וול סטריט סגרה בירידות חדות: טבע נפלה 3%
המדדים המובילים בארה"ב סגרו בירידות שערים על רקע עליה במחירי האג"ח לרמות הגבוהות ביותר בשנה וחצי האחרונות. הריבית לאג"ח ל- 30 שנה עלתה היום מעבר לחמש דולר, דבר המייצר חששות להעלת ריבית. נתון מצב התעסוקה פורסם מוקדם יותר היום והספיק לשלוח את המדדים לעליות לפני שהמסחר באג"ח החל להעיב. על פי הנתון, כ- 211 אלף איש יצאו ממעגל האבטלה במהלך חודש מרץ ושיעור האבטלה נמצא ברמותיו הנמוכות ביותר מזה 5 שנים. מניות ענקית הקמעונאות, וול מארט, המשיכו לרכז עניין על רקע הכנסות מאכזבות בחודש מרץ.
מדד הנאסד"ק סגר בירידה בשיעור של 0.94% לרמה של 2,339 נקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בירידה בשיעור של 0.86% לרמה של 11,119 נקודות.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש מאי סגרו בירידות של קרוב ל- 1% למחיר של 67.39 דולר לחבית.
מחיר הזהב שינה כיוון. לאחר שאתמול חצה הזהב את מחיר 600 דולרים לאונקיה ירד היום מחירם של החוזים העתידיים למכירה ביוני בשיעור של 1% למחיר של 592.7 דולר לאונקיה.
מאקרו
לאחר שאתמול פורסם הנתון השבועי בדבר מספר התביעות החדשות לאבטלה בארה"ב, שהראה ירידה במספר התביעות, זה השבוע השלישי ברציפות, התפרסם היום כשעה לפני תחילת המסחר הנתון החודשי בדבר מצב התעסוקה בארה"ב.
ע"פ הנתון, במהלך חודש מרץ ירד מספר הבלתי מועסקים, ללא המגזר החקלאי, בארה"ב בשיעור של 4.7% לאחר שבחודש פברואר עמד הנתון על 4.8% . הירידה משקפת 211 אלף איש שיצאו ממעגל האבטלה. בחודש ינואר עמד הנתון על שיעור זהה לזה שהתקבל בחודש מרץ. הנתון שהתפרסם היה טוב יותר מתחזיות הכלכלנים שצפו כי רק 190 אלף איש יצאו ממעגל האבטלה במהלך החודש.
נתון נוסף שפורסם לקראת סיום המסחר הוא "אשראי הצרכנים" בארה"ב. הנתון מפורסם ע"י הבנק המרכזי ומודד את גובה חובות הצרכנים. צפי האנליסטים עמד על חובות שהסתכמו בארבע מיליארד דולר אך בפועל הסתכמו חובות הצרכנים בסכום של 3.4 מיליארד.
מניות במרכז
מניות חברת הקמעונאות הגדולה בעולם - וול מארט (סימול: WMT) ימשיכו לרכז עניין רב בניו יורק. אתמול הגיבה מניית החברה בירידה של 0.68%, להודעתה, כי בחודש מרץ קצב הצמיחה היה פושר מאוד ועמד על שיעור צמחיה של 1.4%. בנוסף הודיעה החברה, כי היא מעלה את תחזית קצב המכירות לחודש אפריל ב-4% לרמה של 6% צמיחה. מניות החברה סגרו בירידות של 1.25% למחיר של 45.98 דולר.
מניות קמעונאית מוצרי הצרכיה הביתיים - Bed Bath & Beyond (סימול: BBBY), יסחרו על רקע דיווח החברה כי רווחי החברה ברבעון הראשון עקפו את תחזיות האנליסטים וצמחו בכ-9%. בחברה זוקפים את הגידול ברווח למכירות אשר התבצעו תקופת החגים. מניות החברה הגיבו אתמול בזינוק של 6.5%. מניות החברה סגרו בירידות בשיעור של 0.76% למחיר של 40.51 דולר.
מניות יצרנית הציוד הרפואי - Guidant (סימול: GDT), נסחרו על רקע דיווח החברה כי רווחי החברה ברבעון הראשון ירדו בכ-6%. מניות החברה הגיבו אתמול בעליה של 1.46%, משום שלמרות הירידה ברווח, החברה עמדה ברף העליון של תחזיות האנליסטים. מניות החברה ירדו בשיעור של 0.72% למחיר של 77.29 דולר.
ישראליות במרכז
מניות חברת מגל (שסימולן: MAGS) ריכזו עניין על רקע פרסום תחזית הכנסות מאכזבת לרבעון הראשון של 2006. החברה מסרה כי היא צופה טווח הכנסות שיעמוד בין 12.5-14 מיליון דולר לאחר שברבעון המקביל אשתקד עמדו ההכנסות על 13.8 מיליון דולר. מניות החברה סגרו בירידות שערים בשיעור של 7.83% למחיר של 10.95 דולר במחזור ער.
מניות חברת VYYO (שסימולן: VYYO) ריכזו עניין גם הן על רקע חתימת החברה על הסכם ארוך טווח עם Arcadian Networks להטמעת פתרונות אלחוט מתקדמים. VYYO קיבלה מ-Arcadian Networks הזמנה ראשונה בהיקף של 10 מיליון דולר. בנוסף, קיבלה Vyyo תשלום ראשון של 4 מיליון דולר (מתוך שניים) בתמורה לזכויות שיווק בלעדיות של מוצרים מסוימים בשווקים שהוגדרו. מניות החברה הגיבו בעליות שערים קלות בשיעור של 0.38% למחיר של 7.97 דולר במחזור רגיל למניה.
מניות חברת טבע (שסימולן: TEVA) המשיכו את הסנטימנט השלילי וירדו בשיעור של 3.01% למחיר של 39.90 דולר. אמש פורסם כי החברה נתבעה ע"י חברת אלקון בגין הפרת פטנט על תרופת ה- Vigamox הניתנת כטיפול לזיהומים בעינים.
מניות חברת אמ. סיסטמס תיקנו את העליות של היומיים האחרונים וירדו בשיעור של 1.20% למחיר של 28.90 דולר. ביומיים האחרונים טיפסו מניות החברה יותר מ- 12% לאחר לאחר הודעת החברה כי היא מעדכנת את תחזית ההכנסות שלה לרבעון הראשון אל מעבר לרף העליון של טווח התחזיות שעמד על 170-140 מיליון דולר. אתמול הודיע החברה כי בחרה לסיים את ההתקשרות עם חברת סמסונג ספקית חומר הגלם לזכרונות הפלאש שלה, בשל אי עמידת סמסונג בתחייבויות.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.