פישר טלטל את הדולר: היציג זינק 3.6%
הדולר פותח את שבוע המסחר בסערה וזינק מול השקל לאחר שבסוף השבוע הודיע בנק ישראל על כוונתו להגדיל את יתרות המט"ח בשנתיים הקרובות. הערכות בשוק כי הנגיד סטנלי פישר יפחית היום את הריבית בחדות, כמו גם המשך התחזקותו של הדולר בעולם, לא מותירים לשקל הרבה ברירה, אלא לרדת.
הסוחרים בשוק הגיבו היום לראשונה להודעתו של בנק ישראל מיום חמישי, לפיה בכוונתו להגדיל את יתרות המט"ח בשנתיים הקרובות מ-28 מיליארד דולר כיום לרמה של 35-40 מיליארד דולר. במילים אחרות, בנק ישראל מתכוון לרכוש בכל יום 25 מיליון דולר בשוק, וכבר היום הוא ביצע את הרכישה הראשונה בתכנית זו. מהלך נוסף שנועד לבצע פיחות בשקל יגיע היום דרך הכלי המוניטרי, שכן בנק ישראל צפוי להודיע היום על החלטת הריבית לחודש אפריל, כאשר ההערכות בשוק הן כי הריבית תופחת ב-0.5% ל-3.25%.
בשוק המט"ח העולמי נסחר היום הדולר במגמה מעורבת מול המטבעות המובילים על רקע ההערכות כי הצעדים האחרונים בהם נקט הפדרל ריזרב (הורדות הריבית וההלוואות המיוחדות שנועדו להקל על תנאי האשראי) ידרבנו את הצמיחה הכלכלית בארה"ב ויחלצו את הכלכלה מההאטה. סוחרים ב-HSBC אומרים היום כי "הדולר יוותר איתן בטווח הקרוב שכן המשקיעים מעריכים כי צעדי ה'פד' שננקטו בשבוע שעבר הם חיוביים".
הדולר זינק 3.65% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.523 שקלים. האירו קפץ 3.52% ל-5.4367 שקלים.
"ביפן ובריטניה ניסו להתערב - ונכשלו"
קובי בלום מפרגון, זרוע השקעות חו"ל של כלל פיננסים, אמר היום בשיחה עם Bizportal, כי "ישנה סקפטיות בשוק באשר להשפעה של המהלכים של פישר על שער הדולר מול השקל. בכל זאת, אי אפשר להתעלם מההשפעה שאנחנו רואים היום על הדולר-שקל. שער הדולר מול השקל יקבע בסופו של דבר על פי אירועים גלובליים ובראשם נתוני האינפלציה והצמיחה בשני הגושים הגדולים בעולם - אירופה וארה"ב".
גם בחדר המסחר של פינוטק סבורים כי המגמה בעולם תקבע בסופו של דבר את הכיוון עבור הדולר-שקל, וכי צעדיו של פישר עובדים לעת עתה בגלל שהדולר מתחזק גם בעולם.
"מה שמניע היום את השוק זה הדולר בעולם, ההתערבות של פישר והחלטת הריבית הערב", אומר שגיב פרץ, אנליסט בכיר בפינוטק. "בנק ישראל מזרים קניות לשוק ומאותת לסוחרים בשוק שיש גוף מאוד גדול שמעוניין שהשקל יירד. זה מרתיע את הסוחרים מלהיכנס לפוזיציות קנייה. בטווח הקרוב הדולר יגיע ל-3.55 שקלים ובטווח הארוך יותר הוא יכול להגיע חזרה לרמות של 3.9 שקלים. זה ייקח עוד זמן ותלוי מאוד בכיוון של הדולר בעולם. אם הדולר לא יתאושש בעולם יהיה קשה מאוד לחזור לאזור הזה. מי שיקבע את הדולר-שקל יהיו כוחות השוק. אם הדולר ימשיך להיחלש בעולם יהיה מאוד קשה לבנק ישראל לעצור את הסחף. גם ביפן ובריטניה ניסו בעבר להתערב בשוק המט"ח והם נחלו כישלון חרוץ. התיזמון של פישר בצעדיו הנוכחיים הוא טוב כי הדולר מתחזק גם בעולם".
איל גורביץ': "כל ניסיון התאוששות של הדולר יהיה נקודתי וזמני"
אייל גורביץ', המנתח הטכני של Bizportal, סבור כי "מטבע הדברים, כל תנועה כנגד כיוונה המקורי של המגמה, או כנגד הכיוון אליו התקבעה התפיסה שלנו, יוצרת גלים של תגובות ופרשנויות. על אחת כמה וכמה כאשר התנודה היא כה חדה וחריפה כפי שחווה הדולר כעת. עלייה של יותר מ-3% ביום מסחר בודד הוא זינוק שמתאים יותר למניות מאשר למטבע ומדובר בתהליך שלא נראה כמותו מזה זמן.
"אלא שכדי לשים את הדברים בפרופורציות הנוכנות צריך לראותם דרך עינית רחבה. זווית הראייה חייבת להיות מרוחקת שכן בחינת מהלך הדברים על בסיס יומי עלולה להוביל למסקנות שגויות".
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
