הערכות מעבידים ויחידים לקראת תום 2005 ותחילת 2006

מאת: צביקה משבנק, רו"ח
עו"ד לילך דניאל |

במסגרת עידוד החיסכון הפנסיוני בישראל, תוקנו בשנה האחרונה תקנות קופות הגמל במספר תיקונים משמעותיים שתחילתם מחודש ינואר 2005 והמשכם צפוי מחודש ינואר 2006, וזאת בכל הקשור לחיסכון פנסיוני לטווח ארוך של עמיתים שכירים ועצמאיים כאחד.

לתיקון זה יצטרף בקרוב תיקון נוסף במסגרת סעיף 47 לפקודת מס הכנסה, וזאת בכל הקשור לתקרת ההכנסה המזכה של עמיתים עצמאיים שלגביה ניתנות הטבות המס לציבור החוסכים בקופות גמל לתגמולים ו/או לקצבה.

להלן בהרחבה עיקרי השינויים שנעשו בשנת 2005 והצפויים מחודש ינואר 2006:

תקרות שכר להפקדת מעביד במסלול הוני/קצבתי ושיעורי הפקדה מקסימאליים

המצב לפני התיקון

מסלול הוני:

1. תקרת שכר – עד לתום שנת 2004, תקרת השכר להפקדת מעביד במסלול הוני שאינה חייבת במס בידי העובד במועד ההפקדה היתה 9,900 ₪ לחודש.

2. שיעור הפקדה מקסימאלי ע"ח מעביד – 5% (מקסימום ע"ח עובד – 5%)

מסלול קצבתי:

1. תקרת שכר – עד לתום שנת 2004, תקרת השכר להפקדת מעביד במסלול קצבתי שאינה חייבת במס בידי העובד במועד ההפקדה היתה 4 פעמים השכר הממוצע במשק (27,856 ₪ לחודש).

2. שיעור הפקדה מקסימאלי ע"ח מעביד:

2.1. פוליסה קצבתית – 5% (מקסימום ע"ח עובד – 5%).

2.2. קרן פנסיה – 6% (מקסימום ע"ח עובד – 5.5%).

תקרות נפרדות למסלול הוני ולמסלול קצבתי

עד לתום שנת 2004, תקרת השכר הכוללת להפקדת מעביד, גם במסלול הוני וגם במסלול קצבתי, היתה 37,756 ₪ לחודש (27,856+9,900), וזאת מכיוון שתקרות אלה היו נפרדות – לכל מסלול בנפרד!

סיכום

מסלול הוני

השיעור המקסימאלי – 5%

המשכורת המקסימאלית - 9,900

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 495

קרן פנסיה

השיעור המקסימאלי – 6% (בקרנות פנסיה ותיקות גירעוניות בלבד נקבע בשנת 2004 שיעור של 6.33%)

המשכורת המקסימאלית – 27,856

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה –1,671

סה"כ

השיעור המקסימאלי – -

המשכורת המקסימאלית - 37,756

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 2,166

מסלול הוני

השיעור המקסימאלי – 5%

המשכורת המקסימאלית - 9,900

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 495

פוליסת ביטוח לקיצבה

השיעור המקסימאלי – 5%

המשכורת המקסימאלית – 27,856

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה –1,393

סה"כ

השיעור המקסימאלי – -

המשכורת המקסימאלית - 37,756

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 1,888

המצב לאחר התיקון – תחילה מיום 01.01.2005

מסלול הוני:

1. תקרת שכר – החל מינואר 2005, תקרת השכר להפקדת מעביד במסלול הוני שאינה חייבת במס בידי העובד במועד ההפקדה הנה 7,100 ₪ לחודש.

2. שיעור הפקדה מקסימאלי ע"ח מעביד – 7.5% (מקסימום ע"ח עובד – 7%).

מסלול קצבתי:

1. תקרת שכר – החל מינואר 2005, תקרת השכר להפקדת מעביד במסלול קצבתי שאינה חייבת במס בידי העובד במועד ההפקדה הנה 4 פעמים השכר הממוצע במשק (27,856 ₪ לחודש).

2. שיעור הפקדה מקסימאלי ע"ח מעביד – 7.5% (מקסימום ע"ח עובד – 7%).

תקרה אחת כוללת למסלול הוני ולמסלול קצבתי

החל מינואר 2005, תקרת השכר להפקדת מעביד, גם במסלול הוני וגם במסלול קצבתי, הנה 4 פעמים השכר הממוצע במשק בלבד (27,856 ₪ לחודש), כשהחלוקה הנה כדלקמן:

1. רק מסלול הוני – 7,100 ₪ לחודש.

2. רק מסלול קצבתי – 27,856 ₪ לחודש.

3. מסלול הוני + מסלול קצבתי:

3.1. מסלול קצבתי – 27,856 ₪ לחודש.

3.2. מסלול הוני – 27,856 ₪ לחודש בניכוי השכר שבגינו מפקיד המעביד סכומים במסלול קצבה, אך לא יותר מ- 7,100 ₪ לחודש.

הערה 1: עד הפקדת מעביד בשיעור של 5% נדרשת הפקדת עובד זהה ומקבילה כאשר מעל לשיעור של 5% ועד לשיעור של 7%/7.5% לא נדרשת הפקדה זהה ומקבילה. כמו-כן, הפקדת העובד ומעבידו תיעשה לאותו חשבון ולאותה המטרה בלבד (אלא אם פוליסת הביטוח הוצאה לפני יום 09.03.2003).

הערה 2: בקרן פנסיה חדשה מקיפה, שיעור ההפקדה המקסימאלי על חשבון העובד והמעביד גם יחד הנו 20.5% משכר חודשי של עד פעמיים השכר הממוצע במשק (לפני התיקון – 17.5%).

סיכום

התקרה והשיעור אם המעביד הפקיד רק במסלול אחד:

מסלול הוני

השיעור המקסימאלי – 7.5%

המשכורת המקסימאלית – 7,100

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 533

מסלול קצבתי

השיעור המקסימאלי – 7.5% (בקרנות פנסיה ותיקות גירעוניות בלבד נקבע בשנת 2005 שיעור של 6.66%. בשנת 2006 נקבע שיעור של 7% ואילו בשנת 2007 נקבע שיעור של 7.5%)

המשכורת המקסימאלית – 27,856

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה –2,089

התקרה והשיעור אם המעביד הפקיד בשני המסלולים גם יחד:

מסלול הוני

השיעור המקסימאלי – 7.5%

המשכורת המקסימאלית – 7,100

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 533

מסלול קיצבתי

השיעור המקסימאלי – 7.5% (בקרנות פנסיה ותיקות גירעוניות בלבד נקבע בשנת 2005 שיעור של 6.66%. בשנת 2006 נקבע שיעור של 7% ואילו בשנת 2007 נקבע שיעור של 7.5%)

המשכורת המקסימאלית – 20,756

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה –1,556

סה"כ

השיעור המקסימאלי – -

המשכורת המקסימאלית – 27,856

הסכום המקסימאלי שלא חייב במס במועד ההפקדה – 2,089

יישום ותפעול

בהתאם להחלטת מחלקת שומה וניכויים בנציבות מס הכנסה שנועדה לאפשר למעבידים ולעובדיהם להיערך בהתאם, וכן לאפשר ללשכות השירות המחשבות את חישובי המס על השכר לסיים את הליכי המיכון, הוחלט לאפשר לפעול באופן הבא:

1. יישום כל ההוראות האמורות ייעשה החל מיום 01.01.2006 דהיינו, החל מינואר 2006 על המעביד לדווח ללשכת השירות, מידי חודש, ולגבי כל עובד בנפרד, את כל הנתונים הבאים:

1.1. שכר מבוטח במסלול הוני ושיעור הפקדה בפועל.

1.2. שכר מבוטח במסלול קצבתי ושיעור הפקדה בפועל.

הערה: היעדר דיווח בגין נתונים אלה עלול להביא לידי כך שכל הפקדת המעביד למרכיב התגמולים תיזקף לעובד כמשכורת כבר במועד ההפקדה!

2. בשנת המס 2005 בלבד – ניתן לחשב את סכומי זקיפת המשכורת בשל הפקדה מעל לתקרות האמורות תוך השוואת הסכום שהופקד בפועל על-ידי המעביד למרכיב התגמולים בכל מסלול בנפרד לשיעור ההפקדה המקסימאלי (7.5%) כשהוא מוכפל בנמוך מבין המשכורת החודשית של העובד לתקרת המשכורת הקבועה בחוק (7,100 ₪ במסלול הוני ו- 27,856 ₪ במסלול קצבתי).

אובדן כושר עבודה

1. החל מינואר 2005, נקבע כי מעביד רשאי לנכות לצורכי מס סכומים ששילם בשל רכישת ביטוח מפני מפני א.כ.ע עבור עובדו עד לסך של 2.5% ממשכורתו של העובד שאינה מוגבלת בתקרה.

2. אולם, במקרה בו המעביד הפקיד למרכיב התגמולים שבמסלול הוני ו/או במסלול קצבתי שיעור העולה על 5%, יופחת ההפרש העולה על 5% מהשיעור המותר בניכוי בשל רכישת ביטוח מפני א.כ.ע (דוגמא: אם המעביד הפקיד למרכיב התגמולים במסלול הוני 6% => ההוצאה שתותר בניכוי בשל רכישת ביטוח מפני א.כ.ע תהא בשיעור של 1.5% = 2.5%-1%).

3. במקרה בו עלות הביטוח בשל א.כ.ע עולה על 2.5% => ההפרש ייזקף לעובד כמשכורת.

הסכום שבגינו מוענק זיכוי ממס לעמית שכיר לפי סעיף 45א

המצב לפני התיקון

ערב התיקון, עובד היה זכאי לזיכוי ממס בשל סכומים שהפקיד כעמית שכיר במסלול הוני ו/או קצבתי לפי הפירוט הבא:

הסכום החודשי המקסימאלי שבשלו מוענק זיכוי ממס

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה - 495 = 9,900*5%

קרן פנסיה כללית/יסוד - 495 = 9,900*5%

קרן פנסיה מקיפה - 495 = 9,900*5%

שיעור הזיכוי ממס

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה – 25%

קרן פנסיה כללית/יסוד – 25%

קרן פנסיה מקיפה – 35%

סכום הזיכוי המקסימאלי

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה – 124

קרן פנסיה כללית/יסוד -124

קרן פנסיה מקיפה – 173

המצב לאחר התיקון – תחילה מיום 01.01.2005

הסכום החודשי המקסימאלי שבשלו מוענק זיכוי ממס

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה - 497 = 7,100*7%

קרן פנסיה כללית/יסוד - 497 = 7,100*7%

קרן פנסיה מקיפה - 497 = 7,100*7%

שיעור הזיכוי ממס

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה – 25%

קרן פנסיה כללית/יסוד – 25%

קרן פנסיה מקיפה – 35%

סכום הזיכוי המקסימאלי

מסלול הוני/פוליסת ביטוח לקצבה – 124

קרן פנסיה כללית/יסוד -124

קרן פנסיה מקיפה – 174

מסקנה

על-אף התיקון, הזיכוי ממס שמוענק לעובד בשל סכומים שהפקיד כעמית שכיר במסלול הוני ו/או קצבתי לא השתנה.

סכום הניכוי המקסימאלי לעמית עצמאי לפי סעיף 47

המצב לפני התיקון

עובד שמעבידו אינו מפקיד עבורו סכומים למסלול הוני ו/או למסלול קצבתי (להלן – "משכורת ללא זכויות"), רשאי להפקיד סכומים כעמית עצמאי בעד משכורתו ללא זכויות וליהנות גם מניכוי לצורכי מס המקטין את הכנסתו ממשכורת. החיסכון במס הנובע מכך שווה לגובה הניכוי כפול שיעור המס השולי של העובד.

ערב התיקון, עובד היה רשאי להפקיד סכומים כעמית עצמאי במסלול הוני ו/או קצבתי בעד משכורתו ללא זכויות, וליהנות מניכוי מקסימאלי חודשי בסך של 495 ₪ = 9,900*5% לפי סעיף 47(ב)(2).

ניכוי מוגדל לעובד שמלאו לו לפחות 50 שנים בתחילת שנת המס

עובד שמלאו לו לפחות 50 שנים בתחילת שנת המס, היה זכאי לניכוי מוגדל בשל סכומים שהפקיד כעמית עצמאי בעד משכורתו ללא זכויות במסלול הוני ו/או קצבתי, כדלקמן:

· ניכוי של 7.5% (במקום 5%) בגין הסכומים שהפקיד בעד משכורתו ללא זכויות, ובלבד שסכום הניכוי החודשי לא יעלה על 495 ₪ = 9,900*5%.

המצב לאחר התיקון – תחילה מיום 01.01.2005

לאחר התיקון, עובד רשאי להפקיד סכומים כעמית עצמאי במסלול הוני ו/או קצבתי בעד משכורתו ללא זכויות, וליהנות מניכוי מקסימאלי חודשי בסך של 355 ₪ = 7,100*5% לפי סעיף 47(ב)(2).

ניכוי מוגדל לעובד שמלאו לו לפחות 50 שנים בתחילת שנת המס

עובד שמלאו לו לפחות 50 שנים בתחילת שנת המס, זכאי לניכוי מוגדל בשל סכומים שהפקיד כעמית עצמאי בעד משכורתו ללא זכויות במסלול הוני ו/או קצבתי, כדלקמן:

· ניכוי של 7.5% (במקום 5%) בגין הסכומים שהפקיד בעד משכורתו ללא זכויות, ובלבד שסכום הניכוי החודשי לא יעלה על 355 ₪ = 7,100*5%.

שינויים ביחס לעמית עצמאי – תחילה מיום 01.01.2006

1. תיקון תקנה 19א – התיקון קובע כי עמית עצמאי (לרבות עובד בשל משכורתו ללא זכויות), שלא הופקד עבורו תחילה במסלול קצבה לפחות סכום השווה ל- 16%*12*שכר ממוצע במשק (בשנת 2006 – 85% מהסכום, בשנת 2007 – 90% מהסכום, בשנת 2008 – 95% מהסכום) (להלן – "התנאי המיטיב"), לא יהא רשאי להפקיד סכומים כעמית עצמאי במסלול הוני. הוראות התיקון קובעות כי במקרה בו לא יתקיים התנאי המיטיב הנ"ל, לא יינתן אישור למסלול ההוני, על כל המשתמע מכך!

לגבי שנת 2006 – נקבע כי על העמית להצהיר בפני הקופה כי התקיים לגביו התנאי המיטיב. עוד נקבע, כי עובד המפקיד סכומים כעמית עצמאי באמצעות מעבידו – לא מחויב בהצהרה כאמור.

2. תחילת התיקון מיום 01.01.2006, אך הוא לא יחול על:

2.1. עמיתים שנולדו בשנת המס 1960 או לפניה.

2.2. במקרה בו לעמית יש הסדר לפי דין או הסכם אשר מקנה לו זכות לקבל לאחר פרישתו מעבודה סכום חודשי, דהיינו קצבה (כגון: עובד המבוטח בפנסיה תקציבית).

3. תיקון תקנה 38 – התיקון קובע כי עמית עצמאי במסלול הוני, לא יוכל למשוך כספים אלא בהגיעו לגיל 60, וזאת אם חלפו 5 שנים לפחות מיום שהחל להפקיד סכומים לראשונה. ערב התיקון ניתן היה למשוך כספים אלה גם לאחר 15 שנים מיום שהחל להפקיד לראשונה. התיקון מתייחס רק לסכומים שהופקדו מינואר 2006. לגבי סכומים שהופקדו עד דצמבר 2005 – יחולו כללי המשיכה ערב התיקון (דהיינו, ניתן למשכם גם לאחר 15 שנים ממועד ההפקדה הראשון).

4. חשוב להדגיש, כי הוראות התיקון לא חלות על עמית שכיר, ולכן עובד ומעבידו יהיו רשאים להפקיד סכומים במסלול הוני מבלי שהפקידו תחילה סכומים במסלול קצבתי.

תיקון סעיף 47

התיקון הצפוי קובע כי ההכנסה המזכה של יחיד המפקיד סכומים כעמית עצמאי (לרבות עובד בשל משכורתו ללא זכויות) ושמתקיים לגביו התנאי המיטיב כאמור לעיל, תוגדל עד לסכום של 170,400 ₪ לשנה, בין אם הכנסתו ממשכורת ובין אם הכנסתו אינה ממשכורת.

המצב ערב התיקון – תקרות הניכוי

1. ליחיד שהייתה לו הכנסה ממשכורת ללא זכויות סעיף 47(ב)(2) – עד 7,100 ₪ לחודש, מוכפל ב- 5% => ניכוי מקסימאלי של 7,100*5% = 355 ₪.

2. ליחיד שהייתה לו רק הכנסה שאינה ממשכורת סעיף 47(ב)(1) – עד 10,000 ₪ לחודש, מוכפל ב- 7% => ניכוי מקסימאלי של 10,000*7% = 700 ₪. אם בשל הכנסתו שאינה ממשכורת הפקיד במסלול קצבה בלבד סכום השווה ל- 16%, רשאי לקבל ניכוי נוסף של 4% => ניכוי חודשי מקסימאלי של 10,000*11% = 1,100 ₪.

3. ליחיד שהיתה לו הכנסה ממשכורת ללא זכויות והכנסה שאינה ממשכורת:

3.1. בשל הכנסה ממשכורת ללא זכויות – עד 7,100 ₪ לחודש, מוכפל ב- 5%.

3.2. בשל הכנסה שאינה ממשכורת – עד 10,000 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 7%. אם בשל הכנסתו שאינה ממשכורת כאמור הפקיד במסלול קצבה בלבד סכום השווה ל- 16%, רשאי לקבל ניכוי נוסף של 4%.

המצב לאחר התיקון אם התקיים התנאי המיטיב – תקרות הניכוי

1. לגבי יחיד שמפקיד סכומים רק כעמית שכיר – אין ניכוי.

2. לגבי יחיד שמפקיד סכומים רק כעמית עצמאי (לרבות עובד בגין משכורת ללא זכויות) – עד 14,200 ₪ לחודש, מוכפל ב- 5%, 7% - לפי העניין. אם בשל הכנסתו שאינה ממשכורת הפקיד במסלול קצבה בלבד סכום השווה ל- 16%, רשאי לקבל ניכוי נוסף של 4% => ניכוי חודשי מקסימאלי של 10,000*11% = 1,100 ₪.

3. לגבי יחיד שמפקיד סכומים כעמית שכיר וכעמית עצמאי:

3.1. בשל הכנסה ששולמו בשלה כספים כעמית שכיר – אין ניכוי.

3.2. בשל הכנסה ששולמו בשלה כספים כעמית עצמאי:

3.2.1. אם היתה רק הכנסה ממשכורת ללא זכויות – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 5%.

3.2.2. אם היתה רק הכנסה שאינה ממשכורת – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 7%. אם בשל הכנסתו שאינה ממשכורת כאמור הפקיד במסלול קצבה בלבד סכום השווה ל- 16%, רשאי לקבל ניכוי נוסף של 4%.

3.2.3. אם היתה גם הכנסה ממשכורת ללא זכויות וגם הכנסה שאינה ממשכורת – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 5% או ב- 7% - לפי העניין. אם בשל הכנסתו שאינה ממשכורת כאמור הפקיד במסלול קצבה בלבד סכום השווה ל- 16%, רשאי לקבל ניכוי נוסף של 4%.

סעיף 45א לפקודה – זיכוי ממס

המצב ערב התיקון – תקרת הסכום שבגינו מוענק זיכוי ממס

1. לגבי יחיד שהייתה לו הכנסה ממשכורת – עד 7,100 ₪ לחודש, מוכפל ב- 7% => סכום מקסימאלי של 7,100*7% = 497.

2. לגבי יחיד שהייתה לו הכנסה שאינה ממשכורת – עד 10,000 ₪ לחודש, מוכפל ב- 5% => סכום מקסימאלי של 10,000*5% = 500.

3. לגבי יחיד שהיתה לו הכנסה ממשכורת והכנסה שאינה ממשכורת:

3.1. בשל הכנסה ממשכורת – עד 7,100 ₪ לחודש, מוכפל ב- 7%.

3.2. בשל הכנסה שאינה ממשכורת – עד 10,000 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 5%.

המצב לאחר התיקון אם התקיים התנאי המיטיב – תקרת הסכום שבגינו מוענק זיכוי ממס

1. לגבי יחיד שמפקיד סכומים רק כעמית שכיר – ללא שינוי.

2. לגבי יחיד שמפקיד סכומים רק כעמית עצמאי (לרבות עובד בגין משכורת ללא זכויות) – עד 14,200 ₪ לחודש, מוכפל ב- 5%, 7% - לפי העניין.

3. לגבי יחיד שמפקיד סכומים כעמית שכיר וכעמית עצמאי:

3.1. בשל הכנסה ששולמו בשלה כספים כעמית שכיר – עד 7,100 ₪ לחודש, מוכפל ב- 7%.

3.2. בשל הכנסה ששולמו בשלה כספים כעמית עצמאי:

3.2.1. אם היתה רק הכנסה ממשכורת ללא זכויות – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 7%.

3.2.2. אם היתה רק הכנסה שאינה ממשכורת – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 5%.

3.2.3. אם היתה גם הכנסה ממשכורת ללא זכויות וגם הכנסה שאינה ממשכורת – עד 14,200 ₪ לחודש, בניכוי הכנסה ממשכורת/7,100 ₪ לחודש – לפי הנמוך, מוכפל ב- 7% או ב- 5% - לפי העניין.

סיכום

המצב לפני התיקון

תקרת הניכוי – סעיף 47

הכנסה ממשכורת עם זכויות - -

הכנסה ממשכורת ללא זכויות – 355

הכנסה שאינה ממשכורת קצבה בלבד/הון –700/1,000

תקרת הסכום שבגינו מוענק זיכוי ממס – סעיף 45א

הכנסה ממשכורת עם זכויות -497

הכנסה ממשכורת ללא זכויות – 497 ( אם אין משכורת עם זכויות)

הכנסה שאינה ממשכורת קצבה בלבד/הון –500

המצב לאחר התיקון

תקרת הניכוי – סעיף 47

יחיד שמפקיד כעמית שכיר בלבד –

יחיד שמפקיד כעמית עצמאי בלבד בשל הכנסה ממשכורת ללא זכויות – 710

יחיד שמפקיד כעמית עצמאי בלבד בשל הכנסה שאינה ממשכורת קצבה בלבד/הון - 994/1,562

תקרת הסכום שבגינו מוענק זיכוי ממס – סעיף 45א

יחיד שמפקיד כעמית שכיר בלבד - 497

יחיד שמפקיד כעמית עצמאי בלבד בשל הכנסה ממשכורת ללא זכויות – 994 (אם אין משכורת עם זכויות)

יחיד שמפקיד כעמית עצמאי בלבד בשל הכנסה שאינה ממשכורת קצבה בלבד/הון - 710

מסקנות לגבי עצמאי

1. לפני התיקון – עצמאי היה רשאי להפקיד 12% מהכנסה חודשית של 10,000 ₪ (1,200 ₪ לחודש), ואם הפקיד במסלול קצבתי בלבד בשל הכנסה שאינה ממשכורת – היה רשאי להפקיד 16% מהכנסה חודשית של 10,000 (1,600 ₪ לחודש).

2. לאחר התיקון – עמית עצמאי רשאי להפקיד במסלול קצבתי 12% מהכנסה חודשית של 7,100 ₪ (852 ₪ לחודש), ולאחר מכן להפקיד במסלול הוני עוד 12% מהכנסה חודשית נוספת של 7,100 ₪ (852 ₪ לחודש) => סה"כ 1,704 ₪ לחודש. אם מפקיד במסלול קצבתי בלבד בשל הכנסה שאינה ממשכורת – ניתן להפקיד 16% מהכנסה חודשית של 14,200 ₪ (2,272 ₪ לחודש).

3. מעבר לסכומים הנ"ל, ניתן לדרוש לצורכי מס הוצאה נוספת בסך של עד 2.5% מההכנסה החייבת המבוטחת של העצמאי בשל רכישת ביטוח מפני א.כ.ע, ללא תקרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.