אז יהיה ראלי סוף שנה? תסתכלו על השלב בבורסה
הבעיה עם ההיפוכונדרים היא שבסופו של דבר הם תמיד צודקים, הרי בסוף מתים. בשוק ההון יש המון היפוכונדרים, כאלו שבכל הזדמנות יגידו שהשוק על סף מפולת וצריך לברוח עכשיו. העניין הוא שלהיות היפוכונדדר זה התנהגות לא רציונאלית, לא בהקשר של מחלות ולא בהקשר של הבורסה. החוכמה היא להסתכל על הדברים בצורה מפוקחת ובעיקר - ללמוד מניסיון העבר.
באמצע חודש אפריל האחרון כתבתי כאן טור תחת הכותרת
כשמדברים על "שלב" בחיי בורסה, לא מדברים על המצב המאקרו כלכלי, לא בארץ ולא בחו"ל וגם לא מדברים על תמחור המניות הנסחרות בבורסה. מדברים רק על סוג המניות דרכם פועלים המשקיעים בבורסה. השלב הקודם בבורסה, זה שנגמר בחודש יולי האחרון, היה השלב של המניות הקטנות, השלב בו כולם חיפשו את התשואה העודפת. השלב הנוכחי הוא של מניות השורה הראשונה בלבד (מניות המעו"ף).
אפילו מדד ת"א-75 כבר לא מספיק טוב. בירידות של יולי-אוגוסט רשם המדד ירידה של 18.5% ומאז לא נשם אוויר פסגות. התיקון מעלה, שנרשם בחודש ספטמבר, הביא את המדד למרחק של 4.5% מהשיא. הסיפור במדד היתר-50 אפילו קיצוני יותר, המדד השיל, בירידות של יולי-אוגוסט, כ-23% מערכו ובתיקון מעלה של חודש ספטמבר נעצר במרחק של 8.4% מרמת השיא.
במדד המעו"ף הסיפור שונה לחלוטין. המדד ירד ביולי-אוגוסט בשיעור של כמעט 11% אבל בעליות של ספטמבר הוא רשם שיאים חדשים והתרחק בשיעור של כ-7% מהשיא הקודם. אין ספק, סוג המניות דרכן פועלים הסוחרים הוא אינו כשהיה.
הבורסה עברה שלב, שונאי הסיכון שולטים עכשיו בכיפה והם לא מתקרבים למניות השורה השלישית. לפני מספר ימים, תהיתי לגבי הירידות החדות שפקדו את אחת ממניות היתר-50, ירידות שעל פניו נראו לא ממש מוצדקות. התקשרתי למחלקת המחקר של אחד בתי ההשקעות הגדולים ושאלתי. התשובה הייתה פשוטה - "אף אחד לא רוצה עכשיו להסתכל על המניות הקטנות וזה ממש לא משנה אם הן נסחרות בדיסקאונט כזה או אחר. המשקיעים מחפשים יציבות וביטחון". כאמור, הבורסה עברה שלב.
כולם מדברים על כן או לא יהיה "ראלי סוף שנה" אבל לא מבינים שהבורסה עברה שלב ונמצאת כעת במקום אחר לגמרי. מנהלי הקרנות פחות מחפשים היום הגדלת תשואה ויותר מחפשים מזעור נזקים מחד ושמירה על התשואה מאידך. הדבר היחיד שעשוי לשנות את המצב הוא העובדה שמדד ת"א-75 מתקרב לתשואה שלילית מתחילת השנה ומדד היתר-50 כבר נסחר בתשואה שלילית של כ-4% מאז תחילת השנה. עם מספרים כאלה קשה מאוד ללכת אל הלקוחות ולכן יכול להיות שיהיה כאן ניסיון לשיפור תשואות ע"י ביצוע ראלי סוף שנה. עם זאת, מדד המעו"ף רשם תשואה של כ-23% מתחילת השנה וזה כל הסיפור של השנה החמישית למהלך העליות הנוכחי בבורסה, מהלך שהחל ב-2003.
ההנחה שלי - גם אם יהיה כאן מיני ראלי בניסיון לשפר תשואות, המחזוריות של הבורסה היא מעל הכל והיא זו שמכתיבה ותכתיב את מצב הדברים. בורסה זה עניין מחזורי והיא אף פעם לא הולכת אחורה, מהלך עליות רב-שנתי מתחיל עם כניסה דרך המניות הגדולות ולקראת סיום הוא שוב חוזר לדפוס המניות הגדולות. השאלה הגדולה היא כמובן כמה זמן אורך כל שלב והאם יהיה לנו שלב נוסף?
ועוד מילה
זה שאנחנו כן או לא לקראת סיום מהלך העליות בבורסה ממש לא אומר שבסיום המהלך מחכה לנו מצוק ואיבוד הכסף לנצח. לפי גלי הירידות של התיקונים האמיתיים בבורסה (אלו שהתרחשו בתחילת שנות ה-2000, ב-1997-8 או ב-1994), ניתן לראות שמדובר במהלכי ירידות קצרים יחסית (כשנה עד שנתיים) שבמהלכם איבדו המדדים המובילים בין 30%-50% מערכם. אחרי מהלך ירידות של כ-45% ב-1994 (לרמה של 154 נקודות) השוק ביצע מהלך עליה של כמעט 150% (לרמה של 346 נקודות) אחרי מהלך ירידה של כ-31% ב-1997 (לרמה של 251 נקודות), ביצע השוק מהלך עליה של יותר מ-130% (לרמה של 574 נקודות) ואחרי מהלך הירידה האחרון (2002 - לשפל של 292 נקודות), מהלך של 48%, ביצע השוק מהלך עליה של 330%.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.