שוק האג"ח: בסימן עליות

שוק המניות אומנם רושם ירידות אבל בשוק האג"ח המצב שונה
ערן סטפק |

שבוע שקט וחיובי מאוד עבר על שוק האג"ח בבורסה בתל אביב. מדובר בהמשך למגמה החיובית השוררת בו מאז תחילת השנה וזאת בניגוד גמור למתרחש בשווקי המניות בישראל ובעולם.

בניגוד למגמה של השבועות האחרונים, השבוע, אגרות החוב הצמודות למדד הניבו תשואה טובה מאלו השקליות וזאת על אף שבשוק השקלי נרשמו עליות שערים חדות יחסית שהגיעו עד לכדי 1% (בשחר הארוך ביותר) כאשר גם בטווחים הבינוניים נרשמו עליות נאות של כחצי אחוז. זאת, יש לזכור, על רקע השארת ריבית בנק ישראל על כנה במהלך השבוע והורדת ריבית הפד בעוד חצי אחוז לשיעור של 3%.

כעת, ובניגוד למצב ששרר כאן עד לפני כחודש, הציפיות מבנק ישראל בכל הנוגע לריבית שונות לחלוטין. אם עד לפני כחודש הציפיות היו שתהיינה מספר העלאות ריבית, ושהן יתבצעו בטווח הקצר וזאת בעקבות המדדים הגבוהים והציפייה למדדים גבוהים נוספים, הרי שהיום הציפיות הנ"ל התמתנו באופן ניכר כאשר התחזקותו המשמעותית של השקל מול המטבעות המרכזיים, וכן החשש ממיתון בארה"ב שיגרום לעצירה מסוימת של הפעילות בישראל , נותנים לבנק ישראל חבל ארוך מאד בכל הנוגע להחלטות הריבית שלו .

כך, המק"מים שנסחרו עד לא מכבר בתשואות שהתקרבו בקצב מבהיל לכיוון ה 5%, עשו כברת דרך משמעותית ותשואתם של הארוכים שבהם היא כעת 4.55%.

העקום השקלי עולה כך שבמח"מ של 3 שנים התשואה היא 5% מח"מ 7 שנים יניב תשואה שנתית של 5.83% ואילו במח"מ של למעלה מ 11 שנים התשואה היא 6.16%.

גם באפיק הצמוד, סיכום השבוע מצביע על עליות שערים חדות יחסית שהגיעו עד לכדי 1.5-2% במח"מים של 10-12 שנים. אגרות חוב אלו, שנסחרו עד לא מכבר בתשואות הקרובות ל3.7% נסחרות כעת בתשואה של מתחת ל-3.5%. גם באגרות החוב הבינוניות במח"מ של 3-7 שנים נרשמו עליות שערים נאות של כ-0.5%- 0.7% ותשואתן נעה בטווח של 3%-3.25% ואילו באגרות החוב הקצרות ביותר נרשמו תזוזות מינוריות ביותר, אם בכלל.

שוק האג"ח הקונצרני הלא מדורג ממשיך להיות תזזיתי כהרגלו בעת האחרונה כאשר השבוע יד המוכרים היתה על העליונה, כך שראינו בעיקר ירידות חדות באפיק זה כאשר בולטות במיוחד אגרות החוב של טופאימאג' עם ירידה של למעלה מ 12%, לנדמארק שירדה ב-9.5% ומספר אגרות חוב של חברת ב.יאיר: סדרה 6 ירדה ב 10% סדרה 3 ירדה ב 9% , ואילו סדרה 5 ירדה ב 7.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.