חוק הגנת השכר (תיקון מס' 24), התשס"ח-2008
ביום 6.7.2008 פורסם ברשומות חוק הגנת השכר (תיקון מס' 24), התשס"ח-2008 (להלן: "התיקון לחוק וגם התיקון"). להלן עיקרי התיקון לחוק:
תלוש שכר ופנקס שכר
---------------------
סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: "החוק"), קובע את חובת המעביד לנהל פנקס ובו השכר, המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וכן למסור לעובדיו, בכתב, את פירוט שכר העבודה והסכומים שנוכו משכר זה.
על פי התיקון לחוק, יוחלף סעיף זה בסעיף שכותרתו "פנקס שכר ותלוש שכר". סעיף זה יפרט את חובת המעביד לנהל פנקס שכר, למסור לעובד תלוש שכר, ולכלול בו את הפרטים הקבועים בתוספת לחוק.
בהתאם לתיקון, יכלול פנקס השכר ותלוש השכר את הפרטים המנויים בתוספת. בתוספת מנויים, בין היתר, הפרטים הבאים: פרטי זיהוי של העובד והמעביד; תאריך תחילת עבודה; ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה, לפי הגבוה; מספר ימי העבודה ושעות העבודה שבעדם משולם השכר; דמי חופשה ויתרת ימי חופשה; דמי מחלה ויתרת ימי מחלה; ערך השכר עבור שעת עבודה; השכר הרגיל ותשלומים אחרים; השכר והתשלומים האחרים לעניין זכויות פנסיוניות; הניכויים וגובה שכר מינימום.
עוד נקבע בתיקון לחוק, כי רישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד, ייעשו לא יאוחר מהיום התשיעי לאחר המועד לתשלום שכר עבודה ("היום הקובע"). חובה זו לא תחול על מעביד שהוא יחיד לגבי עובדו, שאותו הוא מעסיק שלא במסגרת עסקו או משלח ידו.
בהתאם לתיקון לחוק, שר התמ"ת, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים, המייצג את רוב העובדים במדינה וארגוני המעבידים, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת ולקבוע דרכי מסירה מיוחדות של תלושי שכר.
על פי התיקון, מעביד, שהפר את חובתו למסור תלוש שכר לעובדו במועד או מסר תלוש שכר, שאינו משקף את פרטי השכר ששולם, יהיה אחראי בפלילים, ודינו מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") (העומד כיום על סך של עד 13,050 ש"ח).
ניכויים מהשכר
---------------
סעיף 25 לחוק קובע מהם הניכויים המותרים משכר עבודה, ומסדיר את אופן הניכוי.
על פי התיקון לחוק, ניכוי סכומים, שלא בהתאם לסעיף 25 לחוק, מהווה עבירה פלילית, אשר דינה מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (העומד כיום על סך של עד 33,650 ש"ח).
עוד נקבע בתיקון, כי ביצוע עבירות כמפורט לעיל (הפרת החובה למסור תלוש וניכוי סכומים בניגוד לסעיף 25 לחוק), בנסיבות מחמירות כהגדרתן בחוק, דינה כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
על פי החוק, סכומים, שנוכו בהתאם לסעיף 25 לחוק, יעבירם המעביד למי שלו מיועדים הסכומים, בתוך 30 ימים, מהיום בו רואים את השכר ממנו נוכו הסכומים כמולן. המפר הוראה זו, דינו מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (העומד כיום על סך של עד 1,010,000 ש"ח).
בהתאם לתיקון לחוק, ביצוע עבירה כאמור (ניכוי סכומים ללא העברתם), בנסיבות מחמירות כהגדרתן בחוק, דינה 30 חודשי מאסר או קנס פי שישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (העומד כיום על סך של עד 1,212,000 ש"ח).
אחריות נושא משרה
-------------------
על פי סעיף 26(ב) לחוק, נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע אי העברת סכום, שנוכה בהתאם לסעיף 25 לחוק, למי שלו מיועד הסכום, תוך 30 יום, מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה הסכום. המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (עד 202,000 ש"ח).
בהתאם לתיקון, חובת נושא משרה כאמור, תחול ביחס למניעת העבירות המנויות לעיל, והפרת חובה זו, דינה מחצית הקנס הקבועה לאותה עבירה.
סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה
---------------------------------
בהתאם לתיקון לחוק, לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות החוק, והוא יהיה רשאי לפסוק פיצויים, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר. כמו כן, עובד, אשר מעבידו הפר ביודעין את חובתו למסור לו תלוש שכר במועד או מסר תלוש שלא נכללים בו פרטי השכר, רשאי בית הדין לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 5,000 ש"ח, או סכום גבוה מכך מטעמים מיוחדים שירשמו.
מעביד, שביצע הפרה כאמור, בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודש, חזקה, כי ביצע את ההפרה ביודעין.
נטל ההוכחה
--------------
על פי התיקון לחוק, בתובענה של עובד, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה בגינן נתבע השכר, חובת ההוכחה תחול על המעביד להראות, כי העובד לא עמד לרשות העבודה במהלך שעות אלה, אם המעביד לא הציג רישומים מתוך פנקס שעות עבודה.
עם זאת, בתובענה לגמול שעות נוספות, חובת ההוכחה החלה על המעביד, תהא רק למספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שישים שעות נוספות חודשיות.
בהתאם לתיקון לחוק, בתובענה של עובד, שרכיביה השנויים במחלוקת הם אחד מאלה: אי תשלום שעות נוספות, גמול מנוחה שבועית, דמי חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או נסיעות, והמעביד לא מסר תלוש שכר לעובד, או מסר לו תלוש שלא כולל פירוט הרכיבים האמורים, חזקה היא, כי נקבע לעובד שכר כולל בניגוד לסעיף 5 לחוק, ויראו בשכר ששולם לו, כשכר רגיל, אלא אם הוכיח המעביד אחרת.
תחילת התיקון לחוק
--------------------
הוראות התיקון לחוק, למעט סעיף 25ב(ג), ייכנס לתוקפו שישה חודשים מה- 1 בחודש שלאחר יום פרסומו, קרי ביום 1.2.2009 (להלן: "יום התחילה").
תחילתו של סעיף 25ב(ג), שעניינו דין מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, ביום פרסומו של החוק, קרי ביום 6.7.2008.
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
