אלון גלזר על הסיכונים והסיכויים במניות הבנקים
גלזר סמנכ"ל, לידר שוקי הון על האשראי הגדול שהבנקים נותנים לציבור; על ההפרשות להפסדי אשראי ועל חלק מהציבור - "הציבור הוא מטומטם ולכן הוא משלם"
לאחר שהציגו ברבעון האחרון תשואה ממוצעת של 15.6% על ההון, התיישבנו לשיחה עם אלון גלזר סמנכ"ל, לידר שוקי הון כדי לסכם את הדוחות האחרונים של הבנקים, ולסמן את האתגרים והסיכונים עמם הם צפויים להתמודד בעתיד, ולתהות האם הם מתומחרים במניות לאחר שעלו ב-38% בשנה האחרונה.
"שתי המגמות המרכזיות שראינו בבנקים לארוך השנתיים האחרונות ממשיכות לקרות ומפתיעות. ראשית, נושא ההפרשות להפסדי אשראי, אני ציפיתי לראות הפרשות הרבה יותר גבוהות אחרי שנתיים של אירועים פוליטיים בארץ ומלחמה, חשבתי שנראה השפעה על תיק האשראי. בינתיים, נראה שלבנקים אין לווים בעיתיים, תיקי האשראי שלהם נראים במצב מדהים. שנית, ההתבצרות של הציבור בעו"ש למרות שהריבית מאוד גבוה ואפשר לקבל תשואה טובה באלטרנטיבות אחרות, כמו קרנות כספיות ופיקדונות בנקאיים. שני הדברים האלה נותנים לבנקים רווחיות עצומה, כאשר התשואה הממוצעת להון מעל 16% מתחילת השנה", מסביר גלזר בראיון ל-BizTV.
איך ניתן להסביר את ההפרשות הנמוכות?
"ההסבר העיקרי הוא שהמדינה נתנה כסף לכולם - למפונים, למילואימניקים, לעסקים, כל מי שהיה צריך כסף. גם הבנקים נותנים כסף, אם בעבר ראינו את הבנקים סוגרים את ברזי האשראי, פה הם המשיכו לתת אשראי וראינו את זה במהלך השנה. אם פעם קבלן היה נכנס לבעיות, הבנק פעל ביד קשה, היום הבנק אומר "קח עוד כסף, תרוויח את הזמן", בהרבה מקרים זה מוכיח את עצמו ועובד".
ממה הציבור חושש ומשאיר כסף בעו"ש?
"אי אפשר להבין חלק מהציבור. ההגדרה של "הציבור הוא מטומטם ולכן הוא משלם" היא נכונה, כי מדובר בסכומים עצומים 500 מיליארד שקל שנמצאים בחשבונות העו"ש, בתקופה של 3-4 שנים הייתה אינפלציה של 15%, מי שהשאיר את הכסף בעו"ש מתוך פחד, הכסף שלו נשחק ב-15%, והבנקים נהנים מהרווחיות הזאת. ההתייעלות של הבנקים והעובדה שאין הרבה סניפים עם קבלת קהל, תרמה לכך שהכסף לא זז יחד עם המלחמה האירועים השונים. הרגולטור לא עשה מספיק ולכן סיכוי טוב שנראה התערבות, הבנקים מגזימים".
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש פה רגולציה שבאמת יכולה להשפיע על הבנקים?
"כן, אפשר לעשות רגולציה החל מלתת ריבית על העו"ש ודרך לחייב את הבנקים לעשות מהלכים יותר משמעותיים שיובילו את הלקוחות להבין שזה לא נכון שהכסף שלהם בעו"ש, אני מעריך שהפתרון השני יקרה, ונראה כספים שעוברים מהעו"ש לפיקודונות".
"הסיכון בבנקים עולה, הסיכון באשראי החדש בסקטור הנדל"ן. אם נתנו במשך עשור שלם בקצב 3-4% צמיחה לשנה והיו נותנים בקצב של 15-20% אז נותנים גם אשראי פחות טוב, כשנותנים הרבה אשראי זה נעשה פחות טוב, אשראי ליזמים קבלנים היה פעם 11% מהתיק של הבנקים היום הוא 18%, הבנקים הופכים יותר ויותר לבנקים של נדל"ן, נכנסו עכשיו הלוואות הקבלן, והלוואות ה-20-80 שלמעשה גם מגדילות את הסיכון וגם דוחות את הסיכון, בסוף כשנגיע למימוש ההלוואות נגלה שמישהו הפסיד מזה, בין אם זה הלקוח, היזם או הבנק, כולם משתתפים בסיכון הזה".
לראיון המלא:
- 3.פלונימוס 22/12/2024 09:36הגב לתגובה זולא נמאס לו לדבר עשרות שנים על מניות הבנקים?
- שנה שעברה החברה שלו חזרה שכל המניות של הבנקים ירדו (ל"ת)רק אומר 22/12/2024 12:58הגב לתגובה זו
- 2.א-ב 18/12/2024 16:10הגב לתגובה זולא מאמין שהסברה והדרכה ישנו את ההרגלים. לכל אחד שמורה הזכות להיות אדיוט. השוק צריך להיות חופשי. האשמה של הבנקים היא מגוחכת ושגויה. זה גוף עיסקי שממקסם רווחים ויש שפע של חלופות בשונה למשל מרשתות המזון. אדם יכול לנייד לקרנות לפקדונות לתיקים מנוהלים ועוד שפע אפיקים. כל אחד צריך לגלות עירנות ואחריות. אבל ציפייה שציבור בישראל ינהג בתבונה אין לה על מה להישען. ראו מי מנהיג אותנו ותקבלו הסבר לכל...
- 1.[email protected] 18/12/2024 13:58הגב לתגובה זוהפוך גותה

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91% ומג'יק מג'יק 1.76% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
