היום זה קורה - בחירת יו"ר בנק לאומי; היתרונות והחסרונות של כל מועמד
עדכון: אורי אלון נבחר ליו"ר בנק לאומי
אחרי עיכוב ואישור מיוחד מבנק ישראל, בנק לאומי, עומד בפני בחירת יו"ר דירקטוריון חדש, שיחליף את שמואל בן צבי, שכיהן בתפקיד במשך תשעה חודשים בלבד, אך נאלץ לפנות את מקומו לאחר שהיה חלק מהדירקטוריון ב-9 השנים האחרונות, בשל המגבלות על בנקים ללא גרעין שלטה.
שלושת המועמדים שהגישו את מועמדותם לתפקיד הם אורי אלון, רם בלינקוב ואתי דויטש. העובדה שדני קולר, שמכהן בתפקיד דירקטור בשנים האחרונות, בחר שלא להתמודד בסוף על תפקיד היו"ר מציבה את הדירקטורים בפני בחירה בשלושה מועמדים שהצטרפו לבנק בשנתיים האחרונות. מה שעשוי אמנם להעניק משקל רב יותר לנתונים היבשים עמם מגיעים המועמדים ולהקטין את המשקל של היריבויות הפנימיות והשיקולים הפוליטיים. אך כמו בכל בחירות, אין ספק שהשיקולים הללו יהוו חלק מרכזי.
רם בלינקוב
מי שמחזיק על פניו ברזומה העשיר והמגוון ביותר הוא רם בלינקוב, כלכלן ותיק ובעל ניסיון רב במגזר הציבורי והפרטי. הוא כיהן בעבר כמנכ"ל משרד האוצר, תפקיד שבו היה אחראי על ניהול המדיניות הכלכלית של המדינה. בנוסף, שימש כיו"ר דירקטוריון חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) וחברת נמלי ישראל, והיה הממונה על התקציבים במשרד האוצר. לצד זאת הוא מחזיק בלא מעט ניסיון בסקטור הפרטי, שם כיהן כמנכ"ל חברת הכבלים ערוצי זהב וכדירקטור בחברות כמו אבן קיסר וכפרית.
- אורי אלון יהיה יו"ר בנק לאומי - גבר על רם בלניקוב ואתי שוורץ
- כרישי הנדל"ן והיזמים הישראליים המצליחים ברחבי העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רם בלניקוב. קרדיט: שלומי יוסף
על פניו בלינקוב, שהצטרף לאחרונה לדירקטוריון בנק לאומי, הוא המועמד המתאים ביותר מבחינת ניסיון, וותק ורזומה. אבל כפי שההיסטוריה מלמדת, זה לא תמיד שאלה של התאמה לתפקיד. הוא צריך להיות מתאים לקבוצה הבוחרת והמנהלת. הדירקטורים יצטרכו להחליט האם הם רוצים יו"ר דומיננטי וחזק או דווקא ההיפך? ברקע, הרקורד של בלניקוב שכיו"ר הרכבת פיטר את המנכ"ל, וזכור במלחמות שלו באגף התקציבים כמנכ"ל משרד האוצר.
אתי דויטש
מי שתתמודד מול השניים היא אתי דויטש, משפטנית ובנקאית בעלת ניסיון רב. היא כיהנה כיועצת המשפטית הראשית של בנק דיסקונט, והייתה אחראית על הייעוץ המשפטי ליחידות הבנק ולחברות הבנות. בנוסף, היא שימשה כיו"ר החברות הבנות של דיסקונט, כאל ומרכנתיל. דויטש הצטרפה לדירקטוריון הבנק לפני כשנה, ואף הספיקה להתמודד בבחירות האחרונות לתפקיד היו"ר, בהן ניצח שמואל בן צבי.
אתי דויטש. קרדיט רמי זרניגר
בניגוד לבלינקוב, דויטש לא מגיעה עם רזומה רחב, אלא ממוקד. מצד שני, עובדה זו דווקא עשויה להוות יתרון שכן היא מחזיקה בניסיון העשיר ביותר במערכת הבנקאית מבין המועמדים. כמו כן, חסרה נוכחות נשית חזקה במערכת הבנקאית, ואחרי שמספר הדירקטורים הגברים עלה במערכת הבנקאית והפיננסית בכלל, על חשבון נשים, יש יתרון גם תדמיתי בהצבתה בראש. זה יכול להיות יתרון לבנק שחשוב לו להציג שהוא הבנק של כולם - של ההייטק, של הפריפריה, של המילואימניקים, של הגברים ושל הנשים.
אורי אלון
אורי אלון הוא דמות מוכרת בעולם הפיננסי והטכנולוגי בישראל. הוא כיהן בעבר כמשנה למנכ"ל חברת ישראכרט, אחת מחברות כרטיסי האשראי הגדולות בארץ. עוד קודם לכן, הוא שימש כמנכ"ל חברת התיירות גוליבר, והיה חבר בדירקטוריונים של חברות ציבוריות אחרות כמו מהדרין, אמריקן אקספרס ועדיקה.- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
אורי אלון. קרדיט: סיון פרג'
- 1.מאיר 28/11/2024 10:22הגב לתגובה זוהיה טוב בהרבה, הדיפ סטייט היה נחסם והמשילות הייתה טובה יותר
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
