אלון גלזר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

אלון גלזר על הסיכונים והסיכויים במניות הבנקים

גלזר סמנכ"ל, לידר שוקי הון על האשראי הגדול שהבנקים נותנים לציבור; על ההפרשות להפסדי אשראי ועל חלק מהציבור - "הציבור הוא מטומטם ולכן הוא משלם"

צחי אפרתי | (4)

לאחר שהציגו ברבעון האחרון תשואה ממוצעת של 15.6% על ההון, התיישבנו לשיחה עם אלון גלזר סמנכ"ל, לידר שוקי הון כדי לסכם את הדוחות האחרונים של הבנקים, ולסמן את האתגרים והסיכונים עמם הם צפויים להתמודד בעתיד, ולתהות האם הם מתומחרים במניות לאחר שעלו ב-38% בשנה האחרונה. 

"שתי המגמות המרכזיות שראינו בבנקים לארוך השנתיים האחרונות ממשיכות לקרות ומפתיעות. ראשית, נושא ההפרשות להפסדי אשראי, אני ציפיתי לראות הפרשות הרבה יותר גבוהות אחרי שנתיים של אירועים פוליטיים בארץ ומלחמה, חשבתי שנראה השפעה על תיק האשראי. בינתיים, נראה שלבנקים אין לווים בעיתיים, תיקי האשראי שלהם נראים במצב מדהים. שנית, ההתבצרות של הציבור בעו"ש למרות שהריבית מאוד גבוה ואפשר לקבל תשואה טובה באלטרנטיבות אחרות, כמו קרנות כספיות ופיקדונות בנקאיים. שני הדברים האלה נותנים לבנקים רווחיות עצומה, כאשר התשואה הממוצעת להון מעל 16% מתחילת השנה", מסביר גלזר בראיון ל-BizTV.

איך ניתן להסביר את ההפרשות הנמוכות?

"ההסבר העיקרי הוא שהמדינה נתנה כסף לכולם - למפונים, למילואימניקים, לעסקים, כל מי שהיה צריך כסף. גם הבנקים נותנים כסף, אם בעבר ראינו את הבנקים סוגרים את ברזי האשראי, פה הם המשיכו לתת אשראי וראינו את זה במהלך השנה. אם פעם קבלן היה נכנס לבעיות, הבנק פעל ביד קשה, היום הבנק אומר "קח עוד כסף, תרוויח את הזמן", בהרבה מקרים זה מוכיח את עצמו ועובד".

ממה הציבור חושש ומשאיר כסף בעו"ש?

"אי אפשר להבין חלק מהציבור. ההגדרה של "הציבור הוא מטומטם ולכן הוא משלם" היא נכונה, כי מדובר בסכומים עצומים 500 מיליארד שקל שנמצאים בחשבונות העו"ש, בתקופה של 3-4 שנים הייתה אינפלציה של 15%, מי שהשאיר את הכסף בעו"ש מתוך פחד, הכסף שלו נשחק ב-15%, והבנקים נהנים מהרווחיות הזאת. ההתייעלות של הבנקים והעובדה שאין הרבה סניפים עם קבלת קהל, תרמה לכך שהכסף לא זז יחד עם המלחמה האירועים השונים. הרגולטור לא עשה מספיק ולכן סיכוי טוב שנראה התערבות, הבנקים מגזימים".

יש פה רגולציה שבאמת יכולה להשפיע על הבנקים?

"כן, אפשר לעשות רגולציה החל מלתת ריבית על העו"ש ודרך לחייב את הבנקים לעשות מהלכים יותר משמעותיים שיובילו את הלקוחות להבין שזה לא נכון שהכסף שלהם בעו"ש, אני מעריך שהפתרון השני יקרה, ונראה כספים שעוברים מהעו"ש לפיקודונות".

"הסיכון בבנקים עולה, הסיכון באשראי החדש בסקטור הנדל"ן. אם נתנו במשך עשור שלם בקצב 3-4% צמיחה לשנה והיו נותנים בקצב של 15-20% אז נותנים גם אשראי פחות טוב, כשנותנים הרבה אשראי זה נעשה פחות טוב, אשראי ליזמים קבלנים היה פעם 11% מהתיק של הבנקים היום הוא 18%, הבנקים הופכים יותר ויותר לבנקים של נדל"ן, נכנסו עכשיו הלוואות הקבלן, והלוואות ה-20-80 שלמעשה גם מגדילות את הסיכון וגם דוחות את הסיכון, בסוף כשנגיע למימוש ההלוואות נגלה שמישהו הפסיד מזה, בין אם זה הלקוח, היזם או הבנק, כולם משתתפים בסיכון הזה".

לראיון המלא: 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פלונימוס 22/12/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    לא נמאס לו לדבר עשרות שנים על מניות הבנקים?
  • שנה שעברה החברה שלו חזרה שכל המניות של הבנקים ירדו (ל"ת)
    רק אומר 22/12/2024 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    א-ב 18/12/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    לא מאמין שהסברה והדרכה ישנו את ההרגלים. לכל אחד שמורה הזכות להיות אדיוט. השוק צריך להיות חופשי. האשמה של הבנקים היא מגוחכת ושגויה. זה גוף עיסקי שממקסם רווחים ויש שפע של חלופות בשונה למשל מרשתות המזון. אדם יכול לנייד לקרנות לפקדונות לתיקים מנוהלים ועוד שפע אפיקים. כל אחד צריך לגלות עירנות ואחריות. אבל ציפייה שציבור בישראל ינהג בתבונה אין לה על מה להישען. ראו מי מנהיג אותנו ותקבלו הסבר לכל...
  • 1.
    [email protected] 18/12/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    הפוך גותה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 0%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: המשך הראלי והאם ארית תנפיק בנאסד"ק?

מערכת ביזפורטל |

אחרי העליות אתמול בתל אביב לשיא חדש ואחרי שבלילה וול סטריט סגרה בירוק, הפתיחה הבוקר צפויה להיות חיובית. המניות הדואליות חוזרות עם פער של 0.2%, כש אנלייט אנרגיה 0%  ו אלביט מערכות 0%   צפויות לעלות בכ-1.4%. הנה המניות הגדולות (הקלקה תיפתח את טבלת מניות הארביטראז' המלאה):



אנחנו בימים האחרונים של דצמבר, ימים של שיפוץ תשואות, ימים של ראלי - לפחות מבחינה סטטיסטית. תל אביב היא אחת הבורסות הטובות בעולם השנה, אבל למרות כל ההמלצות של מנהלי השהקעות, אנליסטים ומומחי השקעות, זה הזמן להיזהר. הראלי יימשך כנראה בזמן הקרוב, הסנטימנט החיובי מאוד חזק. אבל מכפילי הרווח מבטאים תמחור לא נמוך. נכון, כל העולם בתמחור גבוה יחסית לעומת המצב לפני שנה-שנתיים, ועדיין - גם אבסולוטית וגם יחסית, מכפילי רווח של 13 לבנקים, 17 לחברות ביטוח, וכ-17-20 למניות ת"א 125 זה גבוה. קחו את זה בחשבון באלוקצייה. למשקיע לטווח ארוך זה לא צריך לשנות, הרי אי אפשר לתזמן את השוק, אבל למשקיעים לטווח קצר או משקיעים שאין להם "תאריך מוגדר" להשקעה צריכים להתייחס לזה. 


ראלי סוף-שנה או דשדוש סוף-שנה לא מעניין את מי שמחכים על הגדר. מי שמחכה לתיקון כנראה פספס את רוב העליות האחרונות בבורסה. אולי אפשר להבין את הממתינים, יש ״פחד הגבהים״, המכפילים גבוהים היסטורית וגם השוואתית ולכן החשש הזה הוא מוצדק, אבל עדיין, הוא לא מצדיק את הדחיה המתמדת מנקיטת פעולת השקעה. דווקא ההימנעות הזאת יכולה להיות בעוכרי מי שמחכה לעד. היא משאירה כספים רדומים בעובר ושב, מקבעת הפסדים בזמן ירידות ומביאה לוויתור על הטבות ששוות הון; כך הופכת הדחיינות לסיכון המרכזי של תיק ההשקעות שלכם - לבחור שלא לבחור: הטעות הגדולה ביותר של החוסך הישראלי בשנת 2025


היום בדהמרקר כתוב שהפניקס ומור כופפו את ארית. ההנפקה ברשף לפי הכותרת והכתבה היא הצלחה ענקית לגופים המוסדיים. אנחנו רק רוצים להזכיר שמניית ארית שמוחזקת בעיקר על ידי הפניקס ומור נפלה 25% מאז שדווח על הנפקה. אז איך לכל הרוחות הפניקס ומור כופפו את ארית?  הפניקס ומור משקיעים בארית כבר תקופה ממושכת והם לא רצו שרשף, הבת תונפק בנפרד. בינתיים ההודעה של ארית על ההנפקה גרמה לצניחה במניה. אז מה עושים? תרגיל חילוץ. כדי למנוע את הנפילה בארית עושים הנפקה רק לגופים המוסדיים אבל לפי שווי נמוך  יותר - ככל שהשווי נמוך יותר ברשף, כך לכאורה הפניקס ומור וגם מיטב וכלל שהצטרפו להנפקת המוסדיים, מרוויחים יותר. אבל זו טעות - כי כל "הרווח" שלהם ברשף, הוא ההפסד שלהם בארית.