תיקון 147 והשפעותיו על החלטות לקראת סוף שנה

מאת: ארז שגיב, עו"ד ורו"ח*; משרד עורכי הדין פורת, שגיב, שלומי
עו"ד לילך דניאל |

הפחתת שיעורי המס מ- 25% ל- 20% בתחולה מעין רטרואקטיבית מיום 1.1.2003 החל על יחידים במכירה נשוא לחיוב במס לפי הוראות חלק ה' לפקודה הממסה רווחי הון, יכול שיהיה בה חיסכון במס משמעותי ביותר. בעקבות שינויי החקיקה תבוטל העדפה שניתנה לפעילות הבנקאית על-פני זו החוץ בנקאית. כך, יבוטלו ההבדלים שהיו בין ניירות ערך נסחרים לאלה שאינם נסחרים לצד השוואה בשיעורי המס החלים על רכיבי הכנסה המסווגים אחרת (ריבית, דיבידנד, רווח הון).

המשמעות היא שמכירות החייבות במס על-פי הוראות חלק ה' כאמור, יש לדחותן עד לתחילת שנת המס הבאה המתחילה ביום 1.1.2006. יש לציין כי התחולה כאמור אינה חלה על בעל מניות מהותי המוגדר כמי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב- 10% לפחות, באחר או יותר, מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר בני אדם (רווחים, מינוי דירקטור, זכות הצבעה, חלוקה בפירוק או זכות הוראה).

נוסיף, כי בעוד שעל ניירות הערך תחולת השינויים כאמור בתיקון 147 הינה רטרואקטיבית, ובלבד שלא בוצעה מכירה רעיונית, כפי שאסביר בהמשך הדברים, תחולת השינויים לגבי מיסוי ריביות אינו כזה, ולפיכך מרכיב ריבית שנצמח למשל על הפקדות שלפני תחילת התיקון, דהיינו 1.1.2006, ימוסה בשיעור שחל בטרם כניסת התיקון לתוקף (10% / 15% - לפי סוג המכשיר) עד לתחנת היציאה הקרובה הקבועה בתוכנית החיסכון – אשר על כן אין למהר ו- "לשבור" תוכניות עד לסוף שנת מס זו, שכן הפטור בגין ריבית שמקורה בהפקדות לפני 1.1.2003 ממשיך להתקיים.

ביטול שיטת קיזוז ההפסדים הנובעים מניירות ערך סחירים בדרך של "מס כנגד מס" לדרך של הפסד כנגד הכנסה, לצד ההפחתה בשיעורי המס החלים על מכירת ניירות ערך שלא נסחרים וכן מתן אפשרות לקזז הפסדים ממכירת נייר ערך בצורה רחבה יותר מחייבת תשומת לב מיוחדת; הפסד הון בידי יחידים יהיה בר קיזוז על-פי הוראות סעיף 92 לפקודה מרווח הון שנבע ממכירת כל נכס ואף ממכירת ניירות ערך נסחרים, בין בישראל ובין בחו"ל. אם הפסד ההון נבע ממכירת נכס מחוץ לישראל הוא ימשיך להיות מקוזז תחילה כנגד רווח הון ממכירת נכס מחוץ לישראל. בכל מקרה, יהיה ניתן לקזז הפסד ממכירת נייר ערך, בין אם נסחר הוא ובין אם לאו, מלבד כנגד הכנסות מרווחי הון גם כנגד הכנסות מריבית או דיבידנד מאותו נייר ערך או מניירות ערך אחרים ובלבד ששיעור המס החל על הכנסות כאמור אינו עולה על 25%.

ועוד בעניין הפסדים מניירות ערך – אם ההפסד כאמור מקורו בנייר ערך זר ולפני 1.1.2006, יהיה ההפסד בר קיזוז רק כנגד רווח הון ממכירת נייר ערך זר כהגדרתו לפני ביטולו. החל משנת המס 2007, יהיה ההפסד כאמור ניתן לקיזוז כנגד רווח הון ממכירת כל נייר ערך וכן כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד מהם ובלבד ששיעור המס החל עליהם אינו עולה על 20%.

באשר ליישום הוראות חוק התיאומים לאחר תיקון 147 – רווחי הון ממכירת ניירות ערך נסחרים בידי חברה שהוראות חוק התיאומים לא חלו בקביעת הכנסתה, יחויבו במס בשיעור של 25% במקום 15% ערב התיקון (שיעור מס החברות החל מ- 2010). לכן, שיעור המס כאמור יוחל גם על ניירות ערך חדשים שנרכשו ונמכרו לאחר 1.1.2006. אשר על כן, בחירתו של המוכר האם לבצע מכירה רעיונית ביום 31.12.2005 הינה קריטית בהתאם לצפי שלו. זאת ועוד, כמובן ששינוי שיעורי המס במתכונת המוצגת בפקודת מס הכנסה לאחר תיקון 147, מגביר את המשמעות של סיווג ההכנסה מניירות ערך. שכן, כל עוד יש הבחנה בין שיעור מס החברות לבין שיעור המס המוטל על רווחי הון (עד שנת המס 2010 שיעור מס החברות גבוה יותר) סיווגם של הרווחים מניירות ערך כהכנסה עסקית מגדילה את נטל המס אפילו כאשר החברה אינה מיישמת את הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים כיוון שהוא בוטל.

בהקשר זה חשוב לציין, כי גם הוראות סעיף 27 לחוק התיאומים שונו בהתאמה, כך שמעתה ואילך, אוכלוסיית הנישומים שהחוק אינו חל בקביעת הכנסתם התרחבה, שכן החזקת ניירות ערך כשלעצמה אינה מחייבת את החלת הוראות החוק. כאמור, יציאה מחוק התיאומים לצד סיווג ההכנסה מניירות ערך נסחרים כהכנסה במישור ההוני, תפחית את נטל המס באופן משמעותי.

נציין, כי האפשרות לבחור במכירה רעיונית תסתיים ביום 31.12.05 והיא תתאפשר אך ורק אם התקבלה בידי חבר בורסה הודעה בכתב ומראש בדבר המכירה והמוכר חייב לבצע זאת לגבי כל ניירות הערך מאותו סוג שהוא מחזיק בהם במועד המכירה. מוכר כאמור חייב להבין כי מימון המס בגין המכירה ייעשה על-ידי המוכר ממקורותיו, אף כי אין כלל וודאות כי במכירה "האמיתית" לצדדים שלישיים יצמח למחזיק רווח, וזאת לאחר שמובא בחשבון במכירה גם הוצאות נלוות הכרוכות במכירה הרעיונית.

* מומחה למיסוי, לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים

שותף במשרד עורכי הדין פורת, שגיב, שלומי – עורכי דין ונוטריון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.