הערכות מעבידים ויחידים לקראת תום 2005 ותחילת 2006

מאת: צביקה משבנק, רו"ח
עו"ד לילך דניאל |

במסגרת עידוד החיסכון הפנסיוני בישראל, תוקנו בשנה האחרונה תקנות קופות הגמל במספר תיקונים משמעותיים שתחילתם מחודש ינואר 2005 והמשכם צפוי מחודש ינואר 2006, וזאת בכל הקשור לחיסכון פנסיוני לטווח ארוך של עמיתים שכירים ועצמאיים כאחד.

לתיקון זה יצטרף בקרוב תיקון נוסף במסגרת סעיף 47 לפקודת מס הכנסה, וזאת בכל הקשור לתקרת ההכנסה המזכה של עמיתים עצמאיים שלגביה ניתנות הטבות המס לציבור החוסכים בקופות גמל לתגמולים ו/או לקצבה.

להלן בהרחבה עיקרי השינויים שנעשו בשנת 2005 והצפויים מחודש ינואר 2006:

תקרות שכר להפקדת מעביד במסלול הוני/קצבתי ושיעורי הפקדה מקסימאליים

המצב לפני התיקון

מסלול הוני:

1. תקרת שכר – עד לתום שנת 2004, תקרת השכר להפקדת מעביד במסלול הוני שאינה חייבת במס בידי העובד במועד ההפקדה היתה 9,900 ₪ לחודש.

2. שיעור הפקדה מקסימאלי ע"ח מעביד – 5% (מקסימום ע"ח עובד – 5%)

מסלול קצבתי:

1. תקרת שכר – עד לתום שנת 2004, תקרת השכר להפקדת מעביד במסלול קצבתי שאינה חייבת במס בידי העובד במועד ההפקדה היתה 4 פעמים השכר הממוצע במשק (27,856 ₪ לחודש).

2. שיעור הפקדה מקסימאלי ע"ח מעביד:

2.1. פוליסה קצבתית – 5% (מקסימום ע"ח עובד – 5%).

2.2. קרן פנסיה – 6% (מקסימום ע"ח עובד – 5.5%).

תקרות נפרדות למסלול הוני ולמסלול קצבתי

עד לתום שנת 2004, תקרת השכר הכוללת להפקדת מעביד, גם במסלול הוני וגם במסלול קצבתי, היתה 37,756 ₪ לחודש (27,856+9,900), וזאת מכיוון שתקרות אלה היו נפרדות – לכל מסלול בנפרד!

סיכום

מסלול הוני

השיעור המקסימאלי – 5%

המשכורת המקסימאלית - 9,900

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 495

קרן פנסיה

השיעור המקסימאלי – 6% (בקרנות פנסיה ותיקות גירעוניות בלבד נקבע בשנת 2004 שיעור של 6.33%)

המשכורת המקסימאלית – 27,856

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה –1,671

סה"כ

השיעור המקסימאלי – -

המשכורת המקסימאלית - 37,756

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 2,166

מסלול הוני

השיעור המקסימאלי – 5%

המשכורת המקסימאלית - 9,900

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 495

פוליסת ביטוח לקיצבה

השיעור המקסימאלי – 5%

המשכורת המקסימאלית – 27,856

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה –1,393

סה"כ

השיעור המקסימאלי – -

המשכורת המקסימאלית - 37,756

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 1,888

המצב לאחר התיקון – תחילה מיום 01.01.2005

מסלול הוני:

1. תקרת שכר – החל מינואר 2005, תקרת השכר להפקדת מעביד במסלול הוני שאינה חייבת במס בידי העובד במועד ההפקדה הנה 7,100 ₪ לחודש.

2. שיעור הפקדה מקסימאלי ע"ח מעביד – 7.5% (מקסימום ע"ח עובד – 7%).

מסלול קצבתי:

1. תקרת שכר – החל מינואר 2005, תקרת השכר להפקדת מעביד במסלול קצבתי שאינה חייבת במס בידי העובד במועד ההפקדה הנה 4 פעמים השכר הממוצע במשק (27,856 ₪ לחודש).

2. שיעור הפקדה מקסימאלי ע"ח מעביד – 7.5% (מקסימום ע"ח עובד – 7%).

תקרה אחת כוללת למסלול הוני ולמסלול קצבתי

החל מינואר 2005, תקרת השכר להפקדת מעביד, גם במסלול הוני וגם במסלול קצבתי, הנה 4 פעמים השכר הממוצע במשק בלבד (27,856 ₪ לחודש), כשהחלוקה הנה כדלקמן:

1. רק מסלול הוני – 7,100 ₪ לחודש.

2. רק מסלול קצבתי – 27,856 ₪ לחודש.

3. מסלול הוני + מסלול קצבתי:

3.1. מסלול קצבתי – 27,856 ₪ לחודש.

3.2. מסלול הוני – 27,856 ₪ לחודש בניכוי השכר שבגינו מפקיד המעביד סכומים במסלול קצבה, אך לא יותר מ- 7,100 ₪ לחודש.

הערה 1: עד הפקדת מעביד בשיעור של 5% נדרשת הפקדת עובד זהה ומקבילה כאשר מעל לשיעור של 5% ועד לשיעור של 7%/7.5% לא נדרשת הפקדה זהה ומקבילה. כמו-כן, הפקדת העובד ומעבידו תיעשה לאותו חשבון ולאותה המטרה בלבד (אלא אם פוליסת הביטוח הוצאה לפני יום 09.03.2003).

הערה 2: בקרן פנסיה חדשה מקיפה, שיעור ההפקדה המקסימאלי על חשבון העובד והמעביד גם יחד הנו 20.5% משכר חודשי של עד פעמיים השכר הממוצע במשק (לפני התיקון – 17.5%).

סיכום

התקרה והשיעור אם המעביד הפקיד רק במסלול אחד:

מסלול הוני

השיעור המקסימאלי – 7.5%

המשכורת המקסימאלית – 7,100

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 533

מסלול קצבתי

השיעור המקסימאלי – 7.5% (בקרנות פנסיה ותיקות גירעוניות בלבד נקבע בשנת 2005 שיעור של 6.66%. בשנת 2006 נקבע שיעור של 7% ואילו בשנת 2007 נקבע שיעור של 7.5%)

המשכורת המקסימאלית – 27,856

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה –2,089

התקרה והשיעור אם המעביד הפקיד בשני המסלולים גם יחד:

מסלול הוני

השיעור המקסימאלי – 7.5%

המשכורת המקסימאלית – 7,100

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 533

מסלול קיצבתי

השיעור המקסימאלי – 7.5% (בקרנות פנסיה ותיקות גירעוניות בלבד נקבע בשנת 2005 שיעור של 6.66%. בשנת 2006 נקבע שיעור של 7% ואילו בשנת 2007 נקבע שיעור של 7.5%)

המשכורת המקסימאלית – 20,756

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה –1,556

סה"כ

השיעור המקסימאלי – -

המשכורת המקסימאלית – 27,856

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 2,089

יישום ותפעול

בהתאם להחלטת מחלקת שומה וניכויים בנציבות מס הכנסה שנועדה לאפשר למעבידים ולעובדיהם להיערך בהתאם, וכן לאפשר ללשכות השירות המחשבות את חישובי המס על השכר לסיים את הליכי המיכון, הוחלט לאפשר לפעול באופן הבא:

1. יישום כל ההוראות האמורות ייעשה החל מיום 01.01.2006 דהיינו, החל מינואר 2006 על המעביד לדווח ללשכת השירות, מידי חודש, ולגבי כל עובד בנפרד, את כל הנתונים הבאים:

1.1. שכר מבוטח במסלול הוני ושיעור הפקדה בפועל.

1.2. שכר מבוטח במסלול קצבתי ושיעור הפקדה בפועל.

הערה: היעדר דיווח בגין נתונים אלה עלול להביא לידי כך שכל הפקדת המעביד למרכיב התגמולים תיזקף לעובד כמשכורת כבר במועד ההפקדה!

2. בשנת המס 2005 בלבד – ניתן לחשב את סכומי זקיפת המשכורת בשל הפקדה מעל לתקרות האמורות תוך השוואת הסכום שהופקד בפועל על-ידי המעביד למרכיב התגמולים בכל מסלול בנפרד לשיעור ההפקדה המקסימאלי (7.5%) כשהוא מוכפל בנמוך מבין המשכורת החודשית של העובד לתקרת המשכורת הקבועה בחוק (7,100 ₪ במסלול הוני ו- 27,856 ₪ במסלול קצבתי).

אובדן כושר עבודה

1. החל מינואר 2005, נקבע כי מעביד רשאי לנכות לצורכי מס סכומים ששילם בשל רכישת ביטוח מפני מפני א.כ.ע עבור עובדו עד לסך של 2.5% ממשכורתו של העובד שאינה מוגבלת בתקרה.

2. אולם, במקרה בו המעביד הפקיד למרכיב התגמולים שבמסלול הוני ו/או במסלול קצבתי שיעור העולה על 5%, יופחת ההפרש העולה על 5% מהשיעור המותר בניכוי בשל רכישת ביטוח מפני א.כ.ע (דוגמא: אם המעביד הפקיד למרכיב התגמולים במסלול הוני 6% => ההוצאה שתותר בניכוי בשל רכישת ביטוח מפני א.כ.ע תהא בשיעור של 1.5% = 2.5%-1%).

3. במקרה בו עלות הביטוח בשל א.כ.ע עולה על 2.5% => ההפרש ייזקף לעובד כמשכורת.

הסכום שבגינו מוענק זיכוי ממס לעמית שכיר לפי סעיף 45א

המצב לפני התיקון

ערב התיקון, עובד היה זכאי לזיכוי ממס בשל סכומים שהפקיד כעמית שכיר במסלול הוני ו/או קצבתי לפי הפירוט הבא:

הסכום החודשי המקסימאלי שבשלו מוענק זיכוי ממס

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה - 495 = 9,900*5%

קרן פנסיה כללית/יסוד - 495 = 9,900*5%

קרן פנסיה מקיפה - 495 = 9,900*5%

שיעור הזיכוי ממס

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה – 25%

קרן פנסיה כללית/יסוד – 25%

קרן פנסיה מקיפה – 35%

סכום הזיכוי המקסימאלי

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה – 124

קרן פנסיה כללית/יסוד -124

קרן פנסיה מקיפה – 173

המצב לאחר התיקון – תחילה מיום 01.01.2005

הסכום החודשי המקסימאלי שבשלו מוענק זיכוי ממס

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה - 497 = 7,100*7%

קרן פנסיה כללית/יסוד - 497 = 7,100*7%

קרן פנסיה מקיפה - 497 = 7,100*7%

שיעור הזיכוי ממס

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה – 25%

קרן פנסיה כללית/יסוד – 25%

קרן פנסיה מקיפה – 35%

סכום הזיכוי המקסימאלי

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה – 124

קרן פנסיה כללית/יסוד -124

קרן פנסיה מקיפה – 174

מסקנה

על-אף התיקון, הזיכוי ממס שמוענק לעובד בשל סכומים שהפקיד כעמית שכיר במסלול הוני ו/או קצבתי לא השתנה.

סכום הניכוי המקסימאלי לעמית עצמאי לפי סעיף 47

המצב לפני התיקון

עובד שמעבידו אינו מפקיד עבורו סכומים למסלול הוני ו/או למסלול קצבתי (להלן – "משכורת ללא זכויות"), רשאי להפקיד סכומים כעמית עצמאי בעד משכורתו ללא זכויות וליהנות גם מניכוי לצורכי מס המקטין את הכנסתו ממשכורת. החיסכון במס הנובע מכך שווה לגובה הניכוי כפול שיעור המס השולי של העובד.

ערב התיקון, עובד היה רשאי להפקיד סכומים כעמית עצמאי במסלול הוני ו/או קצבתי בעד משכורתו ללא זכויות, וליהנות מניכוי מקסימאלי חודשי בסך של 495 ₪ = 9,900*5% לפי סעיף 47(ב)(2).

ניכוי מוגדל לעובד שמלאו לו לפחות 50 שנים בתחילת שנת המס

עובד שמלאו לו לפחות 50 שנים בתחילת שנת המס, היה זכאי לניכוי מוגדל בשל סכומים שהפקיד כעמית עצמאי בעד משכורתו ללא זכויות במסלול הוני ו/או קצבתי, כדלקמן:

· ניכוי של 7.5% (במקום 5%) בגין הסכומים שהפקיד בעד משכורתו ללא זכויות, ובלבד שסכום הניכוי החודשי לא יעלה על 495 ₪ = 9,900*5%.

המצב לאחר התיקון – תחילה מיום 01.01.2005

לאחר התיקון, עובד רשאי להפקיד סכומים כעמית עצמאי במסלול הוני ו/או קצבתי בעד משכורתו ללא זכויות, וליהנות מניכוי מקסימאלי חודשי בסך של 355 ₪ = 7,100*5% לפי סעיף 47(ב)(2).

ניכוי מוגדל לעובד שמלאו לו לפחות 50 שנים בתחילת שנת המס

עובד שמלאו לו לפחות 50 שנים בתחילת שנת המס, זכאי לניכוי מוגדל בשל סכומים שהפקיד כעמית עצמאי בעד משכורתו ללא זכויות במסלול הוני ו/או קצבתי, כדלקמן:

· ניכוי של 7.5% (במקום 5%) בגין הסכומים שהפקיד בעד משכורתו ללא זכויות, ובלבד שסכום הניכוי החודשי לא יעלה על 355 ₪ = 7,100*5%.

שינויים ביחס לעמית עצמאי – תחילה מיום 01.01.2006

1. תיקון תקנה 19א – התיקון קובע כי עמית עצמאי (לרבות עובד בשל משכורתו ללא זכויות), שלא הופקד עבורו תחילה במסלול קצבה לפחות סכום השווה ל- 16%*12*שכר ממוצע במשק (בשנת 2006 – 85% מהסכום, בשנת 2007 – 90% מהסכום, בשנת 2008 – 95% מהסכום) (להלן – "התנאי המיטיב"), לא יהא רשאי להפקיד סכומים כעמית עצמאי במסלול הוני. הוראות התיקון קובעות כי במקרה בו לא יתקיים התנאי המיטיב הנ"ל, לא יינתן אישור למסלול ההוני, על כל המשתמע מכך!

לגבי שנת 2006 – נקבע כי על העמית להצהיר בפני הקופה כי התקיים לגביו התנאי המיטיב. עוד נקבע, כי עובד המפקיד סכומים כעמית עצמאי באמצעות מעבידו – לא מחויב בהצהרה כאמור.

2. תחילת התיקון מיום 01.01.2006, אך הוא לא יחול על:

2.1. עמיתים שנולדו בשנת המס 1960 או לפניה.

2.2. במקרה בו לעמית יש הסדר לפי דין או הסכם אשר מקנה לו זכות לקבל לאחר פרישתו מעבודה סכום חודשי, דהיינו קצבה (כגון: עובד המבוטח בפנסיה תקציבית).

3. תיקון תקנה 38 – התיקון קובע כי עמית עצמאי במסלול הוני, לא יוכל למשוך כספים אלא בהגיעו לגיל 60, וזאת אם חלפו 5 שנים לפחות מיום שהחל להפקיד סכומים לראשונה. ערב התיקון ניתן היה למשוך כספים אלה גם לאחר 15 שנים מיום שהחל להפקיד לראשונה. התיקון מתייחס רק לסכומים שהופקדו מינואר 2006. לגבי סכומים שהופקדו עד דצמבר 2005 – יחולו כללי המשיכה ערב התיקון (דהיינו, ניתן למשכם גם לאחר 15 שנים ממועד ההפקדה הראשון).

4. חשוב להדגיש, כי הוראות התיקון לא חלות על עמית שכיר, ולכן עובד ומעבידו יהיו רשאים להפקיד סכומים במסלול הוני מבלי שהפקידו תחילה סכומים במסלול קצבתי.

תיקון סעיף 47

התיקון הצפוי קובע כי ההכנסה המזכה של יחיד המפקיד סכומים כעמית עצמאי (לרבות עובד בשל משכורתו ללא זכויות) ושמתקיים לגביו התנאי המיטיב כאמור לעיל, תוגדל עד לסכום של 170,400 ₪ לשנה, בין אם הכנסתו ממשכורת ובין אם הכנסתו אינה ממשכורת.

המצב ערב התיקון – תקרות הניכוי

1. ליחיד שהייתה לו הכנסה ממשכורת ללא זכויות סעיף 47(ב)(2) – עד 7,100 ₪ לחודש, מוכפל ב- 5% => ניכוי מקסימאלי של 7,100*5% = 355 ₪.

2. ליחיד שהייתה לו רק הכנסה שאינה ממשכורת סעיף 47(ב)(1) – עד 10,000 ₪ לחודש, מוכפל ב- 7% => ניכוי מקסימאלי של 10,000*7% = 700 ₪. אם בשל הכנסתו שאינה ממשכורת הפקיד במסלול קצבה בלבד סכום השווה ל- 16%, רשאי לקבל ניכוי נוסף של 4% => ניכוי חודשי מקסימאלי של 10,000*11% = 1,100 ₪.

3. ליחיד שהיתה לו הכנסה ממשכורת ללא זכויות והכנסה שאינה ממשכורת:

3.1. בשל הכנסה ממשכורת ללא זכויות – עד 7,100 ₪ לחודש, מוכפל ב- 5%.

3.2. בשל הכנסה שאינה ממשכורת – עד 10,000 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 7%. אם בשל הכנסתו שאינה ממשכורת כאמור הפקיד במסלול קצבה בלבד סכום השווה ל- 16%, רשאי לקבל ניכוי נוסף של 4%.

המצב לאחר התיקון אם התקיים התנאי המיטיב – תקרות הניכוי

1. לגבי יחיד שמפקיד סכומים רק כעמית שכיר – אין ניכוי.

2. לגבי יחיד שמפקיד סכומים רק כעמית עצמאי (לרבות עובד בגין משכורת ללא זכויות) – עד 14,200 ₪ לחודש, מוכפל ב- 5%, 7% - לפי העניין. אם בשל הכנסתו שאינה ממשכורת הפקיד במסלול קצבה בלבד סכום השווה ל- 16%, רשאי לקבל ניכוי נוסף של 4% => ניכוי חודשי מקסימאלי של 10,000*11% = 1,100 ₪.

3. לגבי יחיד שמפקיד סכומים כעמית שכיר וכעמית עצמאי:

3.1. בשל הכנסה ששולמו בשלה כספים כעמית שכיר – אין ניכוי.

3.2. בשל הכנסה ששולמו בשלה כספים כעמית עצמאי:

3.2.1. אם היתה רק הכנסה ממשכורת ללא זכויות – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 5%.

3.2.2. אם היתה רק הכנסה שאינה ממשכורת – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 7%. אם בשל הכנסתו שאינה ממשכורת כאמור הפקיד במסלול קצבה בלבד סכום השווה ל- 16%, רשאי לקבל ניכוי נוסף של 4%.

3.2.3. אם היתה גם הכנסה ממשכורת ללא זכויות וגם הכנסה שאינה ממשכורת – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 5% או ב- 7% - לפי העניין. אם בשל הכנסתו שאינה ממשכורת כאמור הפקיד במסלול קצבה בלבד סכום השווה ל- 16%, רשאי לקבל ניכוי נוסף של 4%.

סעיף 45א לפקודה – זיכוי ממס

המצב ערב התיקון – תקרת הסכום שבגינו מוענק זיכוי ממס

1. לגבי יחיד שהייתה לו הכנסה ממשכורת – עד 7,100 ₪ לחודש, מוכפל ב- 7% => סכום מקסימאלי של 7,100*7% = 497.

2. לגבי יחיד שהייתה לו הכנסה שאינה ממשכורת – עד 10,000 ₪ לחודש, מוכפל ב- 5% => סכום מקסימאלי של 10,000*5% = 500.

3. לגבי יחיד שהיתה לו הכנסה ממשכורת והכנסה שאינה ממשכורת:

3.1. בשל הכנסה ממשכורת – עד 7,100 ₪ לחודש, מוכפל ב- 7%.

3.2. בשל הכנסה שאינה ממשכורת – עד 10,000 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 5%.

המצב לאחר התיקון אם התקיים התנאי המיטיב – תקרת הסכום שבגינו מוענק זיכוי ממס

1. לגבי יחיד שמפקיד סכומים רק כעמית שכיר – ללא שינוי.

2. לגבי יחיד שמפקיד סכומים רק כעמית עצמאי (לרבות עובד בגין משכורת ללא זכויות) – עד 14,200 ₪ לחודש, מוכפל ב- 5%, 7% - לפי העניין.

3. לגבי יחיד שמפקיד סכומים כעמית שכיר וכעמית עצמאי:

3.1. בשל הכנסה ששולמו בשלה כספים כעמית שכיר – עד 7,100 ₪ לחודש, מוכפל ב- 7%.

3.2. בשל הכנסה ששולמו בשלה כספים כעמית עצמאי:

3.2.1. אם היתה רק הכנסה ממשכורת ללא זכויות – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 7%.

3.2.2. אם היתה רק הכנסה שאינה ממשכורת – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 5%.

3.2.3. אם היתה גם הכנסה ממשכורת ללא זכויות וגם הכנסה שאינה ממשכורת – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 7% או ב- 5% - לפי העניין.

סיכום

המצב לפני התיקון

תקרת הניכוי – סעיף 47

הכנסה ממשכורת עם זכויות - -

הכנסה ממשכורת ללא זכויות – 355

הכנסה שאינה ממשכורת קצבה בלבד/הון –700/1,000

תקרת הסכום שבגינו מוענק זיכוי ממס – סעיף 45א

הכנסה ממשכורת עם זכויות -497

הכנסה ממשכורת ללא זכויות – 497 ( אם אין משכורת עם זכויות)

הכנסה שאינה ממשכורת קצבה בלבד/הון –500

המצב לאחר התיקון

תקרת הניכוי – סעיף 47

יחיד שמפקיד כעמית שכיר בלבד –

יחיד שמפקיד כעמית עצמאי בלבד בשל הכנסה ממשכורת ללא זכויות – 710

יחיד שמפקיד כעמית עצמאי בלבד בשל הכנסה שאינה ממשכורת קצבה בלבד/הון - 994/1,562

תקרת הסכום שבגינו מוענק זיכוי ממס – סעיף 45א

יחיד שמפקיד כעמית שכיר בלבד - 497

יחיד שמפקיד כעמית עצמאי בלבד בשל הכנסה ממשכורת ללא זכויות – 994 (אם אין משכורת עם זכויות)

יחיד שמפקיד כעמית עצמאי בלבד בשל הכנסה שאינה ממשכורת קצבה בלבד/הון - 710

מסקנות לגבי עצמאי

1. לפני התיקון – עצמאי היה רשאי להפקיד 12% מהכנסה חודשית של 10,000 ₪ (1,200 ₪ לחודש), ואם הפקיד במסלול קצבתי בלבד בשל הכנסה שאינה ממשכורת – היה רשאי להפקיד 16% מהכנסה חודשית של 10,000 (1,600 ₪ לחודש).

2. לאחר התיקון – עמית עצמאי רשאי להפקיד במסלול קצבתי 12% מהכנסה חודשית של 7,100 ₪ (852 ₪ לחודש), ולאחר מכן להפקיד במסלול הוני עוד 12% מהכנסה חודשית נוספת של 7,100 ₪ (852 ₪ לחודש) => סה"כ 1,704 ₪ לחודש. אם מפקיד במסלול קצבתי בלבד בשל הכנסה שאינה ממשכורת – ניתן להפקיד 16% מהכנסה חודשית של 14,200 ₪ (2,272 ₪ לחודש).

3. מעבר לסכומים הנ"ל, ניתן לדרוש לצורכי מס הוצאה נוספת בסך של עד 2.5% מההכנסה החייבת המבוטחת של העצמאי בשל רכישת ביטוח מפני א.כ.ע, ללא תקרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.