נובל מפנקת את המנכ"ל: עלות שכרו של צ'אק דיווידסון ב-2011 הסתכמה ב-11.5 מיליון ד', זינוק של 11%

צ'אק דיווידסון מכהן כמנכ"ל נובל מאז אוקטובר 2000 ומחזיק במניות של החברה בשווי של 130 מיליון דולר. ב-2012 שכר הבסיס של דיווידסון יטפס ב-6% ל-1.125 מיליון דולר
תומר קורנפלד | (3)

עלות שכרו של מנכ"ל נובל אנרג'י צ'אק דיווידסון בשנת 2011 הסתכמה ב-11.5 מיליון דולר, כך עולה מהזימון שהוציאה חברת חיפושי הנפט לאסיפת בעלי המניות של החברה (פרוקסי) שתתקיים ב-24 באפריל. עלות שכרו של דיווידסון גבוהה ב-11.2% ביחס לעלות שכרו בשנת 2010 שהסתכמה ב-10.3 מיליון דולר.

שכרו של דיווידסון בשנה החולפת הורכב משכר בהיקף של 1.07 מיליון דולר (לעומת 1.01 מיליון דולר בשנת 2010), תשלום מבוסס מניות בהיקף של 3.5 מיליון דולר (3.25 מיליון דולר ב-2010), תשלום מבוסס אופציות בהיקף של 2.86 מיליון דולר (2.65 מיליון דולר ב-2010).

עלות שכרו של דיווידסון כללה גם מענק של 1.86 מיליון דולר בגין ביצועי החברה בשנה החולפת וכללה גם תוספת של 2.1 מיליון דולר הנובעת משערוך ההתחייבויות האקטואריות של החברה כלפיו.

צ'אק דיווידסון הוא בן 62 ומכהן כמנכ"ל נובל אנרג'י מאז אוקטובר 2000. במהלך תקופתו היה אחראי להקמת פלטפורמת הפקת הגז ממאגר ים תטיס אשר סיפק משנת 2004 חלק ניכר מתצרוכת הגז של ישראל. בשנים האחרונות הייתה נובל אחראית על כל תגליות הגז המשמעותיות במשק ובהן 'תמר', 'לוויתן' ועוד.

נכון להיום מחזיק צ'אק דייוידסון ב-1.35 מיליון מניות של נובל אנרג'י אשר שווים עומד נכון להיום על 130 מיליון דולר. לקראת השנה הקרובה, בנובל אנרג'י עדכנו את שכר היסוד של דיווידסון מרמה של 1.06 מיליון דולר ל-1.125 מיליון דולר - רטרואקטיבית לנובמבר 2011.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ליויתן 1 12/03/2012 07:38
    הגב לתגובה זו
    זה השקט שלפני הסערה? לאיזה עומק היגעתם לעזזל !!!
  • 2.
    דוד 11/03/2012 14:48
    הגב לתגובה זו
    1,האומנם ראיתי בשידור שישראל רוצה חיבור מים וחשמל יוון וקפריסין אם לא הינו איזור מיוחד היתי אומר עסקה טובה{אך זה השקעה טיפשי } 2.בדרום נופלים טילים וכולם רוצים מיגון אך כספ ברח למפגינים ודירות לחרדיםאני אומר טעות = = צריך בנייה איזורי בטחון וחיבור -מ.א. מהר לירושלים שינבחו כולם ישראל מסייע ליפאןפושעים אלה נתנו תרומה גדולה כל בנייני ערבים צמחו כפטריות-כספ יפאני וסעודי =אחיהם גרים במערות= ======לעניין ציינתי כמה פעמים שאנו צריכים נפט וגז ומתן הטבות לכולם אך זה לא אומר עוד לא מצו כלום מנכל זה שודד את ציבור -----מה הבדל בינו לבין בועז-וזו מבנק לאומי כאילו לא די השמינה בהון עדיר כך עוזר שלמה לציבור האחים שלו בבית קטן בעייתי זה שלנו
  • 1.
    אחד העם 11/03/2012 14:32
    הגב לתגובה זו
    ןגם זה יותר מידי!
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 4.5%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.