אלון גלזר על הסיכונים והסיכויים במניות הבנקים
גלזר סמנכ"ל, לידר שוקי הון על האשראי הגדול שהבנקים נותנים לציבור; על ההפרשות להפסדי אשראי ועל חלק מהציבור - "הציבור הוא מטומטם ולכן הוא משלם"
לאחר שהציגו ברבעון האחרון תשואה ממוצעת של 15.6% על ההון, התיישבנו לשיחה עם אלון גלזר סמנכ"ל, לידר שוקי הון כדי לסכם את הדוחות האחרונים של הבנקים, ולסמן את האתגרים והסיכונים עמם הם צפויים להתמודד בעתיד, ולתהות האם הם מתומחרים במניות לאחר שעלו ב-38% בשנה האחרונה.
"שתי המגמות המרכזיות שראינו בבנקים לארוך השנתיים האחרונות ממשיכות לקרות ומפתיעות. ראשית, נושא ההפרשות להפסדי אשראי, אני ציפיתי לראות הפרשות הרבה יותר גבוהות אחרי שנתיים של אירועים פוליטיים בארץ ומלחמה, חשבתי שנראה השפעה על תיק האשראי. בינתיים, נראה שלבנקים אין לווים בעיתיים, תיקי האשראי שלהם נראים במצב מדהים. שנית, ההתבצרות של הציבור בעו"ש למרות שהריבית מאוד גבוה ואפשר לקבל תשואה טובה באלטרנטיבות אחרות, כמו קרנות כספיות ופיקדונות בנקאיים. שני הדברים האלה נותנים לבנקים רווחיות עצומה, כאשר התשואה הממוצעת להון מעל 16% מתחילת השנה", מסביר גלזר בראיון ל-BizTV.
איך ניתן להסביר את ההפרשות הנמוכות?
"ההסבר העיקרי הוא שהמדינה נתנה כסף לכולם - למפונים, למילואימניקים, לעסקים, כל מי שהיה צריך כסף. גם הבנקים נותנים כסף, אם בעבר ראינו את הבנקים סוגרים את ברזי האשראי, פה הם המשיכו לתת אשראי וראינו את זה במהלך השנה. אם פעם קבלן היה נכנס לבעיות, הבנק פעל ביד קשה, היום הבנק אומר "קח עוד כסף, תרוויח את הזמן", בהרבה מקרים זה מוכיח את עצמו ועובד".
ממה הציבור חושש ומשאיר כסף בעו"ש?
"אי אפשר להבין חלק מהציבור. ההגדרה של "הציבור הוא מטומטם ולכן הוא משלם" היא נכונה, כי מדובר בסכומים עצומים 500 מיליארד שקל שנמצאים בחשבונות העו"ש, בתקופה של 3-4 שנים הייתה אינפלציה של 15%, מי שהשאיר את הכסף בעו"ש מתוך פחד, הכסף שלו נשחק ב-15%, והבנקים נהנים מהרווחיות הזאת. ההתייעלות של הבנקים והעובדה שאין הרבה סניפים עם קבלת קהל, תרמה לכך שהכסף לא זז יחד עם המלחמה האירועים השונים. הרגולטור לא עשה מספיק ולכן סיכוי טוב שנראה התערבות, הבנקים מגזימים".
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש פה רגולציה שבאמת יכולה להשפיע על הבנקים?
"כן, אפשר לעשות רגולציה החל מלתת ריבית על העו"ש ודרך לחייב את הבנקים לעשות מהלכים יותר משמעותיים שיובילו את הלקוחות להבין שזה לא נכון שהכסף שלהם בעו"ש, אני מעריך שהפתרון השני יקרה, ונראה כספים שעוברים מהעו"ש לפיקודונות".
"הסיכון בבנקים עולה, הסיכון באשראי החדש בסקטור הנדל"ן. אם נתנו במשך עשור שלם בקצב 3-4% צמיחה לשנה והיו נותנים בקצב של 15-20% אז נותנים גם אשראי פחות טוב, כשנותנים הרבה אשראי זה נעשה פחות טוב, אשראי ליזמים קבלנים היה פעם 11% מהתיק של הבנקים היום הוא 18%, הבנקים הופכים יותר ויותר לבנקים של נדל"ן, נכנסו עכשיו הלוואות הקבלן, והלוואות ה-20-80 שלמעשה גם מגדילות את הסיכון וגם דוחות את הסיכון, בסוף כשנגיע למימוש ההלוואות נגלה שמישהו הפסיד מזה, בין אם זה הלקוח, היזם או הבנק, כולם משתתפים בסיכון הזה".
לראיון המלא:
- 3.פלונימוס 22/12/2024 09:36הגב לתגובה זולא נמאס לו לדבר עשרות שנים על מניות הבנקים?
- שנה שעברה החברה שלו חזרה שכל המניות של הבנקים ירדו (ל"ת)רק אומר 22/12/2024 12:58הגב לתגובה זו
- 2.א-ב 18/12/2024 16:10הגב לתגובה זולא מאמין שהסברה והדרכה ישנו את ההרגלים. לכל אחד שמורה הזכות להיות אדיוט. השוק צריך להיות חופשי. האשמה של הבנקים היא מגוחכת ושגויה. זה גוף עיסקי שממקסם רווחים ויש שפע של חלופות בשונה למשל מרשתות המזון. אדם יכול לנייד לקרנות לפקדונות לתיקים מנוהלים ועוד שפע אפיקים. כל אחד צריך לגלות עירנות ואחריות. אבל ציפייה שציבור בישראל ינהג בתבונה אין לה על מה להישען. ראו מי מנהיג אותנו ותקבלו הסבר לכל...
- 1.[email protected] 18/12/2024 13:58הגב לתגובה זוהפוך גותה

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
