יגאל דמרי
צילום: יח

רווח שלי פי 6 לדמרי: מוכר קרקע ב-181 מיליון שקל

דמרי מוכר קרקע בתשואה מרשימה שמביאה לרווח של 150 מיליון שקל - איך עושים כזאת תשואה בנדל"ן?
אביחי טדסה | (3)

חברת דמרי דמרי 1.99% , אחת החברות המובילות בתחום הנדל"ן בישראל, מדווחת על עסקה מרשימה - מכירת קרקע בשטח של כ-7.9 דונם במחיר של 181 מיליון שקל, הקרקע כוללת זכויות להקמת 318 יחידות דיור. מה שמיוחד בעסקה הזו הוא שהחברה מצליחה להרוויח על הקרקע סכום נכבד של 150 מיליון שקל, מה שמצביע על רווח של פי 6 מהשקעתה הראשונית. לפי גורם המעורה בעסקה רוכש הקרקע הינו עודד תורג'מן, בעל חברת אמירי גן, אשר בין היתר הקים את פרויקט המסחר "מול החוף" בחדרה. 

 

קרקע כאופציה לעליית מחירי הדירות

רכישת קרקע כאופציה להשקעה היא אסטרטגיה שמבוססת על ההנחה ששווקי הנדל"ן ימשיכו לעלות. כאשר הביקוש לדירות גובר, כמו שקרה בשנים האחרונות, מחירי הדירות נוטים לעלות. רכישת קרקע במצבים כאלו תעלה הרבה יותר. דמיינו שקרקע מהווה 10% מהעלות הכוללת של פרויקט ובשעה שכל הנתונים עלו בשיעור מתון (עלויות עבודה, חומרי גלם וכו') מחירי הדירות עלו ב-30%. אותה קרקע תזנק במחיר פי 3-4, כדי שהרוכש שלה עדיין ירוויח את הרווח היזמי המקובל. כן, נשמע אולי מוזר, אבל קרקעות שנתפסות כנס אולי סולידי, הם נכס מאוד מסוכן לטוב ולרע, אצלנו בעיקר לטוב - על רקע העליות החדות במחירי הדירות לארוך זמן. 

הקרקע אינה רק נכס פיזי, אלא גם פוטנציאל. כאשר הקרקע מקבלת אישורים לתכנון ובנייה, ערכה יכול להאמיר בצורה משמעותית. כל אישור תכנון, במיוחד באזורים עם ביקוש גבוה, יכול להניע את ערך הקרקע למעלה. זה מאפשר לבעל הקרקע לא רק למכור קרקע, אלא גם למכור אפשרות לפיתוח עתידי שמתחבר לעליית ערך הדירות באזור.

 

עתיד ורוד לחברת הנדל"ן

העסקה של דמרי ממחישה את הכוח של השקעות נכונות בשוק הנדל"ן. בעזרת הידע והניסיון של החברה לכדי זיהוי ההזדמנויות מה שהוביל למעשה לרווח הגדול. חברת הנדל"ן ממשיכה בהרחבת הפעילות שלה לאחר רכישת הקרקע בשדה דב, התוכנית של דמרי להמשך הדרך היא להנפיק את זרוע ההתחדשות העירונית אחרי הכניסה המסתמנת למדד ת"א 35.

בנוסף לרכישת הקרקע הנוכחית, כאמור, החברה שואפת להנפיק את זרוע ההתחדשות העירונית שלה, מה שיכול להביא להון נוסף ולחזק את מעמדה בשוק. כניסתה המסתמנת למדד ת"א 35 תוסיף לה יתרון תחרותי משמעותי, ותאפשר לה למשוך משקיעים חדשים ולהגביר את הנזילות שלה. השילוב של העסקאות האחרונות עם האסטרטגיה ארוכת הטווח של דמרי להתרחבות וההשקעה בפרויקטים מגוונים, כמו שדה התעופה דוב הוז, מצביע על כך שהיא בדרך הנכונה למקסם את הרווחים ולהמשיך להוביל בשוק הנדל"ן הישראלי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 14/10/2024 08:42
    הגב לתגובה זו
    יש ירידות,דוגמא -נייקי,העליות בדמרי מיצו עצמן,לא לרוץ,לא המלצה
  • 2.
    דמרי מקטין מינוף (ל"ת)
    עושה חשבון 13/10/2024 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ד"ר שומכלום 13/10/2024 16:12
    הגב לתגובה זו
    הודעת יחצ של דמרי גרפה כתבה מיותרת -עבודת יחצ טובה. מדוע לא רשמו מתי הקרקע נרכשה ובאיזה איזור? איך ניתן לדעת על טיב העסקה ומה זה מעיד על שאר הקרקעות של החברה? כל מטרת הדיווח לנפח את שווי החברה כדי "להמחיש" שהקרקעות מעל השווי בספרים. איפה הרשות? החברות חברות להתחיל להסביר ולפרט יותר
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.