הבורסה בצהריים: מחפשת כיוון בין ירידות לעליות
הבורסה בתל אביב נסחרת בשעות הצהריים בירידות שערים קלות. לאחרונה מתקבל הרושם שהשווקים בעולם מתנהגים באופן רציונלי בהתאם להחלטות ממשלות חשובות ונתוני מאקרו חובקי עולם והבורסה הישראלית מתעלמת משאר העולם ועושה כרצונה. המסחר, שפתח בעלייה קלה אך במהרה עבר לירידות שערים תיקן בשעות הצהריים והחל להסחר בצידו הירוק של המתרס אך כעט יורדים שוב המדדים ונסחרים במסחר מעורב. הדואליות דוחפות מעלה עם פערי ארביטראז' חיוביים, מתוך המדדים הבודדים שנסחרים בירוק בולט שוב מדד הת"א בנקים.
מדד ת"א 25 נסחר בעלייה מזערית של 0.06% לרמה של 738.21 נקודות. מדד ת"א 100 יורד ב-0.04% לשער של 744.36 נקודות. מדד התל טק 15, יורד ב-0.8% לשער של 402.78 נקודות.
חברת הביטוח הפניקס מרכזת היום עניין על רקע הודעתו של שלמה אליהו מבעלי הפניקס. שלמה אליהו הודיעה כי הוא מנהל מו"מ למכירת חלקו בחברה הנאמד על כ-33% בסכום של 200 מיליון דולר. המכירה מגיעה על רקע כוונתו של אליהו לרכוש את בנק לאומי. הפניקס נסחרת בעלייה של 1.98% לשער של 13.4 שקלים.
אחרי שמכר בסוף השבוע את חברת קרנות הנאמנות לאומי פיא להראל השקעות, מנהל בנק לאומי מו"מ למכירת אחזקותיו בביטוח ישיר הנאמדות על כ-18% לקבוצת צור שמיר, שבשליטת משפחת שניידמן המחזיקה ב-48% מביטוח ישיר. מניות הראל השקעות מטפסות בשעה זו ב-2.52% לשער של 199.3 שקלים
בבנקים המגמה ממשיכה להיות מעורבת אך מדד ת"א בנקים ממשיך לעלות. פועלים נסחרת בעליה של 0.71% לשער של 17.13 שקלים, לאומי מוסיפה 1.61% לשער של 14.48 שקלים, דיסקונט יורדת ב-0.85% לשער של 6.38 שקלים, מזרחי נסחרת בירידות של 0.17% לשער של 23.45 שקלים, הבינלאומי נסחרת בירידה של 0.29% לשער של 38 שקלים.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, הודיעה בשבוע שעבר על שני אישורי FDA חדשים. הראשון, לגרסה הגינרית לטיפול בדלקת פרקים, שמכירותיה מוערכות ב-228 מיליון דולר בשנה והשני אישור FDA מותנה לטבליות הריבוירין שהם הגרסה הגינרית לתרופה לחולי צהבת של חברת Roche. לתרופה הקיימת של Roche שוק מכירות מוערך של 206 מיליון דולר, טבע צפויה לקבל אישור סופי לתרופה עם פוג תוקפה של הבלעדיות של Roche בדצמבר הקרוב. מניות טבע מחליקות הבוקר ב-1.25%לשער של 149.9 שקלים.
טבע היתה למעשה היחידה הבוקר לפתוח בפער שלילי מקרב 6 הדואליות של המעו"ף, אך גם פריגו שפתחה בפער חיובי נסחרת כעט בירידה בשיעור של 0.75% לשער של 65.78 שקלים. בצידו הירוק של המתרס ניצבות: כור עם עלייה של 1.07% לשער של 254.5 שקלים, ליפמן שקופצת ב-1.43% לשער של 134.7 שקלים, לאחר שסבלה בשבועות האחרונים מסנטימנט שלילי במיוחד על רקע ספקולציות, כי תפרסם אזהרת רווח גם לרבעון השלישי ואלביט מערכות שקופצת ב-0.93% לשער של 108.4 שקלים.
עוד בדואליות. רדויז'ן קופצת ב-1.82% לשער של 60.42 שקלים, לאחר שפתחה בפער חיובי של מעל 3%. ביום חמישי, לאחר נעילת שערי המסחר בוול סטריט אישרה החברה כי זוהר זיספל, המנכ"ל, רכש חודש שעבר מניות בסכום של כ-3 מיליון דולר. המומנטום החיובי בחברה התחיל עוד בתחילת השבוע, כשזינקה בכ-13% לאחר שג'ים קרמר, בעל תוכנית הטלויזיה ברשת CNBC האמריקנית, המליץ לצופיו על מניות החברה.
ביום רביעי הקרוב עתידה להסתיים עסקת סלקום באמסטרדם. במסגרת העסקה, נזכיר, רכשה דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי 70% מחברת סלקום מידי משפחת ספרא וחברת בל סאות' בשני שלבים. בשוק מעריכים, כי עד ליום רביעי, יגיע דנקנר להסכמה עם קרן פרובידנס בנוגע לשותפות בסלקום. היקפה של העסקה כולה, נציין, מגיע ל-1.345 מיליארד דולר. מניות אי.די.בי נסחרות הבוקר בעליות שערים. אחזקות עולה ב-0.19% לשער של 106.40 שקלים, פיתוח עולה ב-0.22% לשער של 135.20 שקלים ודיסקונט השקעות נהנית מעליה של 0.69% לשער של 101.60 שקלים.
איתוראן תבצע ספליט של 3:1 לקראת הנאסד"ק. החל מיום ההקצאה, ה-22 בספטמבר יחזיק כל בעל מניות בחברה 3 מניות בנות שליש שקל ערך נקוב על כל מניה בת 1 שקל ערך נקוב שהיתה ברשותו נכון ל-21 בספטמבר, שנקבע כיום הקובע לחלוקה. מניות איתוראן מגיבות לבשורה בקפיצה של 1.2% במחזור של כ-35 אלף שקל.
עסקת טבע-כת"ב הציפה את ערך התיק של פולאר תקשורת ומניית האחרונה מגיבה בעלייה של 0.17% לשער של 11.46 שקלים. השקעותיה של פולאר תקשורת דרך קונרס בכלל תעשיות ביוטכנולוגיה רשומות בשווי של 6 מיליון דולר. בעקבות העסקה עם טבע, תג המחיר שלהן גדל פי 4 אל מעל ל-20 מיליון דולר. מימוש האופציה בקיורטק עשוי להציף ערך נוסף של קרוב ל-10 מיליון דולר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
