משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
על פי משרד האוצר, המכרז החדש מבטא ניהול כלכלי ציבורי אחראי ויעיל, עם כ-70 אלף מבוטחים, דיגיטציה מואצת ושירותים בתנאים מועדפים לעובדי המדינה וגמלאים
החשב הכללי במשרד האוצר פרסם היום את מכרז ביטוח הרכב לעובדי המדינה ולגמלאיה לשנת 2026. מדובר באחד מהמכרזים הגדולים והמשפיעים במגזר הציבורי, בהיקף של כ-400 מיליון שקל לשנה. המכרז צפוי לשרת למעלה מ-70 אלף נהגים במגזר הציבורי, כשהתנאים שמוצעים במסגרתו נחשבים למועדפים בהשוואה לשוק המסחרי: תעריפים מוזלים, שירות דיגיטלי מלא ופוליסה שמונפקת ישירות בדוא"ל, ללא צורך בהתערבות טלפונית.
בין הנהנים: עובדי מדינה בעלי רכב ממשלתי (המכונים "בעלי תקן רכב"), גמלאי שירות המדינה, עובדי מערכת הבריאות, רשויות ממשלתיות ועוד.
עבור בעלי תקן, הביטוח ממומן במלואו על ידי המדינה. לשאר העובדים מוצעת אפשרות לביטוח מקיף במימון פרטי אך בתנאים מסובסדים ותחרותיים.
קפיצה של 40% במספר המבוטחים
מהנתונים שהציג האוצר עולה כי בשנים האחרונות חלה עלייה של כ־40% במספר המבוטחים, בעיקר בזכות מעבר מסיבי לשירותים דיגיטליים, זמינות אונליין של פוליסות, וכן פשטות בהצטרפות. כ-58% מהמבוטחים בחרו להשלים את הרכישה עצמאית דרך המערכת המקוונת, מבלי לפנות למוקדי שירות. מאחורי המספרים עומד מנגנון תחרותי שמביא לתוצאות בשטח: בזכות היקף המכרז, חברות הביטוח מציעות תעריפים נמוכים בעשרות אחוזים מהשוק, לצד מחויבות לשירות איכותי, כיסוי נרחב וזמינות טיפולים גבוהה.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג, מסר כי מדובר ב"אחד המכרזים הגדולים והמשמעותיים שמובילה המדינה". לדבריו,
התהליך מבטא את היכולת של המגזר הציבורי לשלב יעילות תקציבית עם ערך ממשי לציבור העובדים. גם סגנו, רו"ח אלי ביתן, ציין כי מדובר ב"מהלך שמחבר בין ניהול כספי ציבור, קידום תחרות והנגשת שירותים לעובדי המדינה". המכרז מהווה גם
מסר עקיף לשוק הפרטי: תהליכים מאורגנים, פלטפורמות דיגיטליות ותחרות פתוחה – מסוגלים להוזיל משמעותית את יוקר המחיה ולשפר את רמת השירות. עבור המשק כולו, מדובר במודל שראוי להעתקה גם בתחומים נוספים כמו ביטוחי בריאות, ניהול רכב צמוד או פתרונות תחבורה.
שאלות ותשובות – כל מה שצריך לדעת על המכרז
למי מיועד המכרז?
לעובדי מדינה, גמלאי שירות המדינה, עובדי מערכות ממשלתיות, מערכת הבריאות, עובדים בעלי תקן רכב וכן בני משפחותיהם – בהתאם להנחיות.
מהם היתרונות המרכזיים של המכרז לעובדים?
תעריפים נמוכים משמעותית ממחירי השוק, אפשרות להנפקת פוליסה דיגיטלית באופן מיידי, שירות טלפוני זמין, כיסוי מקיף ובמקרים מסוימים – השתתפות ממשלתית במימון מלא.
האם חובה להצטרף?
לא. כל עובד רשאי לבחור אם להצטרף או להישאר בביטוח פרטי חיצוני. עם זאת, התנאים במכרז לרוב משתלמים יותר מאשר ביטוח עצמאי.
- טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
- יואל, הילד מחיפה זכה בנובל - מה גילה הפרופ' להיסטוריה כלכלית ומדוע הוא הופתע מאוד מהזכייה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
כמה עובדים כבר הצטרפו?
נכון ל־2025, כ־70 אלף מבוטחים נרשמו במסגרת המכרז. העלייה במספר הנרשמים עומדת על כ־40% בשלוש השנים האחרונות.
מה מייחד את השירות?
רוב תהליך ההצטרפות ניתן לבצע אונליין – מה שמוזיל עלויות, מייעל את השירות ומבטיח טיפול מיידי. בנוסף, הפוליסות מבוססות על מכרז תחרותי שקובע תנאים אחידים, ברורים ומבוקרים.
איפה ניתן לעיין במסמכי המכרז?
באתר מינהל הרכש הממשלתי: www.mr.gov.il
האם חברות ביטוח פרטיות יכולות להשתתף?
כן. המכרז פתוח לחברות ביטוח מורשות הפועלות בישראל, והאוצר אף קורא להן להגיש הצעות במסגרת תהליך תחרותי שימשך בשבועות הקרובים.
- 1.אנונימי 15/07/2025 11:41הגב לתגובה זונותנים לחלק מהציבור תנאים שכר ועוד.וחלק אחר מנסה לשרוד.למה לא תנאים שווים לכל האזרחים. הרי חלב זה מחיר זהה בכל מקום. אבל לא לעשות חסד עם מישהו שלא בקבוצה שלך זה קשה. כמו החסידה בגלל זה היא עוף טמא
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
