יואב תורגמן
צילום: דוברות רפאל

"הייטקיסטים ומדענים בוחרים לעבוד ברפאל. יש כאן משמעות ותרומה לביטחון המדינה; חוזרים הרבה שעזבו בעבר"

יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על רקע תוצאות טובות ושיא בצבר ההזמנות - "רפאל מרחיבה את הפתרונות לטילים היפר-סונים; מערכות הלייזר הן פריצת דרך. לראשונה - עלות היירוט נמוכה מעלות האיום, הלייזר יהיה משמעותי במכירות העתידיות שלנו"

אבישי עובדיה | (2)
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן גאה מאוד בפיתוח של מערכות הלייזר - מגן אור שפותחו עם אלביט מערכות ומשרד הביטחון. הוא מעריך שמדובר בפריצת דרך טכנולוגית והמערכות האלו יהיו משמעותית מאוד למכירות של רפאל בשנים הבאות. גם באלביט מעריכים כך, אך בשתי החברות גם מסבירים שתהליכים לוקחים זמן. המערכות ייכנסו למערך המבצעי עד אוקטובר שנה הבאה, אולי זה כולל כמה חודשי מרווח ביטחון, אך צריך להזכיר שההשקה המבצעית נדחתה מספר פעמים בעבר, כשמאז המלחמה הואץ הפיתוח אצל כל הנוגעים בדבר והיתה התקדמות משמעותית. ההפיכה שלהן למבצעיות היא אבן דרך הכי חשובה, אבל משם יהיה תהליך של למידה ושיפור ביצועים. במקביל, החברות יציעו את המערכות לצבאות בעולם ותורג'מן מעריך שזה יהיה מרכיב חשוב במכירות העתידיות של החברה. "הלייזר שובר הנחה שהיתה עד עכשיו - שהעלות של היירוט עולה על העלות של האיום", אומר תורג'מן ומוסיף - "העלות בתפעול הלייזר היא נמוכה מאוד". זה לצד הטכנולוגיה אמורים להביא את מערכות הלייזר לעלייה במכירות בשנים הקרובות. "המכירות שלנו גדלות בכל התחומים, אנחנו צומחים במכירות ב-30% לעומת תקופה מקבילה אשתקד, צבר ההזמנות חצה את רף ה-60 מיליארד שקל - גידול של 37% לעומת תקופה מקבילה, אנחנו גדלים במכירות גם בארץ וגם בעולם", אומר תורג'מן, "רפאל משתדלת להיות היחידה במערכות שהיא מפתחת, אלו מערכות יחודיות לנו ואם אנחנו בתחום עם כמה מתחרות אנחנו משתדלים להיות המובילים בתחום. רואים את זה במגוון מערכות שפיתחנו, לרבות כיפת ברזל, מגן אור ובתחומים ומערכות נוספות".   

מענה לולדימיר פוטין עם טילים היפר-סונים?

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, טוען שהטילים ההיפר-סונים של רוסיה חודרים ועוברים כל מערכת הגנה באירופה. יש לנו פתרונות למערכת כזו? הלייזר יכול להתמודד מול טילים כאלו? "רפאל וישראל נמצאות ברמת ההגנה הטובה ביותר הקיימת.יש לנו מיירט של טילים כאלו ואנחנו מפתחים מערכות נוספות ומשלימות".  הלייזר יכול להתמודד עם הטילים האלו? "לייזר מהיר מאוד, אבל מוגבל בטווח. אנחנו לא יודעים עדיין מה תהיה דוקטרינת ההגנה מפני טילים כאלו ואיך נגן ובאיזה שלב. הלייזר יכול להשתלב בהגנה".  הלייזר ברמה העסקית עלול לפגוע במכירות של כיפת ברזל. הוא פתרון זול מאוד ואולי תחליפי לכיפת ברזל? "הלייזר הוא פתרון משלים. הוא לא תחליף מלא לכיפת ברזל, הוא יעבוד איתה בשיתוף".  גייסתם 1,800 עובדים השנה, כמה תגייסו בשנה הבאה? "גם כמות גדולה של עובדים, אבל פחות מהגיוס השנה". נראה שקל לכם לגייס בשנה האחרונה. "הייטקיסטים ומדענים בוחרים לעבוד ברפאל. יש כא משמעות ותרומה לביטחון המדינה; חוזרים הרבה שעזבו בעבר. מעבר לכך, רפאל היא מעבדה ענקית, היא מקום של חדשנות ומדע וכשזה מלווה בממשעות אמיתית, עובדים רוצים להגיע לכאן".   

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    2 פוליגרף בשנה, הגבלות לחו"ל.. שב"כ מפטר. לא תודה (ל"ת)
    מהנדס אלקטרוניקה 30/11/2024 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דליה דליהדליה 29/11/2024 12:24
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.