פישר טלטל את הדולר: היציג זינק 3.6%

פינוטק: "הדולר יכול להגיע ל-3.9 שקלים". קובי בלום: "ישנה סקפטיות לגבי המהלכים של פישר". אייל גורביץ': "כל ניסיון התאוששות של הדולר יהיה זמני"
עדי בן ישראל |

הדולר פותח את שבוע המסחר בסערה וזינק מול השקל לאחר שבסוף השבוע הודיע בנק ישראל על כוונתו להגדיל את יתרות המט"ח בשנתיים הקרובות. הערכות בשוק כי הנגיד סטנלי פישר יפחית היום את הריבית בחדות, כמו גם המשך התחזקותו של הדולר בעולם, לא מותירים לשקל הרבה ברירה, אלא לרדת.

הסוחרים בשוק הגיבו היום לראשונה להודעתו של בנק ישראל מיום חמישי, לפיה בכוונתו להגדיל את יתרות המט"ח בשנתיים הקרובות מ-28 מיליארד דולר כיום לרמה של 35-40 מיליארד דולר. במילים אחרות, בנק ישראל מתכוון לרכוש בכל יום 25 מיליון דולר בשוק, וכבר היום הוא ביצע את הרכישה הראשונה בתכנית זו. מהלך נוסף שנועד לבצע פיחות בשקל יגיע היום דרך הכלי המוניטרי, שכן בנק ישראל צפוי להודיע היום על החלטת הריבית לחודש אפריל, כאשר ההערכות בשוק הן כי הריבית תופחת ב-0.5% ל-3.25%.

בשוק המט"ח העולמי נסחר היום הדולר במגמה מעורבת מול המטבעות המובילים על רקע ההערכות כי הצעדים האחרונים בהם נקט הפדרל ריזרב (הורדות הריבית וההלוואות המיוחדות שנועדו להקל על תנאי האשראי) ידרבנו את הצמיחה הכלכלית בארה"ב ויחלצו את הכלכלה מההאטה. סוחרים ב-HSBC אומרים היום כי "הדולר יוותר איתן בטווח הקרוב שכן המשקיעים מעריכים כי צעדי ה'פד' שננקטו בשבוע שעבר הם חיוביים".

הדולר זינק 3.65% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.523 שקלים. האירו קפץ 3.52% ל-5.4367 שקלים.

"ביפן ובריטניה ניסו להתערב - ונכשלו"

קובי בלום מפרגון, זרוע השקעות חו"ל של כלל פיננסים, אמר היום בשיחה עם Bizportal, כי "ישנה סקפטיות בשוק באשר להשפעה של המהלכים של פישר על שער הדולר מול השקל. בכל זאת, אי אפשר להתעלם מההשפעה שאנחנו רואים היום על הדולר-שקל. שער הדולר מול השקל יקבע בסופו של דבר על פי אירועים גלובליים ובראשם נתוני האינפלציה והצמיחה בשני הגושים הגדולים בעולם - אירופה וארה"ב".

גם בחדר המסחר של פינוטק סבורים כי המגמה בעולם תקבע בסופו של דבר את הכיוון עבור הדולר-שקל, וכי צעדיו של פישר עובדים לעת עתה בגלל שהדולר מתחזק גם בעולם.

"מה שמניע היום את השוק זה הדולר בעולם, ההתערבות של פישר והחלטת הריבית הערב", אומר שגיב פרץ, אנליסט בכיר בפינוטק. "בנק ישראל מזרים קניות לשוק ומאותת לסוחרים בשוק שיש גוף מאוד גדול שמעוניין שהשקל יירד. זה מרתיע את הסוחרים מלהיכנס לפוזיציות קנייה. בטווח הקרוב הדולר יגיע ל-3.55 שקלים ובטווח הארוך יותר הוא יכול להגיע חזרה לרמות של 3.9 שקלים. זה ייקח עוד זמן ותלוי מאוד בכיוון של הדולר בעולם. אם הדולר לא יתאושש בעולם יהיה קשה מאוד לחזור לאזור הזה. מי שיקבע את הדולר-שקל יהיו כוחות השוק. אם הדולר ימשיך להיחלש בעולם יהיה מאוד קשה לבנק ישראל לעצור את הסחף. גם ביפן ובריטניה ניסו בעבר להתערב בשוק המט"ח והם נחלו כישלון חרוץ. התיזמון של פישר בצעדיו הנוכחיים הוא טוב כי הדולר מתחזק גם בעולם".

איל גורביץ': "כל ניסיון התאוששות של הדולר יהיה נקודתי וזמני"

אייל גורביץ', המנתח הטכני של Bizportal, סבור כי "מטבע הדברים, כל תנועה כנגד כיוונה המקורי של המגמה, או כנגד הכיוון אליו התקבעה התפיסה שלנו, יוצרת גלים של תגובות ופרשנויות. על אחת כמה וכמה כאשר התנודה היא כה חדה וחריפה כפי שחווה הדולר כעת. עלייה של יותר מ-3% ביום מסחר בודד הוא זינוק שמתאים יותר למניות מאשר למטבע ומדובר בתהליך שלא נראה כמותו מזה זמן.

"אלא שכדי לשים את הדברים בפרופורציות הנוכנות צריך לראותם דרך עינית רחבה. זווית הראייה חייבת להיות מרוחקת שכן בחינת מהלך הדברים על בסיס יומי עלולה להוביל למסקנות שגויות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.