פריסה של מענקי פרישה לפי סעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה

הכותב, ג'ק בלנגה, עורך דין (רואה חשבון), סוקר את אפשרויות הפריסה של מענקי פרישה אחורה וקדימה כפי שבאו לידי ביטוי בהחלטת ועדת פסיקה (מס' 7), תוך מתן הדגשים מיוחדים. סעיף 8(ג) לפקודה מאפשר פריסה לצורכי מס של הפרשי שכר, דמי פדיון חופשה, מענק פרישה או מוות וסכומים בשל היוון קצבה.
עו"ד לילך דניאל |

ככלל, פריסת הסכומים לצורכי מס נעשית בדרך של "פריסה לאחור", בחלקים שווים לשנות העבודה אליהן הן מתייחסות ולא יותר משש שנים, המסתיימות בשנה שבה נתקבלו הכספים.

בסעיף 8(ג)(3) סיפא לפקודה, קיימת סמכות למנהל רשות המיסים, אם התבקש לכך, להתיר "פריסה קדימה" של מענק פרישה או מוות או סכומי היוון קצבה וזאת בתנאים שייקבע.

א. פריסת ההכנסה לשנים הקודמות

פריסת הכנסה לשנים קודמות הינה פריסה טכנית המתבצעת לצורך חישוב המס החל על הנישום בשל אותה הכנסה.

הפריסה אינה משנה את מועד אירוע המס על כל המשתמע מכך. אירוע המס קיים במועד קבלת ההכנסה ומטרת פריסתה לשנים קודמות היא להקל בחישוב המס החל על היחיד אשר קיבל הכנסה הנושאת אופי חד פעמי שהצטברה בשנים הקודמות.

פרשנות זו עולה גם מפסק דין חנניה בידרמן שקבע, בהקשר של פריסת רווח הון, כי הפריסה היא לצורך חישוב המס, אך אירוע המס ומועד החיוב במס הינו בשנת המכירה.

ב. פריסת הכנסות לשנים הבאות

על פריסה קדימה של מענק שהתקבל עקב פרישה או מוות יחולו כללים זהים לפריסה לאחור כאמור בסעיף א' לעיל. הפריסה תחושב כפריסה טכנית, לצורך חישוב המס בלבד.

פריסה קדימה של הכנסה המתקבלת עקב היוון קצבה עתידית תוכל להחשב, בתנאים מסוימים שיפורטו להלן, כמעין דחייה מהותית של אירוע המס לשנות הפריסה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שההיוון מהווה פעולה מימונית של כימות לסכום חד פעמי של הכנסה עתידית.

הכללים שיחולו על פריסה קדימה:

1. ההכנסה תיוחס, בשיעורים שווים, לשנות המס שבפריסה ולענין שיעור המס והמקדמה, יראו הכנסה זו כהכנסתו התחילית של הנישום באותה שנה.

2. הנישום יוכל לקבל פטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה בגין הכנסה זו בשנות הפריסה, אם הוכחה זכאותו על פי הסעיף וכן לקבל נקודות זיכוי וזיכויים אישיים.

3. הפסדים שנוצרו בשנות הפריסה לא יותרו בקיזוז כנגד הכנסה זו.

4. במועד אישור הפריסה ישלם הנישום מקדמה בשיעור של 49%, או בשיעור אחר שיקבע פקיד השומה.

5. הכנסות שיפיק הנישום בשנות הפריסה יתווספו על ההכנסה שנפרסה ויחויבו במס לפי יתרת מדרגות המס בהתאם.

6. על פי תקנה 3(א)(3) לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988, מחויב יחיד שהכנסתו או הכנסת בן זוגו בשנת המס כללה סכום שהתקבל עקב היוון קיצבה לגביו התיר המנהל חלוקת ההכנסות לשנים הבאות, בהגשת דו"ח שנתי עבור כל שנת מס.

ג. נקודות זיכוי

בחישוב המס החל על הכנסה שנפרסה על פי סעיף 8(ג) לפקודה, בין אם מדובר בפריסה לשנים קודמות ובין אם מדובר בפריסה לשנים הבאות, יינתנו נקודות הזיכוי בחישוב המס.

הועדה סבורה כי ניתן לראות בנקודות הזיכוי מרכיב אינטגרלי בחישוב המס. למרות שהזיכויים מופחתים לאחר חישוב חבות המס החל על ההכנסה על פי מדרגות המס, יש לראות בנקודות הזיכוי מכשיר המפחית או מאפס את מדרגות המס ברמות הכנסה נמוכות. לפי עמדת הועדה זיכויים וניכויים אחרים לא יינתנו כנגד ההכנסה בשנות הפריסה הקודמות או הבאות, לפי הענין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות