הנפקת בז"ן הסתיימה בשיא הכנסות של 6.43 מיליארד ש'
היום בשעה 16:00 נסגרה הצעת המכר לציבור, השלב השני בהפרטת בזן. על פי תוצאות המכרז לציבור, נמכרו 56% מהון המניות של בזן במחיר של 3.3 שקל למניה, המשקפים לחברה שווי של כ- 6.6 מיליארד שקל (1.57 מיליארד דולר). בעלת המניות הגדולה ביותר היא קבוצת מפעלים פטרוכימיים והחברה לישראל, אשר לה יוקצו 46% ממניות בזן. לציבור יוקצו 10% בנוסף ל- 44% שהוקצו בשלב המוסדי, סה"כ ייסחרו בפיזור רחב בציבור 54% מהון המניות של בזן.
בהצעת המכר לציבור היום נרשם ביקוש יתר של 23.5%, מלמעלה מ-5,500 מזמינים, מדובר בהיקף השתתפות חסר תקדים מקרב הציבור בישראל בהנפקה בשוק ההון. זאת במשולב עם העניין הרב מצד משקיעים זרים, אשר רכשו כבר בשלב הראשון מעל 22% ממניות בזן נרכשו על ידי משקיעים זרים.
מחיר הצעת המכר לציבור משקף פרמיה של 50% מעל מחיר המינימום שנקבע למניה 2.2 שקל בשלב הראשון, ופרמיה של 22% מעל מחיר השוק שנקבע במכרז למשקיעים המוסדיים. כזכור, מחיר המינימום בהצעת המכר נקבע בהצעת המכר הפרטית למשקיעים מוסדיים, שנערכה בשבוע שעבר, ועמד על 2.702 שקל למניה, המשקף שווי חברה של 1.279 מיליארד דולר. המחיר האפקטיבי אותו יידרשו לשלם המשקיעים המוסדיים להם הוקצו מניות בהצעת המכר הפרטית, יהיה המחיר הגבוה ביותר האפשרי - 3.11 שקל למניה 15% מעל המחיר שנקבע במכרז, מאחר והצעת המכר לציבור נסגרה במחיר גבוה ממחיר הצעת המכר הפרטית על כן הופעל מנגנון ההתאמה באופן מקסימאלי (מנגנון ההתאמה קובע, כי אם המחיר למניה שנקבע במכרז לציבור יעלה על המחיר למניה שנקבע בהצעת המכר הפרטית, יוגדל המחיר למניה בהצעת המכר הפרטית בשיעור של 80% מהפער האמור ולא יותר מתקרה של 15% ממחיר ההקצאה בהצעת המכר הפרטית).
במשוקלל, הופרטו על ידי המדינה 100% ממניות בזן ותקבולי המדינה מן ההפרטה יעמדו על סך של 6.43 מיליארד שקל (1.53 מיליארד דולר). סה"כ התקבולים למדינה מהפרטת בתי הזיקוק (אשדוד וחיפה) הינו כ- 10 מיליארד שקל (2.28 מיליארד דולר).
בהתאם לצו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בבתי זקוק לנפט בע"מ), התשס"ז – 2006, אשר חל על בזן, יידרש כל גורם המחזיק בשליטה בחברה או ב-24% ומעלה מהון המניות של החברה לקבל היתר מאת השרים.
שר האוצר, אברהם הירשזון, אמר כי "המהלך המוצלח שהתבצע היום משלים את הרפורמה במשק הדלק, עם סיום הפרטת בתי הזיקוק, אשדוד וחיפה. מהלך זה מסמל את פתיחת עידן התחרות הפרטית בתחום הזיקוק לטובת המשק ואזרחי המדינה. אני מברך את קבוצת המפעלים הפטרוכימיים והחברה לישראל על השקעתם זו במשק הישראלי בהיקף כספי יוצא מן הכלל".
מנהל רשות החברות הממשלתיות, איל גבאי, אמר כי "היום ביצעה רשות החברות הממשלתיות את מכירת המניות הגדולה בתולדות שוק ההון הישראלי והשלימה את המהלך הכלכלי, המורכב ביותר שנעשה במדינת ישראל, של פיצול והפרטת שני בתי הזיקוק. אנו שמחים, כי מבנה ההנפקה הייחודי השיג את מטרותיו – השאת התמורה למדינה במשולב עם הפרטה באמצעות שוק ההון, אשר הביאה לתמחור תחרותי של הנכס בשוק משוכלל ולמעורבות מאסיבית מצד משקיעים מוסדיים, משקיעים זרים והציבור הרחב בהליך ההפרטה".
גבאי הוסיף, כי הוא מודה מאוד למאמצים העצומים של צוות הפרטת בזן ברשות החברות ובראשם - מנהל יחידת ההפרטה, מאיר שמרה והיועצת המשפטית של הרשות, אביגיל זרביב. כן ציין גבאי לשבח את הנהלת החברה ואת שיתוף הפעולה מצד עובדיה.
כמו כן, ציין גבאי את תרומתם המכרעת להצלחה של הגורמים המקצועיים שליוו את המהלך מטעם המדינה: מנהלי קונסורציום החתמים - פועלים אי.בי.אי. חיתום והנפקות, כלל פיננסים חיתום, לידר הנפקות ואיפקס חיתום וניהול הנפקות; המפיצים הבינ"ל -J.P. Morgan, Lehman Brothers ו-Merrill Lynch; יועץ ההנפקה - גורן קפיטל; ומשרדי עו"ד - חיים סאמט, שטיינמץ, הרינג ושות' ו- Carter Ledyard & Milburn מניו-יורק.
אפריקה ישראל, שבשליטתו של לב לבייב חזרה בה מההתמודדות על בז"ן חיפה ברגע האחרון. עד השעה 16:00 התרוצצו שמועות על כך שלבייב שוקל שלא להגיש הצעה במכרז על הנפקת בית הזיקוק בחיפה, אך גורמים המקורבים להנפקה אישרו את הדברים.
ההערכות הן כי לבייב החליט להשקיע את הכסף, שכבר היה בידה לקראת ההנפקה באפיקי השקעה אחרים בעולם.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
