שווקי ההון הגלובליים חווים לאחרונה את אחת התקופות התנודתיות הארוכות ביותר שידעו בשנים האחרונות. נכון שכבר ראינו תקופות בהן מדד הדאו ג'ונס צונח ביום אחד יותר משלושה אחוזים, ולמחרת עושה סיבוב פרסה ומחזיר אותם בחזרה, אך מזמן לא ראינו איך המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים במשך למעלה משלושה חודשים כשהם כל כך רגישים לכל קריאה הנשמעת בשווקים, בין אם זו מגיעה מפירמת פיננסים, קבלן בנייה, חברת קמעונאות או חבורת כלכלנים, הצופים שמחירי הקומודיטיס ימשיכו לזנק גם בשנת 2008.

המשבר האחרון, שהפך ממשבר יחיד ל.אוסף משברים, נתן את אותותיו כבר בשלהי סוף 2006 ואת הבזקיו בתחילת 2007, כאשר בחודש פברואר המדדים המובילים ברחבי הבורסות בעולם השלימו ירידות דו-יומיות של מעל 5% (דבר שמאז הפך להרגל, באיחוד במזרח), כשהם מגיבים לידיעות חדשות על כך שחלה עלייה חדה במספר בעלי בתים שלא מצליחים לעמוד בתשלומי המשכנתא. במקביל ולא בהכרח בתיאום, אלן גרינספאן, נגיד הבנק המרכזי האמריקני לשעבר, התבטא לגבי האטה צפויה בצמיחת הכלכלה האמריקאית לקראת סוף שנת 2007 בכלל, ועל סיכוי של 30% שארה"ב תיכנס למיתון עוד השנה, בפרט. גם אם ניקח בחשבון שהוא מוציא ספר וצריך לדאוג ליחצי ציבור, זה עדיין נשמע מדאיג.

ספקולציות על הורדת ריבית

כמובן שאי אפשר לדבר על משברים בשנת 2007 מבלי להזכיר את המשבר בשוק המגורים בארה"ב. באותותיו, היה ניתן להבחין כבר בתחילת 2006, כשמחירי הבתים החלו לרדת, לאחר שההיצע החל עולה על הביקוש והמחירים היו בשיא כל השיאים. אבל, עכשיו, כשכל זה "מאחורינו" ואנו נמצאים רק כחודש ומעט מתחילת שנת 2008, מה שמעניין זה העתיד.

היום, כמו מתחילת המשבר, ניתן לראות איך המדדים מחליפים את צבעם ברקע לכל נתון מאקרו חדש המתפרסם (שלא לדבר על נאומי ה'פד'), הנתפס כאחד היכול להשפיע על האינפלציה או על הצמיחה (מילים נרדפות בכלכלה נורמלית) ובכך להשפיע על עתיד, או נכון יותר על הציפיות לעתיד של המשקיעים, כאשר הוא ממלא את ליבם בספקולציות חדשות על כך שהנגיד הנוכחי ולא לשעבר של הבנק המרכזי בארה"ב, מר בן ברננקי יוריד את הריבית שוב, תוך מטרה להתניע את הכלכלה האמריקנית המקרטעת, המאטה את צמיחת הכלכלה העולמית.

הפד: האטה אך לא מיתון

השבוע איששו ב'פד' את החששות (ובכך תרמו לציפיות הריבית) כי הכלכלה הגדולה ביותר בעולם מאיטה וצפויה להמשיך להאט בשנת 2008, מאידך, ראשי ה'פד' ציינו שהמשק האמריקני לא צפוי להיקלע למיתון בשנים הבאות, כאשר הם צופים צמיחה שנתית של 2.6% בשנים 2009 - 2010.

ב-10 לדצמבר, יפגשו קובעי המדיניות בועדת השוק הפתוח הפדראלית ויחליטו על החלטת הריבית לתקופה הבאה. בשני המפגשים הקודמים, קטעו בכירי ה'פד', רצף של 20 פגישות בהן השאירו את שיעורי הריבית על כנם, והורידו את הריבית בסך מצטבר של 0.75% מרמה של 5.25% לריבית העכשווית העומדת על 4.5%, זאת על מנת לעזור לשווקי האשראי ולהתניע את הכלכלה.

השאלה הנשאלת היא מה אנחנו צפויים לראות ב-10 לדצמבר? ועל-מנת לענות על זה, תחילה אנו צריכים לדעת מה עובר על ה'פד'

תארו לעמכם שישנו אדם החי בעולם דו-מימדי. עבורו יש רק אורך ורוחב, אבל לא גובה. עכשיו בואו נעביר קו בין שתי נקודות מנוגדות זהות הנמצאות מעל ומתחת לעולם הדו-מימדי ואז נחבר אותם בקו. בנקודה המדויקת שהקווים נפגשים בעולם הדו-מימדי, לאינדיבידואל בעולם, נראה כי שתי הנקודות הינן זהות לחלוטין. שני דברים אשר יראו לגמרי הפוך לאחד החי בעולם תלת-מימדי יהיו זהות בעולם דו-מימדי.

חברי ה'פד' מתמודדים עם בעיה דומה. הם חיים בעולם דו-מימדי, ועובדים עם כלים דו-מימדים (הם יכולים להוריד את הריבית או לעלות אותה) אבל הבעיות שהם מתמודדים איתם הם רבות-מימדים.

אם הם יחתכו את הריבית, הדולר ימשיך לרדת ומחירי הייבוא ימשיכו לעלות, וסביר להניח שלמהלך יהיו גם אפקטים שליליים על מחירי האנרגיה והמזון. אם הם לא יורידו את הריבית, השווקים לא יעכלו את המהלך בעוד הם יפרשו כי הפד אינו מודאג מהאטת הכלכלה.

בכך שלא מורידים את הריבית ה'פד' מסכנים את הכלכלה, זו היכולה להתדרדר בקלות לתוך מיתון, עקב הסיכון הגובר כי משבר האשראי מתפשט ולועס את כל שווקי האשראי ובכך מרוקן את כל אספקת המזומן לשווקים. בדרך כלל, זה אומר שהאינפלציה תפחת. בדרך כלל, אבל לא תמיד.

במילה אחת, סטגפלציה

ה'פד' מתמודד כיום עם בעיה ששורשיה החלו לצמוח עוד מלפני ארבע שנים, בזמן שמנהיגיו הקודמים הקלו באופן דרמטי בתנאים המוניטריים במהלך שנועד להילחם בדפלציה עמוקה. במילה אחת, סטגפלציה. הרגע הנורא הזה, בו הכלכלה מאיטה (עומדת קפואה) אך האינפלציה גבוהה ומגבילה את יכולת הרשות המוניטרית לפעול.