תקנה 157 – בעיה חדשה למגזר הפיננסים?

אליאב קמחין, סמנכ"ל המחקר בכוון בית השקעות מוציא היום סקירה לגבי סקטור הפיננסים התנודתי בארה"ב אומר כי התקנה החדשה יוצרת מצב שבו: החברה מתבקשת לתמחר את הסיכון הגלום בנכס הפיננסי, ולשערך מחדש את שווי הנכס בכל פעם שרמת הסיכון שלו משתנה
שהם לוי |

ביום חמישי הקרוב תיכנס לתוקף תקנה חשבונאית חדשה – תקנה 157 – אשר באה להסדיר את נושא שיערוך הנכסים הלא סחירים אצל חברות ולקבוע כיצד להעריך 'שווי הוגן', ובכוחה להכניס את המערכת הפיננסית בארה"ב לסיחרור נוסף. לפיכך, סמנכ"ל מחלקת המחקר בכיוון בית השקעות, מוציא היום סקירה לגבי המצב בסקטור הפיננסים בארה"ב, והשפעותיה העתידיות של התקנה החדשה.

חברות אשר שנת הכספים שלהם מתחילה אחרי ה-15 לנובמבר 2007 יחויבו בכללים מחמירים יותר לשיערוך נכסים לא סחירים. המצב כיום הוא שלכל נכס פיננסי יש 3 דרגות שיערוך:

1.שיערוך על סמך מחיר ידוע אחרון של נכס סחיר (נקרא גם Mark to Market)

2.מחיר משוערך על סמך מספר מצומצם של תצפיות והמשלב גם הנחות פנימיות כאשר קשה לקבל ציטוט מדויק של מחיר נכס (נקרא גם Mark to Model )

3.כאשר אין אפשרות לקבל כלל מידע מהשוק לגבי מחיר מסוים משתמשים במודל עצמאי הנשען כולו על הערכת החברה לגבי מחיר הנכס.

אליאב קמחין מכיוון אומר היום: "התקינה החשבונאית הכניסה כעת תיקון לשיערוך הנכסים בדרגה 3, שבא להבהיר על פי אילו פרמטרים ניתן לקבוע את השווי ההוגן ובכך להפחית במידה ניכרת את יכולת התמרון של החברה המדווחת לקבוע את המחיר כפי ראות עיניה".

"התקנה מחייבת לקבוע שווי הוגן המבוסס על מחיר מכירה של הנכס ולא על מחיר קנייה שלו. בנוסף, התקנה מחייבת לבסס את הערכת השווי על נתוני השוק בכל מצב בו נמצא מידע (ואפילו חלקי), ומחייבת את החברה לבצע מאמצים סבירים להשיג את המידע מהשוק ולא לפנות למודלים הפנימיים כל עוד לא מוצו המאמצים לתמחר את השווי על סמך מידע ציבורי", כך מוסיף עוד סמנכ"ל המחקר בכיוון.

כמו כן, התקנה מחייבת את החברות לבצע היררכיה פנימית לפיה קודם כל תשתמש החברה בהערכות המבוססות על מידע חיצוני בלתי תלוי ורק אח"כ להשתמש בהערכות פנימיות .

עוד אומר קמחין: "החלק החשוב בהגבל החדש, מחייב את החברה לתמחר את הסיכון הגלום בנכס הפיננסי, ולשערך מחדש את שווי הנכס בכל פעם שרמת הסיכון שלו משתנה. בכך נכנסים פרמטרים חיצוניים להערכת השווי ובראשם הדירוג של הסוכנויות השונות לנכסים בעלי פרופיל סיכון דומה שיש בהם סחירות".

משבר הסאב פריים שהביא לעצירת המסחר באג"ח מגובות משכנתאות בחודשים האחרונים אילץ את הבנקים להסתמך יותר ויותר על דרגה 3 ולהעריך באופן עצמי מהו שוויו של אג"ח כזה כאשר אין בשוק ציטוטי קנייה. הגופים הפיננסים הבינו ששכל שהמחיר שייקבעו יהיה נמוך יותר כך יגדלו הפסדי הבנק, כך שהערכות אלו נעשו באופן שמרני למדי שמנע הפסדים מיידיים.

יחד עם זאת, שוק ההון התאושש במחצית השניה של חודש ספטמבר, לאחר הורדת הריבית בחצי אחוז ע"י הפד. התאוששות זאת החזירה לחיים את שוק האג"ח לזמן קצר כך שחלק מהאגח"ים חזרו להיות סחירות וניתן היה לשערך אותם עפ"י מחיר השוק. התוצאה בפועל היא מחיקות מצטברות של כ-20 מיליארד דולר מרווחי הבנקים בחודש האחרון, מהם 11 מיליארד בסיטיגרופ בלבד.

המשמעות המעשית של כניסת התקנה לתוקף היא שבמידה ותנאי השוק יחמירו, המגזר הפיננסי יאלץ לבצע מחיקות נוספות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

היקף האג"ח מגובות משכנתאות המונפקות עומד על כ-600 מיליארד דולר, כך שהרעה בתנאי השוק תאלץ את הבנקים למחוק 30-60 מיליארד דולר נוספים במקרה הרע.

מחירי המניות של בנקי ההשקעות צנחו בעשרות אחוזים השנה, כשחלק מהירידות נובע מהתאמה של מחירי המניות למצב הנוכחי של הבנקים כפי שהם הצהירו וחלק נובע מחשש של המשקיעים לגבי מחיקות עתידיות, שכבר באות לידי ביטוי במחירי המניות. לפיכך, על אף הסכנה הפוטנציאלית לרווחי הבנקים יש לזכור שמחירי המניות הנוכחיים מגלמים חלק מההפרשות העתידיות של הבנקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאליוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאל

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים

החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רפאל

רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.

במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.

יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.

ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.

לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

רובוט לוחם (גרוק)רובוט לוחם (גרוק)

עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים

איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה רובוט שדה קרב


הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.

זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.

חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.

 

ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה

יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.