הישראלים גיהצו פחות בצל המשבר אך לא ביטלו כרטיסי אשראי
נתונים שמפרסם בנק ישראל מגלים כצפוי כי בצל משבר הקורונה, במחצית הראשונה של 2020 הישראלים ביצעו פחות פעולות בחשבון הבנק שלהם, וכן השתמשו פחות בכרטיס האשראי. כתוצאה מכך העלות החודשית הממוצעת של ניהול חשבון העו"ש ירדה ובמקביל נרשמה ירידה בעלות ההחזקה והשימוש בכרטיסי אשראי - ואולם ממוצע דמי הכרטיס הנגבים דווקא עלה.
בבנק ישראל מציינים כי כמות הכרטיסים שמחזיקים לקוחות בחשבון בודד נותרה ללא שינוי מ-2019. ממוצע דמי הכרטיס במחצית הראשונה של 2020 עמד על 7.1 שקל לחודש, גבוה בכ-9% לעומת 6.5 שקל ב-2019. בסקירה של בנק ישראל נכתב כי העלייה נובעת בעיקר מגידול בסך ההכנסות מדמי כרטיס של חברת כאל. עוד בתקופה העלות החודשית להחזקה ושימוש בכרטיסי אשראי הסתכמה ב-12.9 שקל בממוצע לחודש לחשבון. כמו כן חלה ירידה של כ-11% בעלות ההחזקה והשימוש בכרטיסי חיוב, אשר נבעה מקיטון בהכנסות מעמלות עסקאות ומשיכות במט"ח.
לפי בנק ישראל, העמלות על פעולות מט"ח נותרו כפי שהיו ב-2019, כשהעמלות בעסקאות מט"ח היו 2.7% אצל ישראכרט, 2.8% אצל כאל ו-3.0% אצל מקס. העמלות בגין משיכת מט"ח היו כדלקמן: 3.0% במקס, ו-3.5% בכאל ובישראכרט.
העלות החודשית הממוצעת של ניהול חשבון העו"ש וקבלת מידע הסתכמה בכ-11.6 שקל ב-2020, וזאת עקב הירידה בפעילות המשקית. מדובר בנתון נמוך בכ-6% מזה של 2019. עוד נכתב כי הצטרפו 79 אלף חשבונות לשירות המסלולים, בו הבנק מציע תשלום של סכום חודשי קבוע עבור ביצוע מספר פעולות מוגדר מראש, שלרוב משתלם יותר עבור משקי בית.
- ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
