יחסי ציבור לנדל"ן - איך באמת עושים זאת?
תחום הנדל"ן הוא תחום מעניין במיוחד כיוון שהוא מצביע על מגמות כלכליות של המשק. הוא מהווה מעין מדד לצמיחה ומעמיד אתגר מיוחד לתחום של יחסי ציבור.
מאחר ואין ויכוח על הצורך ביחסי ציבור השאלה בתחום הנדל"ן היא, איך עושים זאת נכון? ובאילו אלמנטים עלינו להתחשב.
בדיוק כמו שבונים תכנית עסקית לעסק כך צריך לבנות תכנית תדמיתית בתחום שתענה על מספר צרכים ותעביר את המסר בצורה נכונה ומקצועית.
לענף הנדל"ן קהלי מטרה ספציפיים, פרויקטים שונים ומגוונים ובעיקר מטרות שונות ממטרות של מפעל יצרני לדוגמא. תחום הנדל"ן נושק לאמנות. כל פרוייקט אשר נולד ממוחו הקודח והיצירתי של אדריכל או יזם, מעביר מסר או נגיעה אישית של הוגה הפרוייקט והתהליך האסטרטגי של יחסי הציבור מתחבר בדיוק לזה.
בנדל"ן לוחות הזמנים שונים, תהליך העבודה שונה לגמרי ובהתאם לכך גם האסטרטגיה התדמיתית צריכה להיבנות בהתאמה מושלמת. כדי "לתפור את החליפה האופטימאלית" עבור פרויקט, חברה או אדם מסוים בתחום יש צורך להתחיל במחקר מעמיק על יוזם הפרוייקט, מקים החברה, המהנדס או האדריכל לצורך העניין. צריך להתחיל הרבה לפני שהפרויקט עלה על הנייר בכלל כי תמיד יש סיפור שנמצא שם שהוא זה שיכול לשפוך אור על המטרות של הפרויקט וכך לעזור למצוא את אופי האסטרטגיה אשר תיבנה.
יש צורך בניתוח אופי הפרויקט ולהגדיר אותו לדוגמא לא סתם "שכונת אלמוגים" אלא שכונה לזוגות צעירים, מאחר וההגדרה של הקהל היא שעוזרת להעביר את המסר ולתקשר אותו בקרב קהלי המטרה הפוטנציאלים ברוח הפרויקט.
לכל פרויקט יש את הדבר המייחד ומבדל אותו מאחרים. יחסי ציבור נועדו להבליט ולהוציא החוצה את כל יתרונות הפרויקט בצורה מיוחדת אשר תמשוך ותעניין את קהל היעד.
תחום הנדל"ן מאופיין במספר קהלי מטרה בהתאם לפרוייקט נתון. קהלי המטרה מגוונים החל מהצרכנים הפוטנציאלים, עובר דרך גיוס שותפים לפרוייקט וכלה בספקים מעולים אותם מבקשים לשכור לפרוייקט.
יחסי הציבור מגיעים לפני כולם. לפני מכירות, לפני שיווק ולפעמים גם לפני המוצר. התפקיד של יחסי הציבור הוא לספר לקהלי המטרה על היזם, על הפרויקט, על היתרונות שלו ועוד.
יחסי ציבור נמצאים בשלב הטרום שיווקי מאחר שהם בעצם אלו שפותחים את הדלתות. ברגע שהצרכן שמע כבר על המוצר יש עניין מסוים ואז דרכו של השיווק קלה יותר. קשה מאוד למכור לצרכן הישראלי משהו שאין עליו את חותמת ה"שמעתי על".
היום, אנונימיות מרתיעה בגלל ניסיונות כושלים מהעבר. יחסי ציבור טובים מספקים סוג של "תעודת ביטוח" ומייצרים את האמינות המתבקשת.
המכנה המשותף להייטק, אמנות, עסקים, צרכנות ונדל"ן הוא שלכולם מטרות שיווקיות וקהלי מטרה ספציפיים, אשר מומחיות ביחסי ציבור תגיע אליהם ותעשה את כל מה שנדרש כדי לקדם אותם נכון.
חשוב לי להדגיש את המילה נכון מאחר שכל אחד יכול לנסות ולעשות יחסי ציבור, ומדי פעם גם אולי להצליח ולהכניס כתבה, השאלה בהיבט כולל על המוצר היא, האם זה נכון מבחינת מיצוב והאם זה נכון מבחינת התדמית שהחברה או היזם רוצים לשדר. חשוב לתכנן את תהליך החשיפה ולהתאים אותו כמו כפפה למטרות התדמיתיות שהציב העסק בתחילת דרכו.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.