רוצים מניות דפנסיביות: להלן מספר כללים
טוב, אז אמנם בעת כתיבת שורות אלו ישנה הפוגה קלה בירידות השערים הקשות, המאפיינות את כל שוקי המניות המרכזיים בעולם מראשית 2008, כאשר אמש (יום ה') – ממש במהלך השעה האחרונה של המסחר, חל היפוך מגמה בבורסות בארה"ב, אשר סיימו בעליות (ה-דאו ב-2.50%+, ה-NASDAQ ב-1.05%+, ה-S&P ב-2.14%+).
אבל בואו לא נשלה את עצמנו – בעתיד הקרוב (בחודשים הקרובים לכל הפחות), אנו צפויים להמשיך ולחוות שווקים מאוד מאוד תנודתיים, ולא מעט ימים של ירידות כואבות. משבר הסאב-פריים האמריקני, אם כל חטאת בעולם הפיננסים כיום, ככל הנראה עדיין רחוק ממיצוי וימשיך להלום בעולם בכלל ובנו בפרט וצריך לקחת בחשבון את העובדה שטרם ראינו את מלוא השלכותיו על סקטורים כלכליים שמעבר לנדל"ן ופיננסים.
אז מה לעשות? למכור את כל המניות ולהמתין עד יעבור זעם?
ובכן – ממש לא. לפחות בעיננו, המסקנה האופרטיבית לתקופות כמו היום, היא די ברורה: לאסוף מניות - באופן מאוד בררני, ולהתמקד דווקא במניות הנחשבות ל"דפנסיביות". נסביר:
מבחינת הבררנות – אז די ברור שחגיגת הגאות הכוללת של השנים האחרונות נגמרה, כלומר לא כל חץ פוגע, צריך להיזהר מאוד מלהמר על כיווני התנועה של מדדים / שווקים רחבים, ובכלל צריך לחזור קצת אחורה לכללי ההשקעה הבסיסיים במניות – back to basics אם תרצו. מנתחים כהלכה את החברה על כל צדדיה (תחום עיסוק, שוקי פעילות, נתונים כספיים, הנהלה וכו'), לאחר מכן מנתחים באופן יסודי את תמחור המניה הספציפית – ואז, רק אז, מקבלים החלטת השקעה.
ולגבי הדפנסיביות – קודם כל, מהי ההגדרה הנכונה באמת של חברה דפנסיבית? הכוונה לחברה שמבחינת תחום פעילותה, היא בעלת רמת רגישות נמוכה למצב הכללי של הכלכלה והמחזוריות העסקית. לכן מנייה דפנסיבית אמורה להתנהג בלי יותר מדי קשר למצב שוק ההון הכללי: אם הביזנס של החברה חזק, נתוניה הכספיים טובים, ותמחור המניה שלה אטרקטיבי – אז זהו חוף המבטחים שלנו בעתות של אי-וודאות באשר למצב הכלכלה ולסנטימנט הכללי בשוק המניות.
דוגמאות לחברות דפנסיביות? לא כך כל מסובך: חברות תרופות ושירותי בריאות (אנשים ממשיכים להיות חולים ולצרוך תרופות בלי קשר למצב הכלכלה), חברות המספקות שירותים ציבוריים בסיסיים - public utilities (חשמל, גז, מים), תעשיות ביטחוניות, וכן ספקיות של מוצרי צריכה בסיסיים וזולים – מה שהאמריקנים מכנים consumer staples (מזון, משקאות, היגיינה אישית וכדו').
ולגבינו כמשקיעים בחברות ישראליות – עדיף, לעניות דעתנו, להתמקד בימים טרופים אלו במניות דפנסיביות אמיתיות, דוגמת טבע (תרופות גנריות בעלות נמוכה יחסית – מה יותר דפנסיבי מזה?); אמפל (גז טבעי לישראל ממצרים); ואלביט מערכות (הנציגה הבורסאית הגדולה ביותר של התעשיות הביטחוניות בישראל).
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
