רם בלינקוב
צילום: מיכאל דימנשטיין, לעמ

היום זה קורה - בחירת יו"ר בנק לאומי; היתרונות והחסרונות של כל מועמד

שלושה מועמדים - רם בלניקוב, אתי דויטש ואורי אלון מתמודדים על תפקיד היו"ר. הרזומה של בלניקוב הכי מרשים, אבל יהיה פייט - מה היתרון של דויטש, ומה עשה אלון בעבר?
איתן גרסטנפלד | (1)

עדכון: אורי אלון נבחר ליו"ר בנק לאומי

אחרי עיכוב ואישור מיוחד מבנק ישראל, בנק לאומי, עומד בפני בחירת יו"ר דירקטוריון חדש, שיחליף את שמואל בן צבי, שכיהן בתפקיד במשך תשעה חודשים בלבד, אך נאלץ לפנות את מקומו לאחר שהיה חלק מהדירקטוריון ב-9 השנים האחרונות, בשל המגבלות על בנקים ללא גרעין שלטה.

שלושת המועמדים שהגישו את מועמדותם לתפקיד הם אורי אלון, רם בלינקוב ואתי דויטש. העובדה שדני קולר, שמכהן בתפקיד דירקטור בשנים האחרונות, בחר שלא להתמודד בסוף על תפקיד היו"ר מציבה את הדירקטורים בפני בחירה בשלושה מועמדים שהצטרפו לבנק בשנתיים האחרונות. מה שעשוי אמנם להעניק משקל רב יותר לנתונים היבשים עמם מגיעים המועמדים  ולהקטין את המשקל של היריבויות הפנימיות והשיקולים הפוליטיים. אך כמו בכל בחירות, אין ספק שהשיקולים הללו יהוו חלק מרכזי. 

רם בלינקוב

מי שמחזיק על פניו ברזומה העשיר והמגוון ביותר הוא רם בלינקוב, כלכלן ותיק ובעל ניסיון רב במגזר הציבורי והפרטי. הוא כיהן בעבר כמנכ"ל משרד האוצר, תפקיד שבו היה אחראי על ניהול המדיניות הכלכלית של המדינה. בנוסף, שימש כיו"ר דירקטוריון חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) וחברת נמלי ישראל, והיה הממונה על התקציבים במשרד האוצר. לצד זאת הוא מחזיק בלא מעט ניסיון בסקטור הפרטי, שם כיהן כמנכ"ל חברת הכבלים ערוצי זהב וכדירקטור בחברות כמו אבן קיסר וכפרית.

רם בלניקוב. קרדיט: שלומי יוסף

על פניו בלינקוב, שהצטרף לאחרונה לדירקטוריון בנק לאומי, הוא המועמד המתאים ביותר מבחינת ניסיון, וותק ורזומה. אבל כפי שההיסטוריה מלמדת, זה לא תמיד שאלה של התאמה לתפקיד. הוא צריך להיות מתאים לקבוצה הבוחרת והמנהלת. הדירקטורים יצטרכו להחליט האם הם רוצים יו"ר דומיננטי וחזק או דווקא ההיפך? ברקע, הרקורד של בלניקוב שכיו"ר הרכבת פיטר את המנכ"ל, וזכור במלחמות שלו באגף התקציבים כמנכ"ל משרד האוצר.

אתי דויטש

מי שתתמודד מול השניים היא אתי דויטש, משפטנית ובנקאית בעלת ניסיון רב. היא כיהנה כיועצת המשפטית הראשית של בנק דיסקונט, והייתה אחראית על הייעוץ המשפטי ליחידות הבנק ולחברות הבנות. בנוסף, היא שימשה כיו"ר החברות הבנות של דיסקונט, כאל ומרכנתיל. דויטש הצטרפה לדירקטוריון הבנק לפני כשנה, ואף הספיקה להתמודד בבחירות האחרונות לתפקיד היו"ר, בהן ניצח שמואל בן צבי.

אתי דויטש. קרדיט רמי זרניגר

בניגוד לבלינקוב, דויטש לא מגיעה עם רזומה רחב, אלא ממוקד. מצד שני, עובדה זו דווקא עשויה להוות יתרון שכן היא מחזיקה בניסיון העשיר ביותר במערכת הבנקאית מבין המועמדים. כמו כן, חסרה נוכחות נשית חזקה במערכת הבנקאית, ואחרי שמספר הדירקטורים הגברים עלה במערכת הבנקאית והפיננסית בכלל, על חשבון נשים, יש יתרון גם תדמיתי בהצבתה בראש. זה יכול להיות יתרון לבנק שחשוב לו להציג שהוא הבנק של כולם - של ההייטק, של הפריפריה, של המילואימניקים, של הגברים ושל הנשים. 

אורי אלון

אורי אלון הוא דמות מוכרת בעולם הפיננסי והטכנולוגי בישראל. הוא כיהן בעבר כמשנה למנכ"ל חברת ישראכרט, אחת מחברות כרטיסי האשראי הגדולות בארץ. עוד קודם לכן, הוא שימש כמנכ"ל חברת התיירות גוליבר, והיה חבר בדירקטוריונים של חברות ציבוריות אחרות כמו מהדרין, אמריקן אקספרס ועדיקה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורי אלון. קרדיט: סיון פרג'

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מאיר 28/11/2024 10:22
    הגב לתגובה זו
    היה טוב בהרבה, הדיפ סטייט היה נחסם והמשילות הייתה טובה יותר
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.