פישר טלטל את הדולר: היציג זינק 3.6%
הדולר פותח את שבוע המסחר בסערה וזינק מול השקל לאחר שבסוף השבוע הודיע בנק ישראל על כוונתו להגדיל את יתרות המט"ח בשנתיים הקרובות. הערכות בשוק כי הנגיד סטנלי פישר יפחית היום את הריבית בחדות, כמו גם המשך התחזקותו של הדולר בעולם, לא מותירים לשקל הרבה ברירה, אלא לרדת.
הסוחרים בשוק הגיבו היום לראשונה להודעתו של בנק ישראל מיום חמישי, לפיה בכוונתו להגדיל את יתרות המט"ח בשנתיים הקרובות מ-28 מיליארד דולר כיום לרמה של 35-40 מיליארד דולר. במילים אחרות, בנק ישראל מתכוון לרכוש בכל יום 25 מיליון דולר בשוק, וכבר היום הוא ביצע את הרכישה הראשונה בתכנית זו. מהלך נוסף שנועד לבצע פיחות בשקל יגיע היום דרך הכלי המוניטרי, שכן בנק ישראל צפוי להודיע היום על החלטת הריבית לחודש אפריל, כאשר ההערכות בשוק הן כי הריבית תופחת ב-0.5% ל-3.25%.
בשוק המט"ח העולמי נסחר היום הדולר במגמה מעורבת מול המטבעות המובילים על רקע ההערכות כי הצעדים האחרונים בהם נקט הפדרל ריזרב (הורדות הריבית וההלוואות המיוחדות שנועדו להקל על תנאי האשראי) ידרבנו את הצמיחה הכלכלית בארה"ב ויחלצו את הכלכלה מההאטה. סוחרים ב-HSBC אומרים היום כי "הדולר יוותר איתן בטווח הקרוב שכן המשקיעים מעריכים כי צעדי ה'פד' שננקטו בשבוע שעבר הם חיוביים".
הדולר זינק 3.65% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.523 שקלים. האירו קפץ 3.52% ל-5.4367 שקלים.
"ביפן ובריטניה ניסו להתערב - ונכשלו"
קובי בלום מפרגון, זרוע השקעות חו"ל של כלל פיננסים, אמר היום בשיחה עם Bizportal, כי "ישנה סקפטיות בשוק באשר להשפעה של המהלכים של פישר על שער הדולר מול השקל. בכל זאת, אי אפשר להתעלם מההשפעה שאנחנו רואים היום על הדולר-שקל. שער הדולר מול השקל יקבע בסופו של דבר על פי אירועים גלובליים ובראשם נתוני האינפלציה והצמיחה בשני הגושים הגדולים בעולם - אירופה וארה"ב".
גם בחדר המסחר של פינוטק סבורים כי המגמה בעולם תקבע בסופו של דבר את הכיוון עבור הדולר-שקל, וכי צעדיו של פישר עובדים לעת עתה בגלל שהדולר מתחזק גם בעולם.
"מה שמניע היום את השוק זה הדולר בעולם, ההתערבות של פישר והחלטת הריבית הערב", אומר שגיב פרץ, אנליסט בכיר בפינוטק. "בנק ישראל מזרים קניות לשוק ומאותת לסוחרים בשוק שיש גוף מאוד גדול שמעוניין שהשקל יירד. זה מרתיע את הסוחרים מלהיכנס לפוזיציות קנייה. בטווח הקרוב הדולר יגיע ל-3.55 שקלים ובטווח הארוך יותר הוא יכול להגיע חזרה לרמות של 3.9 שקלים. זה ייקח עוד זמן ותלוי מאוד בכיוון של הדולר בעולם. אם הדולר לא יתאושש בעולם יהיה קשה מאוד לחזור לאזור הזה. מי שיקבע את הדולר-שקל יהיו כוחות השוק. אם הדולר ימשיך להיחלש בעולם יהיה מאוד קשה לבנק ישראל לעצור את הסחף. גם ביפן ובריטניה ניסו בעבר להתערב בשוק המט"ח והם נחלו כישלון חרוץ. התיזמון של פישר בצעדיו הנוכחיים הוא טוב כי הדולר מתחזק גם בעולם".
איל גורביץ': "כל ניסיון התאוששות של הדולר יהיה נקודתי וזמני"
אייל גורביץ', המנתח הטכני של Bizportal, סבור כי "מטבע הדברים, כל תנועה כנגד כיוונה המקורי של המגמה, או כנגד הכיוון אליו התקבעה התפיסה שלנו, יוצרת גלים של תגובות ופרשנויות. על אחת כמה וכמה כאשר התנודה היא כה חדה וחריפה כפי שחווה הדולר כעת. עלייה של יותר מ-3% ביום מסחר בודד הוא זינוק שמתאים יותר למניות מאשר למטבע ומדובר בתהליך שלא נראה כמותו מזה זמן.
"אלא שכדי לשים את הדברים בפרופורציות הנוכנות צריך לראותם דרך עינית רחבה. זווית הראייה חייבת להיות מרוחקת שכן בחינת מהלך הדברים על בסיס יומי עלולה להוביל למסקנות שגויות".
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
