מזרחי טפחות: אפיק המניות צפוי להציג תשואה חד ספרתית נמוכה ב-12 החודשים הבאים
בנק מזרחי טפחות מציין בסקירתו השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בשוק ההון בשבוע החולף ואת הארועים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
בזירה המקומית
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של הבנק, מציין, כי בחודשים הבאים עשויה להתפתח התמתנות הדרגתית בהתרחבות הכלכלית, אך לעת עתה, המשק ממשיך לקסום למשקיעים הזרים. על רקע העצבנות בשוקי המט"ח בעולם, לתנודתיות הנמוכה בשער השקל חלק משמעותי בכך. סביבת המחירים ממשיכה להיות נוחה לבנק ישראל – מדד הליבה עלה ב-2% ב-12 החודשים האחרונים, באמצע יעד האינפלציה – אך הוא יצטרך לעקוב מקרוב אחר החודשים הבאים, שכן מדד זה עלה ב- 0.5% בחודש האחרון, פי 5 מהמדד הכללי.
מדדי סחר החוץ מצביעים, להערכת הבנק, על המשך עלייה במדד הייצור התעשייתי בתקופה הקרובה, אך בהשקעה בנכסים קבועים מסתמנת התמתנות. בהוצאות משקי הבית עלולה, להערכת מזרחי טפחות, להירשם היחלשות משמעותית יותר. מנגד, חרף החולשה החיצונית והייסוף בשער השקל - דולר, הייצוא התעשייתי ממשיך להציג עליות נאות ברוב ענפיו.
מנחם מציין, כי נתוני פעילות המשק במט"ח מלמדים על רכישה של מניות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ולראשונה זה 5 חודשים – גם אג"ח ממשלתיות. תנועות ההון הישירות נמשכות אף הן. ישראל נהנית בכך מהיותה משק מתעורר, אך הצטיידותם של המשקיעים הזרים באג"ח, הנושאות תשואות לפדיון נמוכות יותר מאשר במשקים רבים אחרים מראה, להערכת הבנק, על התרשמותם מהמשק, לרבות נתוני התקציב, המחירים והחוב.
מנחם מוסיף, כי לפי נתוני בנק ישראל, סיכון שער החליפין ממשיך לקטון, בעוד במשקים המתעוררים הדומים לישראל התחלפה הירידה בסיכון בעלייה במחצית השנייה של החודש שחלף. יצוין, עם זאת, כי רוב הרגיעה מתמקדת בתקופה הקרובה, כאשר בנוגע למחצית השנייה של השנה הבאה שוררת, לעת עתה, אי בהירות.
מדד המחירים לצרכן עלה ב- 0.1% בחודש אוקטובר 2007. לכאורה, נתון נוח, המביא את שיעור השינוי המצטבר מראשית השנה ל-2.4% ובכך נותן חותם כמעט רשמי לכך שיעד האינפלציה יושג השנה. אולם, בראייה להמשך מתקדרים מספר עננים. ראשית, ההערכות על המדד היו לכך שיוותר על כנו, או ירד קלות. שנית, מדד הליבה, המנכה את הדיור, הירקות והפירות, עלה פי 5 בחודש זה. מדד זה, הנותן תמונה נכונה יותר לסביבת המחירים, עלה ביותר מ- 3% בחישוב שנתי בארבעת החודשים האחרונים וחלף בכך על פני הרף הגבוה של יעד האינפלציה. בנק ישראל יצטרך להידרש לעליות הבולטות שנרשמו בסעיפי המזון ואחזקת הדירה. מחירי הדיור ירדו, אמנם, אך בשיעור נמוך מזה הנגזר מהשינוי בשער החליפין בתקופת המדידה. בנסיבות אלו, אנו חוששים כי אם תהיה תפנית לטובת הדולר של ארה"ב, כפי שאנו חושבים, ההשפעה על מדדי המחירים עלולה להיות מהירה ולהביא לעליות של ממש.
בשורה התחתונה
בבנק מזרחי-טפחות ממליצים בתיק אגרות החוב לשמור על מח"מ בינוני - גבוה, תוך נטייה לאג"ח ממשלתיות שקליות לא צמודות, בעלות מח"מ 10-5 שנים. אג"ח אלה, מדגישים בבנק, נהנות מתמהיל תומך – מדדי מחירים נמוכים בחודשים הקרובים, איתנות בשער החליפין שקל – דולר, סביבה תקציבית מרשימה וצרכי גיוס נמוכים וכן פער רחב למדי בינן לבין איגרות החוב האמריקאיות.
להערכת הבנק, מח"מ 2-0 בקבוצה זו יניב תשואות חסר. במרוצת המחצית הראשונה של 2008 ייווצרו תנאים שיקנו עדיפות לאג"ח ממשלתיות צמודות מדד בעלות מח"מ בינוני (5-2 שנים). על רקע זה, ניתן להתחיל לשקול הגדלה מדודה והדרגתית של ההקצאה לאפיק זה. אג"ח של חברות איכותיות מדורגות ממשיכות להימצא בהקצאת יתר.
רונן מנחם מוסיף, כי אפיק המניות, בארץ ובחו"ל, צפוי להציג תשואה חד ספרתית נמוכה ב- 12 החודשים הבאים וברוב המקרים לאפיק איגרות החוב לסוגיו יהיה יתרון על פניו. מניות בתעשיות האלקטרוניקה, הטקסטיל, הכימיה, המזון, המחשבים, הנדל"ן היזמי המקומי והשירותים (ללא תקשורת) מומלצות בהקצאת יתר.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
