לאומי: להחזיק במניות יציבות ובעלות מדיניות חלוקת דיבידנד
כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק ההון המקומי התאפיין השבוע בתנודתיות רבה. בלאומי מזכירים, כי השבוע נפתח על רקע המגמה השלילית שנרשמה מעבר לים ובארה"ב בפרט. בהמשך נסחרו המדדים בעליות וירידות לסירוגין כשהשוק התאפיין בחוסן ביחס לשווקים אחרים בעולם.
נתוני בנק ישראל
בין הגורמים שתרמו לחוסנו היחסי של שוק המניות המקומי השבוע, מדגישים בלאומי, היו תחזיות בנק ישראל לשנים 2007 ו-2008. הבנק עדכן את אומדן שיעור הצמיחה לשנה הנוכחית ל-5.4% בהשוואה לנתון קודם של 5.1%. כמו כן, עדכן הבנק את תחזית הצמיחה לשנת 2008 משיעור של 4.1% לשיעור של 4.4%.
בלאומיי מציינים, כי כלכלני בנק ישראל סייגו את התחזית באמרם כי במקרה של גלישת המשק האמריקאי למיתון ב-2008 שישתקף בהאטה משמעותית בסחר העולמי, צפוי שיעור הצמיחה במשק המקומי לעמוד על 3.6% בלבד. כך או כך, נראה כי על אף שיעורי הצמיחה הנאים, בשנה הבאה תחל האטה בצמיחת המשק אשר עשויה לסמן את תחילת סופו של מחזור העסקים החיובי.
עוד פרסם השבוע בנק ישראל את הרכב תיק הנכסים שבידי הציבור. מהנתונים עולה כי שיעורו של האפיק המנייתי בתיק הנכסים הגיע לשיאו בחודש מאי השנה (28.8% מהתיק) ומאז ירד לכדי 26.8% בחודש אוגוסט. בהמשך חל אמנם גידול בשיעור זה, אך טרם חזר לרמת השיא. כמו כן עולה כי שיעור האחזקות במניות בחו"ל מתוך תיק הנכסים הגיע לשיאו בחודש יוני ונותר שם גם במהלך יולי ומאז נרשמה בו ירידה ללא התאוששות. בנוסף מציינים בלאומי, כי נרשמה עלייה של כ-100 מיליון דולר בהשקעות זרים במניות בבורסה בת"א במהלך חודש אוקטובר, אלו מסתכמות בכמיליארד דולר מתחילת השנה.
המגזר הפיננסי
האנליסטים בבנק לאומי מדגישים, כי מגזר הפיננסים כיכב השבוע בזכות מספר גורמים. ראשית נמשכו ירידות השערים החדות במניית בנק הפועלים, זאת על רקע החשש מהשפעות חשיפתו לשוק האג"ח מגובות המשכנתאות ותפיסת השוק את ניהול המשבר האמור למול המשקיעים. הבנק דיווח כי בשלב זה יאלץ למחוק כ-120 מיליון דולר מההון העצמי.
בנוסף, סבל המגזר הבנקאי מפרסומים אודות תעריפון העמלות החדש שגובש במסגרת הרפורמה המתוכננת בעמלות הבנקים. את אירועי הסקטור הפיננסי נסיים בנימה חיובית עם הנפקתה השבוע של תעודת סל העוקבת אחר מדד חברות הביטוח. ההנפקה בוודאי תגרור הנפקות נוספות של תעודות דומות ותביא לעלייה במחזורי המסחר במניות החברות האמורות, כמו גם תתמוך בשערן.
דוחות כספיים
השבוע זכינו לזרם מוגבר של דוחות כספיים. בין המפרסמות, מציינים בלאומי, את אלביט מערכות שדיווחה על גידול של כ-38% בהכנסותיה וכן על גידול בשיעורי הרווחיות הן הגולמית והן התפעולית בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה הציגה צמיחה פנימית בהכנסות של כ-19% (ללא תוצאות תדיראן קשר) וצבר הזמנות של כ-4.55 מיליארד דולר.
חברת אורמת דיווחה על הכנסות בגובה של כ-86.3 מיליון דולר, בהשוואה לכ- 83.8 ברבעון המקביל אשתקד. החברה הציגה ירידה בשיעורי הרווחיות וברווח הנקי המוסברת בחלקה בגידול בהוצאות התפעוליות.
חברת התקשורת בזק דיווחה על הכנסות בסך של כ- 3.14 מיליארד שקל ברבעון השלישי, צמיחה של 1.8% בלבד בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות צמחו תודות לגידול בהכנסותיהן של פלאפון ו- YES ועל אף ירידה בהכנסות חברת התקשורת הקווית.
מבט לעתיד
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
