ההתפתחות המרכזית אשר השפיעה על פעילות המשק במט"ח בחודש מאי הייתה היחלשות רוב מטבעות השווקים המתפתחים באופן משמעותי כשבמקביל נרשמה ירידה חדה בשוקי ההון במדינות אלו. זאת החל מהשבוע השני של מאי. התפתחויות אלו לא פסחו על ישראל, אם כי השפעתם הייתה מתונה בהשוואה לשווקים מתעוררים אחרים. כך עולה מסקירה שמפרסם בנק ישראל.

עד ל-8 בחודש, ערב הירידות בשוקי ההון והמטבעות בשווקים המתעוררים, נמשך ייסוף השקל שהחל עוד בסוף מרץ, לאחר הבחירות בישראל, וזה הסתכם ב-1.6% מול הדולר ו-0.8% מול הסל. לאחר מכן, ועד לסוף החודש, התהפכה המגמה והשקל פוחת מול הדולר ומול הסל בשני אחוזים. עוצמת הפיחות של השקל הייתה נמוכה מזו שנרשמה במרבית המשקים המתעוררים, ובמיוחד בכמה מהם שבהם נרשמו פיחותים חדים, כגון טורקיה - 18% וברזיל ודרום אפריקה - 11%.

סיכון שער החליפין, כפי שנמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר, עלה בהדרגה במהלך החודש ובסך הכל עלה ב-75 נקודות בסיס לרמה של 6.25%. עלייה זו קטנה משמעותית יחסית לשווקים מתעוררים אחרים, בהם סטיית התקן הגלומה עלתה בממוצע ביותר מ-200 נקודות בסיס לרמה של 11.5%.

גם בשוק ההון באו ההתפתחויות הגלובליות לידי ביטוי בעוצמה פחותה יחסית למשקים מתעוררים אחרים. תושבי חוץ מימשו ני"ע בבורסה בת"א, בעיקר אג"ח מסוג שחר ומק"ם. כל המימושים היו במחצית השנייה של החודש בעוד שבמחצית הראשונה עוד נמשכו ההשקעות בהיקפים קטנים.

מנגד, ירידות השערים בשווקים המתעוררים דחפו את משקי הבית למימוש השקעות בקרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל, בעיקר בשווקים מתעוררים. היקף מימושים אלה עלה על היקף המימושים של תושבי חוץ בבורסה בת"א, דבר שקיזז במידה רבה את הפיחות בשער החליפין.