לאומי: "הדיווח בעניין 'תנין' תומך ברמות התמחור כעת" - מי המניה המומלצת?

השותפות דיווחו על סימני גז משמעותיים. אלה פריד: "הידיעה חיובית ללא ספק". ירון זר: "אין לזלזל בגודל המאגר, יש פה פוטנציאל לפיתוח"
רקפת גלילי | (6)

חברות דלק קידוחים יהש ואבנר יהש, המחזיקות כל אחת 26.5% בקידוח 'תנין', בשותפות עם נובל אנרג'י, דיווחו על ממצאים ראשוניים חיוביים בקידוח תנין1. הצפי בקידוח היה למציאת 1.2 TCF של גז טבעי (לפי נתון ה-mean) וכעת לפי אומדנים ראשוניים של השותפויות עולה כי מדובר בכמות הגדולה מהנתון בסקרים. הניסוח הרישמי בדיווח - "בקידוח נתגלו סימני פטרוליום (גז טבעי) משמעותיים". . לידיעה בהרחבה

מה אתם חושבים על מניות הגז-נפט? לעמוד הפייסבוק של Bizportal - לחץ כאן

"הידיעה חיובית ללא ספק ותומכת ברמות התמחור של השותפויות הנסחרות קרוב לשוויין הכלכלי, על סמך המידע הקיים (לא כולל תמחור לבלוק 12בקפריסין ותנין, וגם ללא עדכון השווי על רקע אי הוודאות הרגולטורית האופפת את לוויתן)", כותבת אלה פריד, אנליסטית לאומי שוקי הון.

לאומי שוק הון מציינים כי עלותו הכוללת של הקידוח לכלל השותפים נאמדת בכ-55 מיליון דולר, והוא צפוי להימשך כשבוע שבועיים (אם לא יתעוררו בעיות מיוחדות) כאשר השותפויות מחויבות להגיש דו"ח של מעריך חיצוני תוך 60 יום מהשלמת הקידוח.

עוד מצויין כי הקידוח האמור נמצא בקרבת מאגר תמר ובסמוך לרישיונות אלון A ואלון E. שותפויות מקבוצת דלק מחזיקות כל אחת 12.5% ברישיון אלון Eוביקשו למכור את חלקן ברישיון, אך בינתיים נענו בשלילה כאשר תוקף הרישיון אלון E אמור לפוג ב- 1 במרץ 2012

בסיכומו של דבר מעריכים בלאומי שוקי הון כי "הפער בין דלק קידוחים לאבנר עומד על 5% בלבד לפי רמות התמחור הנוכחיות", ומעדיפים את אבנר בשל הסחירות הגבוהה יותר. עוד מצויין כי להערכתם החשיפה האופטימאלית לסקטור הינה באמצעות כהן-פיתוח - בשל הסיכון היחסי הנמוך.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יניב שלום 05/02/2012 20:35
    הגב לתגובה זו
    מה לעזאזל קורה אם רציו ורישיון גל מישהו יודע
  • לוגסי 06/02/2012 15:03
    הגב לתגובה זו
    בבוקר כותבים מצפים לאירופה ושם הירידות נחלשו ואצלנו המצב מחמיר כאילו המשבר אצלנו די לשחק במעוף לבסוף תשארו בלי משקיעים
  • 4.
    רואה קדימה 05/02/2012 17:04
    הגב לתגובה זו
    הדרך היחידה להשקיע היא דרך הזדמנות ישראלית.
  • 3.
    Americano 05/02/2012 16:50
    הגב לתגובה זו
    Get ready for gas companies to go up and up and up...the tamar / leviathan consortium continues to find additional commercial gas sites valued at billions of USD (Tamar estimates are growing, Leviathan estimates are growing, Block 12 estimates are growing, Dolphin, Tanin estimates point to a much greater find than originally believed) and analysts continue to say that these events are priced in... how can an analyst provide a valuation prior to finds and then say that the new valuation shouldn' t be increased? In short, please-please stop listening to analysts because you will one day soon find all these aforementioned stocks who belong to these consortium' s with much higher valuations - this is just an opinion of someone who trades gas/energy stocks for 5 years
  • 2.
    ישראלי 05/02/2012 16:48
    הגב לתגובה זו
    גם בליויתן יצתרכו לעשות 5-6 קידוחים וכאן יש כמה שדות בעלי שמות שונים שצריך לחבר אותם להפקה משותפת
  • 1.
    עובד אצות 05/02/2012 15:26
    הגב לתגובה זו
    תומכים באבנר בגלל סחירות גבוהה יותר. אז זה לא לטווח ארוך ותמלוג אלא לסיבובים.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטליוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטל

מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז

האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז

רן קידר |
נושאים בכתבה שותפויות הגז

עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.

מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד. 

הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד  השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.

דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה. 

 זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר. 

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.