הבורסה בצהריים: מחפשת כיוון בין ירידות לעליות

פערי הארביטראז' כביכול אמורים לעזור לדחוף את המדדים מעלה אך אלו ממשיכים בדשדושים. מניית טבע יורדת ב-1.25%, מניית הפניקס עולה ב-1.98%, לאומי עולה ב-1.61%
יניב לפן |

הבורסה בתל אביב נסחרת בשעות הצהריים בירידות שערים קלות. לאחרונה מתקבל הרושם שהשווקים בעולם מתנהגים באופן רציונלי בהתאם להחלטות ממשלות חשובות ונתוני מאקרו חובקי עולם והבורסה הישראלית מתעלמת משאר העולם ועושה כרצונה. המסחר, שפתח בעלייה קלה אך במהרה עבר לירידות שערים תיקן בשעות הצהריים והחל להסחר בצידו הירוק של המתרס אך כעט יורדים שוב המדדים ונסחרים במסחר מעורב. הדואליות דוחפות מעלה עם פערי ארביטראז' חיוביים, מתוך המדדים הבודדים שנסחרים בירוק בולט שוב מדד הת"א בנקים.

מדד ת"א 25 נסחר בעלייה מזערית של 0.06% לרמה של 738.21 נקודות. מדד ת"א 100 יורד ב-0.04% לשער של 744.36 נקודות. מדד התל טק 15, יורד ב-0.8% לשער של 402.78 נקודות.

חברת הביטוח הפניקס מרכזת היום עניין על רקע הודעתו של שלמה אליהו מבעלי הפניקס. שלמה אליהו הודיעה כי הוא מנהל מו"מ למכירת חלקו בחברה הנאמד על כ-33% בסכום של 200 מיליון דולר. המכירה מגיעה על רקע כוונתו של אליהו לרכוש את בנק לאומי. הפניקס נסחרת בעלייה של 1.98% לשער של 13.4 שקלים.

אחרי שמכר בסוף השבוע את חברת קרנות הנאמנות לאומי פיא להראל השקעות, מנהל בנק לאומי מו"מ למכירת אחזקותיו בביטוח ישיר הנאמדות על כ-18% לקבוצת צור שמיר, שבשליטת משפחת שניידמן המחזיקה ב-48% מביטוח ישיר. מניות הראל השקעות מטפסות בשעה זו ב-2.52% לשער של 199.3 שקלים

בבנקים המגמה ממשיכה להיות מעורבת אך מדד ת"א בנקים ממשיך לעלות. פועלים נסחרת בעליה של 0.71% לשער של 17.13 שקלים, לאומי מוסיפה 1.61% לשער של 14.48 שקלים, דיסקונט יורדת ב-0.85% לשער של 6.38 שקלים, מזרחי נסחרת בירידות של 0.17% לשער של 23.45 שקלים, הבינלאומי נסחרת בירידה של 0.29% לשער של 38 שקלים.

ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, הודיעה בשבוע שעבר על שני אישורי FDA חדשים. הראשון, לגרסה הגינרית לטיפול בדלקת פרקים, שמכירותיה מוערכות ב-228 מיליון דולר בשנה והשני אישור FDA מותנה לטבליות הריבוירין שהם הגרסה הגינרית לתרופה לחולי צהבת של חברת Roche. לתרופה הקיימת של Roche שוק מכירות מוערך של 206 מיליון דולר, טבע צפויה לקבל אישור סופי לתרופה עם פוג תוקפה של הבלעדיות של Roche בדצמבר הקרוב. מניות טבע מחליקות הבוקר ב-1.25%לשער של 149.9 שקלים.

טבע היתה למעשה היחידה הבוקר לפתוח בפער שלילי מקרב 6 הדואליות של המעו"ף, אך גם פריגו שפתחה בפער חיובי נסחרת כעט בירידה בשיעור של 0.75% לשער של 65.78 שקלים. בצידו הירוק של המתרס ניצבות: כור עם עלייה של 1.07% לשער של 254.5 שקלים, ליפמן שקופצת ב-1.43% לשער של 134.7 שקלים, לאחר שסבלה בשבועות האחרונים מסנטימנט שלילי במיוחד על רקע ספקולציות, כי תפרסם אזהרת רווח גם לרבעון השלישי ואלביט מערכות שקופצת ב-0.93% לשער של 108.4 שקלים.

עוד בדואליות. רדויז'ן קופצת ב-1.82% לשער של 60.42 שקלים, לאחר שפתחה בפער חיובי של מעל 3%. ביום חמישי, לאחר נעילת שערי המסחר בוול סטריט אישרה החברה כי זוהר זיספל, המנכ"ל, רכש חודש שעבר מניות בסכום של כ-3 מיליון דולר. המומנטום החיובי בחברה התחיל עוד בתחילת השבוע, כשזינקה בכ-13% לאחר שג'ים קרמר, בעל תוכנית הטלויזיה ברשת CNBC האמריקנית, המליץ לצופיו על מניות החברה.

ביום רביעי הקרוב עתידה להסתיים עסקת סלקום באמסטרדם. במסגרת העסקה, נזכיר, רכשה דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי 70% מחברת סלקום מידי משפחת ספרא וחברת בל סאות' בשני שלבים. בשוק מעריכים, כי עד ליום רביעי, יגיע דנקנר להסכמה עם קרן פרובידנס בנוגע לשותפות בסלקום. היקפה של העסקה כולה, נציין, מגיע ל-1.345 מיליארד דולר. מניות אי.די.בי נסחרות הבוקר בעליות שערים. אחזקות עולה ב-0.19% לשער של 106.40 שקלים, פיתוח עולה ב-0.22% לשער של 135.20 שקלים ודיסקונט השקעות נהנית מעליה של 0.69% לשער של 101.60 שקלים.

איתוראן תבצע ספליט של 3:1 לקראת הנאסד"ק. החל מיום ההקצאה, ה-22 בספטמבר יחזיק כל בעל מניות בחברה 3 מניות בנות שליש שקל ערך נקוב על כל מניה בת 1 שקל ערך נקוב שהיתה ברשותו נכון ל-21 בספטמבר, שנקבע כיום הקובע לחלוקה. מניות איתוראן מגיבות לבשורה בקפיצה של 1.2% במחזור של כ-35 אלף שקל.

עסקת טבע-כת"ב הציפה את ערך התיק של פולאר תקשורת ומניית האחרונה מגיבה בעלייה של 0.17% לשער של 11.46 שקלים. השקעותיה של פולאר תקשורת דרך קונרס בכלל תעשיות ביוטכנולוגיה רשומות בשווי של 6 מיליון דולר. בעקבות העסקה עם טבע, תג המחיר שלהן גדל פי 4 אל מעל ל-20 מיליון דולר. מימוש האופציה בקיורטק עשוי להציף ערך נוסף של קרוב ל-10 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.