גיבוי לפלזמה

הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, הופיע בכנס בתל אביב, וקבע חד-משמעית שמקומם של המפקדים בעת מלחמה הוא ליד הפלזמה. לדברי יעלון, מה שהיה במלחמת לבנון, אינו תוצאה של ישיבתם של המפקדים ליד צגי הליטה והבקרה, והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות
יהודה קונפורטס |

לפני ובשולי דו"ח וינוגרד, היתה התייחסות לתרבות הפלזמה בצה"ל, וביטויה במלחמת לבנון השניה. אחרי המלחמה, נמצאו כמה קצינים בכירים, ביניהם רמטכ"לים וקצינים בכירים לשעבר, שרמזו יותר מפעם אחת, כי אחת הסיבות לכישלונות בשלבים מסויימים של המלחמה היתה ההיצמדות של קצינים ומפקדים למסכי הפלזמה. אבל יש גם כאלו שיודעים להודות בעובדות האמיתיות, ולא לפחד לומר אותם בגלוי. אחד מהם, הוא הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון. אין זה סוד שהוא נמנה על המבקרים הקשים ביותר של מלחמה זו, על תהליכיה ועל המפקדים שעמדו בראשה.

בתחילת השבוע הופיע יעלון באוניברסיטת תל אביב, בפורום שבו נכחו קצינים ומפקדי צה"ל, והוא העניק גיבוי מלא וחד משמעי למסכי הפלזמה הצבאיים. יעלון אמר בכנס, כי המקום הכי טוב בו מפקד יכול לשבת בזמן מלחמה, הוא ליד מסכי הפלזמה ולא רק בגלל הנוחיות שבדבר. "אנחנו מחנכים כל השנים, שמקומו של המפקד הוא במקום בו הוא יכול לקבל את ההחלטות הכי טובות", אמר, "אם מצפייה במסך הוא יכול לקבל מידע על מיקום האויב, בזמן אמת, אז מדוע מפקד החטיבה צריך לזחול עם משקפת ראיית לילה?".

יעלון חזר והבהיר, כי התפקיד של מפקד, הוא לקבל את המידע הכי טוב שרק אפשר, ומהמקור האמין ביותר. תפקידו לא להיראות ליד חייליו, אף כי זה חשוב, אבל לא העיקר. הוא ציין כי קבלת המידע אינה מחליפה את השהות בשטח, אבל "ללא ספק - מקומו של המפקד הוא ליד הפלזמה".

אין זה סוד, שחלק מהביקורת שהופנתה כלפי "דור הפלזמות" היתה גם ביקורת שהופנתה כלפי יעלון, בתקופה שהיה רמטכ"ל. כי בתקופתו, קיבל אגף התיקשוב של צה"ל - הזרוע שאחראית לפלזמות ולכל מה שהן מייצגות - תנופה אדירה. למעשה, זה החל בתקופה בה כיהן יעלון כסגן הרמטכ"ל, שעודד את הקמת האגף החדש וכרמטכ"ל, העניק אוזן קשבת, כך אומרים קצינים שכיהנו תחתיו, לכל נושא הטכנולוגיה. הוא לא ראה בהיי-טק, ב-IT ובכל מה שמסמל המיחשוב - מטרה בפני עצמה. בתקופתו המשיך צה"ל לעצב את תפיסת צבא היבשה הדיגיטלי. בתקופתו, נכנסה לפעילות מבצעית מערכת "ורד הרים", הסלולר המוצפן, ועוד שורה ארוכה של פיתוחים, שכיכבו במלחמה האחרונה.

אפשר לומר - בזהירות רבה, ומבלי להפנות אצבע מאשימה כלפי קצינים אחרים - כי דברים רבים שעמדו על הפרק בתוכניות העבודה של האגף, ולא הגיעו לכלל מימוש, מהווים היום חלק מרכזי במסגרת תוכנית הפקת הלקחים של צה"ל. הקיצוצים בתקציבים, קביעת סדרי עדיפויות לא נכונה בדיעבד - כל אלו הפכו את הפלזמה למעין מטאפורה, שעדיין לא חדרה עמוק לכל רבדי הצבא.

האמירה הזו של יעלון, חשובה לא רק בהיבט של סגירת מעגל והעמדת דברים על מקומם, ובאיזון הנכון מפי אדם שמכיר היטב את כל המערכת, אלא מסיבה אחרת. כניסתו של הרמטכ"ל הנוכחי, גבי אשכנזי, לוותה במעין רוח לא נעימה של "חזרה לשורשים", חזרה לבוץ, לחולות, לאימונים, למסעות הכומתה המפורסמים ולכל מה שהם מייצגים. אחת המסקנות העיקריות מהמלחמה היתה, שצה"ל על קציניו וחייליו - לא התאמנו מספיק, לא התכוננו כהלכה למלחמה שציפתה להם.

אלו שחיפשו מלאכה קלה, כללו בסיבות ובתירוצים למה שקרה, תלו את הקולר במסכי הפלזמה. אשכנזי טרם התבטא בפומבי מה עמדתו לגבי כל נושא התיקשוב. ראש האגף החדש, אלוף עמי שפרן, גזר על עצמו חודשים ארוכים של שתיקה מוחלטת, בטענה כי הוא צריך ללמוד את הנושא. התקווה היא שכוונתו של הרמטכ"ל להחזיר את האימונים לצה"ל - שהיא כוונה חשובה ונכונה - לא תיסחף בתוך פופוליזם האנטי-פלזמה, שנוצר בדרגים מסויימים בצבא. המשמעות היא הקפאה ודחייה של פרויקטים חשובים שעומדים על הפרק, במסגרת תוכניות העבודה הרב-שנתיות. גם יעלון וגם חלוץ, קבעו קו ברור לגבי השיקולים במה להשקיע בתיקשוב ובמה לא. הקו: כל מה שלא יורה, לא יהיה. אבל ככל ששדה הקרב הולך ומשתכלל, והחיוניות של מערכות התיקשוב בלחימה נעשות קריטיות, מעגל ה-IT שכן יורה - הולך ומתרחב. אפילו פרויקט ענק כמו ה-ERP, שמדשדש כבר כמה שנים בצה"ל, הוכח לכל מקבלי ההחלטות שגם הוא "יורה" ולכן יש להשקיע בו.

מסכי הפלזמה היו רק קצה הקרחון של יכולות תיקשוב וטכנולוגיה שצה"ל יכול להתברך בהם, בזכות הידע וההון האנושי האיכותי שמצוי בשורותיו, וכל זה לא צריך לבוא על חשבון אימון של אף כתת חיילים אחת. המפקד הבא של המלחמה הבאה, ייבחן בין היתר, ביכולת שלו לשלב בין הלחימה הקונבנציונלית היבשתית לבין מערכות התקשוב וה-IT שתפקידן למקסם את היתרון האיכותי של צה"ל על פני כל אויב אחר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.