תקנה 157 – בעיה חדשה למגזר הפיננסים?
ביום חמישי הקרוב תיכנס לתוקף תקנה חשבונאית חדשה – תקנה 157 – אשר באה להסדיר את נושא שיערוך הנכסים הלא סחירים אצל חברות ולקבוע כיצד להעריך 'שווי הוגן', ובכוחה להכניס את המערכת הפיננסית בארה"ב לסיחרור נוסף. לפיכך, סמנכ"ל מחלקת המחקר בכיוון בית השקעות, מוציא היום סקירה לגבי המצב בסקטור הפיננסים בארה"ב, והשפעותיה העתידיות של התקנה החדשה.
חברות אשר שנת הכספים שלהם מתחילה אחרי ה-15 לנובמבר 2007 יחויבו בכללים מחמירים יותר לשיערוך נכסים לא סחירים. המצב כיום הוא שלכל נכס פיננסי יש 3 דרגות שיערוך:
1.שיערוך על סמך מחיר ידוע אחרון של נכס סחיר (נקרא גם Mark to Market) 2.מחיר משוערך על סמך מספר מצומצם של תצפיות והמשלב גם הנחות פנימיות כאשר קשה לקבל ציטוט מדויק של מחיר נכס (נקרא גם Mark to Model )
3.כאשר אין אפשרות לקבל כלל מידע מהשוק לגבי מחיר מסוים משתמשים במודל עצמאי הנשען כולו על הערכת החברה לגבי מחיר הנכס.
אליאב קמחין מכיוון אומר היום: "התקינה החשבונאית הכניסה כעת תיקון לשיערוך הנכסים בדרגה 3, שבא להבהיר על פי אילו פרמטרים ניתן לקבוע את השווי ההוגן ובכך להפחית במידה ניכרת את יכולת התמרון של החברה המדווחת לקבוע את המחיר כפי ראות עיניה".
"התקנה מחייבת לקבוע שווי הוגן המבוסס על מחיר מכירה של הנכס ולא על מחיר קנייה שלו. בנוסף, התקנה מחייבת לבסס את הערכת השווי על נתוני השוק בכל מצב בו נמצא מידע (ואפילו חלקי), ומחייבת את החברה לבצע מאמצים סבירים להשיג את המידע מהשוק ולא לפנות למודלים הפנימיים כל עוד לא מוצו המאמצים לתמחר את השווי על סמך מידע ציבורי", כך מוסיף עוד סמנכ"ל המחקר בכיוון.
כמו כן, התקנה מחייבת את החברות לבצע היררכיה פנימית לפיה קודם כל תשתמש החברה בהערכות המבוססות על מידע חיצוני בלתי תלוי ורק אח"כ להשתמש בהערכות פנימיות .
עוד אומר קמחין: "החלק החשוב בהגבל החדש, מחייב את החברה לתמחר את הסיכון הגלום בנכס הפיננסי, ולשערך מחדש את שווי הנכס בכל פעם שרמת הסיכון שלו משתנה. בכך נכנסים פרמטרים חיצוניים להערכת השווי ובראשם הדירוג של הסוכנויות השונות לנכסים בעלי פרופיל סיכון דומה שיש בהם סחירות".
משבר הסאב פריים שהביא לעצירת המסחר באג"ח מגובות משכנתאות בחודשים האחרונים אילץ את הבנקים להסתמך יותר ויותר על דרגה 3 ולהעריך באופן עצמי מהו שוויו של אג"ח כזה כאשר אין בשוק ציטוטי קנייה. הגופים הפיננסים הבינו ששכל שהמחיר שייקבעו יהיה נמוך יותר כך יגדלו הפסדי הבנק, כך שהערכות אלו נעשו באופן שמרני למדי שמנע הפסדים מיידיים.
יחד עם זאת, שוק ההון התאושש במחצית השניה של חודש ספטמבר, לאחר הורדת הריבית בחצי אחוז ע"י הפד. התאוששות זאת החזירה לחיים את שוק האג"ח לזמן קצר כך שחלק מהאגח"ים חזרו להיות סחירות וניתן היה לשערך אותם עפ"י מחיר השוק. התוצאה בפועל היא מחיקות מצטברות של כ-20 מיליארד דולר מרווחי הבנקים בחודש האחרון, מהם 11 מיליארד בסיטיגרופ בלבד.
המשמעות המעשית של כניסת התקנה לתוקף היא שבמידה ותנאי השוק יחמירו, המגזר הפיננסי יאלץ לבצע מחיקות נוספות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.
היקף האג"ח מגובות משכנתאות המונפקות עומד על כ-600 מיליארד דולר, כך שהרעה בתנאי השוק תאלץ את הבנקים למחוק 30-60 מיליארד דולר נוספים במקרה הרע.
מחירי המניות של בנקי ההשקעות צנחו בעשרות אחוזים השנה, כשחלק מהירידות נובע מהתאמה של מחירי המניות למצב הנוכחי של הבנקים כפי שהם הצהירו וחלק נובע מחשש של המשקיעים לגבי מחיקות עתידיות, שכבר באות לידי ביטוי במחירי המניות. לפיכך, על אף הסכנה הפוטנציאלית לרווחי הבנקים יש לזכור שמחירי המניות הנוכחיים מגלמים חלק מההפרשות העתידיות של הבנקים.
