לאומי: "הדיווח בעניין 'תנין' תומך ברמות התמחור כעת" - מי המניה המומלצת?

השותפות דיווחו על סימני גז משמעותיים. אלה פריד: "הידיעה חיובית ללא ספק". ירון זר: "אין לזלזל בגודל המאגר, יש פה פוטנציאל לפיתוח"
רקפת גלילי | (6)

חברות דלק קידוחים יהש ואבנר יהש, המחזיקות כל אחת 26.5% בקידוח 'תנין', בשותפות עם נובל אנרג'י, דיווחו על ממצאים ראשוניים חיוביים בקידוח תנין1. הצפי בקידוח היה למציאת 1.2 TCF של גז טבעי (לפי נתון ה-mean) וכעת לפי אומדנים ראשוניים של השותפויות עולה כי מדובר בכמות הגדולה מהנתון בסקרים. הניסוח הרישמי בדיווח - "בקידוח נתגלו סימני פטרוליום (גז טבעי) משמעותיים". . לידיעה בהרחבה

מה אתם חושבים על מניות הגז-נפט? לעמוד הפייסבוק של Bizportal - לחץ כאן

"הידיעה חיובית ללא ספק ותומכת ברמות התמחור של השותפויות הנסחרות קרוב לשוויין הכלכלי, על סמך המידע הקיים (לא כולל תמחור לבלוק 12בקפריסין ותנין, וגם ללא עדכון השווי על רקע אי הוודאות הרגולטורית האופפת את לוויתן)", כותבת אלה פריד, אנליסטית לאומי שוקי הון.

לאומי שוק הון מציינים כי עלותו הכוללת של הקידוח לכלל השותפים נאמדת בכ-55 מיליון דולר, והוא צפוי להימשך כשבוע שבועיים (אם לא יתעוררו בעיות מיוחדות) כאשר השותפויות מחויבות להגיש דו"ח של מעריך חיצוני תוך 60 יום מהשלמת הקידוח.

עוד מצויין כי הקידוח האמור נמצא בקרבת מאגר תמר ובסמוך לרישיונות אלון A ואלון E. שותפויות מקבוצת דלק מחזיקות כל אחת 12.5% ברישיון אלון Eוביקשו למכור את חלקן ברישיון, אך בינתיים נענו בשלילה כאשר תוקף הרישיון אלון E אמור לפוג ב- 1 במרץ 2012

בסיכומו של דבר מעריכים בלאומי שוקי הון כי "הפער בין דלק קידוחים לאבנר עומד על 5% בלבד לפי רמות התמחור הנוכחיות", ומעדיפים את אבנר בשל הסחירות הגבוהה יותר. עוד מצויין כי להערכתם החשיפה האופטימאלית לסקטור הינה באמצעות כהן-פיתוח - בשל הסיכון היחסי הנמוך.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יניב שלום 05/02/2012 20:35
    הגב לתגובה זו
    מה לעזאזל קורה אם רציו ורישיון גל מישהו יודע
  • לוגסי 06/02/2012 15:03
    הגב לתגובה זו
    בבוקר כותבים מצפים לאירופה ושם הירידות נחלשו ואצלנו המצב מחמיר כאילו המשבר אצלנו די לשחק במעוף לבסוף תשארו בלי משקיעים
  • 4.
    רואה קדימה 05/02/2012 17:04
    הגב לתגובה זו
    הדרך היחידה להשקיע היא דרך הזדמנות ישראלית.
  • 3.
    Americano 05/02/2012 16:50
    הגב לתגובה זו
    Get ready for gas companies to go up and up and up...the tamar / leviathan consortium continues to find additional commercial gas sites valued at billions of USD (Tamar estimates are growing, Leviathan estimates are growing, Block 12 estimates are growing, Dolphin, Tanin estimates point to a much greater find than originally believed) and analysts continue to say that these events are priced in... how can an analyst provide a valuation prior to finds and then say that the new valuation shouldn' t be increased? In short, please-please stop listening to analysts because you will one day soon find all these aforementioned stocks who belong to these consortium' s with much higher valuations - this is just an opinion of someone who trades gas/energy stocks for 5 years
  • 2.
    ישראלי 05/02/2012 16:48
    הגב לתגובה זו
    גם בליויתן יצתרכו לעשות 5-6 קידוחים וכאן יש כמה שדות בעלי שמות שונים שצריך לחבר אותם להפקה משותפת
  • 1.
    עובד אצות 05/02/2012 15:26
    הגב לתגובה זו
    תומכים באבנר בגלל סחירות גבוהה יותר. אז זה לא לטווח ארוך ותמלוג אלא לסיבובים.
דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

חן בר יוסף
צילום: שלומי אמסלם לעמ

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פורסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".



יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".