רכבים תחבורה מכוניות
צילום: תמר מצפי

האם שוק ביטוח הרכב יצא משליטה?

התייקרויות חדות, עלייה בגניבות, רווחיות בשיא - וכעת גם חקירה רגולטורית. רשות שוק ההון דורשת תשובות, ואולי לראשונה מזה שנים תתערב ישירות בתמחור. והציבור? בינתיים ממשיך לשלם את המחיר; וגם - איך הדברים עלולים להתפתח?

הרצי אהרון | (4)

מאז סוף מגפת הקורונה, ענף ביטוחי הרכב עבר מהפכה: לאחר ירידת מחירים בתקופת הסגרים, שבהם כמות הנהיגה ירדה משמעותית, החלו המחירים לזנק במהירות - על רקע משבר עולמי במחירי חלקי החילוף, התייקרות כלי הרכב, עלייה במספר התאונות וגל חסר תקדים של גניבות רכבים.

בהתחלה, היה נדמה שמדובר בהתייקרויות מוצדקות כביכול, אבל לאחר בדיקה של רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון גילתה כי החברות לא הסתפקו בכיסוי ההפסדים שנגרמו להן, אלא הלכו רחוק יותר וביניהן גביית פרמיות גבוהות באופן משמעותי מעלות הסיכון האמיתית.

במילים אחרות, החברות גבו מהצרכנים הרבה יותר ממה שנדרש בפועל כדי לכסות את הסיכון הביטוחי.


החברות שעל הכוונת

תשע החברות הגדולות ביותר בשוק - ובהן הפניקס, הראל, מנורה, מגדל, כלל, שלמה, ביטוח ישיר, איילון ושומרה, קיבלו דרישה רשמית מהממונה על שוק ההון להסביר מדוע הפרמיות שהן גובות גבוהות כל כך ביחס לסיכון האמיתי.

לראשונה באופן חריג, רשות שוק ההון הבהירה כי אם לא יתקבל הסבר שיניח את דעתה בנושא, היא עלולה להפעיל את הסמכות שלה ולהורות לחברות על הורדת מחירים - צעד נדיר בשוק הביטוח בישראל.

בדרך כלל, שוק ביטוח הרכב בישראל מתנהל על בסיס תחרות חופשית יחסית, ללא התערבות ישירה של הרגולטור בתעריפים. אלא שהפעם, רשות שוק ההון אינה מסתפקת בבדיקה — אלא מאותתת על כוונה להפעיל סמכות ישירה ולחייב את החברות להוזיל מחירים. מדובר במהלך חריג ודרמטי, שלא נהוג ברוב מדינות העולם, שנועד להגן על הציבור מפני מה שהרשות מזהה כהתייקרות מופרזת ולא מוצדקת בפרמיות הביטוח.


הטענה של חברות הביטוח

חברות הביטוח טוענות מצידן כי העלאת המחירים לא נעשתה מתוך רצון לגרוף רווחים מופרזים, אלא מתוך צורך אמיתי לפצות על הפסדים שרשמו בשנים האחרונות בביטוח החובה לרכב - תחום שבו המחירים מפוקחים ולא הותאמו לעלייה בסיכונים.

לפי הטענות שהן מציגות, גם התייקרות חלקי החילוף, הזינוק במספר התביעות, ומשבר באספקת חלפים, תרמו לעלייה המשמעותית במחירי הביטוח. אלא שכאן נכנס לתמונה מרכיב מרכזי נוסף: רפורמת החלפים. הרפורמה, שנועדה להוזיל את מחירי התביעות ולהפחית את עלויות הביטוח, הייתה אמורה להיכנס לתוקף כבר במאי 2025 - אלא שבדקה התשעים נבלמה ביוזמת שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות לחץ כבד שהפעיל איגוד המוסכים.

העיכוב ברפורמה השאיר את עלויות החלפים מנופחות, ואת מחירי התביעות גבוהים בהרבה מהפוטנציאל האמיתי שלהן בשוק תחרותי. לכן, גם אם רשות שוק ההון תצליח להוביל להוזלת מחירי הפרמיות בטווח הקצר, בלי טיפול עמוק יותר במבנה שוק החלפים - ייתכן שמדובר בפתרון זמני בלבד.


המשמעות של עליית הפרמיות

עלויות ביטוח הרכב הפכו בתקופה הנוכחית לגורם קריטי ביוקר המחיה בישראל. כשהציבור משלם פרמיות גבוהות בהרבה ממה שהסיכון בפועל מצדיק, המשמעות היא פגיעה ישירה בכיס של משקי הבית, החלשת כוח הקנייה והכבדה על שווקים שלמים - מאשראי צרכני ועד לרכישת רכבים חדשים. למעשה, שוק ביטוח הרכב הפך לדוגמה ברורה לאופן שבו גם ענפים שנחשבו בעבר לתחרותיים, עלולים להיסחף לעליות מחירים לא פרופורציונליות כאשר הפיקוח עליהם נחלש.


הטבות למשרתי המילואים

במקביל ללחץ הציבורי והרגולטורי, חלק מחברות הביטוח מנסות להציג רגישות ציבורית. לדוגמא: ביטוח ישיר הכריזה לאחרונה על מענק של 300 שקל למילואימניקים ומילואימניקיות שביצעו מעל 30 ימי מילואים, בעת רכישת או חידוש ביטוח רכב.

מהלך מבורך ורצוי שמעיד על רצון להוקיר על תרומתם - אך לא בהכרח עונה על הבעיה המבנית שמעסיקה את כלל הנהגים והמשקיעים בשוק.


מה האחראיות של רשות שוק ההון?

לצד הרצון להגן על המבוטחים, הרשות נדרשת ללכת בזהירות, בעיקר בגלל הסיבה שהורדת מחירים אגרסיבית מדי עלולה לערער את היציבות של חברות הביטוח. כאשר חברות מחויבות לגבות פרמיות נמוכות מהנדרש לכיסוי הסיכונים האמיתיים, הן עלולות להיקלע להפסדים כבדים, להקטין את פעילותן או אף לצאת מהשוק - תהליך שיפגע דווקא בתחרות ויוביל לעליית מחירים בטווח הארוך.

בנוסף, ניסיון לקזז הפסדים עלול להביא לבעיה מסוימת בתנאי הביטוח ולהפחית את הסכיסוי שמקבלים המבוטחים.


איך פותחים את שוק ביטוח הרכב לתחרות?


לכאורה, מדובר בענף שבו פועלות מספר חברות גדולות - הפניקס, הראל, מגדל, מנורה, כלל ועוד. אבל בפועל, ענף ביטוח הרכב מאופיין בריכוזיות גבוהה, כאשר כמה חברות שולטות על מרבית השוק.

תחרות אמיתית דורשת יותר משניים־שלושה שחקנים גדולים. כדי שתהיה ירידת מחירים טבעית, יש צורך במגוון רחב של חברות, פחות חסמי כניסה לשחקנים חדשים, והקלות רגולטוריות שיאפשרו גם לחברות קטנות ובינוניות להיכנס ולהתחרות.

בפועל, הקמת חברת ביטוח בישראל מחייבת עמידה בדרישות הון כבדות, קבלת אישורים ממושכים ותהליכי פיקוח קפדניים - מה שמצמצם מאוד את מספר השחקנים הפוטנציאליים. מעבר לכך, כניסת חברות ביטוח בינלאומיות לשוק הרכב הישראלי כמעט ואינה קיימת. שחקנים גלובליים, שיכולים היו להביא איתם תחרות אמיתית ומחירים תחרותיים, מתקשים להיכנס בגלל חסמים רגולטוריים, התאמות נדרשות לרגולציה הישראלית ומערכת שמרנית שמגוננת בפועל על השחקנים המקומיים.

יחד עם זאת, גם פתיחת שוק הביטוח לתחרות מוגברת צריכה להיעשות בזהירות. שוק ביטוחי הרכב נשען על חברות שמנהלות התחייבויות כספיות עצומות, וקריסה של שחקנים משמעותיים עלולה לגרור נזקים רחבים בהרבה ממה שנראה לעין: פגיעה במבוטחים, ירידה ביציבות הפיננסית במשק, ואפילו צורך בהתערבות ממשלתית בעלויות כבדות.

 לכן, לצד הרצון לעודד תחרות ולהגביר את הלחץ להורדת מחירים, חייבים להבטיח שהחברות הפועלות בענף ישמרו על חוסן פיננסי, יעמדו בדרישות הון מחמירות, ויוכלו להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיהן גם בשעת משבר.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 02/05/2025 16:34
    הגב לתגובה זו
    לפני שנה שילמתי מקיף על רכב חשמלי 3800 השנה אני משלם 7200 מה ניסגר עם העליות האלה זה ניהיה בלתי ניסבל..ממש שודדים אותנו.זה יד אחת עם כל חברות הביטוח הזוי
  • 2.
    לא העכבר גנב 28/04/2025 00:20
    הגב לתגובה זו
    המפקח על הביטוח עובר לעבוד באחת מחברות הביטוח לאחר סיום כהונתו בתפקיד בכיראז מה אתם מצפים שיעשהההתיקרות הנוכחית בביטוחי הרכב חלה מאז שאושר להראל לרכוש את שירביט.
  • 1.
    אילן 27/04/2025 11:13
    הגב לתגובה זו
    הכי יקרות בעולם
  • אנונימי 27/04/2025 14:11
    הגב לתגובה זו
    שאינו מוכן לפגוע בקבוצית האיכות ומכשיל רפורמות תלמד קודם ואכ תאשים את ביבי לא שהוא שה תמים הגיע הזמן שילך הביתה.
רכב חדש. אילוסטרציה. צילום יואב פולסרכב חדש. אילוסטרציה. צילום יואב פולס

עסקאות 0 ק"מ - עשרת הכללים שאתם חייבים להכיר

עסקת רכישת רכב '0 ק"מ' היא עסקה בה מוצע רכב עם הנחה גדולה ומפתה. מדובר לרוב ברכב שעברה למעלה משנה מיום ייצורו ועל פי החוק היבואן מחויב לרשום אותו עם בעלים כלשהו. חברה או אדם פרטי.  הלקוחות צריכים לבחון את העסקה בעיניים ביקורתיות. העסקה דומה יותר לעסקת רכב משומש 'יד שניה' מאשר רכישת רכב חדש אצל היבואן. 'מדריך ביזפורטל לעסקת ס ק"מ' כדי שהעסקה תהיה טובה ונכונה עבורכם

יואב פולס |

ענף הרכב רותח. כמה רותח? רותח כך שמתחילת השנה עד סוף נובמבר יירשמו בארץ בין 285,000 ל 290,000 כלי רכב חדשים. נכון למועד כתיבת שורות אלו, כשיש עוד שלושה ימים לסוף נובמבר, השוק עומד על 284,000 כלי רכב, וקצב הרישום היומי עומד על מעל ל 1000 כלי רכב ביום (!!!).

בתוך כלי הרכב שנרשמו נמצאים גם כמה עשרות אלפי כלי רכב שעברו 'גיול', ומשווקים בעסקאות '0 ק"מ'. נזכיר כי 'גיול' רכב הוא שם לרכב שעברה שנה מיום ייצורו והחוק בארץ מחייב כי בתום שנה מיום הייצור הרכב חייב להירשם על שם אדם או חברה, ולא ניתן להחזיק אותו ללא רישומו המסודר.

היבואנים נאלצים לרשום את כלי הרכב או על הח.פ. של היבואן, או חברת הליסינג שלו, או למכור את הרכב לחברות ליסינג אחרות. לכם כלקוחות זה לא ממש משנה, והרכב יוצע לכם בעסקת '0 ק"מ' במחיר זול יותר מאשר היה כאשר נמכר כחדש באולם התצוגה של היבואן.

לכאורה מדובר בעסקה מושלמת, גם מקבלים רכב חדש לחלוטין, שכן אף אחד לא נסע בו, וגם נהנים ממחיר מוזל, כאשר הרכב עדיין חדש.

עם זאת, לאור מספר מקרים שהגיעו למערכת ביזפורטל, הבנו שהעסקאות האלה מחייבות יותר הבנה והתייחסות, ולשם כך פנינו לסיגל עוז, מנכ"ל 'גלגלים' (פלטפורמת מסחר בתחום טיפולי רכב וחלפים) שלאחרונה השיקה פעילות גם בתחום עסקאות רכב, והכנו עבורכם את 'המדריך לרכישת רכב בעסקת 0 ק"מ'. "ראשית" מציינת סיגל, "הלקוח חייב להבין שהוא רוכש רכב יד שניה, וצריך להפעיל את מכלול השיקולים כמו ברכישת רכב יד שניה משומש, לרבות האפשרות לקחת את הרכב למכון בדיקה מטעמו".

מירי רגב
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מה קורה ברכבת ישראל?

הרכבת מפסידה, מאחרת ומתמודדת עם אתגרים גדולים

רן קידר |

השיח הציבורי סביב איכות השירות של רכבת ישראל לא נרגע כשנתונים רשמיים חושפים ירידה בדיוק ההגעה של הרכבות, לצד הפסדים כספיים גוברים ושיבושים תשתיתיים. הדו"ח הכספי לרבעון השלישי מפרט כי שיעור הדיוק הממוצע ירד ל-91.6%, לעומת 96.4% ברבעון המקביל. במקביל, החברה רשמה הפסד של 34.5 מיליון שקל, כמעט כפול מההפסד של 18.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

 הרכבת מאחרת

הירידה בדיוק נובעת משילוב של תקלות תשתית, עומס גובר ועיכובים בפרויקטים מרכזיים. מנתוני רכבת ישראל עולה כי איחורים חורגים לעיתים מדקות בודדות, ומשפיעים על קווים מרכזיים כמו תל אביב-חיפה. מצד אחד, הנוסעים חשים את הפגיעה היומיומית - עיכובים שמפריעים לתכנון עבודה או לימודים. מצד שני, החברה מצביעה על גידול של 12% בכמות הנסיעות ברבעון זה, שמגיעה לשיאים חדשים של כ-298 אלף נסיעות יומיות באוקטובר. עלייה זו, ללא שדרוגים פרופורציונליים בתשתיות, יוצרת לחץ על המערכת.

אחד האירועים הבולטים בשנה זו היה הפגיעה בתשתית החשמול באוגוסט. רכבת משא, שנסעה על מסילת החוף, פגעה בכבלי חשמל בשני מוקדים: צומת גנות מדרום לתל אביב, ובין חדרה לנתניה. הנזק כלל קריעה של מאות מטרים מכבלים, מה שהוביל להשבתה מלאה של קווים מרכזיים, ביטולי רכבות והפעלת היסעים חלופיים באוטובוסים. השיבושים נמשכו ימים, והשפיעו על מאות אלפי נוסעים, כולל כאלה בדרך לנתב"ג. בדיקה ראשונית קבעה כי מדף מתכת (פלט) שהיה פתוח על הרכבת גרם לפגיעה, אך ועדת חקירה בודקת כשלים בתחזוקה ובתיאום בין רכבות נוסעים ומטענים. פרטים נוספים על השיבושים באוגוסט.

זה מדגיש את הפגיעות של תשתית החשמול, שחלקה עדיין חשוף. רכבת ישראל מדווחת כי התיקונים עלו עשרות מיליונים וזה הגדיל את ההפסד של החברה. 

פרויקט החשמול מתעכב

פרויקט החשמול, שנועד להחליף הנעה בסולר בחשמל על פני כ-1,000 ק"מ מסילה, נתקל בעיכובים מתמשכים. התוכנית המקורית קבעה סיום לפני 5-6 שנים, אך חושמלו עד כה כ-70% מהמסילות בלבד. הסיבות כוללות בעיות תכנון, קשיים ברכש קטרים חשמליים (62-78 יחידות נדרשות) ותיאום עם קבלנים. דו"ח ביקורת מציין כי רק חלק קטן מהמסילות פעילות במלואן, וצופה דחיות נוספות עד 2026-2027. העיכובים מעלים סיכונים: תקלות חשמל חוזרות, עלויות תחזוקה גבוהות יותר ועלייה בפליטות סביבתיות – בניגוד למטרה המקורית של הפחתת זיהום.