יגאל דמרי
צילום: יח

רווח שלי פי 6 לדמרי: מוכר קרקע ב-181 מיליון שקל

דמרי מוכר קרקע בתשואה מרשימה שמביאה לרווח של 150 מיליון שקל - איך עושים כזאת תשואה בנדל"ן?
אביחי טדסה | (3)

חברת דמרי דמרי 0.53% , אחת החברות המובילות בתחום הנדל"ן בישראל, מדווחת על עסקה מרשימה - מכירת קרקע בשטח של כ-7.9 דונם במחיר של 181 מיליון שקל, הקרקע כוללת זכויות להקמת 318 יחידות דיור. מה שמיוחד בעסקה הזו הוא שהחברה מצליחה להרוויח על הקרקע סכום נכבד של 150 מיליון שקל, מה שמצביע על רווח של פי 6 מהשקעתה הראשונית. לפי גורם המעורה בעסקה רוכש הקרקע הינו עודד תורג'מן, בעל חברת אמירי גן, אשר בין היתר הקים את פרויקט המסחר "מול החוף" בחדרה. 

 

קרקע כאופציה לעליית מחירי הדירות

רכישת קרקע כאופציה להשקעה היא אסטרטגיה שמבוססת על ההנחה ששווקי הנדל"ן ימשיכו לעלות. כאשר הביקוש לדירות גובר, כמו שקרה בשנים האחרונות, מחירי הדירות נוטים לעלות. רכישת קרקע במצבים כאלו תעלה הרבה יותר. דמיינו שקרקע מהווה 10% מהעלות הכוללת של פרויקט ובשעה שכל הנתונים עלו בשיעור מתון (עלויות עבודה, חומרי גלם וכו') מחירי הדירות עלו ב-30%. אותה קרקע תזנק במחיר פי 3-4, כדי שהרוכש שלה עדיין ירוויח את הרווח היזמי המקובל. כן, נשמע אולי מוזר, אבל קרקעות שנתפסות כנס אולי סולידי, הם נכס מאוד מסוכן לטוב ולרע, אצלנו בעיקר לטוב - על רקע העליות החדות במחירי הדירות לארוך זמן. 

הקרקע אינה רק נכס פיזי, אלא גם פוטנציאל. כאשר הקרקע מקבלת אישורים לתכנון ובנייה, ערכה יכול להאמיר בצורה משמעותית. כל אישור תכנון, במיוחד באזורים עם ביקוש גבוה, יכול להניע את ערך הקרקע למעלה. זה מאפשר לבעל הקרקע לא רק למכור קרקע, אלא גם למכור אפשרות לפיתוח עתידי שמתחבר לעליית ערך הדירות באזור.

 

עתיד ורוד לחברת הנדל"ן

העסקה של דמרי ממחישה את הכוח של השקעות נכונות בשוק הנדל"ן. בעזרת הידע והניסיון של החברה לכדי זיהוי ההזדמנויות מה שהוביל למעשה לרווח הגדול. חברת הנדל"ן ממשיכה בהרחבת הפעילות שלה לאחר רכישת הקרקע בשדה דב, התוכנית של דמרי להמשך הדרך היא להנפיק את זרוע ההתחדשות העירונית אחרי הכניסה המסתמנת למדד ת"א 35.

בנוסף לרכישת הקרקע הנוכחית, כאמור, החברה שואפת להנפיק את זרוע ההתחדשות העירונית שלה, מה שיכול להביא להון נוסף ולחזק את מעמדה בשוק. כניסתה המסתמנת למדד ת"א 35 תוסיף לה יתרון תחרותי משמעותי, ותאפשר לה למשוך משקיעים חדשים ולהגביר את הנזילות שלה. השילוב של העסקאות האחרונות עם האסטרטגיה ארוכת הטווח של דמרי להתרחבות וההשקעה בפרויקטים מגוונים, כמו שדה התעופה דוב הוז, מצביע על כך שהיא בדרך הנכונה למקסם את הרווחים ולהמשיך להוביל בשוק הנדל"ן הישראלי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 14/10/2024 08:42
    הגב לתגובה זו
    יש ירידות,דוגמא -נייקי,העליות בדמרי מיצו עצמן,לא לרוץ,לא המלצה
  • 2.
    דמרי מקטין מינוף (ל"ת)
    עושה חשבון 13/10/2024 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ד"ר שומכלום 13/10/2024 16:12
    הגב לתגובה זו
    הודעת יחצ של דמרי גרפה כתבה מיותרת -עבודת יחצ טובה. מדוע לא רשמו מתי הקרקע נרכשה ובאיזה איזור? איך ניתן לדעת על טיב העסקה ומה זה מעיד על שאר הקרקעות של החברה? כל מטרת הדיווח לנפח את שווי החברה כדי "להמחיש" שהקרקעות מעל השווי בספרים. איפה הרשות? החברות חברות להתחיל להסביר ולפרט יותר
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: