רווח שלי פי 6 לדמרי: מוכר קרקע ב-181 מיליון שקל
חברת דמרי דמרי 3.19% , אחת החברות המובילות בתחום הנדל"ן בישראל, מדווחת על עסקה מרשימה - מכירת קרקע בשטח של כ-7.9 דונם במחיר של 181 מיליון שקל, הקרקע כוללת זכויות להקמת 318 יחידות דיור. מה שמיוחד בעסקה הזו הוא שהחברה מצליחה להרוויח על הקרקע סכום נכבד של 150 מיליון שקל, מה שמצביע על רווח של פי 6 מהשקעתה הראשונית. לפי גורם המעורה בעסקה רוכש הקרקע הינו עודד תורג'מן, בעל חברת אמירי גן, אשר בין היתר הקים את פרויקט המסחר "מול החוף" בחדרה.
קרקע כאופציה לעליית מחירי הדירות
רכישת קרקע כאופציה להשקעה היא אסטרטגיה שמבוססת על ההנחה ששווקי הנדל"ן ימשיכו לעלות. כאשר הביקוש לדירות גובר, כמו שקרה בשנים האחרונות, מחירי הדירות נוטים לעלות. רכישת קרקע במצבים כאלו תעלה הרבה יותר. דמיינו שקרקע מהווה 10% מהעלות הכוללת של פרויקט ובשעה שכל הנתונים עלו בשיעור מתון (עלויות עבודה, חומרי גלם וכו') מחירי הדירות עלו ב-30%. אותה קרקע תזנק במחיר פי 3-4, כדי שהרוכש שלה עדיין ירוויח את הרווח היזמי המקובל. כן, נשמע אולי מוזר, אבל קרקעות שנתפסות כנס אולי סולידי, הם נכס מאוד מסוכן לטוב ולרע, אצלנו בעיקר לטוב - על רקע העליות החדות במחירי הדירות לארוך זמן.
הקרקע אינה רק נכס פיזי, אלא גם פוטנציאל. כאשר הקרקע מקבלת אישורים לתכנון ובנייה, ערכה יכול להאמיר בצורה משמעותית. כל אישור תכנון, במיוחד באזורים עם ביקוש גבוה, יכול להניע את ערך הקרקע למעלה. זה מאפשר לבעל הקרקע לא רק למכור קרקע, אלא גם למכור אפשרות לפיתוח עתידי שמתחבר לעליית ערך הדירות באזור.
עתיד ורוד לחברת הנדל"ן
העסקה של דמרי ממחישה את הכוח של השקעות נכונות בשוק הנדל"ן. בעזרת הידע והניסיון של החברה לכדי זיהוי ההזדמנויות מה שהוביל למעשה לרווח הגדול. חברת הנדל"ן ממשיכה בהרחבת הפעילות שלה לאחר רכישת הקרקע בשדה דב, התוכנית של דמרי להמשך הדרך היא להנפיק את זרוע ההתחדשות העירונית אחרי הכניסה המסתמנת למדד ת"א 35.
- התאוששות בשוק הדיור? מה מספרים הדוחות של דמרי?
- דמרי רצה להישאר במדד ת״א 35 - וקיבל ירידה של 5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף לרכישת הקרקע הנוכחית, כאמור, החברה שואפת להנפיק את זרוע ההתחדשות העירונית שלה, מה שיכול להביא להון נוסף ולחזק את מעמדה בשוק. כניסתה המסתמנת למדד ת"א 35 תוסיף לה יתרון תחרותי משמעותי, ותאפשר לה למשוך משקיעים חדשים ולהגביר את הנזילות שלה. השילוב של העסקאות האחרונות עם האסטרטגיה ארוכת הטווח של דמרי להתרחבות וההשקעה בפרויקטים מגוונים, כמו שדה התעופה דוב הוז, מצביע על כך שהיא בדרך הנכונה למקסם את הרווחים ולהמשיך להוביל בשוק הנדל"ן הישראלי.
- 3.לרון 14/10/2024 08:42הגב לתגובה זויש ירידות,דוגמא -נייקי,העליות בדמרי מיצו עצמן,לא לרוץ,לא המלצה
- 2.דמרי מקטין מינוף (ל"ת)עושה חשבון 13/10/2024 16:19הגב לתגובה זו
- 1.ד"ר שומכלום 13/10/2024 16:12הגב לתגובה זוהודעת יחצ של דמרי גרפה כתבה מיותרת -עבודת יחצ טובה. מדוע לא רשמו מתי הקרקע נרכשה ובאיזה איזור? איך ניתן לדעת על טיב העסקה ומה זה מעיד על שאר הקרקעות של החברה? כל מטרת הדיווח לנפח את שווי החברה כדי "להמחיש" שהקרקעות מעל השווי בספרים. איפה הרשות? החברות חברות להתחיל להסביר ולפרט יותר
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
