רוצים מניות דפנסיביות: להלן מספר כללים

יואב בורגן, אנליסט בלידר שוקי הון, מדבר על המצב בשווקים
יואב בורגן |

טוב, אז אמנם בעת כתיבת שורות אלו ישנה הפוגה קלה בירידות השערים הקשות, המאפיינות את כל שוקי המניות המרכזיים בעולם מראשית 2008, כאשר אמש (יום ה') – ממש במהלך השעה האחרונה של המסחר, חל היפוך מגמה בבורסות בארה"ב, אשר סיימו בעליות (ה-דאו ב-2.50%+, ה-NASDAQ ב-1.05%+, ה-S&P ב-2.14%+).

אבל בואו לא נשלה את עצמנו – בעתיד הקרוב (בחודשים הקרובים לכל הפחות), אנו צפויים להמשיך ולחוות שווקים מאוד מאוד תנודתיים, ולא מעט ימים של ירידות כואבות. משבר הסאב-פריים האמריקני, אם כל חטאת בעולם הפיננסים כיום, ככל הנראה עדיין רחוק ממיצוי וימשיך להלום בעולם בכלל ובנו בפרט וצריך לקחת בחשבון את העובדה שטרם ראינו את מלוא השלכותיו על סקטורים כלכליים שמעבר לנדל"ן ופיננסים.

אז מה לעשות? למכור את כל המניות ולהמתין עד יעבור זעם?

ובכן – ממש לא. לפחות בעיננו, המסקנה האופרטיבית לתקופות כמו היום, היא די ברורה: לאסוף מניות - באופן מאוד בררני, ולהתמקד דווקא במניות הנחשבות ל"דפנסיביות". נסביר:

מבחינת הבררנות – אז די ברור שחגיגת הגאות הכוללת של השנים האחרונות נגמרה, כלומר לא כל חץ פוגע, צריך להיזהר מאוד מלהמר על כיווני התנועה של מדדים / שווקים רחבים, ובכלל צריך לחזור קצת אחורה לכללי ההשקעה הבסיסיים במניות – back to basics אם תרצו. מנתחים כהלכה את החברה על כל צדדיה (תחום עיסוק, שוקי פעילות, נתונים כספיים, הנהלה וכו'), לאחר מכן מנתחים באופן יסודי את תמחור המניה הספציפית – ואז, רק אז, מקבלים החלטת השקעה.

ולגבי הדפנסיביות – קודם כל, מהי ההגדרה הנכונה באמת של חברה דפנסיבית? הכוונה לחברה שמבחינת תחום פעילותה, היא בעלת רמת רגישות נמוכה למצב הכללי של הכלכלה והמחזוריות העסקית. לכן מנייה דפנסיבית אמורה להתנהג בלי יותר מדי קשר למצב שוק ההון הכללי: אם הביזנס של החברה חזק, נתוניה הכספיים טובים, ותמחור המניה שלה אטרקטיבי – אז זהו חוף המבטחים שלנו בעתות של אי-וודאות באשר למצב הכלכלה ולסנטימנט הכללי בשוק המניות.

דוגמאות לחברות דפנסיביות? לא כך כל מסובך: חברות תרופות ושירותי בריאות (אנשים ממשיכים להיות חולים ולצרוך תרופות בלי קשר למצב הכלכלה), חברות המספקות שירותים ציבוריים בסיסיים - public utilities (חשמל, גז, מים), תעשיות ביטחוניות, וכן ספקיות של מוצרי צריכה בסיסיים וזולים – מה שהאמריקנים מכנים consumer staples (מזון, משקאות, היגיינה אישית וכדו').

ולגבינו כמשקיעים בחברות ישראליות – עדיף, לעניות דעתנו, להתמקד בימים טרופים אלו במניות דפנסיביות אמיתיות, דוגמת טבע (תרופות גנריות בעלות נמוכה יחסית – מה יותר דפנסיבי מזה?); אמפל (גז טבעי לישראל ממצרים); ואלביט מערכות (הנציגה הבורסאית הגדולה ביותר של התעשיות הביטחוניות בישראל).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית

מבקר המדינה מזהיר כי ללא טיפול מיידי במחסור בכוח אדם, בליקויי התיאום ובאי־הוודאות התקציבית, פרויקט המטרו בגוש דן, מיזם התשתית הגדול בתולדות ישראל, עלול להתעכב שנים ולחרוג משמעותית מהתקציב

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו מבקר המדינה

פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, מיזם התשתית הגדול והיקר בתולדות המדינה, ניצב בפני שורת חסמים מהותיים שעלולים לדחות את מועד הפעלתו ולהגדיל משמעותית את עלותו. כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, המתריע מפני פערים חמורים בהיערכות הממשלה, מחסור בכוח אדם וציוד, ליקויים בתיאום בין גופים שונים ואי־ודאות תקציבית עמוקה.

המטרו, שעלות הקמתו נאמדת בכ-150 מיליארד שקל ומהווה כשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות, אמור לשרת כ-3 מיליון תושבים ב-24 רשויות מקומיות, באמצעות שלושה קווים תת-קרקעיים באורך כולל של כ-150 ק"מ ו-109 תחנות. על פי התכנון, המערכת המלאה אמורה להתחיל לפעול בשנת 2037, אך מבקר המדינה מזהיר כי לוחות הזמנים הללו אינם מבוססים דיים.

מחסור חמור במהנדסים, עובדים וציוד

אחת הבעיות המרכזיות שמזהה הדוח היא מגבלת יכולת הביצוע של המשק הישראלי. לפי הערכות, לצורך קידום הפרויקט יידרשו עד כ-16 אלף עובדים זרים מקצועיים, לצד אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע מקומיים, אך ההיערכות לכך טרם הושלמה. המחסור במהנדסים אזרחיים אף צפוי להחריף בשנים הקרובות, למרות ניסיונות עידוד אקדמיים שלא נשאו פרי.

גם בתחום הציוד ההנדסי קיימים פערים משמעותיים: מכונות חפירה מתקדמות (TBM), ציוד להקפאת קרקע ואמצעים תת־קרקעיים ייחודיים אינם זמינים כיום במשק הישראלי בהיקף הנדרש, וחלקם יידרשו להישען על קבלנים זרים, מהלך שמוסיף סיכון לעלויות וללוחות הזמנים.

תיאום לקוי ומבנה ניהולי חסר

הדוח מצביע גם על בעיות ניהול ותיאום. רשות המטרו הוקמה באיחור ופועלת במתכונת מצומצמת, ללא מועצה מאסדרת פעילה לאורך זמן, וחברת נת"ע פועלת זה שנים ללא הסכם מסגרת חתום עם המדינה. בנוסף, לא הוסדרו הסכמים מחייבים עם חברות תשתית מרכזיות כמו תקשורת ומים, מה שעלול לגרום לעיכובים של חודשים ואף שנים במהלך העבודות.