אלון גלזר על הסיכונים והסיכויים במניות הבנקים
גלזר סמנכ"ל, לידר שוקי הון על האשראי הגדול שהבנקים נותנים לציבור; על ההפרשות להפסדי אשראי ועל חלק מהציבור - "הציבור הוא מטומטם ולכן הוא משלם"
לאחר שהציגו ברבעון האחרון תשואה ממוצעת של 15.6% על ההון, התיישבנו לשיחה עם אלון גלזר סמנכ"ל, לידר שוקי הון כדי לסכם את הדוחות האחרונים של הבנקים, ולסמן את האתגרים והסיכונים עמם הם צפויים להתמודד בעתיד, ולתהות האם הם מתומחרים במניות לאחר שעלו ב-38% בשנה האחרונה.
"שתי המגמות המרכזיות שראינו בבנקים לארוך השנתיים האחרונות ממשיכות לקרות ומפתיעות. ראשית, נושא ההפרשות להפסדי אשראי, אני ציפיתי לראות הפרשות הרבה יותר גבוהות אחרי שנתיים של אירועים פוליטיים בארץ ומלחמה, חשבתי שנראה השפעה על תיק האשראי. בינתיים, נראה שלבנקים אין לווים בעיתיים, תיקי האשראי שלהם נראים במצב מדהים. שנית, ההתבצרות של הציבור בעו"ש למרות שהריבית מאוד גבוה ואפשר לקבל תשואה טובה באלטרנטיבות אחרות, כמו קרנות כספיות ופיקדונות בנקאיים. שני הדברים האלה נותנים לבנקים רווחיות עצומה, כאשר התשואה הממוצעת להון מעל 16% מתחילת השנה", מסביר גלזר בראיון ל-BizTV.
איך ניתן להסביר את ההפרשות הנמוכות?
"ההסבר העיקרי הוא שהמדינה נתנה כסף לכולם - למפונים, למילואימניקים, לעסקים, כל מי שהיה צריך כסף. גם הבנקים נותנים כסף, אם בעבר ראינו את הבנקים סוגרים את ברזי האשראי, פה הם המשיכו לתת אשראי וראינו את זה במהלך השנה. אם פעם קבלן היה נכנס לבעיות, הבנק פעל ביד קשה, היום הבנק אומר "קח עוד כסף, תרוויח את הזמן", בהרבה מקרים זה מוכיח את עצמו ועובד".
ממה הציבור חושש ומשאיר כסף בעו"ש?
"אי אפשר להבין חלק מהציבור. ההגדרה של "הציבור הוא מטומטם ולכן הוא משלם" היא נכונה, כי מדובר בסכומים עצומים 500 מיליארד שקל שנמצאים בחשבונות העו"ש, בתקופה של 3-4 שנים הייתה אינפלציה של 15%, מי שהשאיר את הכסף בעו"ש מתוך פחד, הכסף שלו נשחק ב-15%, והבנקים נהנים מהרווחיות הזאת. ההתייעלות של הבנקים והעובדה שאין הרבה סניפים עם קבלת קהל, תרמה לכך שהכסף לא זז יחד עם המלחמה האירועים השונים. הרגולטור לא עשה מספיק ולכן סיכוי טוב שנראה התערבות, הבנקים מגזימים".
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש פה רגולציה שבאמת יכולה להשפיע על הבנקים?
"כן, אפשר לעשות רגולציה החל מלתת ריבית על העו"ש ודרך לחייב את הבנקים לעשות מהלכים יותר משמעותיים שיובילו את הלקוחות להבין שזה לא נכון שהכסף שלהם בעו"ש, אני מעריך שהפתרון השני יקרה, ונראה כספים שעוברים מהעו"ש לפיקודונות".
"הסיכון בבנקים עולה, הסיכון באשראי החדש בסקטור הנדל"ן. אם נתנו במשך עשור שלם בקצב 3-4% צמיחה לשנה והיו נותנים בקצב של 15-20% אז נותנים גם אשראי פחות טוב, כשנותנים הרבה אשראי זה נעשה פחות טוב, אשראי ליזמים קבלנים היה פעם 11% מהתיק של הבנקים היום הוא 18%, הבנקים הופכים יותר ויותר לבנקים של נדל"ן, נכנסו עכשיו הלוואות הקבלן, והלוואות ה-20-80 שלמעשה גם מגדילות את הסיכון וגם דוחות את הסיכון, בסוף כשנגיע למימוש ההלוואות נגלה שמישהו הפסיד מזה, בין אם זה הלקוח, היזם או הבנק, כולם משתתפים בסיכון הזה".
לראיון המלא:
- 3.פלונימוס 22/12/2024 09:36הגב לתגובה זולא נמאס לו לדבר עשרות שנים על מניות הבנקים?
- שנה שעברה החברה שלו חזרה שכל המניות של הבנקים ירדו (ל"ת)רק אומר 22/12/2024 12:58הגב לתגובה זו
- 2.א-ב 18/12/2024 16:10הגב לתגובה זולא מאמין שהסברה והדרכה ישנו את ההרגלים. לכל אחד שמורה הזכות להיות אדיוט. השוק צריך להיות חופשי. האשמה של הבנקים היא מגוחכת ושגויה. זה גוף עיסקי שממקסם רווחים ויש שפע של חלופות בשונה למשל מרשתות המזון. אדם יכול לנייד לקרנות לפקדונות לתיקים מנוהלים ועוד שפע אפיקים. כל אחד צריך לגלות עירנות ואחריות. אבל ציפייה שציבור בישראל ינהג בתבונה אין לה על מה להישען. ראו מי מנהיג אותנו ותקבלו הסבר לכל...
- 1.[email protected] 18/12/2024 13:58הגב לתגובה זוהפוך גותה
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקוםגילת טלקום עם עסקה בשווי 5 מיליון שקל אחרי תקופה שקטה
הזמנה של כ-5 מיליון שקל לשנה מצטרפת לפעילות הלוויינית, בזמן שהחברה נשענת גם על מהלך גדול בשוק הסיבים עם בזק
גילת טלקום גילת טלקום , שמספקת שירותי תקשורת לוויינית ופתרונות תקשורת בישראל ללקוחות עסקיים, ממשלתיים וביטחוניים לצד פעילות קרקעית בשוק המקומי, מודיעה על התקשרות של חברה בת לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-5,000,000 ש"ח על פני 12 חודשים, החל מהחודש (ינואר). בהסכם קיימת אפשרות להתרחבות, כך שהסכום עשוי לגדול לכ-6,000,000 ש"ח, בהתאם למימוש אופציה מצד הלקוח.
מניית גילת טלקום מציגה בתקופה האחרונה ביצועים חזקים. מתחילת החודש היא עלתה בכ-18.33%, מתחילת השנה היא עם עלייה של קרוב ל-50%, וב-12 החודשים האחרונים מצטברת העלייה לכמעט 60%. שווי השוק של החברה עומד על כ-994 מיליון שקל, והמניה נסחרת במכפיל רווח של סביב 9, רמה שמשקפת תמחור מתון יחסית ביחס לביצועים בתקופה האחרונה.
בשוק מסתכלים
על זרם ההזמנות מהפעילות הלוויינית כי בתקופה האחרונה יש תחושה של שקט יחסי מהכיוון הזה. מעבר להזמנה אחת קטנה שנכנסת לא מזמן, לא היו הרבה כותרות סביב חוזים חדשים, ולכן כל הודעה מהסוג הזה מקבלת תשומת לב גם כשהמספרים לא ענקיים. ההתקשרות הנוכחית מחזירה את הפעילות
הלוויינית לשיח, אבל גם מדגישה את התמונה הרחבה יותר של החברה היום, שילוב בין פעילות תקשורת לוויינית לבין פעילות תקשורת קרקעית בישראל.
בין חוזה שנתי לנראות עסקית
כ-5 מיליון שקל לשנה לא משנים לבד את התמונה, אבל כן נותנים אינדיקציה על קצב עבודה בפעילות שמטבעה מגיעה בגלים. בעולם הלוויין הרבה מההכנסות תלויות בפרויקטים, בתזמון ובצרכים משתנים של לקוחות, ולכן חוזה שנפרס על פני שנה יכול לשפר את היכולת לתכנן קדימה.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- גילת: ההכנסות זינקו ב-58%, הרווח למניה על 0.14 דולר - מעלה תחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האופציה להגדלה לכ-6 מיליון שקל מחדדת עוד נקודה של חברות שירות, חלק מהכסף יושב על המשך שימוש והרחבת נפחים מצד הלקוח. בפועל זה אומר שההשפעה על ההכנסות נקבעת גם לפי התפעול בשטח ולא רק לפי חתימה ראשונית.
