פישר טלטל את הדולר: היציג זינק 3.6%

פינוטק: "הדולר יכול להגיע ל-3.9 שקלים". קובי בלום: "ישנה סקפטיות לגבי המהלכים של פישר". אייל גורביץ': "כל ניסיון התאוששות של הדולר יהיה זמני"
עדי בן ישראל |

הדולר פותח את שבוע המסחר בסערה וזינק מול השקל לאחר שבסוף השבוע הודיע בנק ישראל על כוונתו להגדיל את יתרות המט"ח בשנתיים הקרובות. הערכות בשוק כי הנגיד סטנלי פישר יפחית היום את הריבית בחדות, כמו גם המשך התחזקותו של הדולר בעולם, לא מותירים לשקל הרבה ברירה, אלא לרדת.

הסוחרים בשוק הגיבו היום לראשונה להודעתו של בנק ישראל מיום חמישי, לפיה בכוונתו להגדיל את יתרות המט"ח בשנתיים הקרובות מ-28 מיליארד דולר כיום לרמה של 35-40 מיליארד דולר. במילים אחרות, בנק ישראל מתכוון לרכוש בכל יום 25 מיליון דולר בשוק, וכבר היום הוא ביצע את הרכישה הראשונה בתכנית זו. מהלך נוסף שנועד לבצע פיחות בשקל יגיע היום דרך הכלי המוניטרי, שכן בנק ישראל צפוי להודיע היום על החלטת הריבית לחודש אפריל, כאשר ההערכות בשוק הן כי הריבית תופחת ב-0.5% ל-3.25%.

בשוק המט"ח העולמי נסחר היום הדולר במגמה מעורבת מול המטבעות המובילים על רקע ההערכות כי הצעדים האחרונים בהם נקט הפדרל ריזרב (הורדות הריבית וההלוואות המיוחדות שנועדו להקל על תנאי האשראי) ידרבנו את הצמיחה הכלכלית בארה"ב ויחלצו את הכלכלה מההאטה. סוחרים ב-HSBC אומרים היום כי "הדולר יוותר איתן בטווח הקרוב שכן המשקיעים מעריכים כי צעדי ה'פד' שננקטו בשבוע שעבר הם חיוביים".

הדולר זינק 3.65% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.523 שקלים. האירו קפץ 3.52% ל-5.4367 שקלים.

"ביפן ובריטניה ניסו להתערב - ונכשלו"

קובי בלום מפרגון, זרוע השקעות חו"ל של כלל פיננסים, אמר היום בשיחה עם Bizportal, כי "ישנה סקפטיות בשוק באשר להשפעה של המהלכים של פישר על שער הדולר מול השקל. בכל זאת, אי אפשר להתעלם מההשפעה שאנחנו רואים היום על הדולר-שקל. שער הדולר מול השקל יקבע בסופו של דבר על פי אירועים גלובליים ובראשם נתוני האינפלציה והצמיחה בשני הגושים הגדולים בעולם - אירופה וארה"ב".

גם בחדר המסחר של פינוטק סבורים כי המגמה בעולם תקבע בסופו של דבר את הכיוון עבור הדולר-שקל, וכי צעדיו של פישר עובדים לעת עתה בגלל שהדולר מתחזק גם בעולם.

"מה שמניע היום את השוק זה הדולר בעולם, ההתערבות של פישר והחלטת הריבית הערב", אומר שגיב פרץ, אנליסט בכיר בפינוטק. "בנק ישראל מזרים קניות לשוק ומאותת לסוחרים בשוק שיש גוף מאוד גדול שמעוניין שהשקל יירד. זה מרתיע את הסוחרים מלהיכנס לפוזיציות קנייה. בטווח הקרוב הדולר יגיע ל-3.55 שקלים ובטווח הארוך יותר הוא יכול להגיע חזרה לרמות של 3.9 שקלים. זה ייקח עוד זמן ותלוי מאוד בכיוון של הדולר בעולם. אם הדולר לא יתאושש בעולם יהיה קשה מאוד לחזור לאזור הזה. מי שיקבע את הדולר-שקל יהיו כוחות השוק. אם הדולר ימשיך להיחלש בעולם יהיה מאוד קשה לבנק ישראל לעצור את הסחף. גם ביפן ובריטניה ניסו בעבר להתערב בשוק המט"ח והם נחלו כישלון חרוץ. התיזמון של פישר בצעדיו הנוכחיים הוא טוב כי הדולר מתחזק גם בעולם".

איל גורביץ': "כל ניסיון התאוששות של הדולר יהיה נקודתי וזמני"

אייל גורביץ', המנתח הטכני של Bizportal, סבור כי "מטבע הדברים, כל תנועה כנגד כיוונה המקורי של המגמה, או כנגד הכיוון אליו התקבעה התפיסה שלנו, יוצרת גלים של תגובות ופרשנויות. על אחת כמה וכמה כאשר התנודה היא כה חדה וחריפה כפי שחווה הדולר כעת. עלייה של יותר מ-3% ביום מסחר בודד הוא זינוק שמתאים יותר למניות מאשר למטבע ומדובר בתהליך שלא נראה כמותו מזה זמן.

"אלא שכדי לשים את הדברים בפרופורציות הנוכנות צריך לראותם דרך עינית רחבה. זווית הראייה חייבת להיות מרוחקת שכן בחינת מהלך הדברים על בסיס יומי עלולה להוביל למסקנות שגויות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן -0.1%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.