המשקיעים רצים לתעודות השורט: קסם שורט יתר-50 פי 3 בתשואה של 105% מתחילת 2008
מאז תחילת 2008 רשמו המדדים בבורסה הישראלית ירידות שערים חדות. מדד המעו"ף רשם ירידה של כ-13%, ת"א-75 ירד כ-16% והיתר-50 הגדיל לעשות עם ירידה של כמעט 20%. לא פלא שניתן לראות גידול במחזורי המסחר של תעודות השורט. אם נסתכל על טבלת מחזורי המסחר היומית, נראה כי כעת עומדת במקום השלישי תעודת קסם שורט 25 עם מחזור של יותר מ-115 מיליון שקל, כשלפניה עומדת רק כיל והחברה לישראל.
מבחינת התשואות, מחד עומדת תעודת קסם שורט S&P-500 עם תשואה של 6% ומנגד עומדת תעודת קסם שורט יתר 50 פי 3 עם תשואה מדהימה של 105%.
בבורסה יש בסה"כ 22 תעודות סל שורט, כאשר מלבד תעודה אחד, כולן רשמו תשואה דו-ספרתית וגבוה מאז תחילת השנה. מבין תעודות העוקבות אחר מדד המעו"ף רשמה התעודה של תכלית (תכלית חסר 25) את התשואה הגבוה ביותר (34.3%), אחיה נמצאת התעודה של קסם, עם תשואה של 27% ואחריה התעודה של אינדקס (25%).
קיימות גם התעודות המכפילות את תשואת המדד. קסם שורט מעו"ף פי 3 רשמה השנה תשואה של 53% ומבט 25 אגרסיבית רשמה תשואה של 36%.
ניתן לראות כמובן, כי לנוכח הירידות החדות בבורסה, נרשם גידול במחזורי תעודות השורט. אייל סגל, מנכ"ל תכלית תעודות סל: "בתעודות החסר שלנו גדלו מחזורי המסחר בעשרות אחוזים בחודשיים האחרונות".
בנושא אופי האחזקה בתעודות החסר מוסיף סגל, "האחזקות בתעודות אלה קצרות יותר מאשר בתעודות ה'לונג' וזאת בשל העובדה כי חלק גדול מהסוחרים בנייר משתמש בתעודות אלה כהגנה כנגד המדד".
ליאור כגן מנכ"ל מבט תעודות סל מוסר כי "לפני שנתיים וחצי, למשקיע לא היתה אפשרות להרוויח משוק יורד והיום ההיצע גדל ויגדל עוד בעתיד". כגן מוסיף, כי "היום ניתן לראות מודעות יותר גדולה לתחום תעודות השורט בעיקר בקרב משקיעים פרטיים".
לגבי היקף הנכסים בשוק תעודות השורט מוסר כגן, כי "בתקופה האחרונה היקף הנכסים דווקא לא גדל וזאת מסיבה פשוטה. למרות שנכנסים לתעודות יותר משקיעים פרטיים, כל משקיע מוסדי שיוצא מוכר היקף נכסים גדול מאוד שמקזז את הכספים שהכניסו המשקיעים הפרטיים".
תופעה מעניינת אליה ניתן לשים לב היא ההבדלים המשמעותיים בין התשואות אותן השיגו תעודות הסר השונות הנשענות על אותו המדד. לדוגמא תכלית חסר ת"א 25 השיגה תשואה של 34.5% מתחילת 2008 בעוד מבט ת"א 25 חסר השיגה תשואה של 22% באותה תקופה.
מנכ"ל תכלית תעודות סל מסביר את ההבדלים, "לכל תעודת סל ישנו מינוף שונה התלוי במספר קבוע. מספר זה נקבע באופן שרירותי בזמן הנפקת תעודת הסל. המספר הקבוע מתייחס למדד עליו התעודה נשענת ולכן שינוי במדד משנה את המינוף של תעודת הסל".
ליאור כגן מתייחס להבדלים בין התשואות ומסביר כי "לכל תעודה מינוף שונה שתלוי במקדם הקבוע של התעודה. ישנה נוסחה שנשענת על מקדם קבוע. הנוסחה היא למעשה חיסור בין המקדם הקבוע למדד. לדוגמא, אם המקדם הקבוע הוא 2000 והמדד הוא 1000 אז מחיר התעודה הוא 1000. אם המדד יירד ב-100 נקודות, מחיר התעודה יעלה ב-100 נקודות. זאת אומרת שינוי של 10% במדד הביא לשינוי של 10% במחיר התעודה. נראה כי בדוגמא שהבאנו ישנו מצב בו אין מינוף כלל".
כגן מספק לנו דוגמא נוספת למינוף של פי 2, "אם המקדם הקבוע הוא 1500 והמדד הוא 1000 מחיר התעודה הוא 500. כאן בדומה לדוגמא הקודמת, אם ישנה ירידה של 100 נקודות במדד ישנה עליה של 100 נקודות במחיר התעודה ואז מחיר התעודה יעלה ל-600. כאן אנו רואים כי שינוי של 10% במדד מביא לשינוי של 20% במחיר התעודה".
