הבורסה בצהריים: מחפשת כיוון בין ירידות לעליות
הבורסה בתל אביב נסחרת בשעות הצהריים בירידות שערים קלות. לאחרונה מתקבל הרושם שהשווקים בעולם מתנהגים באופן רציונלי בהתאם להחלטות ממשלות חשובות ונתוני מאקרו חובקי עולם והבורסה הישראלית מתעלמת משאר העולם ועושה כרצונה. המסחר, שפתח בעלייה קלה אך במהרה עבר לירידות שערים תיקן בשעות הצהריים והחל להסחר בצידו הירוק של המתרס אך כעט יורדים שוב המדדים ונסחרים במסחר מעורב. הדואליות דוחפות מעלה עם פערי ארביטראז' חיוביים, מתוך המדדים הבודדים שנסחרים בירוק בולט שוב מדד הת"א בנקים.
מדד ת"א 25 נסחר בעלייה מזערית של 0.06% לרמה של 738.21 נקודות. מדד ת"א 100 יורד ב-0.04% לשער של 744.36 נקודות. מדד התל טק 15, יורד ב-0.8% לשער של 402.78 נקודות.
חברת הביטוח הפניקס מרכזת היום עניין על רקע הודעתו של שלמה אליהו מבעלי הפניקס. שלמה אליהו הודיעה כי הוא מנהל מו"מ למכירת חלקו בחברה הנאמד על כ-33% בסכום של 200 מיליון דולר. המכירה מגיעה על רקע כוונתו של אליהו לרכוש את בנק לאומי. הפניקס נסחרת בעלייה של 1.98% לשער של 13.4 שקלים.
אחרי שמכר בסוף השבוע את חברת קרנות הנאמנות לאומי פיא להראל השקעות, מנהל בנק לאומי מו"מ למכירת אחזקותיו בביטוח ישיר הנאמדות על כ-18% לקבוצת צור שמיר, שבשליטת משפחת שניידמן המחזיקה ב-48% מביטוח ישיר. מניות הראל השקעות מטפסות בשעה זו ב-2.52% לשער של 199.3 שקלים
בבנקים המגמה ממשיכה להיות מעורבת אך מדד ת"א בנקים ממשיך לעלות. פועלים נסחרת בעליה של 0.71% לשער של 17.13 שקלים, לאומי מוסיפה 1.61% לשער של 14.48 שקלים, דיסקונט יורדת ב-0.85% לשער של 6.38 שקלים, מזרחי נסחרת בירידות של 0.17% לשער של 23.45 שקלים, הבינלאומי נסחרת בירידה של 0.29% לשער של 38 שקלים.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, הודיעה בשבוע שעבר על שני אישורי FDA חדשים. הראשון, לגרסה הגינרית לטיפול בדלקת פרקים, שמכירותיה מוערכות ב-228 מיליון דולר בשנה והשני אישור FDA מותנה לטבליות הריבוירין שהם הגרסה הגינרית לתרופה לחולי צהבת של חברת Roche. לתרופה הקיימת של Roche שוק מכירות מוערך של 206 מיליון דולר, טבע צפויה לקבל אישור סופי לתרופה עם פוג תוקפה של הבלעדיות של Roche בדצמבר הקרוב. מניות טבע מחליקות הבוקר ב-1.25%לשער של 149.9 שקלים.
טבע היתה למעשה היחידה הבוקר לפתוח בפער שלילי מקרב 6 הדואליות של המעו"ף, אך גם פריגו שפתחה בפער חיובי נסחרת כעט בירידה בשיעור של 0.75% לשער של 65.78 שקלים. בצידו הירוק של המתרס ניצבות: כור עם עלייה של 1.07% לשער של 254.5 שקלים, ליפמן שקופצת ב-1.43% לשער של 134.7 שקלים, לאחר שסבלה בשבועות האחרונים מסנטימנט שלילי במיוחד על רקע ספקולציות, כי תפרסם אזהרת רווח גם לרבעון השלישי ואלביט מערכות שקופצת ב-0.93% לשער של 108.4 שקלים.
עוד בדואליות. רדויז'ן קופצת ב-1.82% לשער של 60.42 שקלים, לאחר שפתחה בפער חיובי של מעל 3%. ביום חמישי, לאחר נעילת שערי המסחר בוול סטריט אישרה החברה כי זוהר זיספל, המנכ"ל, רכש חודש שעבר מניות בסכום של כ-3 מיליון דולר. המומנטום החיובי בחברה התחיל עוד בתחילת השבוע, כשזינקה בכ-13% לאחר שג'ים קרמר, בעל תוכנית הטלויזיה ברשת CNBC האמריקנית, המליץ לצופיו על מניות החברה.
ביום רביעי הקרוב עתידה להסתיים עסקת סלקום באמסטרדם. במסגרת העסקה, נזכיר, רכשה דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי 70% מחברת סלקום מידי משפחת ספרא וחברת בל סאות' בשני שלבים. בשוק מעריכים, כי עד ליום רביעי, יגיע דנקנר להסכמה עם קרן פרובידנס בנוגע לשותפות בסלקום. היקפה של העסקה כולה, נציין, מגיע ל-1.345 מיליארד דולר. מניות אי.די.בי נסחרות הבוקר בעליות שערים. אחזקות עולה ב-0.19% לשער של 106.40 שקלים, פיתוח עולה ב-0.22% לשער של 135.20 שקלים ודיסקונט השקעות נהנית מעליה של 0.69% לשער של 101.60 שקלים.
איתוראן תבצע ספליט של 3:1 לקראת הנאסד"ק. החל מיום ההקצאה, ה-22 בספטמבר יחזיק כל בעל מניות בחברה 3 מניות בנות שליש שקל ערך נקוב על כל מניה בת 1 שקל ערך נקוב שהיתה ברשותו נכון ל-21 בספטמבר, שנקבע כיום הקובע לחלוקה. מניות איתוראן מגיבות לבשורה בקפיצה של 1.2% במחזור של כ-35 אלף שקל.
עסקת טבע-כת"ב הציפה את ערך התיק של פולאר תקשורת ומניית האחרונה מגיבה בעלייה של 0.17% לשער של 11.46 שקלים. השקעותיה של פולאר תקשורת דרך קונרס בכלל תעשיות ביוטכנולוגיה רשומות בשווי של 6 מיליון דולר. בעקבות העסקה עם טבע, תג המחיר שלהן גדל פי 4 אל מעל ל-20 מיליון דולר. מימוש האופציה בקיורטק עשוי להציף ערך נוסף של קרוב ל-10 מיליון דולר.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
