רוצים מניות דפנסיביות: להלן מספר כללים
טוב, אז אמנם בעת כתיבת שורות אלו ישנה הפוגה קלה בירידות השערים הקשות, המאפיינות את כל שוקי המניות המרכזיים בעולם מראשית 2008, כאשר אמש (יום ה') – ממש במהלך השעה האחרונה של המסחר, חל היפוך מגמה בבורסות בארה"ב, אשר סיימו בעליות (ה-דאו ב-2.50%+, ה-NASDAQ ב-1.05%+, ה-S&P ב-2.14%+).
אבל בואו לא נשלה את עצמנו – בעתיד הקרוב (בחודשים הקרובים לכל הפחות), אנו צפויים להמשיך ולחוות שווקים מאוד מאוד תנודתיים, ולא מעט ימים של ירידות כואבות. משבר הסאב-פריים האמריקני, אם כל חטאת בעולם הפיננסים כיום, ככל הנראה עדיין רחוק ממיצוי וימשיך להלום בעולם בכלל ובנו בפרט וצריך לקחת בחשבון את העובדה שטרם ראינו את מלוא השלכותיו על סקטורים כלכליים שמעבר לנדל"ן ופיננסים.
אז מה לעשות? למכור את כל המניות ולהמתין עד יעבור זעם?
ובכן – ממש לא. לפחות בעיננו, המסקנה האופרטיבית לתקופות כמו היום, היא די ברורה: לאסוף מניות - באופן מאוד בררני, ולהתמקד דווקא במניות הנחשבות ל"דפנסיביות". נסביר:
מבחינת הבררנות – אז די ברור שחגיגת הגאות הכוללת של השנים האחרונות נגמרה, כלומר לא כל חץ פוגע, צריך להיזהר מאוד מלהמר על כיווני התנועה של מדדים / שווקים רחבים, ובכלל צריך לחזור קצת אחורה לכללי ההשקעה הבסיסיים במניות – back to basics אם תרצו. מנתחים כהלכה את החברה על כל צדדיה (תחום עיסוק, שוקי פעילות, נתונים כספיים, הנהלה וכו'), לאחר מכן מנתחים באופן יסודי את תמחור המניה הספציפית – ואז, רק אז, מקבלים החלטת השקעה.
ולגבי הדפנסיביות – קודם כל, מהי ההגדרה הנכונה באמת של חברה דפנסיבית? הכוונה לחברה שמבחינת תחום פעילותה, היא בעלת רמת רגישות נמוכה למצב הכללי של הכלכלה והמחזוריות העסקית. לכן מנייה דפנסיבית אמורה להתנהג בלי יותר מדי קשר למצב שוק ההון הכללי: אם הביזנס של החברה חזק, נתוניה הכספיים טובים, ותמחור המניה שלה אטרקטיבי – אז זהו חוף המבטחים שלנו בעתות של אי-וודאות באשר למצב הכלכלה ולסנטימנט הכללי בשוק המניות.
דוגמאות לחברות דפנסיביות? לא כך כל מסובך: חברות תרופות ושירותי בריאות (אנשים ממשיכים להיות חולים ולצרוך תרופות בלי קשר למצב הכלכלה), חברות המספקות שירותים ציבוריים בסיסיים - public utilities (חשמל, גז, מים), תעשיות ביטחוניות, וכן ספקיות של מוצרי צריכה בסיסיים וזולים – מה שהאמריקנים מכנים consumer staples (מזון, משקאות, היגיינה אישית וכדו').
ולגבינו כמשקיעים בחברות ישראליות – עדיף, לעניות דעתנו, להתמקד בימים טרופים אלו במניות דפנסיביות אמיתיות, דוגמת טבע (תרופות גנריות בעלות נמוכה יחסית – מה יותר דפנסיבי מזה?); אמפל (גז טבעי לישראל ממצרים); ואלביט מערכות (הנציגה הבורסאית הגדולה ביותר של התעשיות הביטחוניות בישראל).
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
