יחסי ציבור לנדל"ן - איך באמת עושים זאת?

לכל פרויקט יש את הדבר המייחד ומבדל אותו מאחרים. יחסי ציבור נועדו להבליט ולהוציא החוצה את כל יתרונות הפרויקט בצורה מיוחדת אשר תמשוך ותעניין את קהל היעד
יעל לוטן |

תחום הנדל"ן הוא תחום מעניין במיוחד כיוון שהוא מצביע על מגמות כלכליות של המשק. הוא מהווה מעין מדד לצמיחה ומעמיד אתגר מיוחד לתחום של יחסי ציבור.

מאחר ואין ויכוח על הצורך ביחסי ציבור השאלה בתחום הנדל"ן היא, איך עושים זאת נכון? ובאילו אלמנטים עלינו להתחשב.

בדיוק כמו שבונים תכנית עסקית לעסק כך צריך לבנות תכנית תדמיתית בתחום שתענה על מספר צרכים ותעביר את המסר בצורה נכונה ומקצועית.

לענף הנדל"ן קהלי מטרה ספציפיים, פרויקטים שונים ומגוונים ובעיקר מטרות שונות ממטרות של מפעל יצרני לדוגמא. תחום הנדל"ן נושק לאמנות. כל פרוייקט אשר נולד ממוחו הקודח והיצירתי של אדריכל או יזם, מעביר מסר או נגיעה אישית של הוגה הפרוייקט והתהליך האסטרטגי של יחסי הציבור מתחבר בדיוק לזה.

בנדל"ן לוחות הזמנים שונים, תהליך העבודה שונה לגמרי ובהתאם לכך גם האסטרטגיה התדמיתית צריכה להיבנות בהתאמה מושלמת. כדי "לתפור את החליפה האופטימאלית" עבור פרויקט, חברה או אדם מסוים בתחום יש צורך להתחיל במחקר מעמיק על יוזם הפרוייקט, מקים החברה, המהנדס או האדריכל לצורך העניין. צריך להתחיל הרבה לפני שהפרויקט עלה על הנייר בכלל כי תמיד יש סיפור שנמצא שם שהוא זה שיכול לשפוך אור על המטרות של הפרויקט וכך לעזור למצוא את אופי האסטרטגיה אשר תיבנה.

יש צורך בניתוח אופי הפרויקט ולהגדיר אותו לדוגמא לא סתם "שכונת אלמוגים" אלא שכונה לזוגות צעירים, מאחר וההגדרה של הקהל היא שעוזרת להעביר את המסר ולתקשר אותו בקרב קהלי המטרה הפוטנציאלים ברוח הפרויקט.

לכל פרויקט יש את הדבר המייחד ומבדל אותו מאחרים. יחסי ציבור נועדו להבליט ולהוציא החוצה את כל יתרונות הפרויקט בצורה מיוחדת אשר תמשוך ותעניין את קהל היעד.

תחום הנדל"ן מאופיין במספר קהלי מטרה בהתאם לפרוייקט נתון. קהלי המטרה מגוונים החל מהצרכנים הפוטנציאלים, עובר דרך גיוס שותפים לפרוייקט וכלה בספקים מעולים אותם מבקשים לשכור לפרוייקט.

יחסי הציבור מגיעים לפני כולם. לפני מכירות, לפני שיווק ולפעמים גם לפני המוצר. התפקיד של יחסי הציבור הוא לספר לקהלי המטרה על היזם, על הפרויקט, על היתרונות שלו ועוד.

יחסי ציבור נמצאים בשלב הטרום שיווקי מאחר שהם בעצם אלו שפותחים את הדלתות. ברגע שהצרכן שמע כבר על המוצר יש עניין מסוים ואז דרכו של השיווק קלה יותר. קשה מאוד למכור לצרכן הישראלי משהו שאין עליו את חותמת ה"שמעתי על".

היום, אנונימיות מרתיעה בגלל ניסיונות כושלים מהעבר. יחסי ציבור טובים מספקים סוג של "תעודת ביטוח" ומייצרים את האמינות המתבקשת.

המכנה המשותף להייטק, אמנות, עסקים, צרכנות ונדל"ן הוא שלכולם מטרות שיווקיות וקהלי מטרה ספציפיים, אשר מומחיות ביחסי ציבור תגיע אליהם ותעשה את כל מה שנדרש כדי לקדם אותם נכון.

חשוב לי להדגיש את המילה נכון מאחר שכל אחד יכול לנסות ולעשות יחסי ציבור, ומדי פעם גם אולי להצליח ולהכניס כתבה, השאלה בהיבט כולל על המוצר היא, האם זה נכון מבחינת מיצוב והאם זה נכון מבחינת התדמית שהחברה או היזם רוצים לשדר. חשוב לתכנן את תהליך החשיפה ולהתאים אותו כמו כפפה למטרות התדמיתיות שהציב העסק בתחילת דרכו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.