פישר טלטל את הדולר: היציג זינק 3.6%

פינוטק: "הדולר יכול להגיע ל-3.9 שקלים". קובי בלום: "ישנה סקפטיות לגבי המהלכים של פישר". אייל גורביץ': "כל ניסיון התאוששות של הדולר יהיה זמני"
עדי בן ישראל |

הדולר פותח את שבוע המסחר בסערה וזינק מול השקל לאחר שבסוף השבוע הודיע בנק ישראל על כוונתו להגדיל את יתרות המט"ח בשנתיים הקרובות. הערכות בשוק כי הנגיד סטנלי פישר יפחית היום את הריבית בחדות, כמו גם המשך התחזקותו של הדולר בעולם, לא מותירים לשקל הרבה ברירה, אלא לרדת.

הסוחרים בשוק הגיבו היום לראשונה להודעתו של בנק ישראל מיום חמישי, לפיה בכוונתו להגדיל את יתרות המט"ח בשנתיים הקרובות מ-28 מיליארד דולר כיום לרמה של 35-40 מיליארד דולר. במילים אחרות, בנק ישראל מתכוון לרכוש בכל יום 25 מיליון דולר בשוק, וכבר היום הוא ביצע את הרכישה הראשונה בתכנית זו. מהלך נוסף שנועד לבצע פיחות בשקל יגיע היום דרך הכלי המוניטרי, שכן בנק ישראל צפוי להודיע היום על החלטת הריבית לחודש אפריל, כאשר ההערכות בשוק הן כי הריבית תופחת ב-0.5% ל-3.25%.

בשוק המט"ח העולמי נסחר היום הדולר במגמה מעורבת מול המטבעות המובילים על רקע ההערכות כי הצעדים האחרונים בהם נקט הפדרל ריזרב (הורדות הריבית וההלוואות המיוחדות שנועדו להקל על תנאי האשראי) ידרבנו את הצמיחה הכלכלית בארה"ב ויחלצו את הכלכלה מההאטה. סוחרים ב-HSBC אומרים היום כי "הדולר יוותר איתן בטווח הקרוב שכן המשקיעים מעריכים כי צעדי ה'פד' שננקטו בשבוע שעבר הם חיוביים".

הדולר זינק 3.65% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.523 שקלים. האירו קפץ 3.52% ל-5.4367 שקלים.

"ביפן ובריטניה ניסו להתערב - ונכשלו"

קובי בלום מפרגון, זרוע השקעות חו"ל של כלל פיננסים, אמר היום בשיחה עם Bizportal, כי "ישנה סקפטיות בשוק באשר להשפעה של המהלכים של פישר על שער הדולר מול השקל. בכל זאת, אי אפשר להתעלם מההשפעה שאנחנו רואים היום על הדולר-שקל. שער הדולר מול השקל יקבע בסופו של דבר על פי אירועים גלובליים ובראשם נתוני האינפלציה והצמיחה בשני הגושים הגדולים בעולם - אירופה וארה"ב".

גם בחדר המסחר של פינוטק סבורים כי המגמה בעולם תקבע בסופו של דבר את הכיוון עבור הדולר-שקל, וכי צעדיו של פישר עובדים לעת עתה בגלל שהדולר מתחזק גם בעולם.

"מה שמניע היום את השוק זה הדולר בעולם, ההתערבות של פישר והחלטת הריבית הערב", אומר שגיב פרץ, אנליסט בכיר בפינוטק. "בנק ישראל מזרים קניות לשוק ומאותת לסוחרים בשוק שיש גוף מאוד גדול שמעוניין שהשקל יירד. זה מרתיע את הסוחרים מלהיכנס לפוזיציות קנייה. בטווח הקרוב הדולר יגיע ל-3.55 שקלים ובטווח הארוך יותר הוא יכול להגיע חזרה לרמות של 3.9 שקלים. זה ייקח עוד זמן ותלוי מאוד בכיוון של הדולר בעולם. אם הדולר לא יתאושש בעולם יהיה קשה מאוד לחזור לאזור הזה. מי שיקבע את הדולר-שקל יהיו כוחות השוק. אם הדולר ימשיך להיחלש בעולם יהיה מאוד קשה לבנק ישראל לעצור את הסחף. גם ביפן ובריטניה ניסו בעבר להתערב בשוק המט"ח והם נחלו כישלון חרוץ. התיזמון של פישר בצעדיו הנוכחיים הוא טוב כי הדולר מתחזק גם בעולם".

איל גורביץ': "כל ניסיון התאוששות של הדולר יהיה נקודתי וזמני"

אייל גורביץ', המנתח הטכני של Bizportal, סבור כי "מטבע הדברים, כל תנועה כנגד כיוונה המקורי של המגמה, או כנגד הכיוון אליו התקבעה התפיסה שלנו, יוצרת גלים של תגובות ופרשנויות. על אחת כמה וכמה כאשר התנודה היא כה חדה וחריפה כפי שחווה הדולר כעת. עלייה של יותר מ-3% ביום מסחר בודד הוא זינוק שמתאים יותר למניות מאשר למטבע ומדובר בתהליך שלא נראה כמותו מזה זמן.

"אלא שכדי לשים את הדברים בפרופורציות הנוכנות צריך לראותם דרך עינית רחבה. זווית הראייה חייבת להיות מרוחקת שכן בחינת מהלך הדברים על בסיס יומי עלולה להוביל למסקנות שגויות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.