבד איבד המדד כ-30% מערכו, מרמה של כ-14,160 נקודות בשיא, מה שמעיד על עוצמת ההתרסקות.

• מערכת ההפעלה המהפכנית יוצאת לדרך והחברה שמכרה את המוצר ה-50 מיליארד שלה
• הסיום הצורם של פרשת קריסת חברת הבנייה הישראלית ומה קרה היום לפני 19 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מערכת ההפעלה המהפכנית יוצאת לדרך והחברה שמכרה את המוצר ה-50...

הירידה לא הייתה רק מספרית, אלא ביטאה מצב שבו שווקים שלמים חדלו להאמין ביכולת החברות הפיננסיות להחזיר את חובותיהן. ההשפעה ניכרה מיידית בשוקי האג"ח, במטבעות, במחירי סחורות ובשוק העבודה. השקעות קפאו, האשראי התכווץ, וגל של פיטורים החל להתפשט בחברות אמריקאיות ובינלאומיות. ציבור המשקיעים, לרבות קרנות פנסיה וגופים מוסדיים, עבר לפוזיציות של מזומנים ואג"ח ממשלתי, מחשש להחרפה נוספת.

המהלך הצית שורת תגובות חריפות מצד מקבלי ההחלטות: הפדרל ריזרב החל בהורדות ריבית חדות, האוצר האמריקאי קידם תכניות חילוץ, ובאירופה הוזרמו סכומים עצומים לשווקים כדי למנוע קריסת מערכות בנקאיות נוספות. בינתיים, הציבור איבד את תחושת הביטחון הפיננסי, מה שהוביל לירידה חדה בביקושים, הן מצד צרכנים והן מצד תאגידים. מצב זה האיץ את הכניסה למיתון עמוק.

בשבועות שקדמו ל-6 באוקטובר, קרסו מוסדות פיננסיים בולטים כמו בנק ההשקעות הוותיק ליהמן ברדרס, חברת הביטוח AIG קיבלה חילוץ חירום מהממשל האמריקאי, והתחושה הכללית הייתה של אובדן שליטה. המפולת לא הייתה רק אמריקאית. מדדים בכל העולם חוו ירידות של עשרות אחוזים. הבורסות באסיה, אירופה ואמריקה הלטינית הגיבו בירידות חדות, ובחלק מהמדינות אף הושהה המסחר באופן זמני.

הירידה של מדד הדגל מתחת לרף הסמלי של 10,000 נקודות הפכה לרגע ששיקף את התפיסה הרווחת באותה תקופה: לא מדובר עוד בתיקון זמני, אלא בשבר עמוק שדורש שינוי מערכתי. בעקבות אותו יום, גבר השיח הציבורי על הצורך בפיקוח מחמיר יותר על מוסדות פיננסיים, על אחריותם של דירקטוריונים ועל תפקידם של הרגולטורים במניעת בועות.

מהלך זה גם האיץ תהליכים של רגולציה חדשה, כגון חוק דוד-פרנק בארה"ב, והוביל לבחינה מחודשת של מודל הקפיטליזם המערבי.

6 באוקטובר 1983 - פורץ משבר מניות הבנקים בישראל, הבורסה בת"א נסגרת

ב-6 באוקטובר 1983 התפוצצה פרשת ויסות מניות הבנקים בישראל, כאשר הציבור הרחב הבין שהבנקים בישראל תומכים באופן מלאכותי במחיר מניותיהם לאורך שנים. כתוצאה מכך, החלה בהלה בשוק, שהובילה למכירה מסיבית של מניות הבנקים. בתוך שעות ספורות נרשמה קריסה של עשרות אחוזים, והבורסה בתל אביב נסגרה למסחר, תחילה באופן זמני, ובהמשך לתקופה של כמעט שלושה שבועות.

הבנקים בישראל נהגו לאורך שנים לבצע מה שכונה "כוונון מניות" - רכישת מניות הבנק על ידי הבנק עצמו במטרה לייצב את מחירן ולהציג תמונה אופטימית. אולם באותה שנה התעוררו ספקות לגבי היכולת של הבנקים להמשיך ולתמוך במחירים הגבוהים, במיוחד על רקע ירידות כלליות בשוק והיחלשות כלכלית. הציבור, שחש שמה שנראה כהשקעה בטוחה התברר כהונאה מוסווית, הגיב בפאניקה.

הממשלה התערבה במהירות: החלה רכישה מסיבית של מניות מהציבור במחירים שקוזזו מהשיאים, המדינה השתלטה בפועל על הבנקים, ועלויות החילוץ הגיעו לכ-7 מיליארד דולר - סכום אדיר במונחים של אותה תקופה. האירוע סימן שינוי יסודי בשוק ההון המקומי, והוביל לרפורמות בהפרדת כוחות בין פעילות בנקאית להשקעה בשוק ההון, לחקירת עומק בוועדת בייסקי ולהידוק הרגולציה.

השלכות המשבר ניכרו גם באמון הציבור במערכת הפיננסית, שהידרדר לרמות שפל. המשקיעים הפרטיים התרחקו משוק ההון, והנזק התדמיתי גרם להקפאה כמעט מוחלטת של הנפקות במשך תקופה ארוכה. גם הבנקים עצמם נדרשו לעבור שינוי מבני, לוותר על אחזקותיהם בחברות ציבוריות, ולהתמקד בפעילות הליבה הבנקאית.

המשבר חשף גם את עומק הקשר בין מוסדות פיננסיים לשלטון והעלה שאלות קשות על תפקוד הרגולטורים והפיקוח. ועדת החקירה שהוקמה בעקבות האירועים הביאה לשינויים עמוקים בחוקי ניירות ערך ובמבנה המוסדי של שוק ההון בישראל. היא דרשה שקיפות גבוהה יותר, דיווח תקופתי מחמיר, והגבלת ניגודי עניינים בין בעלי עניין בבנקים ובחברות ציבוריות.

קריסת מניות הבנקים ב-1983 אינה רק פרק כלכלי. היא פרק פוליטי, חברתי ומוסרי, ששינה לעד את יחסי הכוחות בשוק הישראלי. האירוע נחשב עד היום כמשבר הכלכלי המשמעותי ביותר בתולדות המדינה, וכאזהרה מתמשכת לגבי הסכנות שבהתנהלות פיננסית לא שקופה ולא אחראית.

6 באוקטובר 1973 - מלחמת יום כיפור פורצת, מחיר הנפט מזנק ב-17%

ב-6 באוקטובר 1973, בשעה שתיים בצהריים, פתחה מצרים בהתקפה פתאומית על ישראל בחזית סיני, ובמקביל פתחה סוריה במתקפה ברמת הגולן. מלחמת יום כיפור החלה ביום כיפור, כשמרבית הציבור היה בישראל בבתי כנסת. ההפתעה הצבאית הייתה רק חלק מהזעזוע: תוך ימים ספורים הפכה המלחמה לאירוע גיאופוליטי רב השפעה, עם השלכות כלכליות גלובליות חריפות.

בעקבות המלחמה, מדינות ערביות החברות באופ"ק הכריזו על אמברגו נפט נגד מדינות שתמכו בישראל, בראשן ארה"ב והולנד. כבר ב-6 באוקטובר זינק מחיר הנפט בכ-17%, והחל רצף של עליות מחירים שהכפילו ואף שילשו את מחיר חבית הנפט תוך חודשים ספורים.

האמברגו עורר משבר אנרגיה עולמי. מדינות המערב חוו מחסור חמור בדלק, הונהגו קיצובי צריכה, עלו מחירים והחלה האטה כלכלית חריפה. יפן, גרמניה, צרפת וארה"ב ספגו מכה תעשייתית קשה, ונדרשו לשנות את מדיניות האנרגיה שלהן. חברות נפט עצמאיות קרסו, הביקוש לחשמל ירד, והתחזיות הכלכליות הפכו שליליות.

מבחינת ישראל, העלויות הכלכליות של המלחמה היו כבדות ביותר. מאות אלפי חיילי מילואים גויסו, מערכות ייצור נעצרו, והביקוש לציוד לחימה הצריך רכש חירום. המשק כולו עבר למתכונת חירום, מה שהוביל לירידה חדה בתוצר, האטה בפעילות הכלכלית ועלייה חדה בגירעון הממשלתי.

המלחמה חשפה את התלות המערבית בנפט מהמזרח התיכון, והובילה לשינויי עומק במדיניות האנרגיה של מדינות רבות. החלה השקעה מאסיבית באנרגיות חלופיות, בהפקת נפט מאזורים אחרים בעולם, ובהגברת ייעול צריכה. במקביל, חברות רכב שינו את דגמי המנועים, החלה מגמה של מעבר לרכבים חסכוניים, והמדינות קידמו רגולציה סביבתית לראשונה.

למלחמה הייתה גם השפעה עמוקה על מבנה השוק הבינלאומי: המחירים הגבוהים חיזקו את מדינות אופ"ק, והפכו את המפרץ הפרסי לשחקן מרכזי בזירה הכלכלית. כלכלות מבוססות נפט פרחו, בזמן שכלכלות מתועשות חוו בלימה.

כך הפכה המלחמה למאיץ של מהפכה כלכלית עולמית שציין את תחילת עידן האנרגיה הפוליטית.