שיעור המע"מ על חברה אמריקאית שמעסיקה ישראלית

מאת: עו"ד (חשבונאי) ניר הורנשטיין

עו"ד לילך דניאל |

שאלה

------

אנחנו מייצגים לקוח, שהוא חברה אמריקאית, אשר מעסיקה קבלן-משנה ישראלי, ואשר נותנת שירותים לגוף מסוים (אף הוא חברה אמריקאית). הלקוח נרשם כ"עוסק מורשה" על פי סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

במערכת היחסים בין החברה הישראלית לבין הלקוח שלנו יש חיוב במע"מ; שכן, השירות ניתן בידי חברה ישראלית.

בהקשרה של מערכת היחסים בין שתי החברות האמריקאיות - האם הרישום על פי סעיף 60, האמור לעיל, גורם ללקוח שלנו להיחשב ל"עוסק" ?

הערה: הטעם לשאלה - השירות ניתן בגין נכסים בישראל, ובכך עלולה החובה לשלם מע"מ בישראל להיות מוחלת על הלקוח שלנו.

תשובה:

---------

סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן - "חוק מע"מ"] קובע חיוב במס "על עסקה בישראל". לענייננו קיימות שתי נקודות בסיסיות לבדיקה:

א. האם מדובר ב"עסקה" [?].

ב. האם העסקה היא בישראל [?].

● אשר לשאלה א' דלעיל ["האם מדובר ב'עסקה'"] - הרי המונח מוגדר בחלופות אחדות, כאשר החלופה הראשית שבהן היא לענייננו: "מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו".

● אשר לשאלה ב' דלעיל ["האם העסקה היא בישראל"] - התשובה היא חיובית לאור הוראות סעיף 15(א)(2) לחוק מע"מ, הקובע כי יראו שירות כניתן בישראל אם ניתן בדבר נכסים המצויים בישראל.

בענייננו - מדובר בשירות שנתן תושב חוץ אחד לתושב חוץ אחר; והשאלה היא: האם נותן השירות הוא בגדר "עוסק" שנתן את השירות במהלך עסקו.

בחינת השאלה, אם גוף מסוים הוא "עוסק", אם לאו, איננה טכנית גרידא (אופן רישומו במע"מ). ככל שמדובר באופן הרישום - הרי גוף שנרשם על פי סעיף 60 לחוק מע"מ, אכן, נחשב, מבחינת רשויות המע"מ, ל"עוסק". תקנה 6 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976 אף מכנָה את מי שנרשם על פי סעיף 60: "עוסק זר".

ומכאן שלפי המבחן הטכני, אכן, מדובר - לכאורה ב"עוסק"; ועל כן - יחול חיוב במע"מ.

עם זאת, עצם הרישום "עוסק" - אין בו, כדי להעיד, כי גורם מסוים הוא, אכן, עוסק מבחינה מהותית; ועוד עם זאת: היעדר רישום, אף הוא, אין בו, כדי להעיד כי אין מדובר ב"עוסק".

זאת ועוד. ייתכן שגוף מסוים יסווג "עוסק" למטרה אחת ובאופן שונה למטרה אחרת [ראה, לדוגמה: ע"א 267/86, מנהל המכס ומע"מ נ' חברת ראובן פליצה בע"מ (מיסים ג/6 (נובמבר 1989) עמ' ה-8); ו-ע"ש 613/02, אנדריי הולצר נ' ממונה אזורי מע"מ, תחנת חיפה (מיסים יז/5 ה-34)].

יש איפוא לבחון באופן מהותי אם מדובר ב"עוסק" לענייננו; כי, לעניין זה, לא עצם הרישום לפי סעיף 60 לחוק מע"מ הוא המכריע.

המונח "עוסק" - זו הגדרתו: "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו...". מבחינה מהותית, נבחן יסוד העסקיות: האם הפעולות מבוצעות כחלק ממהלך העסקים השוטף. מקום הפעילות (ישראל) איננו מהווה חלק מהגדרת המונח "עוסק".

בענייננו - דומה, כי אכן הפעולות מבוצעות על בסיס עסקי; ועל כן מדובר ב"עוסק". אשר לחיוב במס - על פי החזקות הקבועות בחוק, יראו את העסקה כמתבצעת בישראל, ועל כן יחול חיוב במע"מ.

על אף האמור לעיל: ייתכן, כי לפונה תצמח ישועה ממקום אחר - שיעור המע"מ.

כידוע, לא יחול מע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, משום שהשירות ניתן לנכס בישראל.

ממבט אחר: ככל שהשירות יינתן בחוץ לארץ במלואו - ייתכן שיהיה אפשר לטעון, כי יחול מע"מ בשיעור אפס, מכוח סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ, ל-"שירות בחוץ לארץ בידי עוסק שמקום עיסוקו העיקרי הוא בישראל".

אמנם - ייתכן בהחלט, שאין עיקר עיסוקה של החברה האמריקאית הנידונה הוא בישראל אלא בחוץ לארץ; ועל כן, לכאורה, אין תחולה מילולית ללשון הסעיף. עם זאת, דומני שלא לזה כיוון המחוקק (וראה גם פוטשבוצקי בספרו "חוק מע"מ" בעמ' 270).

כוונת הדברים הייתה להחיל מע"מ בשיעור אפס על פעילות המתבצעת במלואה בחוץ לארץ (ונצרכת בחוץ לארץ). בהקשר זה הטלת מע"מ בשיעור מלא על חברה שעיקר פעילותה בחוץ לארץ, בעוד חברה שעיקר פעילותה בישראל תהיה זכאית למע"מ בשיעור אפס - תוביל לעיוות כוונת המחוקק.

אשר על כן, ולאור פירוש תכליתי - לדעתנו, יהיה אפשר לטעון, בענייננו כאן, לתחולת סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ.

המשיב - ממשרד ד"ר אברהם אלתר ושות', עורכי דין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.