מע"מ ששולם לחברה בעד עסקאות-כספים שהוחזקו בנאמנות
פש"ר 1159/04, בש"א 23228/04 א. צ. ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ (בפירוק) ואח' נ. בנק הפועלים בע"מ, מע"מ ואח'
ביום 30.10.2003 נחתם הסכם בין מבקשת 1 (להלן - החברה) לבין סולל בונה בע"מ (להלן - סולל בונה), במסגרתו מכרה החברה לסולל בונה את זכויותיה בפרויקט בנס ציונה. החברה היתה אמורה לבצע עבודות בניה בפרויקט בנס ציונה על המקרקעין אשר תוארו בהסכם.
החברה הגישה בקשה להורות למשיב 1 (להלן - הבנק), למלא התחייבות אשר ניתנה על ידו במסגרת בקשה להקפאת הליכים כנגד החברה, ולשלם לרשויות המס את חלק המע"מ אשר קיבל למשמרת בגין העסקה בנס ציונה.
החברה טענה כי עובר להגשת הבקשה, היא היתה מעונינת לגרום לכך שתקבול המע"מ בגין העסקה יועבר ישירות לרשויות המס.
אולם, הבנק ביקש לקבל את הכסף לידיו, על מנת לנצל את התקופה שעד לתשלומו על פי דין, תוך מתן הבטחה מפורשת כי יעביר את הסכום לרשויות המס במועד הקבוע בחוק.
לטענת החברה, הבנק נמנע מלשלם את המע"מ לרשויות המס ללא סיבה מוצדקת.
הבנק טען כי לא התחייב לשלם את חלק המע"מ מתקבולי העסקה בנס ציונה, אשר הופקדו בחשבון החברה המתנהל בבנק.
הבנק ציין כי בבקשה להקפאת הליכים נכתב כי הבנק ובנק נוסף הביעו נכונות עקרונית להסדיר ממקורות שלהם חוב עבר של החברה לשלטונות מע"מ, בכפוף להתקדמות תכנית ההפעלה בתקופת הקפאת ההליכים. לטענת הבנק, אין לראות בהצהרה זו התחייבות מפורשת ובלתי חוזרת לתשלום המע"מ.
כנגד החברה ניתן צו פירוק ולכן בירור מערכת היחסים תעשה כיום בין כונס הנכסים הרשמי (להלן - הכנ"ר) כמפרק זמני של החברה לבין הבנק ומע"מ.
השאלה שיש להכריע בה היא האם יש לחייב את הבנק להעביר את כספי המע"מ אשר הופקדו בחשבון החברה - בין ישירות למע"מ ובין לקופת הפירוק.
אין למעשה מחלוקת כי מדובר בחובות עבר של החברה למע"מ, שכן העסקה בגינה חייבת החברה את התשלום במע"מ היא עסקה מאוקטובר 2003, מועד אשר קדם להקפאת ההליכים ובוודאי שקדם למתן צו הפירוק.
טענתו של הבנק בהקשר זה היא כי מאחר ומדובר בחוב עבר, לא ניתן להעבירו למע"מ אלא על פי סדרי העדיפות הקבועים בחוק.
טענתו של מע"מ היא כי הבעלות בכספי המע"מ היא של המדינה, שכן המוכר מהווה רק צינור להעברת כספי המע"מ אשר התקבלו בגין העסקה.
עמדתו של כונס הנכסים הרשמי היא כי על הבנק להעביר את הכספים לקופת הפירוק, לאור הוראות סעיף 355 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983.
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פסק
על החברה היה לשלם את כספי המע"מ בדצמבר 2003, בגין העסקה אשר נכרתה בין הצדדים באוקטובר 2003. כספי המע"מ הועברו לידי החברה בהתאם לחשבוניות אשר הוצאו על ידה.
אין לקבל את טענת מע"מ בדבר היות כספי המס המוחזקים בידי העוסק בגדר קנינה של המדינה לפני שהועברו אליה.
נראה כי בנסיבות המקרה שבפנינו, ניתן לראות בחברה כמי שהחזיקה את כספי מע"מ במעין נאמנות עבור שלטונות המס ולהחיל עליה את הוראות חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן - חוק הנאמנות).
נאמנות נוצרת כאשר קיימת זיקה לנכס וחובה של נאמן. אין כל קושי במקרה הנוכחי, כאשר כספי המע"מ שולמו והועברו לחזקתה של החברה על מנת שישולמו למע"מ, לקבוע כי קיימת זיקה של החברה לנכס.
החזקת כספים אשר שולמו על ידי הקונה בידי המוכר, כאשר כספים אלה מיועדים לביצוע תשלום המע"מ החל על העסקה על פי דין, מהווה בוודאי זיקה לנכס.
נראה כי ניתן לקבוע גם חובה של נאמן. בנסיבות המקרה, בהן החזיקה החברה בנפרד בסכומי המע"מ אשר יועדו לתשלום בגין העסקה בנס ציונה, שהיו מיועדים לתשלום בחודש שלאחר קבלת מלוא התמורה בגין העסקה, יש לראות בחברה כמי שחבה חובת אמון לרשויות המס ועליה לדאוג לכך כי החיוב על פי דין החל עליה לשלם את המע"מ אכן יבוצע על ידה.
משקיימת זיקה לנכס וחובת אמון כלפי מע"מ, יש מקום להחלת הוראות חוק הנאמנות. העברת הכספים על ידי החברה לידי הבנק, מהווה פעולה אשר נעשתה תוך כדי הפרת אותה חובת אמון. לכן, קמה למע"מ זכות עקיבה בגין הכספים כלפי הבנק.
אין כל מקום לטענה של תום לב מצידו של הבנק. במקרה שבפנינו, מצביעות העובדות על כך כי לא רק שהבנק ידע שכספי המע"מ מופקדים בחשבון הבנק של החברה, אלא שהבנק דרש באופן מפורש כי הכספים יועברו לחשבונה של החברה, כחלק מהתמורה הכוללת בגין מכירת הפרויקט. דרישה זו של הבנק היתה תנאי לשחרור השעבוד החל על הפרוייקט.
הבנק טען כי אין מקום לחייב אותו בהשבת הכספים ולהגדיל בכך את יתרת החוב של החברה כלפיו, שכן בכל מקרה אין סיכוי לתשלום מלוא חוב החברה כלפיו. טענה זו נטענה בחוסר תום לב. הבנק היה שותף מלא לניהול הוצאות החברה בתקופה שבה כבר לא היה לו אמון ביכולת הפרעון שלה ובמועד הפקדת הסכום המיועד לתשלום כספי המע"מ כבר היתה החברה בקשיים חמורים לפי דעתו של הבנק.
לאור קביעת בית המשפט לעיל, אין למעשה צורך בבחינת טענתו של הכנ"ר באשר לביטול הפעולה של העברת כספי המע"מ לבנק.
הבקשה התקבלה. הבנק חויב בהוצאות בסך 10,000 ₪ + מע"מ.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
